להסתכל בלבנה

[מתושלח]

מהו המקור לדברי החיד"א בוידוי שלו שיש איסור להסתכל בלבנה? האם יש חולקים עליו?

[נוטר הכרמים]

מקור דבריו כמו שכתב בעצמו בברכ"י סי' תכו מספר חרדים, וכן מספר שושן סודות כת"י בשם הרמ"ה, ואיסור זה הובא גם במג"א שם שאסור להסתכל רק בפעם הראשון שיראה עמידתה קודם שיקדש אותה.

[עקביה]

האם ידוע מה טעמם של האומרים שאסור להסתכל בלבנה?

[חד ברנש]

עד כמה שהבנתי מעוטה בקבלה, האיסור הוא משום שהלבנה מסמלת את המלכות = השכינה, והאיסור הוא כדוגמת איסור הסתכלות על הכהנים המברכים משום ששכינה שורה על אצבעותיהם.
איסור הסתכלות בלבנה נזכר כבר בדור השני של מקובלי גירונה, בספר אוצר הכבוד ועוד

[מה שנכון נכון]

ראה יוס"א הל' קדוש לבנה שבראיה בעלמא אין איסור, אלא רק בהסתכלות דהיינו שמביט בה מעומק לבבו, כמו ל' 'המסתכל' שבתלמוד.

נכדו בנוהג כצאן יוסף מצטט בשמו שהאיסור הוא "הבטה בהבנת הלב", ומפרש דר"ל "שאין לצייר בעין שכלו גוונים או תמונות בלבנה ח"ו".
ולכאו' אי"ז כונתו. (גם המשך לשון הנכ"י "כדמשמע מלשון הסתכלות בלב כמ"פ", אינו מובן).

[אספקלריא]

מהו המקור לדברי החיד"א בוידוי שלו שיש איסור להסתכל בלבנה? האם יש חולקים עליו?

מקור דבריו כמו שכתב בעצמו בברכ"י סי' תכו מספר חרדים, וכן מספר שושן סודות כת"י בשם הרמ"ה, ואיסור זה הובא גם במג"א שם שאסור להסתכל רק בפעם הראשון שיראה עמידתה קודם שיקדש אותה.

ראה בס' עבודת הקודש להחיד"א (מהדורת אהבת שלום, ירושלים תשע"ב) כף אחת סי' י"ט, עמ' ק"צ, (על דברי הוידוי הנ"ל), הערה 30: "עיין מורה באצבע אות קפ"ו".
וראה שם במורה באצבע סי' ו' אות קפ"ו, (עמ' ל"ג): "לא יסתכל בלבנה אלא קודם שיברך, דכתב הרמ"ה דאסור להסתכל בה על דרך האמת". ושם הערה 251: עיין שם [=ברכי יוסף] או"ח סי' תכ"ו אות ה', נחל קדומים פרשת וישלח אות י'.

[שמואל דוד]

ראה יוס"א הל' קדוש לבנה שבראיה בעלמא אין איסור, אלא רק בהסתכלות דהיינו שמביט בה מעומק לבבו, כמו ל' 'המסתכל' שבתלמוד.

נכדו בנוהג כצאן יוסף מצטט בשמו שהאיסור הוא "הבטה בהבנת הלב", ומפרש דר"ל "שאין לצייר בעין שכלו גוונים או תמונות בלבנה ח"ו".
ולכאו' אי"ז כונתו. (גם המשך לשון הנכ"י "כדמשמע מלשון הסתכלות בלב כמ"פ", אינו מובן).

viewtopic.php?f=17&t=30073

[ר_חיים_הקטן]

עיין בשו"ת תירוש ויצהר (ס' קס"ח) ובספר סגולות ישראל (מערכת ע' אות ל"א) שהובא בשם הבית הלוי שהסתכלות בלבנה היא סגולה לקרר דלקת העין.

[ר_חיים_הקטן]

מתוך תשובת הגרצ"א פריעדמאן (שנדפס בקובץ המאור גליון תע"ד, כסלו תשע"ז):

ב) נשאלתי להמקור שלא להסתכל על
הלבנה, ומצאתי באוצר
הכבוד (לה:) מר ' טורדוס הלוי מזמן
הרשב"א בשם דודי היד רמ"ה שהיה מזהיר
אזהרות רבות שלא להסתכל בלבנה כמו
שהזהירו חז"ל שלא להסתכל בקשת, ואח "כ
מביא המג"א (סי' תכו סק"ח ) איסור זה בשם
השלה"ק (שער האותיות אות ק' קדושה
סקי"ח) והגהות יש נוחלין (סקל "ז ), ובאמת
השל "ה העתיק זה מספר שושן סודות (ספר
על קבלה), והוא מביא זה בשם האוצר
הכבוד הנ "ל , וכן הגהות יש נוחלין מביא זה
מאוצר הכבוד דהיינו הכל בא לר ' טורדוס
הלוי בשם דודו הרמ"ה, והטעם ע"ש באוצר
הכבוד שאין להסתכל בהלבנה לפי שרומזת
על השכינה, ואין להסתכל על כבוד השכינה,
הרי אין הטעם כמו שאומרים העולם כדי
שלא לבייש הלבנה לראות פגימותה (שלפי"ז
מותר להסתכל בט "ו לחודש כשהלבנה
בשלימות, ולטעם שכינה לא נכון גם אז), אך
קודם שמקדישין הלבנה צריך להסתכל בה
מעט כמש"כ במג"א (סי' תכו סק"ח ), ובאמת
כ "כ המחבר (ס"ב), ומקורו ממסכת סופרים
(פי"ט ה"י), ועי' א"ר (סי' תכו סק"א) שיש
להסתכל עליה בכל הברכה.

[עושה חדשות]

ראה יוס"א הל' קדוש לבנה שבראיה בעלמא אין איסור, אלא רק בהסתכלות דהיינו שמביט בה מעומק לבבו, כמו ל' 'המסתכל' שבתלמוד.

נכדו בנוהג כצאן יוסף מצטט בשמו שהאיסור הוא "הבטה בהבנת הלב", ומפרש דר"ל "שאין לצייר בעין שכלו גוונים או תמונות בלבנה ח"ו".
ולכאו' אי"ז כונתו. (גם המשך לשון הנכ"י "כדמשמע מלשון הסתכלות בלב כמ"פ", אינו מובן).

forums/viewtopic.php?f=17&t=30073

ארחו"ח - נשאל ה"ר אשר אשכנזי ז"ל איך מסתכלין בקשת כשמברכין והם ז"ל אסרו להסתכל בו. והשיב אין המסתכל כרואה כי המסתכל מדקדק בהבטתו יותר מן הרואה ובודאי להסתכל אסרו אבל לראיה בעלמא לברכה מותר.

[קראקובער]

ואיסור זה הובא גם במג"א שם שאסור להסתכל רק בפעם הראשון שיראה עמידתה קודם שיקדש אותה.

מדין אסור לקדש עד שיראנה?

[לבי במערב]

יעוי' מ"ש בכ"ז ב'תורת מנחם' חמ"ב ס"ע 296 ואילך.

[נהר שלום]

זכור לי שהטעם מפני שמסתכל בבשתה של הלבנה שהתקטנה

[תלמוד_ישן]

נמחק

[תלמוד_ישן]

.

מדין אסור לקדש עד שיראנה?

אני חושב שבשו"ת דבר שמואל סימן רמ"ב כתב, שבשו"ת מהרש"ל פסק שמותר לסומא לומר סדר קידוש לבנה אם מישהו שיכול לראות אומר לו שהוא רואה את הלבנה.