מקורותיו של ספר 'שערי ציון' לרנ"נ הנובר

[חד ברנש]

האם מישהו חקר את מקורותיו של ספר התפילה הפופולרי 'שערי ציון' לרנ"נ הנובר?
ומה על המחבר עצמו? האם אי מי חקר וכתב את תולדותיו?

תודה רבה!

[יאיר אתמר]

ראית עבודתו של א' נברו, תיקון: מקבלת האר״י לגורם תרבותי, עמ' 88 והלאה?
Marvin Heller כתב עליו בפרק 11 של ספרו Essays on the Making of the Early Hebrew Book (מצו"ב).
באנצ' יודאיקה בערכו יש הפניה נוספת.

הלר.pdf

(859.86 KiB) הורד 197 פעמים

[הבטחתי]

בשנת תשע"ב הו"ל מהדורה חדשה של הספר
בהקדמה קצרה אך ארוכה פירט המהדיר את תולדותיו של הספר, ומקורותיו

[יאיר אתמר]

בראדט כתב ע"ז היכנשהו בבלוג שלו, איני מצליח למצוא כרגע.
וראה גם בעבודת הדוקטורט שלו עמ' 276 הע' 45.

[בריושמא]

האם מישהו חקר את מקורותיו של ספר התפילה הפופולרי 'שערי ציון' לרנ"נ הנובר?
ומה על המחבר עצמו? האם אי מי חקר וכתב את תולדותיו?
תודה רבה!

קבלת האר"י, כרך ב, סעיף צח, עמ' 748 ואילך.

[חד ברנש]

רוב תודות לכולם על ההפניות

בשנת תשע"ב הו"ל מהדורה חדשה של הספר
בהקדמה קצרה אך ארוכה פירט המהדיר את תולדותיו של הספר, ומקורותיו

האם הוא ציין על כל תפילה ותפילה מהי מקורה?
אתה בטוח בשנת ההוצאה (תשע"ב)? בקטלוג הספרייה הלאומית לא נרשמה הוצאה כזו.
שמא יש בידך עותק PDF מהמבוא שם?

[לבנון]

מקורות התפילות לא צוינו שם.
עד כמה שידיעתי מגעת, שערי ציון הוא המקור הראשוני לחלק גדול מהתפילות שם, ואולי לרובן. ראה בהקדמת המחבר, ובמבוא של המהדורה הנזכרת.
לגבי מה שציין לעיין בספר קבלת האר"י, בשעתו המו"ל דיבר עם הרב אביבי על אי אלו פרטים שכתב שם, והלה השיב לו (אולי בענוותנותו) שלא יסמוך עליו, ואם יש לו מקורות טובים משלו שיסמוך עליהם.

[חד ברנש]

תודה רבה על המענה.

אעלה כאן את העניין שבגללו נזקקתי לספר.

במחזור פיוטי ר' יניי, מהדורת רבינוביץ, נדפס קטע מסילוק קדום (שבאמת אינו לר' יניי, אלא לפייטן מאוחר יותר, אך גם הוא משוער לסביבות המאה השמינית), המתאר את פארה של ירושלים העתידית על שלוש וארבע חומותיה:

בונה ירושלים11.jpg (17.82 KiB) נצפה 4107 פעמים

בונה ירושלים12.jpg (23.38 KiB) נצפה 4107 פעמים

לימים, מאות שנים לאחר מכן, שילב ר' יוסף אבן אביתור (ספרד-מצרים; ד'תש-תשפד, 1024-940), קטע מהסילוק, ובו החלק הנ"ל, בתפילת שבח ארוכה ונפלאה שחיבר.
תפילה זו מצויה היתה בכת"י ונדפסה רק לאחרונה ע"י ג' בוהק (ספר כשפים יהודי מהמאה הט"ו: כתב־יד ניו־יורק, הספריה הציבורית 190 (לשעבר ששון 56): מבוא, מהדורה מבוארת וצילום כתב־היד, א, בעריכת ג' בוהק, לוס־אנג'לס תשעה, עמ' 250-247, וקטע הסילוק ששולב, בעמ' 245-244).. השוואה בין הסילוק לקטע ששוקע בתפילת אבן-אביתור, מצויה בסופו של המאמר 'על כמה הרים יבנה בית המקדש העתיד', שניתן להורידו מכאן viewtopic.php?f=7&t=45793&p=640005&hilit#p640005

