אמונה בשואה

[ההוא דאמר]

נתבקשתי על ידי אדם שלע"ע אינו שומר תורה ומצוות, ומבקש להתקרב לצור מחצבתו, היות והוא בן לניצול שואה שהיה שומר תורה ומצוות מלפנים, ופקר בעקבות מאורעות אימי השואה.
חפץ הוא בכתבות, מאמרים קישורים, לנושא 'היכן היה הקב"ה בשואה'.
[יש ליתן את הדעת, שיהיו מאמרים השווים לכל נפש].

אודה בזאת, למי שיוכל להעלות ולצרף מנושא זה,
ועוד נפש יהודי הומיה לא תאבד תקוותה הנצחית.

[בן מיכאל]

נתבקשתי על ידי אדם שלע"ע אינו שומר תורה ומצוות, ומבקש להתקרב לצור מחצבתו, היות והוא בן לניצול שואה שהיה שומר תורה ומצוות מלפנים, ופקר בעקבות מאורעות אימי השואה.
חפץ הוא בכתבות, מאמרים קישורים, לנושא 'היכן היה הקב"ה בשואה'.
[יש ליתן את הדעת, שיהיו מאמרים השווים לכל נפש].

אודה בזאת, למי שיוכל להעלות ולצרף מנושא זה,
ועוד נפש יהודי הומיה לא תאבד תקוותה הנצחית.

ממליץ על ספרו של הרב אביגדור מילר (למרות היותו נגוע באפולוגטיקה).

[פייביש אופטובסקי]

'היכן היה הקב"ה בשואה'? היכן שהיה לפניה ולאחריה.
ימחל נא לי הרב ההוא דאמר על הבעת דעתי כי יש למנח את הנושא באופן הראוי.

ולאותו אחד שחפץ להתקרב אלא שהשואה מפריעה לו, שמא תחילה יתחיל לשמור מצוות על צד הספק - שמא אכן יש חשבון מדויק לכל אשר נעשה בעולם הזה וכי יש שכר למקיימי המצוות, ואחרי שישמור מצוות - יבוא וישאל את שאלותיו.

[יאיר]

תראה לו את זה, אני מאמין שזה יפעל לפחות משהו...

