וזאת המצב[ה] לרופא המובהק החסיד [ ]כר יהושע ן' נון נ"ע
- נון.JPG (47.04 KiB) נצפה 19394 פעמים
מאמר מתוך אתר רשות העתיקות, על כתובות קבורה מן המאות הט"ז–הי"ז לסה"נ בבית העלמין היהודי בצפת:
כתובת המצבה: זאת המצב / לרופא המובהק / החסיד כר / יהושע ןֹ נון / נֹע. (=השלמה: "זאת המצבה / לרופא המובהק / החסיד כבוד רבנו/ יהושע 'ן נון / נוחו עדן").
ר' יהושע 'ן נון היה אחד האישים הידועים והמרתקים בצפת במאה הט"ז. הוא מתואר למפרע בכתבי ר' שלומיל מדרזניץ בשנת 1608: "אב בית דין בצפת וראש לכל ראשי הישיבות דצפת ועל פיו יובאו כל ההקדשות של כל הגולה, והוא היה המשביר והמספיק לכל חכמי צפת ולכל העניים והאלמנות, ומלבד זה שהיה עשיר מופלג בממון, ואע"פ כן היה משפיל את עצמו לפני כמהרר"ח [ויטאל] נר"ו כתינוק נושק לו ידיו ורגליו...שיגלה לו רזי התורה [של האר"י] ...". אך פרסומו בא לו כיוון שהצליח לפרסם בשנות ה-80 של המאה הט"ז (1585?) שש מאות עמודים מקונטרסי ר' חיים ויטאל שהם כתבי האר"י הראשונים שהופצו בציבור. על פי תיאורו של שלומיל, בזמן שר' חיים ויטאל היה חולה ("מוטל על ערש דוי שנה תמימה"), שיחד ר' יהושע 'ן נון את משה ויטאל, אחיו של רבי חיים ויטאל, ב"נ' זהובים... על מנת שיביא לו הספרים וכדי להחזיר לו הספרים אחר ג' ימים". משה ויטאל עשה כדבריו והוציא מביתו של אחיו בחשאי שש מאות עמודים והעבירם לר' יהושע ן' נון, וזה דאג לגייס מאה סופרים שיעתיקו כל אחד שישה עמודים במשך שלושה ימים. לאחר שלושת ימי ההעתקה, הוחזרו העמודים למקומם המקורי בביתו של ר' חיים ויטאל, "ותכף באותה שעה חזר כמהרר"ח [ויטאל] לבריאותו...ומאותו יום והלאה נתפשטו הספרים בין יחדי סגולה ..." (אביב"י י' תשס"ח, קבלת האר"י, כרך ראשון – כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ, ירושלים עמ' 41–42; שבחי האר"י 1875, ווארשה, עמ' י"ג).
נוסח כתובת המצבה מפתיע – במקום שיר הלל לראש הישיבות, בעל ממון ובעל צדקה, שתרם להפצת תורת האר"י, רשומים התארים 'רופא מובהק' ו'חסיד', ותו לא. במצבה לא מופיעה שנת פטירתו, אם כי ייתכן שהשנה חקוקה על קטע מהמצבה שעדיין קבור באדמה. סביר שר' יהושע 'ן נון פרסם את כתבי ויטאל בשנת 1585, בתום עשר השנים של תוקף 'שטר ההתקשרות' שבו התחייב יחד עם עוד אחד עשר מקובלים לא לגלות דברים ששמעו מפי האר"י ומפי ר' חיים ויטאל במשך עשר שנים ולהישמע לכל אשר יורה ר' חיים ויטאל מורם (אביב"י י' תשס"ח, קבלת האר"י, כרך ראשון – כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ, ירושלים. עמ' 38). על פי ר' יוסף מטראני, ר' יהושע 'ן נון נהרג בשנת ה'שמ"ה (1585; בנטוב ח' תשל"ח, רשימות היסטוריות של רבינו יוסף מטראני, תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים, ירושלים, עמ' כ"ג, הערה 43; דודסון א' 2009, חכמי צפת בין השנים 1540-1615, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים, חלק ב, עמ' 40, הערה 648) ואפשר שמותו ארע סמוך להוצאת כתבי ר' חיים ויטאל מביתו, ובגינה. גילוי כתובת הקבורה של ר' יהושע 'ן נון מעורר תהיות על תולדות חייו וקורא למחקר מעמיק נוסף.