והנה, חלק מתפילתו של ר"י אבן אביתור נכנסה לספרו של רנ"נ הנובר, שערי ציון, מהדורה שנייה, אמ"ד תלא, דפים כג ע"ב - כד ע"ב (כבר ציין זאת ג' בוהק שם, עמ' 243 הערה 6), כשהיא מיוחסת לאריז"ל!!
בנוסח הדפוס של רנ"נ הנובר יש כמה שיבושים משמעותיים.
כיצד נתגלגלה קטע מתפילת השבח של ר"י אבן אביתור לידיו של רנ"נ הנובר? איני יודע.

[פרנצויז]

כיצד נתגלגלה קטע מתפילת השבח של ר"י אבן אביתור לידיו של רנ"נ הנובר? איני יודע.

בהקדמת שערי ציון, דפוס ראשון, פראג תכ"ב, כותב המחבר רנ"נ הנובר זצ"ל הי"ד שבהיותו באיטליה הכיר הרבה מקובלים מארץ ישראל ומחו"ל, שהיו מתלמידי תלמידי האר"י ז"ל, וביניהם הגאונים המקובלים: רבי חיים כהן תלמיד מהרח"ו בעל טור ברקת, רבי נתן שפירא מירושלים (הנשי"א) בעל מצת שמורים, רבי משה זכותא (הרמ"ז), ורבי בנימין הלוי מצפת, ומהם קיבל הרבה דברים וכתבים בשם האר"י ז"ל.
https://tablet.otzar.org/#/book/147271/ ... /0/end/0/c
ויתכן שקטע התפילה הנ"ל שיוחס (בטעות) לאר"י ז"ל היה נפוץ בין המקובלים בארץ ישראל באותו זמן, ומהם קיבל אותו רנ"נ הנובר זצ"ל.

[חד ברנש]

קשרי רנ"נ הנובר לקבוצת מקובלי איטליה ידועה,
ויכול להיות בהחלט שמהם הוא קיבל את התפילה כולה,
אך בסך הכל אתה מסיט את תמיהתי מרנ"נ הנובר לקבוצת המקובלים האיטלקית...

[פרנצויז]

קשרי רנ"נ הנובר לקבוצת מקובלי איטליה ידועה,
ויכול להיות בהחלט שמהם הוא קיבל את התפילה כולה,
אך בסך הכל אתה מסיט את תמיהתי מרנ"נ הנובר לקבוצת המקובלים האיטלקית...

כמדומה שכל המקובלים האלו ינקו ממקובלי ארץ ישראל.

[לבנון]

קשרי רנ"נ הנובר לקבוצת מקובלי איטליה ידועה,
ויכול להיות בהחלט שמהם הוא קיבל את התפילה כולה,
אך בסך הכל אתה מסיט את תמיהתי מרנ"נ הנובר לקבוצת המקובלים האיטלקית...

כמדומה שכל המקובלים האלו ינקו ממקובלי ארץ ישראל.

על סמך מה אתה קובע כך?
כל אלו קיבלו מתלמידי האר"י ומבית מדרשו.

[חד ברנש]

פרנצויז,
במה אתה עוזר לי?
כתבתי שאיני יודע כיצד נתגלגל קטע מתפילת אבן אביתור לקובץ התפילות 'שערי ציון', כשההבדל ביניהם כמעט 700 שנה,
מה זה עוזר לי ש'שערי ציון' היה לו קשר למקובלי ארץ ישראל?
אולי בכלל, אבן אביתור חיבר את התפילה בהיותו בספרד וצריך לחפש את הקשר לספרד?
אבל העיקר הוא, שקשרים כאלו הם קלושים ביותר ואני מחפש חוליות קישור ברורות יותר.