דברים פרק כח
א וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל, כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ. ב וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ: כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. ג בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה. ד בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ, וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. ה בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. ו בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ. ז יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ: בְּדֶרֶךְ אֶחָד יֵצְאוּ אֵלֶיךָ, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים יָנוּסוּ לְפָנֶיךָ. ח יְצַו יְהוָה אִתְּךָ, אֶת-הַבְּרָכָה, בַּאֲסָמֶיךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ; וּבֵרַכְךָ--בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. ט יְקִימְךָ יְהוָה לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לָךְ: כִּי תִשְׁמֹר, אֶת-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו. י וְרָאוּ כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי שֵׁם יְהוָה נִקְרָא עָלֶיךָ; וְיָרְאוּ, מִמֶּךָּ. יא וְהוֹתִרְךָ יְהוָה לְטוֹבָה, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ--עַל, הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ, לָתֶת לָךְ. יב יִפְתַּח יְהוָה לְךָ אֶת-אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת-הַשָּׁמַיִם, לָתֵת מְטַר-אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, וּלְבָרֵךְ, אֵת כָּל-מַעֲשֵׂה יָדֶךָ; וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה. יג וּנְתָנְךָ יְהוָה לְרֹאשׁ, וְלֹא לְזָנָב, וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה, וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה: כִּי-תִשְׁמַע אֶל-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. יד וְלֹא תָסוּר, מִכָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם--יָמִין וּשְׂמֹאול: לָלֶכֶת, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--לְעָבְדָם. {פ}
טו וְהָיָה, אִם-לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגוּךָ. טז אָרוּר אַתָּה, בָּעִיר; וְאָרוּר אַתָּה, בַּשָּׂדֶה. יז אָרוּר טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. יח אָרוּר פְּרִי-בִטְנְךָ, וּפְרִי אַדְמָתֶךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ. יט אָרוּר אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וְאָרוּר אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ. כ יְשַׁלַּח יְהוָה בְּךָ אֶת-הַמְּאֵרָה אֶת-הַמְּהוּמָה, וְאֶת-הַמִּגְעֶרֶת, בְּכָל-מִשְׁלַח יָדְךָ, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה--עַד הִשָּׁמֶדְךָ וְעַד-אֲבָדְךָ מַהֵר, מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי. כא יַדְבֵּק יְהוָה בְּךָ, אֶת-הַדָּבֶר--עַד, כַּלֹּתוֹ אֹתְךָ, מֵעַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. כב יַכְּכָה יְהוָה בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת, וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב, וּבַשִּׁדָּפוֹן, וּבַיֵּרָקוֹן; וּרְדָפוּךָ, עַד אָבְדֶךָ. כג וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל-רֹאשְׁךָ, נְחֹשֶׁת; וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר-תַּחְתֶּיךָ, בַּרְזֶל. כד יִתֵּן יְהוָה אֶת-מְטַר אַרְצְךָ, אָבָק וְעָפָר: מִן-הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ, עַד הִשָּׁמְדָךְ. כה יִתֶּנְךָ יְהוָה נִגָּף, לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ--בְּדֶרֶךְ אֶחָד תֵּצֵא אֵלָיו, וּבְשִׁבְעָה דְרָכִים תָּנוּס לְפָנָיו; וְהָיִיתָ לְזַעֲוָה, לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ. כו וְהָיְתָה נִבְלָתְךָ לְמַאֲכָל, לְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ; וְאֵין, מַחֲרִיד. כז יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם, ובעפלים (וּבַטְּחֹרִים), וּבַגָּרָב, וּבֶחָרֶס--אֲשֶׁר לֹא-תוּכַל, לְהֵרָפֵא. כח יַכְּכָה יְהוָה, בְּשִׁגָּעוֹן וּבְעִוָּרוֹן; וּבְתִמְהוֹן, לֵבָב. כט וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה, וְלֹא תַצְלִיחַ, אֶת-דְּרָכֶיךָ; וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל, כָּל-הַיָּמִים--וְאֵין מוֹשִׁיעַ. ל אִשָּׁה תְאָרֵשׂ, וְאִישׁ אַחֵר ישגלנה (יִשְׁכָּבֶנָּה)--בַּיִת תִּבְנֶה, וְלֹא-תֵשֵׁב בּוֹ; כֶּרֶם תִּטַּע, וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ. לא שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ, וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--חֲמֹרְךָ גָּזוּל מִלְּפָנֶיךָ, וְלֹא יָשׁוּב לָךְ; צֹאנְךָ נְתֻנוֹת לְאֹיְבֶיךָ, וְאֵין לְךָ מוֹשִׁיעַ. לב בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר, וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת, וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם, כָּל-הַיּוֹם; וְאֵין לְאֵל, יָדֶךָ. לג פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל-יְגִיעֲךָ, יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדָעְתָּ; וְהָיִיתָ, רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ--כָּל-הַיָּמִים. לד וְהָיִיתָ, מְשֻׁגָּע, מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ, אֲשֶׁר תִּרְאֶה. לה יַכְּכָה יְהוָה בִּשְׁחִין רָע, עַל-הַבִּרְכַּיִם וְעַל-הַשֹּׁקַיִם, אֲשֶׁר לֹא-תוּכַל, לְהֵרָפֵא--מִכַּף רַגְלְךָ, וְעַד קָדְקֳדֶךָ. לו יוֹלֵךְ יְהוָה אֹתְךָ, וְאֶת-מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ, אֶל-גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עֵץ וָאָבֶן. לז וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה, לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה--בְּכֹל, הָעַמִּים, אֲשֶׁר-יְנַהֶגְךָ יְהוָה, שָׁמָּה. לח זֶרַע רַב, תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה; וּמְעַט תֶּאֱסֹף, כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה. לט כְּרָמִים תִּטַּע, וְעָבָדְתָּ; וְיַיִן לֹא-תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר, כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתֹּלָעַת. מ זֵיתִים יִהְיוּ לְךָ, בְּכָל-גְּבוּלֶךָ; וְשֶׁמֶן לֹא תָסוּךְ, כִּי יִשַּׁל זֵיתֶךָ. מא בָּנִים וּבָנוֹת, תּוֹלִיד; וְלֹא-יִהְיוּ לָךְ, כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי. מב כָּל-עֵצְךָ, וּפְרִי אַדְמָתֶךָ, יְיָרֵשׁ, הַצְּלָצַל. מג הַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּךָ, יַעֲלֶה עָלֶיךָ מַעְלָה מָּעְלָה; וְאַתָּה תֵרֵד, מַטָּה מָּטָּה. מד הוּא יַלְוְךָ, וְאַתָּה לֹא תַלְוֶנּוּ; הוּא יִהְיֶה לְרֹאשׁ, וְאַתָּה תִּהְיֶה לְזָנָב. מה וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה, וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ, עַד, הִשָּׁמְדָךְ: כִּי-לֹא שָׁמַעְתָּ, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, אֲשֶׁר צִוָּךְ. מו וְהָיוּ בְךָ, לְאוֹת וּלְמוֹפֵת; וּבְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם. מז תַּחַת, אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּשִׂמְחָה, וּבְטוּב לֵבָב--מֵרֹב, כֹּל. מח וְעָבַדְתָּ אֶת-אֹיְבֶיךָ, אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ יְהוָה בָּךְ, בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם, וּבְחֹסֶר כֹּל; וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל, עַל-צַוָּארֶךָ, עַד הִשְׁמִידוֹ, אֹתָךְ. מט יִשָּׂא יְהוָה עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר: גּוֹי, אֲשֶׁר לֹא-תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ. נ גּוֹי, עַז פָּנִים, אֲשֶׁר לֹא-יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן, וְנַעַר לֹא יָחֹן. נא וְאָכַל פְּרִי בְהֶמְתְּךָ וּפְרִי-אַדְמָתְךָ, עַד הִשָּׁמְדָךְ, אֲשֶׁר לֹא-יַשְׁאִיר לְךָ דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ--עַד הַאֲבִידוֹ, אֹתָךְ. נב וְהֵצַר לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהֹת וְהַבְּצֻרוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן, בְּכָל-אַרְצֶךָ; וְהֵצַר לְךָ, בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, בְּכָל-אַרְצְךָ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָךְ. נג וְאָכַלְתָּ פְרִי-בִטְנְךָ, בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--בְּמָצוֹר, וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר-יָצִיק לְךָ, אֹיְבֶךָ. נד הָאִישׁ הָרַךְ בְּךָ, וְהֶעָנֹג מְאֹד--תֵּרַע עֵינוֹ בְאָחִיו וּבְאֵשֶׁת חֵיקוֹ, וּבְיֶתֶר בָּנָיו אֲשֶׁר יוֹתִיר. נה מִתֵּת לְאַחַד מֵהֶם, מִבְּשַׂר בָּנָיו אֲשֶׁר יֹאכֵל, מִבְּלִי הִשְׁאִיר-לוֹ, כֹּל--בְּמָצוֹר, וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ, בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ. נו הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה, אֲשֶׁר לֹא-נִסְּתָה כַף-רַגְלָהּ הַצֵּג עַל-הָאָרֶץ, מֵהִתְעַנֵּג, וּמֵרֹךְ--תֵּרַע עֵינָהּ בְּאִישׁ חֵיקָהּ, וּבִבְנָהּ וּבְבִתָּהּ. נז וּבְשִׁלְיָתָהּ הַיּוֹצֵת מִבֵּין רַגְלֶיהָ, וּבְבָנֶיהָ אֲשֶׁר תֵּלֵד, כִּי-תֹאכְלֵם בְּחֹסֶר-כֹּל, בַּסָּתֶר--בְּמָצוֹר, וּבְמָצוֹק, אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיִבְךָ, בִּשְׁעָרֶיךָ. נח אִם-לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, הַכְּתֻבִים, בַּסֵּפֶר הַזֶּה: לְיִרְאָה אֶת-הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא, הַזֶּה--אֵת, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. נט וְהִפְלָא יְהוָה אֶת-מַכֹּתְךָ, וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ: מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת, וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים. ס וְהֵשִׁיב בְּךָ, אֵת כָּל-מַדְוֵה מִצְרַיִם, אֲשֶׁר יָגֹרְתָּ, מִפְּנֵיהֶם; וְדָבְקוּ, בָּךְ. סא גַּם כָּל-חֳלִי, וְכָל-מַכָּה, אֲשֶׁר לֹא כָתוּב, בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת--יַעְלֵם יְהוָה עָלֶיךָ, עַד הִשָּׁמְדָךְ. סב וְנִשְׁאַרְתֶּם, בִּמְתֵי מְעָט, תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: כִּי-לֹא שָׁמַעְתָּ, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. סג וְהָיָה כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם, לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם--כֵּן יָשִׂישׂ יְהוָה עֲלֵיכֶם, לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם; וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. סד וֶהֱפִיצְךָ יְהוָה בְּכָל-הָעַמִּים, מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד-קְצֵה הָאָרֶץ; וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ--עֵץ וָאָבֶן. סה וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ, וְלֹא-יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף-רַגְלֶךָ; וְנָתַן יְהוָה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז, וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ. סו וְהָיוּ חַיֶּיךָ, תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד; וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם, וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ. סז בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי-יִתֵּן עֶרֶב, וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי-יִתֵּן בֹּקֶר--מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד, וּמִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה. סח וֶהֱשִׁיבְךָ יְהוָה מִצְרַיִם, בָּאֳנִיּוֹת, בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא-תֹסִיף עוֹד לִרְאֹתָהּ; וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, וְאֵין קֹנֶה. {ס}


