מסורת העלייה בז' אדר למירון, האמנם ?

[גימפעל]

האם ידעתם שמסורת העלייה ביום ז' אדר למירון,
כמו גם המוסרת על העלייה לקברו של רבי יוחנן הסנדלר בחצות ליל ל"ג בעומר,

מקורו הוא הרב משה צבי נריה, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא המכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות"

כך ראיתי בויקפדיה בערכו,

ומקורו מכאן https://musaf-shabbat.com/2011/02/06/%D ... #more-1302

[מלכיאל גרינוולד]

על עצמי ידעתי לספר.
ביקרתי במירון בליל ז' באדר לפני כמעט 25 שנה. במתחם כולו היו אולי 150 איש. בציון ר' אליעזר התנהלה החגיגה "המסורתית", עם תזמורתו של מוסא ברלין. כלומר, מוסא והקלרינט. הריקודים היו על טהרת הכיפות הסרוגות. זאת היתה כל החגיגה. בציון ר' שמעון הסמוך לו שהו מספר חבושי מגבעות שחורות, שהיו עסוקים איש איש במעשיו דבר יום ביומו; שפכו לבם בתהלים, שפכו תה על ספר הזוהר, גלגלו בשיחה וגלגלו ג'וינט, אך נראה שלא שמעו על החגיגות המסורתיות המתקיימות בחדר הסמוך.
בעוד כמה שנים, סמוכו לנא, תהיה מסורת לבעוט בשוטרים במירון בליל ז' באדר.

לגופו של עניין, כל ההיתר לחגוג בז' באדר, ועוד לזכר משה רבינו, תמוה ומפוקפק, ובוודאי מצביע על ריקנות תהומית ממסורת. בכל תפוצות ישראל היה ידוע כיום תענית ותשובה, יעויין בדרשות יערות דבש ובדרשות הנודע ביהודה וחתם סופר, שהקדישו דרשה בכל שנה ושנה לתענית ז' באדר, ועד היום מקיימים החברא קדישא את שרידי המנהג. וגם לדעת האומרים שיש הילולא ביארצייט, גם הם סוברים שיום פטירת מרע"ה שאני, וכפי שמורים כל המקורות.

[גימפעל]

מוסא ברלין הוא תלמידו של הרב נריה והצטרף אליו בייסוד ההילולות.

[בריה נמוכה]

כתבה בסרוגים : מאדר תשע"זhttps://www.srugim.co.il/185496-%D7%A7%D7%91%D7%A8-%D7%A8%D7%A9%D7%91%D7%99-%D7%96-%D7%91%D7%90%D7%93%D7%A8
אם תשאלו את אלפי החרדים, מדוע הם עולים לקבר רשב"י דווקא בז' באדר הם יספרו על מנהג עתיק שמקורו בספרים הקדושים. אלא שאת המנהג ייסד הרב משה צבי נריה, כחגיגת הנצחון על מלחמת יום העצמאות
כמידי שנה יעלו גם השנה אלפים בצאת השבת הקרובה לתפילה וריקודים בציון הרשב"י במירון לרגל יום ז' באדר – יום ההילולא של משה רבינו.

אם תשאלו אדם חרדי, מדוע הוא עולה לקבר רשב"י דווקא ביום הזה, הוא יספר כי "בספרים הקדושים מובא שנשמתו של רשב"י היא ניצוץ מנשמתו של משה רבינו ולכן מידי שנה נערכת במקום הילולא".

אלא שמה שהוא לא יודע כי המנהג העתיק אינו כל כך עתיק, ויסודו אינו בספרים הקדושים, אלא באבי דור הכיפות הסרוגות, הרב משה צבי נריה זצ"ל, שייסד את המנהג כאירוע הודיה המוני על הצלחות מלחמת העצמאות. הרב נריה שייסד את ישיבת בני עקיבא הראשונה בכפר הרא"ה, היה מחובר לגליל ולצפת, ובחר במקום ציונו של רשב"י כמקום ההודיה על נס הנצחון במלחמה – בפרט כשהכותל המערבי, מערת המכפלה וקבר רחל היו תחת הכיבוש הירדני.