[חד ברנש]

אגב הדיון בספר 'שערי ציון',
עותק המהדורה הראשונה (פראג תכ"ב) שבאוצר (מס' 147271) לקוי בחסר בסופו, והוא נקטע קצת אחרי תחילת 'תקון ליל הושענא רבה'.
כנראה מקורו של העותק הוא מהספרייה הלאומית שצולם מספריית בודליאנה באוקספורד. עי' כאן http://uli.nli.org.il/F/PC7HRD2ISC2E639 ... format=999
ולוואי שיהיה בידי אחראי האוצר להשלים את החסר!

[ושא_נס]

טעיתי, וכדלקמן.

[לבנון]

החסרון הוא של העמוד האחרון בלבד.
הוא כמובן מצוי בעותק של הגאון רד"א זצ"ל.
העותק שלו למרבה הצער נחתך על ידי כורכיו, ברצותם להתאים כל הספרים בכרך למדה זהה.
מצו"ב תמונת השער של עותק רד"א זצ"ל.

האם ישנה אפשרות לראות צילום של העותק הנזכר, לפחות של הדף האחרון החסר?
שוב שמתי לב שזה לא הדפוס הראשון (תכב) אלא דפוס אחר שפרט השנה בו הוא תכ"ו.
ושוב, האם זה צילום השער מספר שערי ציון לרנ"נ הנובר, זה נראה ספר אחר.

[ושא_נס]

כבודו צודק, והחלפתי בחופזי בין המהדורות, והנה צור'ף בכך שגם מהדורת תכ"ו מצויה באוצר, ובאורח פלא היא גם כן חסרה בסופה, וה'ן חליפו'ת למו. ואיני יודע עתה מה המצב בעותק הגאון רד"א זצ"ל המקורי של דפוס פראג תכ"ב, ואי"ה אבדוק זאת.
גם במפעל הביבליוגרפיה רשום כי העותק שהם ראו חסר, ואין ספק כי הוא העותק המצולם בספריה בירושלם, ויתכן מאד שגם העותק המקורי אצל הגאון רד"א זצ"ל אינו שלם.
לפו"ר במפעל הביבליוגרפיה לא רשמו מהדורת תכ"ו, ולכאורה גם לא ברור כ"כ היכן היא נדפסה (בקטלוג הספריה בירושלם נרשם "פראג תכ"ו", וצ"ע).

[לבנון]

סריקת PDF מהמבוא של הספר, האיכות לא במיטבה, אבל קריא.

מבוא שערי ציון.pdf

(1.11 MiB) הורד 124 פעמים

[לבנון]

כבודו צודק, והחלפתי בחופזי בין המהדורות, והנה צור'ף בכך שגם מהדורת תכ"ו מצויה באוצר, ובאורח פלא היא גם כן חסרה בסופה, וה'ן חליפו'ת למו. ואיני יודע עתה מה המצב בעותק הגאון רד"א זצ"ל המקורי של דפוס פראג תכ"ב, ואי"ה אבדוק זאת.
גם במפעל הביבליוגרפיה רשום כי העותק שהם ראו חסר, ואין ספק כי הוא העותק המצולם בספריה בירושלם, ויתכן מאד שגם העותק המקורי אצל הגאון רד"א זצ"ל אינו שלם.
לפו"ר במפעל הביבליוגרפיה לא רשמו מהדורת תכ"ו, ולכאורה גם לא ברור כ"כ היכן היא נדפסה (בקטלוג הספריה בירושלם נרשם "פראג תכ"ו", וצ"ע).

