פרנקל תאומים כתב:"מי ינתץ בקרחונים" "ומי ינמיך רוח פשרנים"...
אתה בטוח שזו לא העתקה מאיזו סאטירה פורימית?
מי יבונן שוטים ומי יבריג להם ברגים...
קלונימוס הזקן כתב:מטבע הדברים, פעמים הרבה שהמכתם החדש אינו מגדיר טוב את התחושה שאותה ניסה הכותב להעביר, או שההגדרה אינה קולעת (ממתי הודפים את השועל? הורגים אותו בדרך כלל).
לענין כתב:ומה עם הכפלת המודעה הצנועה של רבע גליון, לחצי גליון, והאידנא מי שהמודעות עליו אינם בגודל גליון שלם כנראה שהיה פסול אפילו לזימון
ורק לשם המשל.
במושגים של היום אם יכתבו ככה על אדמו"ר פשוט יהיו בטוחים שזה נקמה של החצר הנגדית...
בצניעות אופיינית עומדת מצבתו של מרן זיע"א (בלי שהיה צריך אפילו להזהיר על זה...)
אני חושב שמי שניסח את המצבות הבומבסטיות של מרנן אדירי התורה, הטמונים במרחק לא רב מהחזון איש, הרי שזלזל הרבה בכבוד התורה (ולא של החזו"א).
חרט כתב:שמעתי, כאשר נפטר הסטייפלר, אמר הרב שך לבנו הגרח"ק, כשבא לניחום אבלים, שלא טוב להרבות בכיתוב על המצבה. (בכל מקרה ניתן להניח שלא היו מרבים יתר על מה שנכתב על המצבה הסמוכה - החזו"א).
לימים, כאשר הגרח"ק ראה את מצבת הרב שך, התבטא: לאבא עוד היו חברים שדאגו לו...
צאנזער כתב:חרט כתב:שמעתי, כאשר נפטר הסטייפלר, אמר הרב שך לבנו הגרח"ק, כשבא לניחום אבלים, שלא טוב להרבות בכיתוב על המצבה. (בכל מקרה ניתן להניח שלא היו מרבים יתר על מה שנכתב על המצבה הסמוכה - החזו"א).
לימים, כאשר הגרח"ק ראה את מצבת הרב שך, התבטא: לאבא עוד היו חברים שדאגו לו...
viewtopic.php?p=815173#p815173
כנראה יש סבורים שעל מצבת הרב שך לא הפריזו בשבחו.
אגב מליצות מחודשות, על מצבת הגר"ש אויערבך נכתב:
"נתן עיניו ולבו לסעוד ולתמוך כל צר ומצוק".
מליצה זו אין לה מובן.
אור עולם כתב:צאנזער כתב:אגב מליצות מחודשות, על מצבת הגר"ש אויערבך נכתב:
"נתן עיניו ולבו לסעוד ולתמוך כל צר ומצוק".
מליצה זו אין לה מובן.
למה לא?
לאיזה חלק במליצה אתה מדבר?
מרחביה כתב:זוהי סה"כ לשון קצרה, וכאילו אמר 'איש צר ומצוק'. השווה 'איש מצוק' שבשמואל א כב ב.
וכעי"ז למשל בספרי הח"ח: "זה גופא שאיננו חומל ומרחם על איש צר ומצוק בעת עניו הוא עוון" (אהבת חסד ב י) "אשר יכול האיש צר ומצוק לקוות שברבות הימים ישתנה מזלו" (שם עולם השמטה לח"א).
צאנזער כתב:מרחביה כתב:זוהי סה"כ לשון קצרה, וכאילו אמר 'איש צר ומצוק'. השווה 'איש מצוק' שבשמואל א כב ב.
וכעי"ז למשל בספרי הח"ח: "זה גופא שאיננו חומל ומרחם על איש צר ומצוק בעת עניו הוא עוון" (אהבת חסד ב י) "אשר יכול האיש צר ומצוק לקוות שברבות הימים ישתנה מזלו" (שם עולם השמטה לח"א).
נדמה כי יש הבדל גדול בין איש צר ומצוק, שהוא לשון קצרה, לבין צר ומצוק עצמם, שקשה להבין כלשון קצרה.
בעל קורא כתב:קלונימוס הזקן כתב:מפעם לפעם אנו נתקלים במליצות מחודשות, הכותב בא להצטעצע ולסלסל בשבח מחבר הספר או המנוח וכדומה, אבל לא נחה דעתו בלשון חכמים וכעורה בעיניו זו ששנו, ולא נתקרר הדיו עד ליצירת מכתם חדש.
מטבע הדברים, פעמים הרבה שהמכתם החדש אינו מגדיר טוב את התחושה שאותה ניסה הכותב להעביר, או שההגדרה אינה קולעת (ממתי הודפים את השועל? הורגים אותו בדרך כלל).
דומני שיש מקום לרכז מליצות כאלה כאשר נתקלים בהם וקובץ על יד ירבה. הנה תרומתי הצנועה לתחילת האשכול.
חשבתי שזו בדיחה, עד שראיתי שאכן כך כתבו באחת ממודעות האבל.
יש שם עוד מליצות חדשות וחסרות פשר.
איש_ספר כתב:'כל צר ומצוק' באוצר - שמונים ושש תוצאות. (הרבה מהם חזרה על מקור אחד). כך שאין פה שום דבר מקורי.
צאנזער כתב:איש_ספר כתב:'כל צר ומצוק' באוצר - שמונים ושש תוצאות. (הרבה מהם חזרה על מקור אחד). כך שאין פה שום דבר מקורי.
מהו אותו מקור?
ואולי גם יוסר הלוט מי ניסח את המצבה, שבאשכול על הגר"ש באו עדויות מוכחשות אם יד אחיו ר' מרדכי בדבר, או תלמידו הרב פטרוף.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 388 אורחים
