לכן קישרתי גם לספה"ל (אלא שכמובן צריך מישהו שישאל זאת ויצלם כו').הגיונות כתב:לגבי ספרו של אידל - אני מחפש מישהו שיוכל לצלם לי מספר עמודים, כך שקישורים לרכישה וכדו' לא מועילים לי.
לבי במערב כתב:מנין שלא דיבר עמו בלה"ק (או בארמית)?
זאב ערבות כתב:[א] ניחא דבר עמו בעברית או ארמית, [ב] ומכל מקומות בעולם נתגלגלו הכתבים למדינת צכיא לאיזה יער ואיזה אנשים בודדים במשך דורות יושבים שם בלי לדעת על מה ועל למה... ממש הפלא ופלא... [ג] ומעניין שהמלך שהיה מלומד וידע שפות רבות ולא ידע צורת אות עברית... ואף אחד מהמלומדים לא ידעו והלא אין ספק שהיו כמרים רבים שידעו צורת כתב עברי... [ד] והאם בשביל לדון את אותו האיש היה צריך בית דין של 70? [ה] והאם יש מקור כלשהו שהיה לידו הימנית ריח שלא היה יכול להסיר?
זאב ערבות כתב:ה. מה זאת אומרת לא מדובר בכללי הטבע הרגילים? אז במה מדובר? בכישוף? (הארי פוטר באנגלית). ומי מכחיש מסברת הכרס, אין כאן הנידון הכחשה אלא פשוט להראות שהסיפור מופרך, ומוטב לי להקרא טיפש ולא להתפס לסיפורים מעין אלו ולהאמין שהם אמיתיים, בסופו של דבר זה רק סיפור ותו לא ואין לו שום משמעות הלכתית או אמונית כלשהי, הרוצה להאמין - יאמין, ומי שלא רוצה להאמין לא הפסיד דבר. איפה יש לנו מצוה או הלכה או ענין להאמין לסיפורים מאז חתימת התלמוד?
ייש"כ (והיינו דאמרית...).זאב ערבות כתב:לעיל הבאתי צילום של סיפור פנטסטי עם המהר"ל, ולבי במערב התווכח על מהימנות הסיפור. כעת ראיתי שהסיפור מובא בקיצור נמרץ בספר מפיהם ומפי כתבם (ח"ב עמוד ב. נדפס בקרית יואל תשס"ח ע"י ר' גליקמן) בלי כל הפרטים הדרמטיים שבגירסא לעיל, וכעת לפחות ניתן עוד איכשהו לעכל את הסיפור [ . . ]
לבי במערב כתב:אינני מוצא השוואה לכתבי הבדיות הנ"ל, ובכל אופן - כבר כתבתי שאיש אינו מכריח את כת"ר להאמין בזה (מהי משמעות 'חתימת התלמוד' לענין עשיית 'מופתים'?!).
לבי במערב כתב:ככל הידוע לי, ענין מרכבת הבעש"ט מִכְּלל ה'מופתים' הוא. וכמובן שהכחשת המעשה בנוסח 'לא יתכן' (כדברי כת"ר לעיל) - פירושה שלילת אפשריותם בזה"ז (משא"כ טענת אינו נאמן עלי וכיו"ב).
א איד כתב:עצם המושג קפיצת הדרך הוא לא מחידושי החסידות.
כמובן, השאלה אם הקב"ה נתן לצדיקים כח לשלוט על הטבע, היא שאלה חשובה עד למאוד,
ועליה להתברר מן המקורות, ולא בתחושה לצד זה או אחר.
א איד כתב:א. היכן טענתי אחרת? רק אמרתי, שהאפשרות לקפיצת הדרך קיימת, ואי"ז מהנמנעות (גם אם בפועל לדעתך אי"ז שייך).
ב. היכן מצינו שהדבר לא שייך אחר חתימת התלמוד?
א איד כתב:איני יודע הסבר,
אך השאלה שווה בין קודם חתימת התלמוד לאחריה.
ולמה שלא יהיה שייך בעגלה וסוסים?
(לאליעזר קפצה הדרך עם עשרה גמלים...)
א איד כתב:א. לא כתבתי שיש חובה להאמין בסיפורים שאין מקורם במקרא ובדברי חז"ל.
ב. שוב: מעצם קיומם של סיפורים כאלה במקרא ותלמוד, סימן שהדבר אפשרי. ומה בכך שאנו לא מבינים? זו סך הכל ראיה שיכולים להתקיים גם דברים שאיננו מבינים.
ג. אני לא מכיר שום סיפור על מרכבה מעופפת. היו שציירו כך בדור האחרון "להמחשה בלבד", כשהכוונה לאותה קפיצת הדרך המוזכרת בדברי חז"ל וכו' (שאיננו מבינים כיצד היא נעשית).
אגב, לציור הידוע, אין שום קשר לא לבעש"ט ולא למעשה נסים. מדובר בחסידים הנוסעים לרבי (ולך תבין בנפש האמן, למה התכוון בציירו זאת כתעופה...).
ד. בנוסף, אחד מאלו שקפצה להם הדרך (יחד עם פרד...), גם העמיד את דוד ע"י שם בין שמים לארץ (סנהדרין צה, ע"א), כך שגם עניין כזה לא יוצא מגדר האפשרות, ואין זה "דמיון פרוע שרק אנשים תמימים יאמינו בו", תבין זאת או לא.
סוף דבר: אין תועלת בדיון על סיפור זה או אחר. מדובר באמונה כללית ביכולתם של צדיקים (עכ"פ אחר זמן התלמוד) לפעול נסים.
יובאו מקורות וסברות (סברות שנועדו לשכנע, לא חזרה על אמונתיך) לכאן ולכאן, ומניה ומניה יתקלס עילאה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 107 אורחים