בהיותי עסוק בסוגיית שמות אמוראים המוזכרים בספרות הזוהר, ראיתי בזוהר וישב קפז ע"ב שמוזכר בו רבי יוחנן שמתו בניו. והיינו כמובן ר' יוחנן האמורא הידוע.
הנה צילומו של דפוס מנטובה:
גם בזוהר דפוס קרימונה מובא כזה, ללא שינויים משמעותיים.
אולם בזוהר דפוס זולצבאך תמ"ד נדפס בגליון: "לשון מדרש רות מזוהר הוא". דהיינו מראה מקום למדרש הנעלם רות, שגם שם מופיע ענין זה.
שוב בדפוס קושטא תצ"ו נדפס: "לשון מדרשות מזהר הוא".
מאוחר יותר בדפוס ליוורנו תקנ"א עם הגהות החיד"א, נדפס כך:
הרואה יראה שהציון להתחלת הערה ב נדפס שלא במקומו, באמצע הערה א. והחיד"א מעיר כאן בעצם על שינויי הנוסחאות שיש בזה: א. "לשון מדרשות". ב. "לשון מדרש רות".
אולם בדפוסים המאוחרים (זיטאמיר, פרמישלא, ווילנא) נדפס: "לשון מדרשות ולא מזוהר הוא".
בעליל נראה שהגהה זו שבגליון דפוס זולצבאך נשתבשה שיבוש אחר שיבוש. ממדרש רות נעשה מדרשות, ושוב נוסף בה המלה 'ולא'.
ויש שהסתייעו מהגהה זו שבגליון שמאמר זה אינו מעיקר הזוהר אלא תוספת מבחוץ, שכן מפורש נאמר "ולא מזוהר הוא". אולם יתכן שגם ההגהה המקורית באה לומר, שמקור המאמר הוא במדרש הנעלם רות ומשם נכנס לזוהר וישב. [וכבר כתב ר' אברהם גאלאנטי (מובא באור החמה שם) שמאמר זה נוסף בזוהר מאוחר יותר. ראה כחו דרשב"י דף ט ע"ב.]
אשמח לקראת כל הוספה בענין הגהה זו.