חדש מכתב יד | אם לבינה עה"ת - להגאון יעב"ץ

[אם לבינה]

ב. מהו פשר הכרוז המודפס בתחילת הכרך, מי כתבו, ומתי?

כרוז זה הדפיס הגאון היעב"ץ לעת זקנותו 'למודעה ובקשה' מי מתנדב לה' מבעלי כיסים או מדפיסים להוציא לאור הדפוס (כלשונו במודעה מעבר לדף בצילום בספר), ולאסוף מעות קדימה להוצאת הדפוס.
ראה תולדות יעב"ץ (וואגנר) עמ' 47 ועיין שם בסוף הספר הוספה עשירית בהערה שהעתיקו מכת"י הרב מו"ה יצחק כהן בצינפאנטי זצ"ל בחיי הרב יעב"ץ.

ואלו דבריו שם: אף שלא נזכר בשער מי המחבר מכותל קולמוסו ניכר שהוא הרב ר' יעקב מעמדין נר"ו.

כמה מעניין הדבר שבהתחפשו לאחר קרא הגריעב"ץ לעצמו 'ר' יעקב מעמדין' כדרך שהיו קוראין לו אחרים חרף התנגדותו לזה (עכ"פ לאחר שהתפטר מרבנותו שם - ראה מש"כ המהדיר במבואו אודותו חתימתו בשער הספר דנן).

כוונת מעכ"ת לזה:
(ואולי שבהתחפשו לתלמיד הכותב, יגביר הצורך לכתוב בצורה שלא יבינו מי הכותב)

[י. אברהם]

באשכול זה הובאו דברי היעב"ץ המציין למש"כ באם לבינה פ' חקת. אך לא מצאתי שדיבר בענין זה בפ' חקת. מה פשרו? האם כתב גם בעוד חומש שנאבד?

תמן.PNG (319.72 KiB) נצפה 10374 פעמים

[לבי במערב]

ועכשיו זכינו ונדפס, ושם בפרשת חוקת מפנה לדבריו בפרשת דברים ועיין שם בהערות המהדיר בחוקת הערה י"ט

[אליהו חיים]

אם לבינה פרשת שלח- [יג כו] ויראום את פרי הארץ- נטלו גם קליפות משאר פירות שלא יכולים לישא את כולם, וגם אין כולם מתקיימין באורך הדרך. אך להראות גודל קליפתם וגרעיניהם הטפלים לפרי.
אולי ידוע לאחד מהת"ח על מקור נוסף ממדרשים או מראשונים וקדמונים לחידוש זה.

[קאצ'קלה]

כפי שכבר הוזכר באשכול זה, לא אהב היעב"ץ את הכינוי "יעקב עמדין", וכמ"ש בשאילת יעבץ ח"ב סי' כד:

הטרוד יעקב ישראל מכונה יעב"ץ ס"ט, לא נקרא מעולם יעקב עמדין (כאשר עשה מכ"ת אדרעס על גבי האגרת כמו שהרגיל התועב שר"י בפי הבריות), ידוע שאינני מבני עמדין, לא נולד בה ולא מצפה לראותה, אך מבקש טובתה ותועלתה כמאז ומקדם בהיותי רובץ תחת משאה, ככה גם עתה אני שוקד על תקנתה.

את חתימתו "יעב"ץ" אין לפענח י'עקב ע'מדין ב'ן צ'בי, אלא יע'קב ב'ן צ'בי.

בכל זאת כתב המו"ל החשוב של ספר 'אם לבינה', שבדף השער של החומש חתם היעב"ץ את שמו: "הקטן יע"ע בהגאון כמוהר"ץ מאלטונא". משמע, שבהיותו אב"ד עמדין, סביבות שנת ת"צ, כן הסכים שיקראו לו יעקב עמדין, ואף חתם כך בעצמו! זהו פתרונו של "יע"ע".

