בשורת ספרים חדשים

[נחמד]

יש ספר חדש נפלא מאוד שחיבר חבר שלי. אפשר להורידו בחינם מכאן או מכאן.

מותר להפיצו בשלמותו, וכן מותר להעלות למאגרים שונים [כמובן כולל לאוצר].

יש מהדורה ישנה בשם באר חיים [נמצא בה"ב]

טעות! זה ספר אחר מאותה ההוצאה.

[אמסטרדם]

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8572&start=240#p260250

---


מחקו שם.

[בן_אליעזר]

בשבועות האחרונים הוציא הרב צבי רייזמן את הספר "רץ כצבי - אבן העזר-פוריות" ובו כו"כ ענינים מעניינים.

זה כנראה הספר הראשון המקיף את כל נושא הזרעה מלאכותית, תרומת זרע, השתלת שחלות, תרומת איברים, פונדקאות, השגחה בטיפולי פוריות.
וכן עוד נושאים חשובים כגון: בירור יוחסין לכהן, ממזר, דינו של שיבוט (cloning), נישואין אזרחיים וכו'.

הספר ענק, בן 680 עמודים, עם מפתח מפורט בסופו.
זה עלה היום להיברובוקס להורדה בחינם.

http://hebrewbooks.org/54415

[ובנוסף, יש להעיר על שני ספריו שקדמו להנ"ל, אך בשנה האחרונה - על עניני נשים. ולא זכורני שהועלו כאן באשכול בזמנו.
http://hebrewbooks.org/54416
http://hebrewbooks.org/54417] ]

[סעדיה]

פירושי שד"ל לחמישה חומשי תורה, תוספות רבות משישה כתבי יד.
מהדיר: יונתן בשיא. הוצאת כרמל

איפה אפשר להשיג?

[עדיאל ברויאר]

יצא לאור ספר יוסף אומץ, הוצ' מכון שלמה אומן

[עדיאל ברויאר]

ראיתי שמוכרים את הספר:
"מעדני שלמה, אסופת הוראות ובירורי ענינים בהלכה בארבעת חלקי שולחן ערוך אשר זכיתי לקבל ולדון קמיה... מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצוק"ל, ובסופו קונטרס 'הליכות עולם' מהוראותיו והנהגותיו, נרשמו ונערכו על ידי ירחמיאל דוד פריד... ירושלים שבט תשע"ו"

[גבול ים]

פירושי שד"ל לחמישה חומשי תורה, תוספות רבות משישה כתבי יד.
מהדיר: יונתן בשיא. הוצאת כרמל

איפה אפשר להשיג?

ברשת יפה נוף - פלדהיים

[גבול ים]

ספר "אבני צדק" שיעורים כללים ממרן הגרד"צ קרלנשטיין זצללה"ה שנכתבו ע"י תלמידו הגאון רבי אבינעם אנסבכר שליט"א.

[גביר]

יסודות ועקרונות פרשנות התלמוד - מבוא לתורה שבעל פה, מאת אליהו הכהן מרגלית,
לספר אין הסכמות, והמחבר כותב בהקדמתו שאי"צ הוא להסכמות.

על מה שכתב שם בספר עמ' 97 על אודות דברי החזון איש בבא קמא סימן ב סעיף ב דאליבא דהחזון איש המילה 'שכינו' נכתבה בשגיאת כתיב ובמקום סכינו בסמ"ך' נכתב שכינו בשי"ן שמאלית, יש להעיר שאין כאן שגיאה אלא לשנא דקרא משלי כג ב.
על מה שכתב שם עמ' 158 שהרמב"ם תלמיד הרי"ף ור"י מיגש נטה המדרך המקובלת אצל לומדי תורה המתבססת על שיטת של בעלי התוספות, הרשבא הריטב"א ושאר והראשונים שבכרו את ההגיון ההלכתי על פני הדיוק הלשוני, אמנם דומה שדווקא הרמב"ם בעקבות רבותיו הולך בדרך הסלולה מהגאונים, ממשיכי הסבוראים, ואילו רבותינו הראשונים הם שנטו ממנה וסללו דרך חדשה.
ככלל תכני הספר מעולים ומאירי עיניים וניכר שמחברו תלמיד חכם מופלג. עם זאת יש להעיר שעריכה לשונית ראויה הייתה מיטיבה עמו הרבה. כדאי היה גם להוסיף ביבליוגרפיה ומפתחות.