לא ענית לשאלתי האחרונה, האם אתה בטוח שמה שהעלית הוא הספר שערי ציון של רנ"נ הנובר?
כי לידיעתי הספר נדפס בשנית רק בתל"א. גם מנוסח השער נראה כי מדובר בספר אחר.

[איש_ספר]

תודה רבה על המענה.

אעלה כאן את העניין שבגללו נזקקתי לספר.

במחזור פיוטי ר' יניי, מהדורת רבינוביץ, נדפס קטע מסילוק קדום (שבאמת אינו לר' יניי, אלא לפייטן מאוחר יותר, אך גם הוא משוער לסביבות המאה השמינית), המתאר את פארה של ירושלים העתידית על שלוש וארבע חומותיה:

בונה ירושלים11.jpg

בונה ירושלים12.jpg

לימים, מאות שנים לאחר מכן, שילב ר' יוסף אבן אביתור (ספרד-מצרים; ד'תש-תשפד, 1024-940), קטע מהסילוק, ובו החלק הנ"ל, בתפילת שבח ארוכה ונפלאה שחיבר.
תפילה זו מצויה היתה בכת"י ונדפסה רק לאחרונה ע"י ג' בוהק (ספר כשפים יהודי מהמאה הט"ו: כתב־יד ניו־יורק, הספריה הציבורית 190 (לשעבר ששון 56): מבוא, מהדורה מבוארת וצילום כתב־היד, א, בעריכת ג' בוהק, לוס־אנג'לס תשעה, עמ' 250-247, וקטע הסילוק ששולב, בעמ' 245-244).. השוואה בין הסילוק לקטע ששוקע בתפילת אבן-אביתור, מצויה בסופו של המאמר 'על כמה הרים יבנה בית המקדש העתיד', שניתן להורידו מכאן viewtopic.php?f=7&t=45793&p=640005&hilit#p640005

והנה, חלק מתפילתו של ר"י אבן אביתור נכנסה לספרו של רנ"נ הנובר, שערי ציון, מהדורה שנייה, אמ"ד תלא, דפים כג ע"ב - כד ע"ב (כבר ציין זאת ג' בוהק שם, עמ' 243 הערה 6), כשהיא מיוחסת לאריז"ל!!
בנוסח הדפוס של רנ"נ הנובר יש כמה שיבושים משמעותיים.
כיצד נתגלגלה קטע מתפילת השבח של ר"י אבן אביתור לידיו של רנ"נ הנובר? איני יודע.

קדם לכולם מ' מרגליות, עי' מבוא לס' הרזים שלו עמ' 41. וראה שם עמ' 108 בהערה.

[חד ברנש]

קדם לכולם מ' מרגליות, עי' מבוא לס' הרזים שלו עמ' 41. וראה שם עמ' 108 בהערה.

פלאי פלאים!!
רוב תודות על ההפניה.
מרגליות שם מדבר על קטע אחר מאותה תפילה ב'שערי ציון' (מהדורת אמ"ד תלא, דף כג ע"א) שגם כן מצויה בתפילת אבן אביתור, שמקורה הראשון, הוא ספר הרזים.
אבל באמת, אם מקור הקטע בספר הרזים, הרי שהוא עבר עריכה וריטוש משמעותיים מאוד. הנה שני הקטעים, זה לעומת זה:

ספר הרזים, עמ' 109-108:

רזים11.jpg (27.02 KiB) נצפה 3982 פעמים

רזים12.jpg (52.29 KiB) נצפה 3982 פעמים

שערי ציון, דף כג ע"א:

שערי ציון99.jpg (60.78 KiB) נצפה 3982 פעמים

[לבנון]