לכבוד האירוע כתב הרב נריה שיר קצר:

צהלי ורוני חטיבה שבע
הנודעת מדן ועד באר שבע
צור ישראל ניצחון לך הנחיל
חיל שיריונך שיחרר הגליל

שיר למעלות, אל הגבעות
אל ההרים אשא עיניי
במירון שם רבי שמעון צועד לפנייך בר יוחאי"

כך יצא שיסוד העלייה למירון בז' באדר הוא במקורו ציוני והוא שני רק לעליה הרגילה בל"ג בעומר.

במוסדות אוהל הרשב"י בראשות הרה"ח ר' שרגא שניצר נערכים לתגבור חלוקת שתיה חמה וכיבוד בחדר הקפה שבחצר ציון הרשב"י. הריקודים ייערכו בחצר ציון הרשב"י עד לשעות הקטנות של הלילה בליווי תזמורת מורחבת.

שרגא שניצר יו"ר מוסדות אוהל הרשב"י מסר: "כמידי שנה צפויים להגיע אלפים במהלך ליל ויום ז' אדר לציונו הקדוש של הרשב"י במירון לרגל יומא דהילולא של משה רבינו. אנו נערכים לתגבר את החלוקה של השתיה והכיבוד בחדר הקפה שבחצר ציון הרשב"י, וכמו כן שירה וריקודים ייערכו בחצר ציון הרשב"י עד לשעות הקטנות של הלילה בליווי תזמורת מורחבת של שירי מירון ושירי רגש".

אך במקום אחר מצאתי
המנהג של חכמי צפת לעלות לקבר רשב"י ביום זה מוזכר בכתובים כבר מסוף המאה ה-19.
לקראת ז' באדר תש"ט, לאחר תום מלחמת העצמאות, יזם הרב משה צבי נריה, שליווה את חיילי חטיבה 7, התכנסות חגיגית בקבר הרשב"י לתפילת הודיה, ניגונים, וסעודת מצווה, לרגל הצלחת מבצע חירם ושחרורה של מירון במלחמת העצמאות. מאותה שנה הקפיד הרב נריה לעלות למירון בכל שנה ושנה בז' באדר, יחד עם תלמידיו, ולערוך את הילולת משה רבנו בניגון וריקוד.

[אשי ישראל]

על עצמי ידעתי לספר.
ביקרתי במירון בליל ז' באדר לפני כמעט 25 שנה. במתחם כולו היו אולי 150 איש. .

א. רק להעיר שגם בל"ג בעומר לא היו רבים בציון עד לפני שנים לא רבות (לדוגמא, באיזור שנת תש"ו).

ב. לי זכור, לא יודע מנין, שהרב נריה ראה שבל"ג בעומר יש חוסר צניעות בציון, ולכן הסיט את החגיגות עם תלמידיו ליום ז' אדר

[קמנו ונתעודד]

טיפה יותר מפורט, מויקיפדיה:

במהלך מלחמת העצמאות ליווה הרב נריה את חטיבה 7, בה היה ריכוז גדול של חיילים דתיים בגדוד 79, ואף חיבר שיר כהמנון החטיבה ('צהלי ורוני חטיבה 7', כיום שיר זה אינו משמש כהמנון החטיבה). במהלך מבצע חירם באוקטובר 1948 יצאה החטיבה מאזור צפת, וכבשה את חלקו המזרחי של הגליל העליון, כולל את אזור הר מירון. החטיבה התרכזה במהלך חורף 1948–1949 באזור הגליל העליון. בראשית 1949 ארגן הרב נריה אירוע הודיה המוני על הצלחות מלחמת העצמאות, בו השתתפו חיילים דתיים, תלמידי ישיבת כפר הרוא"ה, פדויי שבי ואחרים. מקום הכינוס נקבע לקבר הרשב"י במירון, ותאריך האירוע נקבע לז' באדר. בעקבות כינוס זה נקבעה מסורת של עלייה לקבר הרשב"י בז' באדר מדי שנה.

[ברוז]

כל הכתוב כאן נכון, אבל מסורת העליה לציון ללימוד ותיקונים היא קדומה.
https://beta.otzar.org/#/book/196394/p/ ... 8/end/81/c
https://beta.otzar.org/#/book/618126/p/ ... /end/135/c

[גימפעל]

תודה על המקור מספרו של יוסף הגלילי,
שמסביר באריכות השתלשלות מסורת מתחדשת זו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

הריא"ז מרגליות לא כ"כ? כך מונח לי בזכרון וא"ש את"מ.