הנה צילומה של חתימתו:

יעבץ.JPG (36.76 KiB) נצפה 9963 פעמים

אבל לבי לא כן ידמה. אני חושב שכתוב כאן "הקטן יעקבהגאון כמוהר"ץ מאלטונא". הוא חיבר במלה אחת את "יעקבהגאון" [=יעקב בהגאון]. אני מודע לעובדה שהאות ק' דומה כאן מאד לאות ע' שלפניה, ואינה דומה לשאר הקו'פין שלו, בכל זאת עשוי אדם לחתום את שמו בהטיות אחרות, כידוע לכל העוסקים בכת"י.

חתימה כזו מצאתי אצל היעב"ץ גם בתשובתו (שאילת יעבץ ח"א סי' לא) בדפו"ר [בדפוסים מאוחרים 'תוקן' "יעקב בהגאון" - בשתי תיבות]:

יעבץ2.JPG (24.28 KiB) נצפה 9963 פעמים

[וונדרבר]

ב. מהו פשר הכרוז המודפס בתחילת הכרך, מי כתבו, ומתי?

כרוז זה הדפיס הגאון היעב"ץ לעת זקנותו 'למודעה ובקשה' מי מתנדב לה' מבעלי כיסים או מדפיסים להוציא לאור הדפוס (כלשונו במודעה מעבר לדף בצילום בספר), ולאסוף מעות קדימה להוצאת הדפוס.
ראה תולדות יעב"ץ (וואגנר) עמ' 47 ועיין שם בסוף הספר הוספה עשירית בהערה שהעתיקו מכת"י הרב מו"ה יצחק כהן בצינפאנטי זצ"ל בחיי הרב יעב"ץ.
ואלו דבריו שם: אף שלא נזכר בשער מי המחבר מכותל קולמוסו ניכר שהוא הרב ר' יעקב מעמדין נר"ו.

תולדות יעב"ץ (וואגנר). צ"ל: וואגנה
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=3&book=100657
הרב מו"ה יצחק כהן בצינפאנטי. צ"ל: בלינפאנטי
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=60&book=100657

[רבי יצחק הכהן בלינפאנטי היה מרבני אמשטרדם, ובין השאר כתב הקדמה/שיר בראש ספר תשובות הרמב"ם פאר הדור.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=9&book=105936
ויש ממנו המון כת"י].

[הבטחתי]

בספר מטפחת ספרים מהדורת תשנ"ה כתבו המהדירים בהקדמתם (עמ' ו) שישנה השמטה השייכת לענין הדקל והחרוב, ולא ידעו לפענחה.
ז"ל סיום ההגהה 'וכן יש הוכחה גמורה לזה בכתוב עיין אם לבינה', עכ"ל.
לאיזה מקומן בספרנו ציין רבינו?

[אם לבינה]

כפי שכבר הוזכר באשכול זה, לא אהב היעב"ץ את הכינוי "יעקב עמדין", וכמ"ש בשאילת יעבץ ח"ב סי' כד:

הטרוד יעקב ישראל מכונה יעב"ץ ס"ט, לא נקרא מעולם יעקב עמדין (כאשר עשה מכ"ת אדרעס על גבי האגרת כמו שהרגיל התועב שר"י בפי הבריות), ידוע שאינני מבני עמדין, לא נולד בה ולא מצפה לראותה, אך מבקש טובתה ותועלתה כמאז ומקדם בהיותי רובץ תחת משאה, ככה גם עתה אני שוקד על תקנתה.

את חתימתו "יעב"ץ" אין לפענח י'עקב ע'מדין ב'ן צ'בי, אלא יע'קב ב'ן צ'בי.

בכל זאת כתב המו"ל החשוב של ספר 'אם לבינה', שבדף השער של החומש חתם היעב"ץ את שמו: "הקטן יע"ע בהגאון כמוהר"ץ מאלטונא". משמע, שבהיותו אב"ד עמדין, סביבות שנת ת"צ, כן הסכים שיקראו לו יעקב עמדין, ואף חתם כך בעצמו! זהו פתרונו של "יע"ע".

הנה צילומה של חתימתו:

הקובץ המצורף יעבץ.JPG לא זמין יותר.

