הודעהעל ידי תוכן » ו' אוגוסט 25, 2017 1:23 am
הערות על דברי הגאון ר' משה שטרנבוך בקוצר אמרים. ואע"ג שאין מקומו של הזבוב קצוץ הכנפים ליד הנשר פורס כנפים, מכל מקום כך היא דרכה של תורה, זה בונה וזה סותר, זה שואל וזה מתרץ, ותורה היא וללמוד אני צריך:
אעתיק דברי רמ"ש בקיצור, ואח"כ תשובתי.
דברי רמ"ש:
כיון שגדולי וצדיקי עולם אכלו את העופות האלו, זה לכשעצמו מספיק להתיר.
תשובה:
כסמך זה יכול להיות סמך נאה, אבל להתיר על בסיס סברא זו, לעולם לא ראינו פוסקים כך.
דברי רמ"ש:
הנצי"ב התיר את ההודו, אפילו שאין לו מסורת, כיון שכלל ישראל נהגו בו היתר.
תשובה:
היתר זה ניתן להודו שאין בו סימני עוף טמאה, ורק היה חסר מסורת. בעופות הפטם של היום, יש טענה שהכליאו בעופות טמאים ממש, ויש לבדוק אם טענה זו נכונה היא אם לאו. ואם היא כן נכונה, אז דברי הנצי"ב לא שייכים לפה.
דברי רמ"ש:
לא עושים הכלאות עם עופות טמאים.
תשובה:
לא אדע ממי קיבל את המידע. וממ"נ, אם מדובר באנשים שאינם חלק מהחברה המפתחת את עופות אלו, הרי אינם יודעים כי אין להם גישה למידע הסודי הזה. ואם מדובר באנשים שהם עובדים בתוך החברה, אז יש לברר אם אפשר לסמוך עליהם, כי הם נוגעים בעדותם. ואחד המומחים העובדים באחד המפעלים האלו, אמר לי שאין שום שאלה על העופות כי כולם חולקים את רגליהם ג' אצבעות מקדימה. והוא בכלל לא היה מודע, שהעופות שהוא מפתח כבר לא חולקים רגליהם כך. אבל הוא רצה להרגיע אותי שהעופות כשרים לחלוטין, ולפיכך אמר מה שאמר.
דברי רמ"ש:
אין שום שינוי בעופות הפטם, וגם השינויים שיש, אינם נחשבים שינויים.
תשובה:
הרי השינויים בין העוף הלגהורן שלפני מאה שנה לבראקל, הוא קטן מהשינויים מהלגהורן שלפני מאה שנה לעופות הפטם. אז למה אצל הבראקל זה נחשב שינוי, ואצל עופות הפטם לא נחשב שינוי.
דברי רמ"ש:
הבראקל והלאדי דומים אבל שונים.
תשובה:
עיין בתשובה הקודמת.
דברי רמ"ש:
הביא הדברי חיים שאפילו כל גדולי ישראל יתירו, דינו כעוף טמא.
תשובה:
בתחילת דבריו כתב ההיפך, שאם כל גדולי ישראל אכלו אותו, כנראה שהוא כשר. ואולי ס"ל שהדברי חיים רק כתב לאיסור איפה שכל גדולי ישראל התירו, אבל אם אכלו גם הדברי חיים סבור שזה היתר גמור למהדרין מן המהדרין, וצ"ע.
עד כאן דברי הרמ"ש מה שנוגע לענין העופות.
ויש לציין לנתון שראוי לתת עליו את הדעת. כבר כמה וכמה פעמים במשך מאות השנים האחרונות שהיו ויכוחים על כשרות עוף זה או אחר. כל! התשובות העוסקות בעניינים אלו צללו במים עמוקים, בש"ס ראשונים אחרונים, שו"ע ונו"כ והביאו ראיות לכאן או לכאן. במחלוקת של היום, שהוא לא פחות חמור, אין אפילו תשובה אחת שדנה בשאלה באופן מקיף, קרי, מה הוא התרנגול המקורי, מה הם השינויים בעופות הפטם, מה דינם של הכלאות, מה עם זה וזה גורם, מה עם חיישינן לזרע האב, מה עם נאמנות של גוי, מה נחשב למסורת, מה נחשב לעדות, מה נחשב לחולק את רגליו, איזה שינויים נחשבים ואיזה לא, מה דינם של שינויים גנטיים, ועוד. יש כל כך הרבה מה לדון פה בעומק הסוגיא. אלא יש לנו מכתבים על גבי מכתבים של השקפה, של יראת שמים, של מחאה על כבודם של אב"ד זה ואדמו"ר אחר, של סירוב לדון לגופם של דברים, וכמו שכתב רמ"ש: 'ולא אוכל להיכנס לכל הפרטים כי רבים הם', ובנוסח זה כתבו רבים, כמו רמ"מ קארפ, שכותב שאין הוא דן על הבראקל כלל, יש ציטוטים תלושים של שורה וחצי מקסימום, דברי חיים, מהר"ם שיק, נצי"ב, בלי שום ניסיון להביא דבריהם ולדון בהם לעומק אם הם שייכים למקרה זה או לא.
חומר למחשבה...
נערך לאחרונה על ידי
תוכן ב ו' אוגוסט 25, 2017 2:13 am, נערך פעם 1 בסך הכל.