[משה גרוס]

אמנם דומה שדווקא הרמב"ם בעקבות רבותיו הולך בדרך הסלולה מהגאונים, ממשיכי הסבוראים, ואילו רבותינו הראשונים הם שנטו ממנה וסללו דרך חדשה.

למעשה נראה שמימי הגאונים התורה התפצלה לשניים: הלימוד הספרדי, הרי"ף ותלמידיו, והלימוד האשכנזי, רבנו גרשם, רש"י ובעלי התוס'. אמנם שני האפיקים רחקו מהמקור [לפחות מזה הבבלי, לגבי שיטת הלימוד של בעלי אשכנז - איני יודע די על כך].

ברם ברור שהגישה האשכנזית רחוקה בהרבה מהמקור. ומי שעוסק הרבה בתורתם של הגאונים וכיצד למדו את סוגיות התלמוד - יבחין בכך מיד. למשל בסוגיה שאני עוסק בה עכשיו, בבא בתרא פז,א בדין תולש פשתן שקונה את כל פשתני השדה. צא וראה מה בין שיטת רב האי גאון [ספר המקח שער יג] לר"י מיגאש [ששיטתו מחודשת, ורק בזכות הרמב"ן זכתה לתהילת עולם, ויש לעיין בשיטת הרמב"ם בה, שכן בפירוש המשנה ודאי סבר כמותו, אבל בהלכות זה יותר מורכב], ולבסוף, הרחוקים ביותר הם האשכנזים, שבראשם רבנו גרשם, ואחריו הרשב"ם והתוס'.

אמנם יש מקום להתווכח על טיב הדברים, אך לגופו של עניין, הפרשנות של רב האי קרובה יותר למקור, ומי שירצה אכתוב לו באריכות בפרטי

[יינן]

היכן ניתן להשיג ספר זה (יסודות ועקרונות פרשנות התלמוד - מבוא לתורה שבעל פה, מאת אליהו הכהן מרגלית)?

[מחפש משמעות]

השבוע הופיע בחנויות הספרים ספר חדש מלא וגדוש מתורת מרן הגרי"ז הלוי מבריסק על התורה, הספר נקרא 'רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז וכו' כולל מאות ווארטים חדשים ושטיקלאך מדהימים מתורת הגרי"ז הלוי מבריסק. לפי הרשום ע"ג הספר יצא לאור ע"י מכון דעת סופרים בארה"ק הפצה: יפה נוף לא היה בידי מעות לרכוש הספר ואינו תחת ידי כעת אבל מי שיוכל לתועלת כולם להעלות את פרטי הספר לפרטיו ומתוך ההקדמה ומהות הכתבים וכו' יהיה זה לתועלת כולם.

[אמסטרדם]

היכן ניתן להשיג ספר זה (יסודות ועקרונות פרשנות התלמוד - מבוא לתורה שבעל פה, מאת אליהו הכהן מרגלית)?

בארה"ב? בבימ"ס ברמן. $15.50 כמדומה

[יינן]

תודה אמסטרדם, התכוונתי באה"ק (אזור המרכז)

[איש_ספר]

ראיתי לפני איזה זמן בחד מסניפי יפה נוף (פוזן פלדהיים).

[יינן]

תודה רבה!

[ישראל כ.]

יסודות ועקרונות פרשנות התלמוד - מבוא לתורה שבעל פה, מאת אליהו הכהן מרגלית,
לספר אין הסכמות, והמחבר כותב בהקדמתו שאי"צ הוא להסכמות.

היכן ניתן להשיג את הספר בארץ ישראל??
כרגע הוא איננו לא באוצר החכמה ולא בהיבורבוקס.