אבל לבי לא כן ידמה. אני חושב שכתוב כאן "הקטן יעקבהגאון כמוהר"ץ מאלטונא". הוא חיבר במלה אחת את "יעקבהגאון" [=יעקב בהגאון]. אני מודע לעובדה שהאות ק' דומה כאן מאד לאות ע' שלפניה, ואינה דומה לשאר הקו'פין שלו, בכל זאת עשוי אדם לחתום את שמו בהטיות אחרות, כידוע לכל העוסקים בכת"י.

חתימה כזו מצאתי אצל היעב"ץ גם בתשובתו (שאילת יעבץ ח"א סי' לא) בדפו"ר [בדפוסים מאוחרים 'תוקן' "יעקב בהגאון" - בשתי תיבות]:

יש"כ על הערה חשובה זו.

מצורף כאן צילום טוב יותר של החתימה בדף השער.

בהגאון.PNG (1.08 MiB) נצפה 9771 פעמים

1. נראה ברור שאות השניה הוא ע' ולא ק' כמו שהעיר הרב קאצקלה. ולא מצאתי בנתיים בכת"י שיכתוב ק' בצורה דומה לזו אפילו במשהו.
2. בהתבוננות בצילום, יראה אחר האות ע' יש סיומת מסולסלת, כמו שיש באותו שורה בסוף המלה 'מאלטונא', ומורה שהוא סיום המלה אחרי הכיתוב יע"ע.
3. יש איזה סימון לר"ת מעל יע"ע
4. נוסח החתימה 'בהגאון כמוהר"ץ' או 'בהגאון החסיד כמהר"ץ' וכדומה מצינו בעיקר בשנים הקודמות (תע"ח - שאילת יעב"ץ ח"א סי' ג' - תפ"ח שם סי' מז - ת"צ שם סי' נ' - ת"צ שם סי' נ"ח, תצ"ב שם סי' פ"ג - ושם בסי' ע"ט 'וחתמתי בעמדין יום ג' כ"ה אייר תצ"ב יעקב בהגאון החסיד המפורסם כמוהר"ר צבי אשכנזי') זולת בתשובתו הנזכר בסי' ל' משנת תצ"ט בקונטרס 'חייתא דקוטרא' במלחמתה של תורה עם הגאון הישיש בעל כנסת יחזקאל, אז נתלה באילן גדול להזכיר את אביו הגאון בחתימתו במפורש.
ובודאי ניתן להניח [נוסף לצורה וגופן הכתב] שזה מתקופה קדומה זו.

[טור תלגא]

פרשת תצוה

ואת כל הדם תשפוך(כט יב) "לרבות שלש טיפין אחר העירוי".


איפה מוזכר דין כזה?

[הבטחתי]

נ"ל שלמדו מתרומה שבחבית של תרומה אחרי שערה ממנה צריך ג' טיפין ותו לא

[במסתרים]

הובא לעיל משאילת יעבץ ח"ב סי' כד:

הטרוד יעקב ישראל מכונה יעב"ץ ס"ט, לא נקרא מעולם יעקב עמדין (כאשר עשה מכ"ת אדרעס על גבי האגרת כמו שהרגיל התועב שר"י בפי הבריות)

מה כוונתו?

[הגהמ]

כנראה שהוא מאשים יריבו האב"ד דשלש קהלות בחטא של מכנה שם לחבירו.

[טור תלגא]

נ"ל שלמדו מתרומה שבחבית של תרומה אחרי שערה ממנה צריך ג' טיפין ותו לא

יפה, תודה.

[אם לבינה]

פרשת תצוה
ואת כל הדם תשפוך(כט יב) "לרבות שלש טיפין אחר העירוי".

איפה מוזכר דין כזה?

תרומות יא ח - ב"ב פז.

[טור תלגא]

תרומות יא ח - ב"ב פז.

יישר כח.

