עמים ינגח כתב:אגב, בתמלול של השיחה עם ר' נתן, מציג עצמו הדובר, כבנו של המחבר, וזה לא בנו, לא ברור מה גרם לו לשנות את זהותו, אא"כ, קדמה גם כאן שיחה אישית מהסוג הנזכר למעלה.
עמים ינגח כתב:משראה [הרב פלדמן] שהמכתב פורסם שלא כפי שסוכם, הוציא את מכתבו השלישי המשקף את דעתו.
הפצת המעיינות כתב:עמים ינגח כתב:אגב, בתמלול של השיחה עם ר' נתן, מציג עצמו הדובר, כבנו של המחבר, וזה לא בנו, לא ברור מה גרם לו לשנות את זהותו, אא"כ, קדמה גם כאן שיחה אישית מהסוג הנזכר למעלה.
לא נכון
כך כתוב שם "אתה הרי יודע שאחי ר' נפתלי חיבר את החומש 'פשוטו של מקרא'" וכן שומעים בקלטת
עמים ינגח כתב:כעת עודכנתי שישנה הקלטה שר' נתן מעיד שבלכרובסקי, לא זייף כלום...
הכל יתכן. ולכן הוספתי את 'עילת הסבירות' (...). בלתי מתקבל על הדעת, ששכן ומקורב, ומי שמתראה עמו יום יום יפיץ מכתב הכולל שורות שלימות שלא היו ולא נבראו.הפצת המעיינות כתב:עמים ינגח כתב:כעת עודכנתי שישנה הקלטה שר' נתן מעיד שבלכרובסקי, לא זייף כלום...
יבוא הקלטה שלישית ויכריע ביניהם
צופה_ומביט כתב:עמים ינגח כתב:משראה [הרב פלדמן] שהמכתב פורסם שלא כפי שסוכם, הוציא את מכתבו השלישי המשקף את דעתו.
איזה מכתב שלישי?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מענין שלא יצא שום קול קורא או מחאה נגד דברי הבלע שבקונטרסו של בלוכורסקי. הרי טען שדין לימוד המקרא נכלל בלימוד הגמרא, ואין לימוד המקרא לחוד. נגד מסורת כל ישראל, נגד ההלכה הפסוקה, ונגד כל המקורות.
האיך לא יצאו למחות? האין להם אחריות על הציבור שלא ישנו את המסורה הקדושה?
אהרן תאומים כתב:כמות הפרסום לה זוכה כאן הספר כבר עברה את גבול הטעם הטוב והראיה שכבר מוצאים תוך כדי הזדמנות לעניני חיסול חשבונות בנושאים אחרים שלצורך כך מקטינים את האותיות למינימום,
ועל כך אקרא בקול גדול למנהלים הנכבדים לנעול האשכול כפי שקרא לאשכול הקורונה ועוד
מחולת המחנים כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מענין שלא יצא שום קול קורא או מחאה נגד דברי הבלע שבקונטרסו של בלוכורסקי. הרי טען שדין לימוד המקרא נכלל בלימוד הגמרא, ואין לימוד המקרא לחוד. נגד מסורת כל ישראל, נגד ההלכה הפסוקה, ונגד כל המקורות.
האיך לא יצאו למחות? האין להם אחריות על הציבור שלא ישנו את המסורה הקדושה?
עד שאתה צועק עליו צעק על רבינו תם
סנהדרין דף כ"ד ע"א
מאי בבל א"ר יוחנן בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד.
תוס' ד"ה בלולהבמקרא ובמשנה וכו'. פירש רבינו תם דבתלמוד שלנו אנו פוטרין עצמנו ממה שאמרו חכמים (ע"ז דף י"ט ע"א) לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בש"ס.
וכן נפסק להלכה.
תלמיד חברים כתב:מצאתי סילוף בתוך הקונטרס של 'ויבינו במקרא' שנועד לתקוף את 'מקרא כפשוטו'.
ראה קבצים מצורפים שמראים על הסילוף, שמעתיק רק חלק מהלשון מתוך תקנות הב"ח ובי"ד, בעוד ששם כתוב מפורש שניתן ללמוד מפירוש אחר, אלא שתלמיד שיכול ללמוד רש"י, שלא ילמדו איתו פירוש אחר.].