[גימפעל]

הספר מופץ בחנויות הספרים ע"י יפה נוף - פוזן.

[יינן]

היכן ניתן להשיג ספרי הפחד יצחק?

תודה רבה

[נשר]

היכן ניתן להשיג ספרי הפחד יצחק?

תודה רבה

אם כוונתך לרב הוטנר,
בחנות שנקיס בירושלים.

[בריסק]

השבוע הופיע בחנויות הספרים ספר חדש מלא וגדוש מתורת מרן הגרי"ז הלוי מבריסק על התורה, הספר נקרא 'רשימות תלמידים ממרן הגרי"ז וכו' כולל מאות ווארטים חדשים ושטיקלאך מדהימים מתורת הגרי"ז הלוי מבריסק. לפי הרשום ע"ג הספר יצא לאור ע"י מכון דעת סופרים בארה"ק הפצה: יפה נוף לא היה בידי מעות לרכוש הספר ואינו תחת ידי כעת אבל מי שיוכל לתועלת כולם להעלות את פרטי הספר לפרטיו ומתוך ההקדמה ומהות הכתבים וכו' יהיה זה לתועלת כולם.

כמה עצוב
חבורת עמי הארציים שאינם יודעים מימינם ושמאלם.
א. מעולם לא עסקו בתורתו של מרן הגריז, אינם יודעים את המהלך של הגריז, לדעתי, רוב הספר הישר לפח, מדובר באוסף של בדיחות אשר מבזה את המוציאים לאור ותו לא.
ב. דוגמא קטנה, עמוד עג, שאל פעם רבנו הגריז זצוקל הנה בפרשת העקידה נאמר ויקח אברהם את עצי העולם וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וגו' הנה האש והעצים וגו' ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלוקים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אותו על המזבח ממעל לעצים, הנה לא נזכר שצריך גם את האש ושנעקד יצחק גם על האש ואיך היה באמת, והשיב רבנו הגריז זיעא הנה הדבר מבואר להדיא בהושענות להושענא רבה למען בן הנעקד על עצים ואש.

וכאן הבן שואל, וכי לדעת הגריז ביקש אברהם לעשות ממנו צלי, האם מותר לשחוט לעולה את הצלוי.
המשך יבוא

[מחפש משמעות]

לפני תגובתי למי שלא שנה ולא שם לב שאין בשאלתו ממש התבונן נא פעם נוספת בשאלתך ותראה איך לעיני כל עשית עצמך ללעג.
אבל חידוש זה נפק מפומיה דהגרי"ז כמו שהעיד הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצוק"ל ששמע מדודו הגר"ז צ'ציק

[לעומקו של דבר]

מידי עברי בחנות ספרים ידועה ראיתי ספר חדש בשם 'החסידים על העליונה'
מעלעול קצר הוא ליקט מובאות מגדולי הישיבות והמתנגדים הכוללות מחמאות ופרגונים לחסידות
מסודר לפי שמות
היה לי מאוד לא נעים לקרוא את זה, הדיף לי נחיתיות משולבת באי הבנת העניין (למשל: גם אם החזון איש הצדיק ביקורת חסידית על צורת הלבוש בישיבות, עדיין בישיבות לובשי הקצרים התייחסו לחסידות בצורה חיובית הרבה יותר מהחזון איש, כידוע)

מישהו יכול להוסיף משהו על הספר? ובכלל, מה תעודתו?

לגופה של אמרה, ראה [url]כאן[/url]

[מחפש משמעות]

מה שחרה לי בספר הנ"ל 'החסידים על העליונה' שבכדי להצדיק את החסידות שהיא על העליונה עדיין מאות שנים אחרי משתמשים בראיות דחוקות מכל מיני ראשי ישיבות ליטאיים, הלזו תקרא החסידות על העליונה.
אכן הערת בדברך יפה.