[קו ירוק]

רשום אצלי זה מכבר:

הקשו תוס' (גיטין לו.) דבעזרא מנו לכל י"ב שבטים, כלומר דגם בהו"א ידעי' דהיו י"ב שבטים ואעפ"כ קרי להו אין כל יושביה עליה ומנו יובלות לקדש שמיטין (והיינו טעמא שאין יובל נוהג, כי לא הכירו כ"א חלקו). אמנם קשה שלא מצינו בעזרא שנמנו י"ב שבטים. ובהגה' הגריעב"ץ כתב, וז"ל: לא ידעתי מה ואיפא הוא, אולי כוונו אל הכתוב (עזרא ו יז) 'וצפירי עזים לחטאה גו' למנין שבטי ישראל', ועמש"כ בספרי אם לבינה (לא נדפס עדיין), עכ"ל.

היכן זה בספר, ומה כותב?

[במסתרים]

כנראה שהוא מאשים יריבו האב"ד דשלש קהלות בחטא של מכנה שם לחבירו.

מה "הרגיל התועב"?

[אם לבינה]

רשום אצלי זה מכבר:

הקשו תוס' (גיטין לו.) דבעזרא מנו לכל י"ב שבטים, כלומר דגם בהו"א ידעי' דהיו י"ב שבטים ואעפ"כ קרי להו אין כל יושביה עליה ומנו יובלות לקדש שמיטין (והיינו טעמא שאין יובל נוהג, כי לא הכירו כ"א חלקו). אמנם קשה שלא מצינו בעזרא שנמנו י"ב שבטים. ובהגה' הגריעב"ץ כתב, וז"ל: לא ידעתי מה ואיפא הוא, אולי כוונו אל הכתוב (עזרא ו יז) 'וצפירי עזים לחטאה גו' למנין שבטי ישראל', ועמש"כ בספרי אם לבינה (לא נדפס עדיין), עכ"ל.

היכן זה בספר, ומה כותב?

ספר אם לבינה על נ"ך לא נדפס

[הבטחתי]

ספר אם לבינה על נ"ך לא נדפס

כתב יד יש?

[אם לבינה]

כתב יד יש?

לא נמצא עד עתה. וחבל על וכו'.

[אם לבינה]

לא נמצא עד עתה. וחבל על וכו'.

viewtopic.php?f=7&t=43776&p=696476#p696476

[טור תלגא]

פרשת ויקהל

את בגדי השרד לשרת בקודש (לה יט) עיין מה שכתבתי לעיל בפרשת תשא שהנכון לפרשו על בגדי כהן גדול ביום כפורים, ויסייע זה הכתוב לשרת בקודש, הקודש הידוע, (עם שכולם בגדי קודש), אלא ששמונה בגדים הם לאהרן הכהן, כלומר להשתמש בהם כל ימיו, מה שאין כן אלו שהם רק לשרת בקודש המיוחד המיחל, לפעם אחת ולא ישנה לו בהם, כי יגנזום אחר יום כפורים.

איך אפשר לפרש שבגדי שרד היינו בגדי לבן והא כתיב בפרשת פקודי (לט א) ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש, הרי שבגדי שרד אינם בגדי לבן ובפרט שלא נכתב כאן שש.

[אם לבינה]

פרשת ויקהל
איך אפשר לפרש שבגדי שרד היינו בגדי לבן והא כתיב בפרשת פקודי (לט א) ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש, הרי שבגדי שרד אינם בגדי לבן ובפרט שלא נכתב כאן שש.

לכאורה הוא תמיהה רבתי, ולעיל לא,י כתב ב'אם לבינה' בפסוק ואת בגדי השרד וגו' ולשטת תלמודנו ביומא (ע"ב א-ב) ילפינן בגדי כהן גדול של יום הכיפורים שהוא ודאי שריד מעיר, וכו' ואלה לשרת בקדשי הקדשים וטעונים גניזה.

