מה פירוש הסיומת 'מ"ר' שמצויה בסוף דיבורי התוספות ?

[דרו בר פפא]

במסכתות מסוימות, יש לפעמים בסוף חלק מדיבורי התוס' סיומת 'מ"ר'.

האם אלה ראשי תיבות, ואם כן, מה פירושן?

(חיפשתי ברחבי הפורום ולא הצלחתי למצוא שמישהו מתייחס לזה)
.

[תורה מפוארת]

מפי רבי

[דרו בר פפא]

מפי רבי

יש מקור כתוב לפירוש הזה?

(עלה בדעתי לחפש הפירוש בערך 'תוספות' בספר 'שם הגדולים' להחיד"א אך שם איננו מדבר על זה ועל הדומה לזה בכלל)

[זאב ערבות]

בספר שערי שלום מר' שלום פרידמן שבו מובאים שמות כל בעלי התוספות לא מפענח במי המדובר.

[דרו בר פפא]

מפי רבי

יש מקור כתוב לפירוש הזה?

(עלה בדעתי לחפש הפירוש בערך 'תוספות' בספר 'שם הגדולים' להחיד"א אך שם איננו מדבר על זה ועל הדומה לזה בכלל)

עתה מצאתי בערך 'ר"י הזקן' בויקיפדיה שהקיצור מ"ר פירושו "מפי רבי".
(מובן שלא לזה התכוונתי באומרי "מקור כתוב". כוונתי לספר מודפס או כתב יד של מי מרבותינו מדורות קודמים שבו כתוב או משתמע שזהו הפירוש של 'מ"ר')

[חלמישצור]

"מפי רבי" כך נהוג לפתוח.

אך מדוע באמת לא "מפירוש רבי" או "מפי רבינו"?

[יוצא פוניבז']

כך מנהג תלמידי ר"י הזקן בתוספותיהם כשמביאים דברים בשמו.
(התוספות הנדפסים בגמ' בסוף שבת, כתובות, ב"ב, וחלק ממנחות, הם מהר"ש משאנץ תלמיד ר"י).
'מפי רבי', כי כך הוא במקומות שעוד לא הפכו זאת לראשי תיבות.

[דרו בר פפא]

'מפי רבי', כי כך הוא במקומות שעוד לא הפכו זאת לראשי תיבות.

אתה יכול להביא מראה מקום לדוגמא, שבו כתוב להדיא בסוף דיבור של תוס' הביטוי "מפי רבי" ?
.

[חלמישצור]

'מפי רבי', כי כך הוא במקומות שעוד לא הפכו זאת לראשי תיבות.

אתה יכול להביא מראה מקום לדוגמא, שבו כתוב להדיא בסוף דיבור של תוס' הביטוי "מפי רבי" ?.

בפרויקט השו"ת מצאתי תוספות אחד: ברכות נא, ב, ד"ה והלכתא בכולהו ("מפי רבי משה אלברט"). לעומת זאת יש מאות מופעי "מ"ר".

[יוצא פוניבז']

'מפי רבי', כי כך הוא במקומות שעוד לא הפכו זאת לראשי תיבות.

אתה יכול להביא מראה מקום לדוגמא, שבו כתוב להדיא בסוף דיבור של תוס' הביטוי "מפי רבי" ?
.

תבדוק לדוגמא בתוספות רבינו יהודה למסכת ע"ז. (נמצא בפרוייקט השו"ת).

[בברכה המשולשת]

וכן בתרומה

[פלוריש]

'מפי רבי', כי כך הוא במקומות שעוד לא הפכו זאת לראשי תיבות.

אתה יכול להביא מראה מקום לדוגמא, שבו כתוב להדיא בסוף דיבור של תוס' הביטוי "מפי רבי" ?
.

תבדוק לדוגמא בתוספות רבינו יהודה למסכת ע"ז. (נמצא בפרוייקט השו"ת).

אכן, כל חיבורו מלא בזה, ולדוגמא הנה דיבור אחד:

תוספות ר' יהודה מבירינא ע"ז לח ע"א
מהו דתימא לבשולי קא מיכוין קמ"ל לשרורי מנא וכו'. והא דאמרינן בפרק כלל גדול, האי מאן דשדא סיכתא לתנורא חייב משום מבשל, ופריך פשיטא, ומשני מהו דתימא לשרורי מנא וכו', מ"מ מבשל הוא. והילכתא גבי שבת חייב כיון שבישל, אבל גבי בישולי גוים כיון דאיכא למימר דלשרורי מנא קא מיכוין אין בה משום בישולי גוים. מפי רבי.

[יעקובי]

הציון 'מ"ר' נהוג בידי בעלי התוספות מתלמידיו של ר"י הזקן.
כמו"כ הוא נהוג רבות גם בספרי הריטב"א.
ע"י חיפוש (באוצה"ח וכד') בספרי הריטב"א הנדפסים, ניתן למצוא את שלושת הצורות הבאות עשרות פעמים: 'מ"ר', 'מפי רבי' ו'מפי רבינו'.
כמו"כ בספרי השיטמ"ק הנדפסים, ניתן למצוא ג"כ עשרות פעמים את שלושת הצורות הנ"ל (בעיקר בציטוטיו מקובצי תוספות מתלמידי ר"י הזקן, ומספרי הריטב"א).
בבדיקה רחבה של המקומות הללו, ועוד מקומות, יש מקום (רב?) להתרשם שהפענוח היותר מדויק הוא 'מפי רבינו'.
בנוגע לתוספות ר"י שירליאון לע"ז ותוספות ר"י מבירינא לע"ז - שצויינו לעיל, המכילות עשרות חתימות 'מפי רבי', יש לדעת שזהו פענוח של המהדירים רמ"י בלוי ורא"י קרויזר, אולם בכתב היד ממנו הועתקו שני הקבצים הנ"ל (לונדון, אוסף מונטפיורי 67, ס' 4585) מופיע בר"ת: 'מ"ר'.