דעת מרן הגרע"י בענין סב"ל
כנודע הרדב"ז סובר דכל שנחלקו הפוסקים אם לברך או לא אומרים סב"ל, אבל אם המחלוקת במצוה (כגון אם אתרוג זה כשר או פסול) בכה"ג לא אומרים סב"ל, ואם פסקו שהאתרוג כשר גם מברכים עליו דהברכה נמשכת אחר המצוה. והמחבר ז"ל בשו"ע אין דעתו כך אלא גם באופן זה אומרים סב"ל.
וח"א אמר לי שמרן הגרע"י זל העלה דהלכה כרדב"ז, ונחוץ לי לדעת היכן כתב כן, כי לי ידוע שהוא עשה כעין פשרה שאם המחלוקת במצוה ודעת המחבר בשו"ע לברך יכולים לברך, וגם על זה יש חולקים.
היכן מצינו שהגרע"י ז"ל פסק כרדב"ז?