ועיין בהעמק דבר (לה,יט) בגדי 'השרד' לשרת בקדש. ידוע דעת חז"ל ביומא ס"פ בא לו [עב:] שפירשו על בגדי כהונה, והכי איתא התם אר"ח בר"ח מאי דכתיב את בגדי השרד לשרת בקדש אלמלי בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט, וכבר עמד הרמב"ן לעיל ל"א י' דכתיב שם ואת בגדי השרד ואת בגדי אהרן, דהוי"ו יתירא, וכו 'עוד עמד רש"י על המקרא ל"ט א' ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקודש ויעשו את בגדי הקודש אשר לאהרן כאשר צוה ה' את משה, ולפי דעת חז"ל דקאי על בגדי כהונה למה לא הזכיר השש, ויישב הרמב"ן מפני שאינו חשוב, וגם זה פלא, וכו' שהם יבחרו המובחר מכל מינים אלו, ואין לך דבר שנדרש לבחירה כשש, שיש בו מן המובחר ביותר, ועוד יש להבין מנ"ל לחז"ל להוציאו מן הפשט שהיו בגדי שרד להלביש את כלי הקודש במסע כמו שפירשו הראשונים ז"ל. אלא נראה דגם חז"ל מפרשים הכי, אלא שהבינו עוד פירוש אחר ממקרא דפ' פקודי הנ"ל, דכתיב ויעשו את בגדי הקודש אשר לאהרן כאשר צוה ה' את משה, והוא מיותר לגמרי שהרי מפרש והולך כל הבגדים בפרט ומסיים על כל בגד בפני עצמו כאשר צוה ה' את משה, ותו קשה למה לא כתיב כאן ואת בגדי בניו כמו בכ"מ, אלא ודאי נכלל בגדי כהונה בכלל בגדי השרד, בגדי יוה"כ אשר לאהרן, ובשביל שלא נתפרש עדיין ענין יוה"כ, ע"כ לא באו הבגדים כאן בפירוש אלא בקבלה וברמז, מש"ה בכ"מ דכתיב ואת בגדי השרד שני הדברים בכלל, דשניהם נקראו לפי הפשט בגדי השרד, משום שנשתיירו אחר תשמישם לגניזה כידוע דבגדי יוה"כ נגנזים, וכו' ומש"ה בפ' פקודי שנצרך לפרש שמן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד, וזה לא קאי על בגדי יוה"כ לכה"ג, מש"ה חזר ופירש הכתוב ויעשו את בגדי הקודש אשר לאהרן היינו בגדי בד של יוה"כ כאשר צוה ה' בקבלה כאשר יבואר שם בכל הפרשיות, אבל בשארי פרשיות דכתיב בגדי השרד נכלל בהם ג"כ בגדי יוה"כ, וכו' אחר כ"ז מתפרש יפה לשרת בקודש שהוא לשרת בקודש הקדשים, וכן על בגדי המסע הוא כמש"כ הרמב"ן ז"ל שלא נתבאר מפי ה' למשה שיעשו כך וכך אלא בדרך כלל וכו'.

[טור תלגא]

תודה!

[אם לבינה]

לרגל יומא דהילולא של הגאון היעב"ץ

מבצע למשך שבוע בלבד להשיג הספר 'אם לבינה' במחיר של 45 ש"ח בלבד
אפשר לפנות למייל [email protected]

[טור תלגא]

פרשת צו

את עולת איש עור העולה (ז ח) "לרבות עורות קדשי קדשים וקדשים קלים".

צ"ע הרי עורות קדשים קלים לבעלים ולא לכהן.

[אם לבינה]

פרשת צו

את עולת איש עור העולה (ז ח) "לרבות עורות קדשי קדשים וקדשים קלים".

צ"ע הרי עורות קדשים קלים לבעלים ולא לכהן.

זה טעות המעתיק ושגגתו.

[טור תלגא]

זה טעות המעתיק ושגגתו.

יש"כ גדול!

[הגהמ]

ומהו פענוח הנכון של האותיות האחרונות?

[בראנסוויל]

בפרשתן י"ג ה' רש"י ד"ה בעיניו נדפס "טעות סופר הוא, שעשה מאות תי"ו מלת או בשיבוש", צ"ל מאות וי"ו.