זאב ערבות כתב:אהרן תאומים כתב: אך מתפלא אני עליך שהבטחת וחזרת והבטחת שאינך משתתף יותר בשום אשכול פרט לאשכולות שלך על הש"ס, אז מדוע אתה שובר את הבטחתך?
צופה_ומביט כתב:בריה נמוכה כתב:שעורו של הרב יחיאל גולדהבר שהוזכר לעיל ניתן לראותו כאן
אפשר סיכום הנקודות?
בתודה.
הירש חסיד כתב:אין אנו יודעים מה זה פירוש 'בר משה', ובפשטות היה זה תירגום בלשון דזשארגאן המדוברת, אבל מיוסד עפ"י פירושו של רש"י
זה הספר https://hebrewbooks.org/45489
א] (א, ב) "ורוח אלוקים מרחפת על פני המים", כתבו ב"פשוטו של מקרא" וז"ל: יש שפירשוהו כמשמעו, האויר שהי' הולך ומנשב בתנועתו מעל המים שעל פני הארץ, ולפי דבריהם ברא ה' גם את האויר ביום הראשון בעת בראו את השמים והארץ וקראה הכתוב "רוח אלוקים" להשמיענו שגם הרוח הוא בכלל הדברים הנבראים בידי ה' כי מתוך שהיא ממלאת תמיד את כל המקום הפנוי בעולמנו יכול אדם לדמות שקיומה מאיליו ואין צורך לברא אותה. ויש שפירשו מתוך הל' "ורוח אלוקים" שהכוונה על דבר רוחני ונשגב בדומה ללשונות הכתובים ותהי עליו רוח ה', והוא רומז לכסא הכבוד ששם השראת שכינת ה' ומלכותו וכו'', עכ"ל .
ויש על דבריהם ג' הערות:
א) מה שכתבו ד"פירוש רוח כמשמעו הוא "אויר", בוודאי ראו דברי אברבנאל [שהם מביאים מדבריו בהרבה מקומות] שכתב בתוקף להתנגד לפירוש זה משום ש"האויר הפשוט לא ייקרא בשום מקום בשם רוח", וע"כ דחה פירוש זה ופירשו באופן רוחני עיי"ש.
ואדרבה "כמשמעו" היינו לדבר רוחני שהרי כן הוא פירושו של "רוח אלוקים" בכל שאר המקומות שמוזכר לשון זה בתנ"ך דו"ק ותשכח].
ועוד דלשון "רוח אלוקים מרחפת" אין משמעותה ל"בריאה" של "רוח" אלא שהיתה מרחפת כבר שהי' קודם הבריאה, וכיון שכן משמע יותר שהכוונה ל"כסא הכבוד" [שנבראת קודם בריאת העולם וכמבואר בברייתא (פסחים נ"ד ע"א)] ואשר לפי"ז פירוש הפסוק הוא ש"השראת שכינת ה' ומלכותו היתה מרחפת ושורה על פני המים".
גם אני עדיין לא מצאתיו, ולא ראינו אינו ראי'ב) מה שכתבו בכוונת "רוח אלוקים" שהכוונה "להשמיענו שגם הרוח הוא בכלל הדברים הנבראים בידי ה' כי מתוך שהיא ממלאת תמיד את כל המקום הפנוי בעולמנו יכול אדם לדמות שקיומה מאיליו ואין צורך לברא אותה", לא ראיתי זה במפרשים.
רוב מפרשים שפירשוהו על יסוד האויר, אין כוונתם לשלול אויר כפשוטו, שהרי יסוד האויר אינו מנשב, והרלב"ג שפירשו על יסוד האויר פירוש "מרחפת = נחה", ואין כן דעת המפרשים האחרים. ואחר החשבון נמצא שכן דעת רוב המפרשים, ואלו הן: תרגום אונקלוס, ר' חגי בשם ר' פדת במדרש, רס"ג, רשב"ם, אבע"ז, ר"י בכור שור, רד"ק, חזקוני, פענח רזא, רבינו בחיי.ג) רוב המפרשים לא פירשו דפירוש "רוח אלוקים" הוא "אויר", אלא או כרש"י, או באופן רוחני לגמרי באו"א, או עכ"פ דעסקינן ב"יסוד הרוח" [שהוא ג"כ ענין אחר מאויר הממשי וכמבואר ברמב"ן ועוד, ועיין ברמב"ן שפירש הפסוק וז"ל "ורוח נושבת על המים והנה הכל נברא ונעשה וסמך ה"רוח" ל"אלוקים" בעבור שהיא דקה מכלם ולמעלה מהם, רק שהיא מרחפת על פני המים במאמרו של הקב"ה].