לימים, מאות שנים לאחר מכן, שילב ר' יוסף אבן אביתור (ספרד-מצרים; ד'תש-תשפד, 1024-940), קטע מהסילוק, ובו החלק הנ"ל, בתפילת שבח ארוכה ונפלאה שחיבר.
תפילה זו מצויה היתה בכת"י ונדפסה רק לאחרונה ע"י ג' בוהק (ספר כשפים יהודי מהמאה הט"ו: כתב־יד ניו־יורק, הספריה הציבורית 190 (לשעבר ששון 56): מבוא, מהדורה מבוארת וצילום כתב־היד, א, בעריכת ג' בוהק, לוס־אנג'לס תשעה, עמ' 250-247, וקטע הסילוק ששולב, בעמ' 245-244).. השוואה בין הסילוק לקטע ששוקע בתפילת אבן-אביתור, מצויה בסופו של המאמר 'על כמה הרים יבנה בית המקדש העתיד', שניתן להורידו מכאן viewtopic.php?f=7&t=45793&p=640005&hilit#p640005

והנה, חלק מתפילתו של ר"י אבן אביתור נכנסה לספרו של רנ"נ הנובר, שערי ציון, מהדורה שנייה, אמ"ד תלא, דפים כג ע"ב - כד ע"ב (כבר ציין זאת ג' בוהק שם, עמ' 243 הערה 6), כשהיא מיוחסת לאריז"ל!!
בנוסח הדפוס של רנ"נ הנובר יש כמה שיבושים משמעותיים.
כיצד נתגלגלה קטע מתפילת השבח של ר"י אבן אביתור לידיו של רנ"נ הנובר? איני יודע.

מלשונך נראה שרננ"ה הביא בספרו תפילה (כביכול שלימה), שהיא בעצם חלק מתפילתו של ר"י אבן אביתור. ואינו כן, אלא חלק מתפילתו של ריא"א, נכלל בתוך אחת התפילות בספר שערי ציון, וחלק זה אינו אלא חלק מתפילה ארוכה וערוכה.
מה מעכב אותנו מלומר שהאריז"ל סידר תפילה כפי שמצא לנכון, וכלל בה חלק מתפילתו הקדומה של ריא"א שהיתה בידו. ואולי אף יסד אותה על בסיס אותה תפילה?
קשה לומר שרנ"נ הנובר, שקיבל את תורתו מתלמידי רח"ו ותלמידי תלמידיו (יעויין בהקדמתו), שמסורתם היתה מבוררת, טעה ביחוס תפילות אלו לאריז"ל.

[חד ברנש]

התפילה שהדפיס רננ"ה עברה עריכה משמעותית מתפילת ר"י אבן אביתור.
יכול להיות בהחלט שהאריז"ל או תלמידיו ערכו את התפילה.
רק תמהתי, כיצד שרדה תפילת אבן אביתור ונתגלגלה במשך כ-700 שנה עד שצצה מחדש אצל רננ"ה.
זו לא ממש תמיהה, אלא יותר 'תמיהה ריטורית'...

[לבנון]

כפי שניתן לראות מאורכה של התפילה, נראה שמדובר כאן ביותר מאשר עריכה גרידא.
מצו"ב צילום התפילה ממהדורת תשע"ב.

שערי ציון - שבת.pdf

(790.16 KiB) הורד 113 פעמים

[חד ברנש]

אז אנחנו חלוקים בהגדרת המונח 'עריכה'...
אבל באמת, צריך להעלות גם את תפילת אבן אביתור, ותיכף אעשה זאת.

[חד ברנש]

תפילת אבן אביתור.pdf

(739.78 KiB) הורד 127 פעמים

[לבנון]

אז אנחנו חלוקים בהגדרת המונח 'עריכה'...
אבל באמת, צריך להעלות גם את תפילת אבן אביתור, ותיכף אעשה זאת.

אחרי שזה עתה ראיתי את תפילת ריא"א במלואה, מקבל אני את דבריך.

[חד ברנש]

תודה לך.
ואגב תפילת ריא"א,
חבל מאוד שהיא נדפסה בצורה כזו ובמקום כזה נדח.
הלוואי שמישהו יהדיר אותה בתבניתה הנכונה, בניקוד מלא עם מראי מקומות וביאורים. מלאכה קשה אבל שכרה בצידה!