[גיורא בשמי שמיא]

לפני הרבה שנים שמעתי הקלטה מהספדו של הרב משה ברוורמן שליט"א, על חותנו הגרי"י פישר זצ"ל. [כדאי לשמוע את כל ההספד, אשר יש בו חיזוק גדול לגדלות בתורה וכו', ואינו אתי להעלותה.] וסיפר (אני מעביר מזכרון, ויתכן ששגיתי בפרטים) שבסוף ימיו של הנספד, (אולי היה בביה"ח) ביקש וחיפש אחר ספר אם לבינה. המשפחה חיפשה ולא מצאו ספר כזה. וכאשר הרבה לבקש, שאלו מבני המשפחה את פשר הצורך הדחוף, הוא ענה שהוא חוזר על ש"ס, ויש לו פשט בכל הש"ס חוץ מגמ' אחת בזבחים דף קי"ח, "ושבע שחלקו מנלן? איבעית אימא מדשבע שכבשו שבע נמי שחלקו" ופי' רש"י: "מדשבע כיבשו שבע חילקו. סברא בעלמא היא". ואמר הגרי"י פישר, שזה הגמ' היחידה בש"ס שהוא לא מבין, מה הסברא בעלמא? ובהגהות יעבץ כ' על רש"י "עי' אם לבינה". ולכן ביקש וטרח אחר ספר אם לבינה. ע"כ מה ששמעתי באותו הספד.

ובכן שאלתי בפני אלו שקנו הספר, האם פירוש זה נמצא בספר שלפנינו?

[סעדיה]

גמ' אחת בזבחים דף קי"ח, "ושבע שחלקו מנלן? איבעית אימא מדשבע שכבשו שבע נמי שחלקו" ופי' רש"י: "מדשבע כיבשו שבע חילקו. סברא בעלמא היא". ואמר הגרי"י פישר, שזה הגמ' היחידה בש"ס שהוא לא מבין, מה הסברא בעלמא?

[בראנסוויל]

גמ' אחת בזבחים דף קי"ח, "ושבע שחלקו מנלן? איבעית אימא מדשבע שכבשו שבע נמי שחלקו" ופי' רש"י: "מדשבע כיבשו שבע חילקו. סברא בעלמא היא". ואמר הגרי"י פישר, שזה הגמ' היחידה בש"ס שהוא לא מבין, מה הסברא בעלמא?

לא מצאתי מקומו איה, אבל על דברי רשיה"ק בפ' ראה שהבאת מאבן ישראל לא העיר כלל.

[אם לבינה]

לפני הרבה שנים שמעתי הקלטה מהספדו של הרב משה ברוורמן שליט"א, על חותנו הגרי"י פישר זצ"ל. [כדאי לשמוע את כל ההספד, אשר יש בו חיזוק גדול לגדלות בתורה וכו', ואינו אתי להעלותה.] וסיפר (אני מעביר מזכרון, ויתכן ששגיתי בפרטים) שבסוף ימיו של הנספד, (אולי היה בביה"ח) ביקש וחיפש אחר ספר אם לבינה. המשפחה חיפשה ולא מצאו ספר כזה. וכאשר הרבה לבקש, שאלו מבני המשפחה את פשר הצורך הדחוף, הוא ענה שהוא חוזר על ש"ס, ויש לו פשט בכל הש"ס חוץ מגמ' אחת בזבחים דף קי"ח, "ושבע שחלקו מנלן? איבעית אימא מדשבע שכבשו שבע נמי שחלקו" ופי' רש"י: "מדשבע כיבשו שבע חילקו. סברא בעלמא היא". ואמר הגרי"י פישר, שזה הגמ' היחידה בש"ס שהוא לא מבין, מה הסברא בעלמא? ובהגהות יעבץ כ' על רש"י "עי' אם לבינה". ולכן ביקש וטרח אחר ספר אם לבינה. ע"כ מה ששמעתי באותו הספד.