ומיד בפרק לא:

טז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ. יז וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם-הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת; וְאָמַר, בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי-אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה. יח וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה: כִּי פָנָה, אֶל-אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

בדיוק כשאלתו ורבים אחרים "הֲלֹא עַל כִּי-אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה" אך ה' אמר במפורש הרבה שנים לפני "וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם, וְהָיָה לֶאֱכֹל, וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת...וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא, עַל כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשָׂה".

השואה מוצפנת בדילוג 50 בדיוק בפס' אלו!!!

וכהמשך למה שמובא כאן:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=46
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=7972
[אותי אישית דברים אלו חיזקו מאוד בזמנו]

[שייף נפיק]

נתבקשתי על ידי אדם שלע"ע אינו שומר תורה ומצוות, ומבקש להתקרב לצור מחצבתו, היות והוא בן לניצול שואה שהיה שומר תורה ומצוות מלפנים, ופקר בעקבות מאורעות אימי השואה.
חפץ הוא בכתבות, מאמרים קישורים, לנושא 'היכן היה הקב"ה בשואה'.
[יש ליתן את הדעת, שיהיו מאמרים השווים לכל נפש].

אודה בזאת, למי שיוכל להעלות ולצרף מנושא זה,
ועוד נפש יהודי הומיה לא תאבד תקוותה הנצחית.

ממליץ על ספרו של אביגדור מילר (למרות היותו נגוע באפולוגטיקה).

קצת כבוד התרה! רבי אביגדור היה מגדולי התורה והיראה!!

[ההוא דאמר]

'היכן היה הקב"ה בשואה'? היכן שהיה לפניה ולאחריה.
ימחל נא לי הרב ההוא דאמר על הבעת דעתי כי יש למנח את הנושא באופן הראוי.

ולאותו אחד שחפץ להתקרב אלא שהשואה מפריעה לו, שמא תחילה יתחיל לשמור מצוות על צד הספק - שמא אכן יש חשבון מדויק לכל אשר נעשה בעולם הזה וכי יש שכר למקיימי המצוות, ואחרי שישמור מצוות - יבוא וישאל את שאלותיו.

עיין שבת דל"א.
תתמודד עם השאלה, אדרבא תגיד שהוא זה שעשה את השואה, דע מה שתשיב, אבל תשיב.
מדובר באדם שרוצה להתקרב, וצריך לדעת איך לקרבו.

[ההוא דאמר]

מספר קישורים שמישהו הפנה אותי [אין זה מיועד עבור ת"ח, אלא כמטרת השאלה, לאדם שחפץ להתקרב].
קישורים לנושא השואה:
http://www.arachim.org/ArticleDetail.asp?ArticleID=593

https://www.hidabroot.org/video/211832 השואה מתוארת בפרשה
הרב יוסף בן פורת - השואה מתוארת בפרשה
האם ניתן היה למנוע את השואה? איפה היה אלוקים בשואה? הרב יוסף בן פורת חושף בהרצאה מרתקת כיצד כל ההתרחשויות הנוראיות נכתבו בתורה שחור על גבי לבן והוצאו לפועל בתזמון מדוייק כפי שצפו גדולי ישראל

https://www.hidabroot.org/video/210587 הנבואה שהתגשמה לאחר השואה – מגילת אסתר
מגילת אסתר - הנבואה שהתגשמה לאחר השואה
את סיפור מגילת אסתר כולנו מכירים: המן רצה להרוג את היהודים ולבסוף גורלו התהפך והוא ובניו הוצאו להורג. אך המגילה איננה רק סיפור היסטורי, מסתתרים בה רמזים גדולים למה שהתרחש אלפי שנים אחר כך – השואה. איפה מתחבאים הרמזים? וכיצד הם מהווים הוכחה לקיום הבורא?