[מחפש משמעות]

שאלה משהו מכיר את י.ג עורך כמה ספרים על התורה?
מי שיודע למה כוונתי שישלח לי בפרטי חבר טוב שחשוב לו מאד הפרטים שלח אלי לברר.
מי שאינו יודע שלא יעשה ניחושים ח,ו ע"ג הפורום שהוא רשות הרבים לכל דבר.

[בריסק]

לפני תגובתי למי שלא שנה ולא שם לב שאין בשאלתו ממש התבונן נא פעם נוספת בשאלתך ותראה איך לעיני כל עשית עצמך ללעג.
אבל חידוש זה נפק מפומיה דהגרי"ז כמו שהעיד הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצוק"ל ששמע מדודו הגר"ז צ'ציק

עדיף לך להתאפק ולשתוק.
ואני לא צוחק איתך, הצלחת גם לבזות את מרן הגריז וגם את עצמך, אולי תועיל בטובך להסביר לנו את המערכה בעמוד סח בזהל, יש להסתפק בהא דהאבות למדו תורה אם אצל האבות קודם מתן תורה היה שייך עיקר החפצא של תורה מזה.. אגב, ספרתי, ומערכה זו נמצאת בספר חמש פעמים במקומות שונים ובנוסחאות שונות.

[מחפש משמעות]

עדיין לא הבנתי לאן אתה חותר, למה עדיף לי לשתוק, יש לך תשובה שאלת שאלה על צלי וכו' עניתי, בכל אופן עדיף לי לשתוק?

[מחפש משמעות]

יש"כ למגיבים בפרטי, קבלתי את מבוקשתי.

[בריסק]

לזה שפנה אלי באישי וביקש עוד דוגמאות, מטעמים מובנים איני רוצה להסביר לו מה לא בסד...ר.
אתן בכל זאת עוד דוגמא קטנה, ראה עמודים קכו קכז, ומציין שם לספר אמרי חן, מערכה זו בדיוק בסגנון שונה במקצת הודפס גם בעמודים קמו קמז ושם בהערה רמו מקשה באריכות שלא יתכן שאמר כן מרן הגריז.

ללמד על הכלל כולו יצא.

אגב, למיטב ידיעתי הגריז מעולם לא אמר דבר זה.

[לעומקו של דבר]

חוץ מהספר ועריכתו,
הבנתי שהבשורה העיקרית שלהם היא הדפסה ראשונית של שמועות מהגרי"ז שכתב ר' רפאל קוק
האם מי מהבקיאים בתורת בריסק יכול להעיד האם מדובר בשמועות חדשות או שרק מעתיק השמועה חדש הוא

[לעומקו של דבר]

דבר ראשון פניה לדי"ת שיוציאו צו מניעה (אני מתכוון ברצינות גמור)
להתקשקש ע"ז בפורום אוצ"ח רק אחר כך...

[בקרו טלה]

ב. דוגמא קטנה, עמוד עג, שאל פעם רבנו הגריז זצוקל הנה בפרשת העקידה נאמר ויקח אברהם את עצי העולם וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וגו' הנה האש והעצים וגו' ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלוקים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אותו על המזבח ממעל לעצים, הנה לא נזכר שצריך גם את האש ושנעקד יצחק גם על האש ואיך היה באמת, והשיב רבנו הגריז זיעא הנה הדבר מבואר להדיא בהושענות להושענא רבה למען בן הנעקד על עצים ואש.
וכאן הבן שואל, וכי לדעת הגריז ביקש אברהם לעשות ממנו צלי, האם מותר לשחוט לעולה את הצלוי.
המשך יבוא

וכאן הבן שואל מה הפשט לדעתך בהושענא
ובעצם הענין הנני מצרף מה שכתב הגאון רי"ח סופר שליט"א [ויש"כ להרב משנ"נ על הסיוע בכלל ובבפרט]

[בריסק]

דבר ראשון פניה לדי"ת שיוציאו צו מניעה (אני מתכוון ברצינות גמור)
להתקשקש ע"ז בפורום אוצ"ח רק אחר כך...

איני יודע אם אתה מתכוון ברצינות אם לאו, אך לעולם אל תתפתה לתבוע לדין תורה ובית דין וצווי מניעה, או שאתה לוקח את הספר כמות שהוא ומדפיסו ואולי אפילו לצלם, ומשמיט את המוציאים לאור, או שאתה מתעלם וממשיך בעבודה שלך, אנו לא בתחרות מרתון.
יש לפעול מהראש ולא מהבטן, היה יצירתי לחשוב, איך אתה גורם לכך שההוא יצטרך לשבור את הראש.
בכל זאת פורים קטן.

[ברקים רב]

המייל נמצא בידי עם אישור מגוגל ועוד כל מיני אישורים, כך שגם אם אין לי גישה לניק שלי, אין לי עם זה כל בעיה.

מה הפירוש מייל פנימי? מה זה אישור מגוגל? ומה זה 'כל מיני אישורים'?

[בריסק]

כשאתה מקבל אימייל בפרטי, מופיע לך אימייל חיצוני, במידה ונרשמת כמובן, קיבלת הודעה מפלוני אלמוני בנושא כך וכך, דוק ותוכח, כמו כן, קיים במערכת אופציה של הדפסת כל האישי, בנוסף על כך, יש הרגילים לעבוד עם ענן, ותוך כדי שליחת הקובץ הוא מעלה אותו לענן, ובענן מופיע תאריך ושם וכו' מתי כל זה התבצע, והדברים ידועים.

[שמחו]

עברתי על הספר החדש מתורת הגרי"ז ונראה שהספר לוקה בכמה עניינים
א. לאורך כל הספר יש דברים שחוזרים על עצמם בזה אחר זה, מן הסתם כאשר דברים מהגרי"ז נכתבו בבמות שונות החליט המחבר לאסוף מכל המקומות ולהעתיקם כצורתם בעוד שההגיון הוא לא להביא דברים כפולים אלא אם יש תוספת בפעם השניה, וגם באופן זה יש להדגיש רק את הנקודה הנוספת.
ב. לאורך הספר משובצים אמרות כנף מהגרי"ז שסמכם על פסוק זה או אחר, וכמובן אין מקומם בספר כזה המתיימר להביא תורות עמוקות מהגרי"ז.
ג. מטבע הדברים יש הרבה עניינים המועתקים מתוך מערכות ארוכות וכאשר באים להוציא קטע קצר ו'להלבישו' על פסוק מסוים האומנות היא להביא רק את הקטע הרלוונטי לפסוק ולא תוספות שאינם מענין הפסוק המדובר, בספר מובא פעמים רבות אריכות דברים שאינה ממין הענין כשרק קטע קצר מהדברים מתייחס לגוף הפסוק.
ד. כפי שכתב הרב 'בריסק' דברים רבים חוזרים על עצמם מספר פעמים, והיינו כאשר ענין אחד מבאר כמה נקודות הביא המחבר את כל הענין בכל נקודה המתבארת, דבר מיותר לחלוטין, הרגילות היא לציין את ביאור הדבר בהפניה למקום העיקרי.

[תלמיד בריסק]

לא מבין למה יש כאן תסיסה על הספר 'רשימות תלמידים' מדובר בספר מצויין לענ"ד ויעידו על כך כל יושבי הישיבה שקבלו את הספר בחיבה גדולה. המלקט שם עשה עבודה מדהימה והביא הקיף גדול של דברים ממרן הרב זיע"א. כל הנראה הרב שמחו שאיני מכירו אינו תלמיד הישיבה ואשר על כן יכל [אולי בשגגת תלמוד] להוציא ביטוי מזלזל שכזה על מרן הרב 'אמרות כנף' כל מי שדרכה רגלו בבית המדרש יודע שאין דבר כזה 'אמרות כנף' ממרן הגרי"ז וכל דיבור ממנו הוא פתח לתילי תילים של הלכות ודינים.
גם דברים שנראים כפולים כידוע בבית המדרש אין דבר כזה וכל נוסח יש לו משמעות וטוב עשה שהביא חלק מהדברים בכמה נוסחאות.
וכמובן שמה שהביא 'רגילות' מספרים אחרים אולי כוונתו לספרים כמו 'מעיינה של תורה' ו'מוצא שלל רב' או כל כיוצ"ב אבל בספר מתורת מרן הרב זיע"א יש מקום לדייק דיוק רב ונראה שלשם חתר המלקט, והרבה מבני הישיבה שבחו להספר על נקודה זו דייקא.
עכ"פ אצל תלמידי הישיבה הספר נתקבל [שלא כרגיל ודבר שבשגרה] בחיבה יתירה, וב"ה שעשו אזנים לתורת מרן הרב ובצורה מכובדת ונאותה.
ללא שום קשר יש שמועות רבות שהמלקט קיבל סיוע של ממש מתלמידי חכמים היושבים ראשונה במלכות בריסק ולא בכדי.
אבל לא באתי להתנצח, רק תמוה בעיני שהפכו כאן הקערה על פיה.