ובכן שאלתי בפני אלו שקנו הספר, האם פירוש זה נמצא בספר שלפנינו?

פירוש זה נמצא בספר לחם שמים על זבחים (פי"ד מ"ה) ז"ל: כתבתי בחידושי גמרא [כנראה חלק זה על מסכתא זו, לא הגיע לידינו, רק הגהותיו הקצרות שעל גליון הגמ'].

ונראה לי סברא אלימתא היא, לפי שהם לא הוצרכו לאבד זמן בכיבוש, כי מיד שבאו אל עיר נתנה ה' בידם בלי טורח מלחמה, ובכל מקום אשר דרכה רגלם, נכבשה הארץ לפניהם בלי עכוב, לא היו צריכין אלא ללכת שמה בלבד, וכשעור זמן זה בעצמו הוצרכו כמו כן, לחילוק הארץ, שהתהלכו בה לארכה ולרחבה, כמפורש בכתוב, לכן משך זמן זה כזה בשוה, זה פשוט וברור מאד בס"ד.

[אם לבינה]

בזבחים דף קי"ח, "ושבע שחלקו מנלן? איבעית אימא מדשבע שכבשו שבע נמי שחלקו" ופי' רש"י: "מדשבע כיבשו שבע חילקו. סברא בעלמא היא". ובהגהות יעבץ כ' על רש"י "עי' אם לבינה".

ובכן שאלתי בפני אלו שקנו הספר, האם פירוש זה נמצא בספר שלפנינו?

הגאון יעב"ץ ציין לספר 'אם לבינה' על נ"ך בספר יהושע. וטרם נמצא הכתב יד.

[אם לבינה]

ומהו פענוח הנכון של האותיות האחרונות?

ע"ע וק"ק

[שבענו מטובך]

ע"ע וק"ק

מה פתרונן?

[בגולה]

לכאורה: עיין עוד וקצת קשה.

[אם לבינה]

פרשת צו

את עולת איש עור העולה (ז ח) "לרבות עורות קדשי קדשים וקדשים קלים".

צ"ע הרי עורות קדשים קלים לבעלים ולא לכהן.

הנה בפסוק מפורש רק עור העולה לכהנים, אך בזבחים (קג.) ילפינן בק"ו דה"ה לשאר קדשי קדשים. ובספרא ילפי מקרא הכי עיי"ש. ונתמעט קדשים קלים.

אך בפסיקתא זוטרתא (פרשת במדבר): עורות קדשים עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהי', וכן עורות תודה ושלמים ומעשר ופסח עכ"ל. וכן בפרשת צו כתב עור העולה אשר הקריב לרבות שאר קדשים. - הרי לשיטתו כל עורות קדשים לכהן אף קדשים קלים. וצ"ע.

[טור תלגא]

הגרי"פ פרלא בספר המצוות לרס"ג הניח דברי הפסיקתא בצ"ע.

מנין עשה קט״ז

ודבר תמוה ראיתי בפסיקתא זוטרתא (פרשת במדבר) שכתב וז"ל עורות קדשים עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהי'. וכן עורות תודה ושלמים ומעשר ופסח עכ"ל עיי"ש. וזהו נגד משנה ערוכה בזבחים שם. והוא דבר מוסכם דדוקא עורות קדשי קדשים הם לכהן ולא עורות קדשים קלים. וכן לעיל (בפרשת צו) כתב עור העולה אשר הקריב לרבות שאר קדשים עיי"ש. ולשון הספרא שם הוא. אין לי אלא עור העולה עורות קדשי קדשים מנין ת"ל אשר הקריב. יכול שאני מרבה אף עורות קדשים קלים. ת"ל העולה מה עולה מיוחדת קדשי קדשים. יצאו קדשים קלים עיי"ש. והפסיקתא זוטרתא סתם וכתב אשר הקריב לרבות שאר קדשים. משום דלשיטתי' אזיל דס"ל דעורות כל הקדשים לכהן ואפי' דקדשים קלים. ודבריו נפלאים וצ"ע: