יש להוסיף גם כן את רבותינו הראשונים תלמידי הרמב"ם שהביעו התנגדות לחכמת הקבלה
הראשון הידוע לנו הוא
רבי מאיר בן רבי שמעון המעילי בעל ספר המאורות
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7 ... 7%9C%D7%99שבשליחות דודו רבי משולם מבדרש שהיה מגדולי רבני פרובאנס בתחלת המאה ה-13, ומחבר 'ספר ההשלמה
היות בימיו ובסביבתו התחילו להתפשט שיטות הקבלה וספרותה, ביניהם ספר הבהיר שיוחס לרבי נחוניה בן הקנה. רבי מאיר החשיב את האמונה בספירות כמינות ועבודת אלילים שבו מחליפים את האל באחד מיצוריו.
הוא פעל רבות למנוע התפשטות אמונה זאת, וכתב מכתבים לאנשי ארצו שבהם הסביר איך הקבלה אינה מתיישבת עם מקורות היהדות.
מלבד הביקורת החריפה מתארת האיגרת את השמדתם של ספרי קבלה
טען שיחוס ספרי הקבלה לתנאים מזויף, ושיש לשרוף אותם.
וכן המאירי נכדו של בעל ההשלמה כותב על זה באיגרתו שחכמי ספרד הרשב"א לקחו להם את חכמת הקבלה
אך חכמי פרובנס לקחו תמורת זאת חכמת הפילוסופיא של הרמב"ם
ובפירושו לאבות פ"ג י"ג כותב כנראה אודות המקובלים
והשני שאין ראוי בהאמנתן רק הנגלה לבד כעין המצות השכליות ..ומזה המין קצת ספורי התורה ..
והמצייר בזה נסתר או תוך הוא מהביל ופתי וסכל ומיגע לריק באיגרת "וזאת ליהודה" הרב אברהם אבולעפיה כותב :
ולפיכך אודיעך שבעלי הקבלה הספירות חשבו לייחד השם ולברוח מאמונת השלוש ועשרוהו וכמו שהגוים אומרים הוא שלשה והשלשה אחד כן מקצת בעלי הקבלה מאמינים ואומרים כי האלוהות עשר ספירות והעשרה הם אחד, והנה הם רבוהו תכלית הריבוי והרכיבוהו תכלית המרכבה ואין ריבוי אחר העשרה.
והריב"ש (שו"ת ריב"ש סימן קנ"ז):
"וגם הודעתיך, כי מורי הרב רבי פרץ הכהן ז"ל, לא היה כלל מדבר ולא מחשיב באותן הספירות. גם שמעתי מפיו, שהרב רבי שמשון מקינון ז"ל, שהיה רב גדול מכל בני דורו, וגם אני זכור ממנו ואם לא ראיתיו בעיני, והוא היה אומר: אני מתפלל לדעת זה התינוק; כלומר, להוציא מלב המקובלים, שהם מתפללים פעם לספירה אחת ופעם לספירה אחת, כפי עניין התפילה".
... וכל זה הוא דבר זר מאוד בעיני מי שאינו מקובל כמו הם; וחושבים, שזה אמונת שניות. וכבר שמעתי
אחד מן המתפלספים מספר בגנות המקובלים, והיה אומר: הע"ג [=עובדי גילולים] מאמיני השלוש, והמקובלים מאמיני העשיריות
וכן במשך הדורות בספרד רבים תלמידי הרמב"ם התנגדו למקובלים ולעגו להם