רב יוסף בן פורת - השואה מרומזת בפרשת כי תבוא
כיצד מאורעות השואה נרמזים בפרשת כי תבוא? הרב יוסף בן פורת חושף בפנינו את ההקבלה בין אירועי ההיסטוריה לפרשיות השבוע

https://www.hidabroot.org/video/210100 האם אלוקים היה בשואה?
האם אלוקים היה בשואה? - הרב יוסף בן פורת

מה הסיבה האמיתית שבגינה התרחשה השואה הנוראה? האם יתכן שהכל קרה בהשגחה פרטית מדוייקת? מה עונה הרב למי שנחלש באמונה בעקבות הטרגדיה הקשה? הרב יוסף בן פורת, בן למשפחת ניצולי שואה, חקר את אירועי מלחמת העולם השניה במשך עשרות שנים. כעת הוא חושף בהרצאה מרתקת ומקיפה את מה שמעולם לא העזו לספר לנו בשעורי היסטוריה.

https://www.hidabroot.org/video/61349 איפה היה אלוקים בשואה
איפה היה אלוקים בשואה - הרב יוסף בן פורת
א. השואה יצרה משבר אמונה אצל הרבה אנשים. ומאידך, גרמה להרבה אנשים לחזור בתשובה ולהתחזק באמונה. מה ההסבר לתוצאות ההפוכות?! ב. אמונה מושג מאוד רחב, על כן, יש אנשים שמגדירים את עצמם כמאמינים, בעוד שלמעשה הם רחוקים מאוד מן האמונה האמיתית. ג. כדי לדעת אמונה מה היא, יש ללמוד היטב את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה ולהבין, כיצד אלקים מנהיג את עולמו. ד. אצל אנשים רבים, הצטיירה בטעות, תמונת ההנהגה האלוקית כ`טוב` במובן הילדותי. ה. אצל ילד, סוכריה זה טוב. טיפול שיניים זה רע. כלומר, מבט שטחי מבלי להבין את סיבת הדברים ולא את תכליתם. ו. המאמין האמיתי רואה עולם גדול יותר, מקיף יותר בספקטרום רחב יותר. ואז, הטוב הוא בעל משמעות אחרת והרע, הוא בעל הגדרה אחרת. ז. אז, הנהגת האלוקים, משמעותה `טוב אמיתי`. מכיוון שכך, הסביר אלוקים, שבאם תהיינה סטיות מן הטוב האמיתי, והוא החיים המובילים את האדם אל עולם הנצח – עולם הבא, אזי, תהייה התערבות אלוקית בכדי לתקן סטייה זו, אף באמצעים דרסטיים ביותר. ח. השואה – מבטאת את הבלימה הפתאומית – לפני `קיר המוות` – שנועדה להציל את עם ישראל מהתבוללות מוחלטת ומהיעלמותו כעם ה`.

https://www.hidabroot.org/video/64136 השואה
השואה
חז"ל ניבאו על כוחה ההרסני של החיה הגרמנית. במגילת אסתר מרומז על "משפט נירנברג" והתורה עצמה כבר מנבאת שעם ישראל ישאל: איפה האלוקים היה בשואה? וגם נותנת תשובה על כך... הרצאה מרגשת מפי הרב מנשה בן פורת
https://www.hidabroot.org/video/63028


https://www.hidabroot.org/video/54067 השואה הפקת לקחים דע מה שתשיב
השואה - הפקת לקחים, דע מה שתשיב - הרב יוסף בן פורת
שואה - הפקת לקחים, דע מה שתשיב - הרב יוסף בן פורת - מתוך הידברות VOD. שיעורי תורה, תוכניות אירוח, תכני ילדים ועוד.
https://www.hidabroot.org/video/56913 אל תמות כיהודי תחיה כיהודי
אל תמות יהודי תחיה כיהודי
לאורך הדורות עמ"י עובר תלאות וגזירות ושומר בגאון את מסורת ישראל. השואה העמידה אותנו במקום אחר. אין גזרות נגד המסורת, כולם, גם מומרים ומתבוללים, מושמדים. אז מה היה הניסיון?

[עקביה]

ממליץ על ספרו של אביגדור מילר (למרות היותו נגוע באפולוגטיקה).

קצת כבוד התרה! רבי אביגדור היה מגדולי התורה והיראה!!

שני הדברים יכולים להיות אמת (על אפולוגטיקה יכולני להעיד גם אנכי).

* * * * * * * * * * * *

לגופה של שאלת פותח האשכול; אם השאלה היא "האם יש אלוקים" כי אז התשובה היא פסוקי התוכחה, כלומר הוא אמר מראש שיעשה דברים נוראים. אבל אם השאלה היא "כיצד הוא היה יכול לעשות דברים כאלה", כלומר כעס על הקב"ה, על זה קשה לענות. צריך איכשהו להבין שהשאלה היא לא שאלה.

מתוך סקרנות האזנתי לאחת ההרצאות של הרב בן-פורת מהקישורים דלעיל, זו שכותרתה "האם אלוקים היה בשואה?" וקצת התרגזתי. יש שם סיפורים מרגשים ווארטים נחמדים (למעשה עניין של טעם. אני לא אוהב אותם), אבל לא תשובה על השאלה.