לא ידעתי כתב:כאן נתפרסם מכתב מבנו של הרב"ש דויטש, עם דוגמאות נגד החומש.
בהקדמת הגאון בעל הנתיבות לספרו תורת גיטין: ואמר החכם כי דבר אחד טוב יציל על כל הספר כולו.
דומה לזה מובא בפי' ענף יוסף על עין יעקב בב"ק צב: בשם הגר"א על 'בירא דשתית מיניה לא תישדי ביה קלא; כמ"ש הרמב"ם במורה כל המוצא דבר אחד טוב בספר אחד שלא ילעיג עליו בשאר דברים.
וכמדומה שדבר זה מובא באחד בכתר ראש, או באחד הפירושים של הגר"ח מוולוזין מאחורי הנפש החיים.
ותמיד תמהתי, איך דבר אחד טוב יציל כל הספר? ממה יצילו? וכי הדברים שהם הבלים יתהפכו לאמתיים בגלל מאמר אחד טוב בכל הספר? ובמאי עסקינן?
ובסתר מחשבתי תמיד עמד לי פתרון עניינו ממה שמצינו לגבי ספר חמדת הימים.
הספר היה חשוד שמחברו היה שבתאי, ובאמת יש בו דברים שקשה להולמם בכל דרך אחר, וכבר יצאו קצפם מגדולי עולם להרעיש נגדו.
אולם מטו משמיה דהגר"ח מולווזין (ואולי אף משמיה דהגר"א) שמצא בו דבר שכיוון לאמיתו של תורה, ולכן הכשיר את הספר, ודחה כל המרננים אחריו. (ובהקדמה של מהדורה אחד מספר זה, הביאו גם את העניין שלגביו התפעל הגר"ח).
ומעתה נראה, שאע"פ שספר זו היה חשוד שיצא מצבי שבור, עד כי נחשד שמחבר היה נתן העזתי בכבודו ובעצמו (ויש רגליים לדבר), עם כל זה, דחה הגר"ח ודעימיה (עוד הרבה מגדולי ישראל) החששות, וטעם הגר"ח היה שכמצא בו דבר אחד טוב!
והשתא י"ל שכך היא המידה של גדולי ישראל. כי הנה אין ספק אם כתוב בספר כפירה וכיוצא בו, דבר אחד יפסול את כל הספר. אבל במקום הספק שאולי מחברו היה מאנשי דלא מעלי, או שיש בתוך הספר משמעות לכאן ולכאן, אם ימצאו בספר שורש אחד המבסס שמקורו טהור, בודאי נראה אין להחרימו ולרנן אחר מחברו.
והנה בעניין חומש זה, מצאו עניינים אחדים שלא היה בהם שום פגם עצמי, אלא אולי אם היינו יודעים שמחברו היה מרשעי ישראל היינו תולים מאמרים אלו עליו.
אבל בנד"ד הלא מחברו ת"ח ויר"ש מיקירי ירושלים, ורוב רובו של הספר מוכיח שכוונתו לשמים.
ואם מצא מין את מינו בתוך ספר זה בחקר וחיפוש והוצאת דברים מהקשרם, הלא יוכל לעשותו ברוב פירושי הראשונים על התורה!
וביותר, שהרחיקו עדותם להביא חותמים מרחוק, וגאוני ארץ ישראל אתרא דמר, שתקו ואף דחו את מוציאי הדיבה. (שמעתי ממקור די מוסמך, שהגרד"ל לא אבה לחתום, ושאלו האם הוא מכיר את המחבר ובגלל זה לא רצה לחתום כנגדו, והגרד"ל ענה, לא איני מכיר את המחבר, אבל אני מכיר את האיש שבא להחתים אותי כנגדו).
וגם לא ידעתי איך באו כל הני חותמים מומחים בסוד פשקוויל אחד, מיהו המארגן שיחתמו כל אלו מכל קצווי עולם, מי אגדם ובמה אגדם? ואולי בהגמוניות של זהב?