[הבטחתי]

אגב הדיון בספר 'שערי ציון',
עותק המהדורה הראשונה (פראג תכ"ב) שבאוצר (מס' 147271) לקוי בחסר בסופו, והוא נקטע קצת אחרי תחילת 'תקון ליל הושענא רבה'.
כנראה מקורו של העותק הוא מהספרייה הלאומית שצולם מספריית בודליאנה באוקספורד. עי' כאן http://uli.nli.org.il/F/PC7HRD2ISC2E639 ... format=999
ולוואי שיהיה בידי אחראי האוצר להשלים את החסר!

בזמנו, פתחתי אשכול על כך, ביקשתי ממי שיודע על עותק שלם בעולם, לע"ע לא נושעתי.
חסרים שם להשערתי כשנים שלשה דפים
אודה למי שימצא האבידה (לפחות היכן קיים כזה עותק בא' הספריות בעולם).
לידיעתי שלשת המהדורות הראשונות הן תכ"ב - פראג, תל"א אמ"ד, תמ"ב פראג, על תכ"ו לא שמעתי.

[איש_ספר]

מלשונך נראה שרננ"ה הביא בספרו תפילה (כביכול שלימה), שהיא בעצם חלק מתפילתו של ר"י אבן אביתור. ואינו כן, אלא חלק מתפילתו של ריא"א, נכלל בתוך אחת התפילות בספר שערי ציון, וחלק זה אינו אלא חלק מתפילה ארוכה וערוכה.
מה מעכב אותנו מלומר שהאריז"ל סידר תפילה כפי שמצא לנכון, וכלל בה חלק מתפילתו הקדומה של ריא"א שהיתה בידו. ואולי אף יסד אותה על בסיס אותה תפילה?
קשה לומר שרנ"נ הנובר, שקיבל את תורתו מתלמידי רח"ו ותלמידי תלמידיו (יעויין בהקדמתו), שמסורתם היתה מבוררת, טעה ביחוס תפילות אלו לאריז"ל.

כיום (להבדיל מדמותו של האר"י כפי שהצטיירה באיטליה ובפולין בשנים ההם) עם כל מה שאנחנו יודעים על האריז"ל, חוגו וכתביו, לא צריך שום ראיה כדי לשלול באופן מוחלט את יחוס התפילה (הכוללת חתימה בשם!) לאריז"ל. כפשוט וכברור.

[באמונתו]

אגב הדיון בספר 'שערי ציון',
עותק המהדורה הראשונה (פראג תכ"ב) שבאוצר (מס' 147271) לקוי בחסר בסופו, והוא נקטע קצת אחרי תחילת 'תקון ליל הושענא רבה'.
כנראה מקורו של העותק הוא מהספרייה הלאומית שצולם מספריית בודליאנה באוקספורד. עי' כאן http://uli.nli.org.il/F/PC7HRD2ISC2E639 ... format=999
ולוואי שיהיה בידי אחראי האוצר להשלים את החסר!

בזמנו, פתחתי אשכול על כך, ביקשתי ממי שיודע על עותק שלם בעולם, לע"ע לא נושעתי.
חסרים שם להשערתי כשנים שלשה דפים
אודה למי שימצא האבידה (לפחות היכן קיים כזה עותק בא' הספריות בעולם).
לידיעתי שלשת המהדורות הראשונות הן תכ"ב - פראג, תל"א אמ"ד, תמ"ב פראג, על תכ"ו לא שמעתי.

ראה: https://www.nli.org.il/he/discover/manu ... FL80213244

[הבטחתי]

ייש"כ על ההפניה.
ולענין האשכול
ישנם הרבה הבדלים בין שני המהדורות הראשונות של הספר. וכמו שכתב אחי המחבר להדיא בשער מהד' אמ"ד 'בתוספת כמה תפילות ובקשות' וכו'. שני הוספות גדולות הן, א. התפילות לימי השבוע (סוף דף יז ע"א). ב. סדר יו"כ קטן.
התפילות לימי השבוע מהאר"י נמצאים גם בסידור השל"ה, וצריך לבדוק אם זה תוספת בסידור השל"ה, או שהשל"ה הוא מקור יותר קדום מהשערי ציון.