עם ישראל לא זכה למה שזכה דור המבול, שמתו מיתה מהירה, וודאי לא למה שזכו חייליו של סנחריב, שנפרדו מנשמותיהם ע"י שמיעת שירת המלאכים.
אבותינו ואימותינו הופקרו לידיהם של מלאכי חבלה מהסוג הגרוע ביותר שעינו ורצחו אותם באין סוף דרכים שכל אחת זוועתית יותר מהשניה. אדם שקורא ושומע את הסיפורים האלה, עומד וצווח, ריבונו של עולם כיצד אתה רואה את זה ומאפשר לזה לקרות???
עדיין לא נתקלתי בשום תשובה לשאלה זו. וכמו שכתבתי, צריך להבין, וזה לגמרי לא קל, שזו לא שאלה.

[שייף נפיק]

התכוונתי שמותר לכבד אותו בתואר הרב ויותר מזה.

[שייף נפיק]

התכוונתי שמותר לכבד אותו בתואר הרב ויותר מזה.
ומלבד זה, אם אני מבין נכון יסודות הספר בנויים משיעורים ושיחות שהרב מסר, ואם כן אין כאן מה להאשים, שכך הצורה של מסירת השיעורים שמסדר את הדברים וודאי שלוקח משל אחרים.

[גביר]

ישנם ספריו של בעל חובת התלמידים, 'אש קודש' והספר שנמצא מאוחר יותר וי"ל לפני כשנתיים 'דרשות משנות הזעם'.

[שמואל_הקטן]

הספר "אמונה לאחר השואה" של אליעזר ברקוביץ קריא, ומתאים לאדם שאינו שומר תומ"צ, והוא מתמודד באופן ישיר עם השאלה "איך הקב"ה נתן לזה לקרות" שהיא בד"כ מה שמפריע לאנשים הנגשים מבחוץ, וכמו שהעיר עקביה אין כ"כ התיחסות לזה אצלנו (לאחרונה יצא ספר "משפטיך תהום רבה" בהוצאת מוה"ק [נמצא באוצר] האוסף מה שכן נכתב סביב זה).

יש להעיר שהספר הנ"ל (של ברקוביץ) בסגנונו ודאי, ואף בתוכנו אינו ממש כפי המורגל בביהמ"ד, אכן לאינו שומר תומ"צ הנ"ל לכאו' יכול להתאים.
הספר זמין ברשת בכותר (בתשלום) ופרק אחד ממנו נמצא בתוך "משפטיך תהום רבה" הנ"ל.

[בן מיכאל]

הספר "אמונה לאחר השואה" של אליעזר ברקוביץ קריא, ומתאים לאדם שאינו שומר תומ"צ, והוא מתמודד באופן ישיר עם השאלה "איך הקב"ה נתן לזה לקרות" שהיא בד"כ מה שמפריע לאנשים הנגשים מבחוץ, וכמו שהעיר עקביה אין כ"כ התיחסות לזה אצלנו (לאחרונה יצא ספר "משפטיך תהום רבה" בהוצאת מוה"ק [נמצא באוצר] האוסף מה שכן נכתב סביב זה).

יש להעיר שהספר הנ"ל (של ברקוביץ) בסגנונו ודאי, ואף בתוכנו אינו ממש כפי המורגל בביהמ"ד, אכן לאינו שומר תומ"צ הנ"ל לכאו' יכול להתאים.
הספר זמין ברשת בכותר (בתשלום) ופרק אחד ממנו נמצא בתוך "משפטיך תהום רבה" הנ"ל.

מעניין, תוכל לתת איזה תקציר מהמהלך הכללי שלו? תודה רבה.

[אחד הרבנים]

מומלץ לקרוא (כל אחד ואחד) את הספר רבי מרדכי פגרמנסקי (יצא שנת תשע"ג) , ובפרט את פרק ז' 'בגיא צלמות' שמחזק באמונה על תקופת השואה.

[עקביה]

כאן יש שיעור ע"פ משנתו של ברקוביץ'.
https://www.etzion.org.il/he/%D7%A9%D7% ... 7%A8%D7%94

[פלגינן]

הספר "אמונה לאחר השואה" של אליעזר ברקוביץ קריא, ומתאים לאדם שאינו שומר תומ"צ, והוא מתמודד באופן ישיר עם השאלה "איך הקב"ה נתן לזה לקרות" שהיא בד"כ מה שמפריע לאנשים הנגשים מבחוץ, וכמו שהעיר עקביה אין כ"כ התיחסות לזה אצלנו (לאחרונה יצא ספר "משפטיך תהום רבה" בהוצאת מוה"ק [נמצא באוצר] האוסף מה שכן נכתב סביב זה).

יש להעיר שהספר הנ"ל (של ברקוביץ) בסגנונו ודאי, ואף בתוכנו אינו ממש כפי המורגל בביהמ"ד, אכן לאינו שומר תומ"צ הנ"ל לכאו' יכול להתאים.
הספר זמין ברשת בכותר (בתשלום) ופרק אחד ממנו נמצא בתוך "משפטיך תהום רבה" הנ"ל.

מעניין, תוכל לתת איזה תקציר מהמהלך הכללי שלו? תודה רבה.

עיין במצ"ב עמודים ראשונים, כולל הקדמה מאת רון מרגולין ומבוא של המחבר.

[בן מיכאל]

הספר "אמונה לאחר השואה" של אליעזר ברקוביץ קריא, ומתאים לאדם שאינו שומר תומ"צ, והוא מתמודד באופן ישיר עם השאלה "איך הקב"ה נתן לזה לקרות" שהיא בד"כ מה שמפריע לאנשים הנגשים מבחוץ, וכמו שהעיר עקביה אין כ"כ התיחסות לזה אצלנו (לאחרונה יצא ספר "משפטיך תהום רבה" בהוצאת מוה"ק [נמצא באוצר] האוסף מה שכן נכתב סביב זה).

יש להעיר שהספר הנ"ל (של ברקוביץ) בסגנונו ודאי, ואף בתוכנו אינו ממש כפי המורגל בביהמ"ד, אכן לאינו שומר תומ"צ הנ"ל לכאו' יכול להתאים.
הספר זמין ברשת בכותר (בתשלום) ופרק אחד ממנו נמצא בתוך "משפטיך תהום רבה" הנ"ל.