כי כך הוא המידה חצי נערי עושים במלאכה וחצים דורכי קשת למודי מלחמה.
ועתה הכר נא למי החותמת המתמדת ולמי הפסול, ראינו את ארצם והנה תוהו ובוהו ואין אורם, ואיך יבואו מורים בקשת מרחוק לשפוך דם נקי בחוצות ירושלים.
וכבר ראה ראינו איך שהדריכו לשונם קשתם שקר ולא אמונה להוציא לעז על נשיא ישראל זצוק"ל, וכשנתברר שקרם ברבים לא ראינו המוניהם עולים יחף לקברו לבקש מחילתו.
הלא ממנו פינה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה, ממנו יצאו כל נוגש יחדיו.
ועתה אתמהה איכה אוכל וראיתי, מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר? וכי המקבל שכר על הדרישה וכמוהו על הפרישה יבוא ויטול שכרו על דרישתו שנית? ואין זה אלא כאומר אדרוש ואשוב אדרוש ואשוב
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:קבלתי באישי...
[ (שמעתי ממקור די מוסמך, שהגרד"ל לא אבה לחתום, ושאלו האם הוא מכיר את המחבר ובגלל זה לא רצה לחתום כנגדו, והגרד"ל ענה, לא איני מכיר את המחבר, אבל אני מכיר את האיש שבא להחתים אותי כנגדו).
איש_ספר כתב:כאשר שמע הגרד"ל שהעוסקים בענין החומש, מזוהים עם "עץ", ולכה"פ כמה מהבולטים שבהם, חיווה את דעתו הידועה על קבוצה זו, מניעיה וערכיה, וסיכם שמשום כך, אינו מוכן לשמוע דבר בענין זה. מסתבר שלדעתו זהות העסקנים והשתייכותם הקהילתית מכריעה את הכף מבלי שום צורך בדיון עניני, טעמו ונימוקו עמו, אבל כדאי להבהיר את נימוקו כמות שהוא.
איש_ספר כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:קבלתי באישי...
[ (שמעתי ממקור די מוסמך, שהגרד"ל לא אבה לחתום, ושאלו האם הוא מכיר את המחבר ובגלל זה לא רצה לחתום כנגדו, והגרד"ל ענה, לא איני מכיר את המחבר, אבל אני מכיר את האיש שבא להחתים אותי כנגדו).
אני רואה שהפכתי למקור ("די מוסמך"!), כיון שכך, חשוב לי להבהיר את הדברים שכתבתי והפעם בלי מליצות והלצות. ובפרט שעשוי להשתמע כאן כאילו הגרד"ל דיבר בגנותו של איש מסוים, ולהד"ם!. ובכן, שמעתי מאחד מהיותר קרובים (!) לגרד"ל, שכאשר שמע הגרד"ל שהעוסקים בענין החומש, מזוהים עם "עץ", ולכה"פ כמה מהבולטים שבהם, חיווה את דעתו הידועה על קבוצה זו, מניעיה וערכיה, וסיכם שמשום כך, אינו מוכן לשמוע דבר בענין זה. מסתבר שלדעתו זהות העסקנים והשתייכותם הקהילתית מכריעה את הכף מבלי שום צורך בדיון עניני, טעמו ונימוקו עמו, אבל כדאי להבהיר את נימוקו כמות שהוא.
החוזר כתב:איש_ספר כתב:כאשר שמע הגרד"ל שהעוסקים בענין החומש, מזוהים עם "עץ", ולכה"פ כמה מהבולטים שבהם, חיווה את דעתו הידועה על קבוצה זו, מניעיה וערכיה, וסיכם שמשום כך, אינו מוכן לשמוע דבר בענין זה. מסתבר שלדעתו זהות העסקנים והשתייכותם הקהילתית מכריעה את הכף מבלי שום צורך בדיון עניני, טעמו ונימוקו עמו, אבל כדאי להבהיר את נימוקו כמות שהוא.
אין חובה להשחיר את דמותו בכדי ולהציג תמונה קטנונית. הלוא הגרד"ל עצמו ידוע ומפורסם בקנאותו המופלגת בין ד' אמותיו ובין באי שער עירו, אך חמין ושמן שסכו לו בילדותו הן עמדו לו בעת זקנותו, ועקרונית הוא אינו מוכן להשתתף בתבהלות קנאות בפרהסיא, בין ממפלגה זו ובין ממפלגות אחרות.