מההעתקה שהובאה כאן על ידי הרב 'באמונתו', ויישר חילו, למדתי שגם כל סוף הספר, דהיינו התיקונים למי שלא שמע קדושה וברכו הם מן המהדורה השניה, ואינם במהדורה הראשונה.
מיהו החסיד מוהר"ר יעקב בן החסיד מוהר"ר אברהם שעפטלש שסדר זה הסדר?
עוד למדתי, שהמקובל היום בסידורים לומר לפני תחנון פסוק ויאמר דוד, גם הוא נמצא שם (בסוף זה הסדר), ואינו במהדורה הראשונה. האם גם זה חלק מסדר קדיש וברכו שם, או שמקורו אחר?

[תולדות]

מיהו החסיד מוהר"ר יעקב בן החסיד מוהר"ר אברהם שעפטלש שסדר זה הסדר?

לכאורה, אחיו של השל"ה.

[לבנון]

ייש"כ על ההפניה.
ולענין האשכול
ישנם הרבה הבדלים בין שני המהדורות הראשונות של הספר. וכמו שכתב אחי המחבר להדיא בשער מהד' אמ"ד 'בתוספת כמה תפילות ובקשות' וכו'. שני הוספות גדולות הן, א. התפילות לימי השבוע (סוף דף יז ע"א). ב. סדר יו"כ קטן.
התפילות לימי השבוע מהאר"י נמצאים גם בסידור השל"ה, וצריך לבדוק אם זה תוספת בסידור השל"ה, או שהשל"ה הוא מקור יותר קדום מהשערי ציון.

לפי הנראה מהמבוא של סידור השל"ה במהד' אהבת שלום, תפילות אלו נכנסו לסידור השל"ה ע"י המדפיסים, שהדפיסוהו כתשעים שנה לאחר פטירתו, והם העתיקוהו מהשערי ציון.

[613מצו]

מההעתקה שהובאה כאן על ידי הרב 'באמונתו', ויישר חילו, למדתי שגם כל סוף הספר, דהיינו התיקונים למי שלא שמע קדושה וברכו הם מן המהדורה השניה, ואינם במהדורה הראשונה.
מיהו החסיד מוהר"ר יעקב בן החסיד מוהר"ר אברהם שעפטלש שסדר זה הסדר?

אכן נשמח מאוד אם למישהו יש הדפים החסרים. בכ"י הישן שיש לנו, הלכות קדיש וברכו כן מופיעות...
https://www.nli.org.il/he/manuscripts/N ... FL39358646

[הבטחתי]

מההעתקה שהובאה כאן על ידי הרב 'באמונתו', ויישר חילו, למדתי שגם כל סוף הספר, דהיינו התיקונים למי שלא שמע קדושה וברכו הם מן המהדורה השניה, ואינם במהדורה הראשונה.
מיהו החסיד מוהר"ר יעקב בן החסיד מוהר"ר אברהם שעפטלש שסדר זה הסדר?

אכן נשמח מאוד אם למישהו יש הדפים החסרים. בכ"י הישן שיש לנו, הלכות קדיש וברכו כן מופיעות...
https://www.nli.org.il/he/manuscripts/N ... FL39358646

ראה בקישור שהביא הרב 'באמונתו' - שהוא העתקה של דפוס ראשון, ושם מועתקת גם חתימת המדפיס מדפוס זה.
הקישור שהבאת הוא העתק מדפוס שני, שכן הועתק אחר כך השיר להכנסת ספר תורה אשר הוא תוספת בדפוס השני כמ"ש אחי המחבר להדיא שם.