מעניין, תוכל לתת איזה תקציר מהמהלך הכללי שלו? תודה רבה.

עיין במצ"ב עמודים ראשונים, כולל הקדמה מאת רון מרגולין ומבוא של המחבר.

תודה.

[עקביה]

כאן viewtopic.php?f=51&t=9259&hilit=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA+%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97+%D7%A0%D7%A4%D7%A9&start=80#p85400
יש התייחסות לאמונה בשואה. כשלעצמי איני מזדהה כלל עם דברי הספר המובא שם אלא עם הביקורת עליו שנכתבה באשכול ההוא.
בכלל, באותו אשכול יש התייחסויות שונות לשאלת האמונה בשואה.

[ההוא דאמר]

ייש"כ לכל המגיבים עד כעת, דברים מאלפים.
אוסיף מדברי הגר"י ניימן זצ"ל בהספדו על הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד [ראה אשכול], בו אומר כי שאל שאלה זו ממש את החזו"א. [חלק מההספד נדפס בדרכי מוסר סוף ח"ב] אולם אני מוסיף את קובץ ההספד המלא, מצו"ב.

כשאדם נפטר על מיטתו הרי הצער הוא איום, ועל אחת כמה וכמה כשנהרג בצורה אכזרית, אך למרות הכל מי ששואל שאלות ויש לו תביעות להשי"ת הרי זה אינו אלא הוללות וסכלות, כי מי מאתנו יכול להבין את דרכי השי"ת ודעתו, ומשל למה הדבר דומה, לאדם הרכוב על חמור, והחמור רוצה לנטות לצד ימין, בעוד שהרוכב חפץ לרכב לצד שמאל, דוחק הרוכב לחמור ללכת לצד שמאל, וירצה החמור להבין מדוע הרוכב רוצה ללכת לצד זה, ומה מפריע לו שאלך לצד הנגדי, כל זה הוא עדיין אינו משל לזה שהאדם רוצה להבין את דעת הקב"ה, מה עושה ומה כוונתו.
כשהגיעו לארץ השמועות בדבר השואה האיומה שנהרגו ששת המליונים, נסעתי למרן החזון איש זצוק"ל ולא נתתי לו מנוח ושאלתיו, איך קרה אסון נורא כזה לעם ישראל. כעס מרן החזון איש זצוק"ל ואמר לי: מה אתה רוצה, אדם שהראש שלא לא יכול להבין פרק משניות, הרי לא ינסה ללמוד דף גמרא קשה, היות ויודע שהדבר לא לפי שכלו, כך גם אנו לא יכולים להבין את דעת הקב"ה.
בספר תולדות זאב (ח"ג ע' 94), מביא וז"ל: ועל דרך זה תירץ אבא מארי זצ"ל בהיותו פעם בבית שא"ב הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל, ונתעורר התמיה על השואה שעבר על אחב"י הקדושים והטהורים אשר בפולין וליטא ושאר ערי אירופא ע"י הגרמנים הנאצים ימ"ש וזמ"ה ועל מה אבדה הארץ, וכל מה שטיפחתי ורביתי אויבי כלם (איכה ב, כב), ואמאי לא נצלו בזכות הצדיקים, הלא בסדום הסכים הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה להציל הרשעים בזכות הצדיקים אשר ימצאו בתוכם, ובאחינו בנ"י שעבר עליהם השואה היו בודאי יותר מעשרה צדיקים.
והשיב אבא מארי זצ"ל, דדוקא בסדום שלא היו מצווים למחות, דאין דין מחאה ואין דין ערבות בעכו"ם, ואם יש בינהם צדיק אף לעצמו חשוב צדיק גמור ויש בכוחו להציל את האחרים, משא"כ בישראל שמוטל עלינו המצוה של תוכחה וקבלנו עלינו ערבות, הרי קאמר הגמרא (שבת נה, א) שכיון שהיה בידם למחות ולא מיחו, הו"ל צדיקים שאינם גמורים, ולא רק שאינם יכולים להגן על אחרים, אלא אף על עצמם לא יכלו להגן, וה' ינקום דמם במהרה", עכ"ל.
ויש להעיר על דבריו, דהראשונים אומרים (רמב"ם פ"ט ממלכים הי"ד, ועיין ברמב"ן בראשית לד, יג), מדוע שמעון ולוי הרגו את אנשי שכם, היות ולא שפטו את אלו שעינו את דינה, הרי רואים שחייבים גם בעכו"ם למחות.
ולי נראה לתרץ, דוד ביקש נפלה נא ביד ה' ואל נפלה ביד אדם (שמואל ב, כד, יד), היות ואדם יש לו בחירה יכול הוא לעשות אפילו מה שלא נגזר בשמים (עיין אוה"ח בראשית לז, כא), ולכן בסדום נענשו ע"י הקב"ה והוא רחום וחנון וסבלן, ולכן אם היו עשרה צדיקים היו מגינים על כולם. אבל השואה היתה ביד אדם שיש לו בחירה, ונגד הבחירה של האדם שהוא אכזר לא מועיל שישנם צדיקים להגן על הכלל, אלא צריכים כולם לעשות תשובה, וכיון שניתנה רשות למשחית להשחית אינו מבחין ולכן נהרגו גם הצדיקים.

[הגיונות]

אני ממליץ על ספרו של הר' יהונתן זקס (פרח מזיכרוני כעת שמו), שם בין-הדברים טיפל בטוב טעם ודעת ב'בעיה' זו.

