ז"ל אבודרהם - ...שארבעת הצומות הם נדחין לפעמים כשחלו בשבת חוץ מעשרה בטבת שאינו חל לעולם בשבת אבל הוא חל לפעמים ביום ששי ומתענין בו ביום. ואפילו היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר מפני שנאמר בו (יחז' כד ב) בעצם היום הזה כמו ביום הכפורים ושאר הצומות אינן חלין לעולם ביום ששי...
והב"י בסי' תקנ כתב ע"ז - ולא ידעתי מנין לו זה.
הרבה אחרונים הבינו שלדעת האבודרהם אם אכן עשרה בטבת יחול בש"ק, יהיה צום בשבת. והאריכו בפשט ובדרש.
אמנם לשונו של האבודרהם אינה מוכיחה כן, וגם אין סיבה לומר שכך הבין הב"י את דבריו. לא אמר האבודרהם אלא ש"לא היו יכולים לדחותו ליום אחר", אבל לעולם י"ל דבשבת אין צום, ובכה"ג יתבטל הצום לגמרי.
ובספר נחל עדן (רבי רפאל גורדון אב"ד וושלקאווא) הוסיף לטעון, שבודאי מקור דברי האבודרהם הם ב'יסוד-עולם', והוא כותב להדיא שאמנם א"א לדחות את הצום, אבל גם בשבת עצמה אין תענית. ואם אכן זהו מקור דברי האבודרהם, ודאי שלא היתה כוונתו על חיוב תענית בשבת. (ואינני יודע מי הכריחו שם שהב"י הבין אחרת, והלא הוא העתיק את דברי האבודרהם כצורתם, והוסיף שאינו יודע מקור לזה. אבל חידוש האחרונים אינו רמוז בדברי הב"י. דבר נוסף צריך לברר האם מוכרח שהמקור של האבודרהם הוא בס' יסוד עולם).
הנה דבריו;
אמנם, בס' תיקון יששכר כ' כעין דברי האבודרהם בשם תשובות הגאונים, ושם כתב בפירוש שיצומו בשבת.
כמצורף;
וכך כתב להדיא גם אחד מתלמידיו של רבינו יונה,
ציטטתי מתוך המצורף כאן;
ובמחשבה שניה, גם אין הכרח שהיסוד-עולם סובר שלא יצומו בשבת, יתכן שבא לומר רק מה הטעם להעדיף שעשרה בטבת לא יחול בשבת.
הילך לשונו;
מה יש להוסיף?