שים-שלום כתב:מלבד הנוסח, בני העדות רגילים לסגנון מסויים, גודל פונט וצורתו, וסדר מסויים בתפילות.
בכל סידורי ע"מ ברכת המזון לאחר ערבית שבת קודש. ואילו בסידורי ספרד ואשכנז לאחר תפילת שחרית. זה מאוד מתסכל לפתוח פעם אחר פעם את המקום בו אמורה להיות תפילה מסויימת, ולגלו שהיא איננה.
חלמישצור כתב:כהמשך לקודמי, אני מציע להתייחס גם לקנקן ולא רק למה שיש בו: הסידורים הספרדים הנפוצים בד"כ מרוצפי עיטורים מבית ומחוץ, אותיות גדולות ומעוצבות, שמות הקודש מודגשים, שערים נאים, כריכה וכו'. זה מתאים ליחס הכללי של עדות אלה לעיצוב בתי הכנסת (ההיכל, הבימה, הכסאות וכו'), החגים, אירועי מצווה וכד'.
מדבר קדש כתב:דומני כי כיום הסידורים הפופולאריים זוכים לכך מכמה סיבות, שנראה כי רינת ישראל הספרדי החדש ייאלץ להתמודד עמם:
א. תדמית עממית - כתב גדול, הסברים מפורטים והלכות לכל מצבי התפילה, מחירים זולים (!), כריכות נייר וכו'
ב. ענייני קבלה - היסודי ביותר, כתיבת שם הויה עם אדנות בה"א אחרונה, ניקוד בשמות לפי הספירות של הברכות, כוונות מקוצרות במשך התפילה מתוך שער הכוונות, ושאר עניינים (למנצח בצורת המנורה, כוונת המרכבה, קבלת נר"ן לתוספת נשמה דשבת במקומות השייכים וכו)
ג. זיהוי עם דמות רבנית או דרך מסויימת - איש מצליח ועבודת השם: הרב מאזוז (והרב רבי בחולון); חזו"ע, אור ודרך ועוד:הרב עובדיה; קול אליהו: הרב אליהו; עוד יוסף חי:הבא"ח ושאר תלמידיו הבבליים בירושלים; תפילת רפאל (סידור החיד"א) ובית תפילה הספרדי של מילר: הרב הלל,ישיבת חברת אהבת שלום ותלמידי הרב אבא שאול ועוד ועוד.
האמת שלסידור קורן הספרדי החדש נוסף בשנים האחרונות בושם שלא בא כמותו, מדריך הלכתי מקיף בסוף הסידור עם מקורות לכל (!) התפילות וההלכות מלוקט מכל ספרי הפוסקים ומקובלים הספרדיים עד ימינו ממש, בצורה שלדעתי לא נראה כמותה.
למצער, הם בחרו לא להוסיף את כל ענייני הקבלה וכוונת השמות, כמו גם הכרעות ברורות להלכה לפי השו"ע (כפי שרמז הגר"ש עמאר בהסכמה).
אמנם כנראה סידור זה יועד יותר לקהילות המודרניות יותר בארה"ב, אנגליה וקנדה.
מקווה שתרמתי משהו
גביר כתב:חלמישצור כתב:כהמשך לקודמי, אני מציע להתייחס גם לקנקן ולא רק למה שיש בו: הסידורים הספרדים הנפוצים בד"כ מרוצפי עיטורים מבית ומחוץ, אותיות גדולות ומעוצבות, שמות הקודש מודגשים, שערים נאים, כריכה וכו'. זה מתאים ליחס הכללי של עדות אלה לעיצוב בתי הכנסת (ההיכל, הבימה, הכסאות וכו'), החגים, אירועי מצווה וכד'.