הכל יכול להיות, אבל מכיון שאני שמעתי את הדברים מגורם הכי קרוב כפי שציטטתי עכשיו, ומכיון שפרסמתי אותם כאן, ועוד והוא העיקר, שפרסמתי אותם בתחילה בנוסח עמום כזה שיכול להוליד את הנוסח שאתה מצטט, כיון שכך, נראה שכאן נמצא וכאן היה.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איש_ספר כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:קבלתי באישי...
[ (שמעתי ממקור די מוסמך, שהגרד"ל לא אבה לחתום, ושאלו האם הוא מכיר את המחבר ובגלל זה לא רצה לחתום כנגדו, והגרד"ל ענה, לא איני מכיר את המחבר, אבל אני מכיר את האיש שבא להחתים אותי כנגדו).
אני רואה שהפכתי למקור ("די מוסמך"!), כיון שכך, חשוב לי להבהיר את הדברים שכתבתי והפעם בלי מליצות והלצות. ובפרט שעשוי להשתמע כאן כאילו הגרד"ל דיבר בגנותו של איש מסוים, ולהד"ם!. ובכן, שמעתי מאחד מהיותר קרובים (!) לגרד"ל, שכאשר שמע הגרד"ל שהעוסקים בענין החומש, מזוהים עם "עץ", ולכה"פ כמה מהבולטים שבהם, חיווה את דעתו הידועה על קבוצה זו, מניעיה וערכיה, וסיכם שמשום כך, אינו מוכן לשמוע דבר בענין זה. מסתבר שלדעתו זהות העסקנים והשתייכותם הקהילתית מכריעה את הכף מבלי שום צורך בדיון עניני, טעמו ונימוקו עמו, אבל כדאי להבהיר את נימוקו כמות שהוא.
האיש שקבלתי את התגובה ההיא ממנו, יש לו מקורות אחרות לדעת את דעת גדולי ישראל, והוא לא ציטט ממך.
יכול להיות שהיו כמה סיפורים, עם כמה 'מחתימים'.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:למעשה, הלה ששלח לי באישי טוען לענין.
האיך מחפשים בעיות פה ושם בספר? מה זה משנה? ואם יש בעיא פה ושם? הרי ע"ז כתב הנתיבות את דבריו, שלא צריכים שכל הספר יהיה בסדר שיהיה שווה?
איש_ספר כתב:החוזר כתב:איש_ספר כתב:כאשר שמע הגרד"ל שהעוסקים בענין החומש, מזוהים עם "עץ", ולכה"פ כמה מהבולטים שבהם, חיווה את דעתו הידועה על קבוצה זו, מניעיה וערכיה, וסיכם שמשום כך, אינו מוכן לשמוע דבר בענין זה. מסתבר שלדעתו זהות העסקנים והשתייכותם הקהילתית מכריעה את הכף מבלי שום צורך בדיון עניני, טעמו ונימוקו עמו, אבל כדאי להבהיר את נימוקו כמות שהוא.
אין חובה להשחיר את דמותו בכדי ולהציג תמונה קטנונית. הלוא הגרד"ל עצמו ידוע ומפורסם בקנאותו המופלגת בין ד' אמותיו ובין באי שער עירו, אך חמין ושמן שסכו לו בילדותו הן עמדו לו בעת זקנותו, ועקרונית הוא אינו מוכן להשתתף בתבהלות קנאות בפרהסיא, בין ממפלגה זו ובין ממפלגות אחרות.
למה תאמר כך? הוא בהחלט היה מוכן למשל להוציא איסור על מחבר שכתב על קו התאריך שלא כשיטת החזו"א. היה גם כתב עת שמשתתפים בו כל הסלתה ושמנה, שהוא היה כפסע לפני חתימת איסור על הקובץ, ויש לי עוד דוגמאות באמתחתי, אך הוא לא הנושא. אני לא מחלק ציונים לחכמי ישראל, רק מצטט את הדברים כמו שקבלתי ומשתדל לדייק.
