בסיפורי חסידים של הרב זוין מופיע הסיפור הבא (על התורה, עמ' 86), וזהו תורפו:
היה יהודי שבא אל רבי זושא מאניפולי והתאונן כי אביו שנפטר לא-מכבר בא אליו שוב ושוב בחלום ומצווה עליו להמיר את רתו רח"ל. אמר לו רבי זושא שבוודאי יש בקברו של האב צלם של 'שתי וערב', ועל-כן יש לחפור בקבר ולסלק את הצלם. כך אכן עשו, והתברר שבעת הקבורה נפלו לקבר מטבעות שעליהם היה חקוק הצלם. סיפרו את הסיפור לפני הגר"א והוא אמר שעניין זה כתוב בירושלמי. כשאמרו זאת לרבי זושא הגיב: "את הירושלמי באמת לא ראיתי, אלא שראיתי זאת במקום שממנו הירושלמי ראה זאת"...
מי יודע היכן הירשולמי הזה?