גם לענ"ד זו הנקודה, העיצוב הרשמי, החדגוני, ה'קריר' משהו, באותיות פרנקרויל שנוצרו מכלכתחילה במוצהר לצרכי חולין, צורתו הכללית של הסידור, סגנון ההסברים וההוראות, החלוקה לשערים, משדרים בורגנות 'מיזרוחניקית' כסופת שפם העלולה להרתיע את המתפלל הספרדי, המחפש, בבית הכנסת, בדרך כלל, חום ויותר מקורטוב של עממיות [יהיה הוא עצמו בורגני ומשכיל ככל שיהיה]. כל אלה, שנעשו מן הסתם מתוך כוונה טובה וראויה, גם גורמים גם לכך ש'רינת ישראל' עלול להיתפש כמיועד למתפללים שעולם בית הכנסת והתפילה זר להם, לפחות במידה מסוימת, ולא לחש את עצמו בן בית בעולם זה. דומה שתחושת ה'ביתיות' בבית הכנסת נפוצה וחזקה יותר אצל הספרדים, ומכאן הצלחתו המוגבלת של הסידור אצלם. דומה שקורן למדו מהניסיון של רינת ישראל והצליחו, לענ"ד, לתפוש את החבל משני קצותיו בכך שיצרו סידור מעוצב ונח למשתמש מחד גיסא וחמים וביתי מאידך גיסא.
"רינת ישראל" הוא סידור שבנה ציבור. בשנות השישים והשבעים התחוללה בציבור הדתי–לאומי מהפכת "מנייני הצעירים". בוגרי בני עקיבא עזבו את בתי הכנסת של אבותיהם, שהמשיכו את מנהגי הונגריה או גליציה, מרוקו או פרנקפורט, ועברו להתפלל יחדיו ב"מניין הצעירים" המקומי. הם התפללו בלי חזנות ארוכה, במבטא ישראלי, בלי "חזקות", ובנוסח האחיד של בני עקיבא וצה"ל, הלוא הוא נוסח ספרד. זו הייתה מהפכה, שהיו לה גם מחירים רבים. בשנת תש"ל (1970) המהפכה הזו קיבלה קול, שהפך לעמוד השדרה שלה: סידור רינת ישראל, שקבע את נוסח התפילה ואת מנהגיה לשני דורות סרוגים. הסידור יצא גם בנוסח אשכנז ובנוסח עדות המזרח, אך הגרסה הקנונית שלו הייתה ונותרה נוסח ספרד, ואין זה פלא שדווקא הנוסח הזה יצא ראשון במהדורה חדשה.
יש שיאמרו שמה שהיה מיוחד בסידור רינת ישראל הוא הוספת התפילה לשלום המדינה, "מי שבירך" לחיילי צה"ל ותפילות יום העצמאות. אך לטעמי קסמו של הסידור הזה, בעריכתו המעולה של הרב שלמה טל, נובע ממקום בסיסי הרבה יותר. לכאורה מדובר בעובדה שולית, אך בזמן שהסידורים החרדיים מודפסים במכוון בגופנים עתיקים, רינת ישראל הודפס בגופן פרנקריהל, הגופן המודרני שבו מודפס גם העיתון הזה, וכמוהו כמעט כל העיתונים והספרים בישראל. עוד לפני שקוראים בו מילה אחת, כבר מקבלים את הרושם של סידור מודרני: רינת ישראל הוא סידור מסודר, שיטתי, מאיר עיניים, בגופן ישראלי עכשווי. ביאורי המילים הקצרים של הרב טל, בעברית עכשווית, הוסיפו גם הם לחוויית התפילה הישראלית.
המתחרה הבולט לאחרונה, הסידור המעולה של קורן, בחר בדרך אחרת. בבחירה בין הגופן המיושן של הסידורים החרדיים לבין הגופן הרגיל של העיתונים הישראליים, הוא בחר בדרך שלישית ויצר לעצמו גופן חגיגי ויפהפה משלו. דומה שמרבית הסרוגים העדיפו את המראה היומיומי של רינת ישראל על פני המראה המטופח והייחודי של קורן.
משולש כתב:מעניין לעניין. מישהו מכיר גופן חינמי שמתאים לספרי קודש עם טעמים ולא מבוסס על פרנקריל.
לייטנר כתב:"
המתחרה הבולט לאחרונה, הסידור המעולה של קורן, בחר בדרך אחרת. בבחירה בין הגופן המיושן של הסידורים החרדיים לבין הגופן הרגיל של העיתונים הישראליים, הוא בחר בדרך שלישית ויצר לעצמו גופן חגיגי ויפהפה משלו. דומה שמרבית הסרוגים העדיפו את המראה היומיומי של רינת ישראל על פני המראה המטופח והייחודי של קורן.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 682 אורחים