[שמחו]

לא מבין למה יש כאן תסיסה על הספר 'רשימות תלמידים' מדובר בספר מצויין לענ"ד ויעידו על כך כל יושבי הישיבה שקבלו את הספר בחיבה גדולה. המלקט שם עשה עבודה מדהימה והביא הקיף גדול של דברים ממרן הרב זיע"א. כל הנראה הרב שמחו שאיני מכירו אינו תלמיד הישיבה ואשר על כן יכל [אולי בשגגת תלמוד] להוציא ביטוי מזלזל שכזה על מרן הרב 'אמרות כנף' כל מי שדרכה רגלו בבית המדרש יודע שאין דבר כזה 'אמרות כנף' ממרן הגרי"ז וכל דיבור ממנו הוא פתח לתילי תילים של הלכות ודינים.
גם דברים שנראים כפולים כידוע בבית המדרש אין דבר כזה וכל נוסח יש לו משמעות וטוב עשה שהביא חלק מהדברים בכמה נוסחאות.
וכמובן שמה שהביא 'רגילות' מספרים אחרים אולי כוונתו לספרים כמו 'מעיינה של תורה' ו'מוצא שלל רב' או כל כיוצ"ב אבל בספר מתורת מרן הרב זיע"א יש מקום לדייק דיוק רב ונראה שלשם חתר המלקט, והרבה מבני הישיבה שבחו להספר על נקודה זו דייקא.
עכ"פ אצל תלמידי הישיבה הספר נתקבל [שלא כרגיל ודבר שבשגרה] בחיבה יתירה, וב"ה שעשו אזנים לתורת מרן הרב ובצורה מכובדת ונאותה.
ללא שום קשר יש שמועות רבות שהמלקט קיבל סיוע של ממש מתלמידי חכמים היושבים ראשונה במלכות בריסק ולא בכדי.
אבל לא באתי להתנצח, רק תמוה בעיני שהפכו כאן הקערה על פיה.

אינני תלמיד בריסק [ואתה?], אך לא צריך ללמוד בבריסק בכדי להכיר בגדלותו של הגרי"ז ובגדלות כל היוצא מפיו [בלי סופרלטיבים מיותרים] ואעפ"כ פשוט שיש דברים המכונים אמרות כנף [מקווה שלא מונח זלזול בהגדרה זו] שאין מקומם בספר על התורה [לדוגמא מתחילת הספר: על הפסוק במעשה בראשית 'והיו למאורות ברקיע השמים' וגו' מובא בשם הגרי"ז שכאשר התפארו הרוסים שיבואו ימים שיגורו אנשים על הירח התבטא הגרי"ז שאין זה יכול להיות שהרי כתוב והיו למאורות היינו שיהיו רק למאורות ולא לדבר אחר].
הדברים הכפולים הם מיותרים ומגוכחים [ונועדו להוסיף נפח לספר], ומה ענין דיוק בדברים לכאן, בשלמא אם היו הדברים מובאים רק מתלמידים קרובים אשר שמעו מפיו יש לדקדק בצורה ובתוכן היאך כל אחד קיבל מהגרי"ז, אך כשההעתקות הם ליקוטי בתר ליקוטי עד ל'טללי אורות' ודומיו מה משקל יש לדברים היאך כתב פלוני ואלמוני שלבטח לא מקובל כדייקן, אתמהה.