החוזר כתב:איש_ספר כתב:החוזר כתב:איש_ספר כתב:כאשר שמע הגרד"ל שהעוסקים בענין החומש, מזוהים עם "עץ", ולכה"פ כמה מהבולטים שבהם, חיווה את דעתו הידועה על קבוצה זו, מניעיה וערכיה, וסיכם שמשום כך, אינו מוכן לשמוע דבר בענין זה. מסתבר שלדעתו זהות העסקנים והשתייכותם הקהילתית מכריעה את הכף מבלי שום צורך בדיון עניני, טעמו ונימוקו עמו, אבל כדאי להבהיר את נימוקו כמות שהוא.
אין חובה להשחיר את דמותו בכדי ולהציג תמונה קטנונית. הלוא הגרד"ל עצמו ידוע ומפורסם בקנאותו המופלגת בין ד' אמותיו ובין באי שער עירו, אך חמין ושמן שסכו לו בילדותו הן עמדו לו בעת זקנותו, ועקרונית הוא אינו מוכן להשתתף בתבהלות קנאות בפרהסיא, בין ממפלגה זו ובין ממפלגות אחרות.
למה תאמר כך? הוא בהחלט היה מוכן למשל להוציא איסור על מחבר שכתב על קו התאריך שלא כשיטת החזו"א. היה גם כתב עת שמשתתפים בו כל הסלתה ושמנה, שהוא היה כפסע לפני חתימת איסור על הקובץ, ויש לי עוד דוגמאות באמתחתי, אך הוא לא הנושא. אני לא מחלק ציונים לחכמי ישראל, רק מצטט את הדברים כמו שקבלתי ומשתדל לדייק.
אתה מתאר כאן תופעה מרתקת. באורח פלא הגרד"ל גנז את איסוריו רגע לפני שהוא פרסם. הלא דבר הוא?
אך מתוך סקרנות גרידא ובורות מוחלטת: האם הגרד"ל חתם פעם על כרוז נגד אדם פרטי?
איש_ספר כתב:בענין קו התאריך, האכסניא שנתנה למחבר לפרסם את דבריו נאלצה להתנצל בפומבי, ואם איני טועה זה הופיע כאן בפורום.
מעט דבש כתב:איש_ספר כתב:בענין קו התאריך, האכסניא שנתנה למחבר לפרסם את דבריו נאלצה להתנצל בפומבי, ואם איני טועה זה הופיע כאן בפורום.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p= ... 87#p167574
וראה עוד:
viewtopic.php?p=325950#p325950
איש_ספר כתב:מעט דבש כתב:איש_ספר כתב:בענין קו התאריך, האכסניא שנתנה למחבר לפרסם את דבריו נאלצה להתנצל בפומבי, ואם איני טועה זה הופיע כאן בפורום.
viewtopic.php?p=167574&sid=28ab81ebd16abf83525840e1e2ecb287#p167574
וראה עוד:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=325950#p325950
יש"כ!
הספקתי לשכוח שלא מדובר בהתנצלות בלבד, אלא האכסניא היא שפרסמה את מכתבו של הגרד"ל ("דבר חמור מאד, מאד מאד"), המכוון נגד אחד הכותבים הקבועים בה, אברך ת"ח ספרדי צנוע ומעלי.
אהרן חן כתב:לא ידעתי כתב:כאן נתפרסם מכתב מבנו של הרב"ש דויטש, עם דוגמאות נגד החומש.
רצ"ב
מעט דבש כתב:איש_ספר כתב:בענין קו התאריך, האכסניא שנתנה למחבר לפרסם את דבריו נאלצה להתנצל בפומבי, ואם איני טועה זה הופיע כאן בפורום.
viewtopic.php?p=167574&sid=28ab81ebd16abf83525840e1e2ecb287#p167574
החוזר כתב:...שהוא אינו מכיר בשום שיטה לגיטימית אחרת. אך שברו של השטר מונח בצידו: ... מבחינתם כל השאר תינוקות שנשבו במקרה הטוב, וטיפשים ורשעים במקרה הפחות טוב.
הוא דווקא דוגמה לכך שעל אף אש תמיד הבוערת בקרבו ופיו היורה חיצי מוות - כל אותה קנאות מופלגת נעשית רק בתוך ארבע אמותיו ובין יודעיו ומכיריו (שמדליפים מדי פעם החוצה, בחדוות רכילות). אין לו מוטיבציה להשפיע על כלל הציבור ולהעמידו על האמת. חרמות? קולות קוראים? הצהרות? כרוזים?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 20 אורחים