הספר אינטליגנטי מכובד וחף כל נגיעה וקמצוץ של אפולוגיטקה. מתאים ככפפה לאדם שאינו שומר תומ"צ שבעל נטיה קלה לפילוסופיה. מומלץ

[ארי]

ישנו ספר שהוא יומן במחנה ההשמדה של הרב יחזקאל הרפנס ז''ל ובין השיטין יש תוכחת מוסר לאלו שאבדו אמונתם במחנה רח''ל.
וממש מתייחס לשאלה זו שנשאלה בתוך מחנות ההשמדה, ומביא דין ודברים שהיה לו עם אנשים שונים במחנות.

[עקביה]

ישנו ספר שהוא יומן במחנה ההשמדה של הרב יחזקאל הרפנס ז''ל ובין השיטין יש תוכחת מוסר לאלו שאבדו אמונתם במחנה רח''ל.
וממש מתייחס לשאלה זו שנשאלה בתוך מחנות ההשמדה, ומביא דין ודברים שהיה לו עם אנשים שונים במחנות.

אביו של ר' גרשום הרפנס ז"ל. שם הספר - "בכף הקלע".
הספר קשה לקריאה בגלל החוויות הנוראות שהמחבר אינו חושך מהקורא. בין השאר הוא מתאר שם כיצד רצחו לעיניו את בנו החביב שהיה אתו במחנה, במכות רצח.
חוסנו ואמונתו של המחבר מופלאים ממש. עליו ועל שכמותו נאמר: כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָאָרֶץ וַאֲנִי לֹא עָזַבְתִּי פִקֻּדֶיךָ (תהלים קיט פז).

[הגיונות]

לא ראיתי שהזכירו כאן את שני ספריו של תמיר גרנות (כמדומני שהוא בוגר ישיבת 'הר עציון' ומשתייך לזרם זה) - 'אמונה ואדם לנוכח השואה'. טרם קראתי את ספריו אלו, אבל מעלעול חפוז 'מלמעלה', הספרים עושים רושם טוב ומעניין.

הכרך הראשון של הספר עוסק באספקט הפילוסופי - תאולוגי, ומביא מגוון התייחסויות ותגובות לשואה מהצד הדתי, חרדי, חסידי (אך כמדומני שגם התייחסויות של סופרים ופילוסופים כללים). הכרך השני מיועד למדריכי פולין, לצעירים ולמבוגרים המסיירים בפולין. והוא כולל מסות קצרות בסוגיות שצמחו בעולם השואה: ילדים, שכנים, חסידי אומות העולם, נקמה, אנושיות, ניגונים ועוד. ולצדן סיפורים, עדויות והגיגים קצרים.

[לבלב]

ממליץ על ספרו של אביגדור מילר (למרות היותו נגוע באפולוגטיקה).

חצוף!

[פייביש אופטובסקי]

הרה"ק רבי אהרן מבעלז סירב להזכיר כלל את ענין השואה.
שמעתי נימוק שאמר בענין זה אך אני חושש שלא לתלות בוקי וסריקי.
האם יודע מאן דהו דבר מדויק בזה?

[עקביה]

הרה"ק רבי אהרן מבעלז סירב להזכיר כלל את ענין השואה.
שמעתי נימוק שאמר בענין זה אך אני חושש שלא לתלות בוקי וסריקי.
האם יודע מאן דהו דבר מדויק בזה?

דבר מדויק איני יודע, אבל אולי מותר לנחש - viewtopic.php?f=51&t=41456&start=40#p494102

[פייביש אופטובסקי]

אין כונתי כל וכלל למחוז שאליו הפנית בלינק.

כדי להבהיר את בקשתי -למרות שמתחילה לא רציתי לכתוב- שמעתי שהרה"ק מבעלזא אמר שהדיבור אודות השואה גורמת לו לפגם באמונה.

קשה לצטט דבר כזה על מלאך בדמות אדם, שמא יודע מי מן החברים לכוין את השמועה או להכחישה.

[עקביה]

כמדומני שקראתי בדברים שכתב ר' משה שטרנבוך, שהגרי"ז היה מתעטף בשתיקה כל אימת שעלה נושא השואה.
ודבר זה יובן ע"פ מש"כ רממ"ש, שהגרי"ז אמר שלא לומדים תנ"ך בישיבות כי לא מבינים. גם את השואה איננו מבינים, ולכן עדיף לשתוק.
כמדומני שגם מהחזו"א לא נשמע איזה דיבור שיש בו ממש על השואה.

[חרסון]

אין כונתי כל וכלל למחוז שאליו הפנית בלינק.

כדי להבהיר את בקשתי -למרות שמתחילה לא רציתי לכתוב- שמעתי שהרה"ק מבעלזא אמר שהדיבור אודות השואה גורמת לו לפגם באמונה.

קשה לצטט דבר כזה על מלאך בדמות אדם, שמא יודע מי מן החברים לכוין את השמועה או להכחישה.

לא לפגם באמונה, אבל הרב הקדוש הנ"ל היה נזכר מכל דיבור שיש בו היפך מחיבתו של מקום או מחיבתן של ישראל, ולכן לא הרשה להזכיר במחיצתו חטאים וחוטאים, אסונות, צרות וכו' (חשש לפגם בצידוק הדין), ובפרט לא את השואה, או יהודים שנהרגו שם עקה"ש (כולל אשתו, בניו בנותיו, חתניו כלותיו ועשרות נכדיו, אחיו אחיותיו וילדיהם וכו')

[פייביש אופטובסקי]

בפירוש שמיע לך? או מכללא?

[כלבאשבוע]

מצחיק שבפורום של אתר ספרים כמעט לא הפנו לספרים.

[לבלב]

פשוט וברור ואין בו שום ספק
שאלת/קושיית/טענת 'היכן היה הקב"ה בשואה?' אינה הוכחה שאין בורא עולם ושאין מנהיג לבירה ושאנו איננו עם הנבחר וכו'
הנהגה לא מובנת אינה ראיה על חוסר הנהגה אלא נשארת לכל היותר בגדר קושיא 'מדוע הוא הנהיג בצורה כה בלתי מובנת'

היא אולי [לטענתם] אינה ראיה מוצקה והוכחה ברורה דייקא מתוך השואה שאכן יש בורא ומנהיג ושעם ישראל הם עמו אשר בחר בהם.