[תלמיד בריסק]

פלא עליך שהרי האמרה הזו שלה אתה קורא 'כנף' וכדו' הוא חידוש גדול של מרן הרב לא הצלחתי להבין מה בין זה לבין איזו אמרה של הרב שך על הקיבוצים או על תלמיד חכם שאין עמו מידות או כל כיוצ"ב שאתם מביאים בשמו כל אמרה ואמרה, באמת אינני מבין!! ולא רק שמביאים בשמו [ורק לקחתי אותו כמשל כמובן כן הוא בכל צדיק אחר] אלא עוד בונים על זה מערכות של השקפה ותילי תילים של השקפות לדורי דורות, ואפי' על דברים שאחרים אמרו ששמעו ממנו או מכל אחר, ופתאום שזה מגיע למרן הרב זיע"א כואב לכם, אינני מבין אבל אולי באמת הספר הזה לא בשבילכם?
ובאשר לדיוק- נו כבר כתבנו שכנראה הבדלי בתי המדרש עשו את שלהם, אבל בבריסק הדיוק הוא הא"ב, וגם כשמעתיקים צריך שיהיה בדיוק.
עכ"פ ההשמצות שהיו כאן היו נראים לי תמוהים מאד לכן כתבתי אבל לא באתי להתנצח.

[ש. ספראי]

מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א:
" אסטרולוגיה ביהדות- אינה ביטול תורה"

השבוע יצא לאור ספר מרתק בענייני המזלות, הספר 'האיצטגנינות באספקלריית התורה'. הספר בן 500 העמודים נכתב במשך עשרות שנים על ידי הרה"ג רבי אליעזר פישר שליט"א ובשנים האחרונות נערך לדפוס על ידי ...

להוצאת הספר התלווה סיפור מעניין. מחבר הספר הרה"ג רבי אליעזר הכהן פישר מספר בראש הספר שבשנת תשמ"ג ביקר בבני ברק אצל מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, "ושאלתי אותו אודות קבלת תשובה להלכה בכתב האם מקיימים מצות תלמוד תורה בלימוד בספר ליקוט של כל מקורות חז"ל בענייני האסטרולוגיה בלבד, ואמר לי שודאי זוהי מצות תלמוד תורה ואין שום ספק בכך, כי אחרי שהוא מדברי חז"ל אין בזה שום איסור חלילה, וישנה מצוה ללמוד זאת".

מספר הרב פישר: "ביקשתי זאת בכתב וענה לי שאינו חותם על שום דבר לפני שמראה לאביו מרן בעל ה'קהילות יעקב' קודם, והיות ואביו חולה כעת, לא ניתן להטרידו בדבר, וגם אין צורך להטרידו לאחר שהדבר ברור מאד, ושניתן לפרסם זאת בשמו".

כעת, לקראת הוצאת הספר, עבר מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שוב בפרוטרוט על כל הספר, מתחילתו ועד סופו, הביע את קורת רוחו המרובה מהנכתב בו, וצירף את חתימתו להסכמת הראב"ד הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל.

בני ביתו של הגר"ח קניבסקי סיפרו שכאשר קרא מרן שליט"א את הסכמתו של הגרי"י פישר זצ"ל לספר, בו הוא מביע חשש מביטול תורה בלימוד ענייני אסטרולוגיה ומביא דעות בענין, הגיב מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א: "האמת היא שאין כל חשש ביטול תורה בלימוד כל עניני המזלות וחכמת האסטרולוגיה המופיעים בחז"ל, בספרים הקדושים ובקדמונים. גם אבא זצ"ל וגם החזון איש זצ"ל למדו את העניינים הללו".

אגב, בספר זה ישנו פרק העוסק בנושא זה עצמו.