איש_ספר כתב:מרח"י גינזבורג שמעתי בשם אביו הגאון ר' אפרים מרדכי, ששמע מהגרב"ב, שהקפיד שלא לקבוע בספרו שמות של תלמידיו שמא ברבות הימים יסרחו!
השוה מה שנכתב כאן http://seforim.blogspot.com/2016/07/blog-post.html:
מו"ר נפגש פעם עם רבי דוד קאגאנאוו זצ"ל מבחירי תלמידי רבי איסר זלמן מלצר באירופא, ולימים ר"מ בבית מדרש לתורה בשיקאגא, וסיפר לו שבעת מלחמת העולם הראשונה, הרוסים גייסו אותו להצבא, לכן ברח מרוסיא לאמעריקא, ובדרכו לאמעריקא כשעבר דרך וילנא נכנס לבקר אצל רבי ברוך בער לייבאויץ ששהה שם ביחד עם ישיבתו, ודיברו בלימוד למשך זמן רב עד שרב"ב אמר לו שהוא מבקש מחילה אבל צריך לצאת למסור השיעור, ויצא מהבית, אחר דקות ספורות חזר רב"ב לביתו ואמר לר' דוד, כשיצאתי מהבית התכוונתי שבשיעור אזכיר את החידוש שאמרת לי ואגיד בשם אומרו, אבל בדרך הרהרתי שאולי אינו כדאי להזכיר את שמך ברבים מאחר שאתה עריק הצבא והרוסים מחפשים אותך, ומי יודע מי יכול להיות בשיעור ולמי הדברים יתגלגלו וכו' לכן חזרתי לבקש מחילה ורשות להגיד החידוש בלי להגיד ממי שמע. כזה המידות הרוממיות של הגרב"ב.
לאור קבלת הרחי"ג שמא יש לשער שהסתיר הגרב"ב טעמו האמיתי...