ולמתבונן הוא אחד הגילויים היותר ברורים - ובאופן כואב ביותר בלתי ניתן לתאר - שאכן יש השגחה והנהגה, והבלתי יאומן קרה - אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם.

גם למי שלדאבון הלב פקר אחרי השואה מחמת הקושיא 'היכן הוא היה'?, היה הסיבה האמיתית כי הם נשברו מכל מה שעבר עליהם ובאמת אי אפשר לדון את האנשים האומללים האלה אחרי מה שעבר עליהם כמובן.
אנו הכרנו מקרוב מאד אנשים כאלה, חלקם עזבו חלקית וחלקם לגמרי רח"ל.

בקיצור, היא לא קושיא על מציאות הבורא, היא (לטענתם) קושיא על הנהגת הבורא - ממתי חייבים הסבר והתנצלות על דרכי ה' שלא מבינים? אנו יודעים שאנו צריכים לחפש ולדעת מדוע עשה ה' לנו ככה, ואם לא נמצא הסבר, אנו נשאר בקושיא של 'צדיק ורע לו' וכדומה.

[בקרן אורה]

לענ"ד השואה היתה המקום שלאדם המתבונן בצורה שכלית ולא רגשית יראה כאן את יד ה' בצורה החזקה ביותר. דהתמיהה האך יתכן שעם מתורבת התנהג בחמת טירוף שכזאת ע"מ להשמיד עם לא יכול להגיע מהשאלה הזאת אלא לתשובה אחת בלבד יד ה'.

[בקרן אורה]

לענ"ד השואה היתה המקום שלאדם המתבונן בצורה שכלית ולא רגשית יראה כאן את יד ה' בצורה החזקה ביותר. דהתמיהה האך יתכן שעם מתורבת התנהג בחמת טירוף שכזאת ע"מ להשמיד עם לא יכול להגיע מהשאלה הזאת אלא לתשובה אחת בלבד יד ה'.

[צופה_ומביט]

וכמו שאמרו רבים וטובים: איפה היה אלקים בשואה? איפה היה האדם בשואה!

[אליסף]

מורי המשגיח הרב וולבה ז"ל בעולם הידידות יש לו מאמר 'על מעמקי השואה'

[מטה עז]

נתבקשתי על ידי אדם שלע"ע אינו שומר תורה ומצוות, ומבקש להתקרב לצור מחצבתו, היות והוא בן לניצול שואה שהיה שומר תורה ומצוות מלפנים, ופקר בעקבות מאורעות אימי השואה.
חפץ הוא בכתבות, מאמרים קישורים, לנושא 'היכן היה הקב"ה בשואה'.
[יש ליתן את הדעת, שיהיו מאמרים השווים לכל נפש].

אודה בזאת, למי שיוכל להעלות ולצרף מנושא זה,
ועוד נפש יהודי הומיה לא תאבד תקוותה הנצחית.

ממליץ על ספרו של אביגדור מילר (למרות היותו נגוע באפולוגטיקה).

מה לעשות שתורתנו אפולוגטית היא...

המאמר הכי מקיף לעניות דעתי על השואה (וכן הנועז ביותר מבחינת מסקנותיו, והשקפתו על מצבו הרוחני של אותו דור) הוא של רבי יהושע גאלדצעהלר חתנו של הרב דסלר זצ"ל (נמצא בסוף סדרת ספריו שבאוצר, "אמונת יהושע").
אבל הוא ארוך ועמוק, ולא שווה לכל נפש, ראוי היה להתוודע אליו, ואולי לסכם ממנו נקודות בצורה שתהיה שווה לכל נפש.

[עקביה]

ברוך הבא לפורום!

לענ"ד השואה היתה המקום שלאדם המתבונן בצורה שכלית ולא רגשית יראה כאן את יד ה' בצורה החזקה ביותר. דהתמיהה האך יתכן שעם מתורבת התנהג בחמת טירוף שכזאת ע"מ להשמיד עם לא יכול להגיע מהשאלה הזאת אלא לתשובה אחת בלבד יד ה'.

לא הייתי בונה על זה.
האנטישמיות טבועה עמוק בעם הגרמני שנים רבות מאד.
והם לא התנהגו בברבריות (על דרך הרוב) - כמו העזתים ימ"ש בשמחת תורה תשפ"ד - הם פעלו באופן מחושב, שיטתי ויסודי מאד, וגם התאמצו מאד להסתיר את מעשיהם הנפשעים (גם זה בניגוד לאחיהם העזתים).
הכל בהתאם לתרבות ולנימוס המפורסמים שלהם.

כמובן, היה צריך מי שילבה את האש וינהיג את הגרמנים לאותם מחוזות אפלים, אבל זה כוחה של תעמולה (כפי שהאריך הסטייפלר ב'חיי עולם'), ואין כאן חריגה מדרך הטבע.

[פייביש אופטובסקי]

שמעתי בשם מקור קדוש, שלא איבדו יהודים אמונתם מחמת השואה, אלא שבזמן השואה היתה הנהגה של 'הסתר פנים', והיא שגרמה לשני דברים, א. רציחות וביזות. ב. שיהודים יאבדו את אמונתם.

[עקביה]

דברי המקור הקדוש צריכים ביאור.
אם כוונתו שיש מצב ואופן בו דברים איומים ונוראים כמו השואה קורים סתם, כי כך עלה במחשבה לפני היטלר ימ"ש, כי אז יש למקור הקדוש בעיה קשה באמונה.
ואם כוונתו שהכל מכוון משמים, אלא שלהנהגה הזאת קוראים 'הסתר פנים', כי אז לא מובן מה בא המקור הקדוש לחדש.