דובר על האהל ישעיהו שבו פורסם הרבינו אפרים, הלוא כתבו במבוא מפורשות שראשיתו פורסם באהל ישעיהו, אבל כאן דוקדק ונוסף מחדש כל כתב היד עם הוספות משמעותיות, כולל הערות ששפכו אור חדש לגמרי על כל החיבור שהוא חשוב מעין כמותו ויסודי ללומדי חו"מ ומסכתות נזיקין, וכפי שהעידו אכן למדנים אמתיים כהגר"א אריאלי ואחרים.
דובר על חוברת חק הקודש שמשם נלקח השיר והחבורה על פיגול של הרב מן. הלוא חוברת זו יצאה ונערכה על ידי המפרסם עצמו ב-60 עמודים ב-15 עותקים בלבד(!) רק לבני אותה חבורה, וכי אסור לו להביא במאסף חשוב משהו שהובא בחוברת זעירה וקטנה שפורסמה בעותקים בודדים לבני החבורה בלבד. להם הפתרונים.
דובר על החומר של האהל פרץ. ידוע שכרך ב' טרם פורסם, והחומר נלקח משם, ושם נאמר מפורשות שמטרת הקובץ היא לא רק להביא גנוזות וכתבי יד שזה העיקר, אלא מתוך מאספים וחוברות ישנות שלא מצויים לפני הלומד מסכת זבחים, ולכן הובאו גם הערות מכתב יד הגר"א פומרנציק, ובהם גם מיהגה האריה שאינו ספר על זבחים, ולוקטו משם כמה הערות חשובות שהובאו בתבונות, וכך גם הגר"א כהן ממוריה שהובא רק חלקו, ולנו יש את הכת"י כפי המופיע אצלנו. ועוד כהנה. וכל הרואה חושב שהחומר כולו ממוחזר, כשגם בעניין זה מדובר בפרומיל קטן בלבד מתוך מאות עמודים.
החומר על הפני מנחם נמסר ממכון נודע שמוציא גנזיו ואמרו לעורכיו מפורשות שפרקי חייו הינם מספר שטרם ראה אור, אני לא ראיתי ספר שכן יצא, אבל אם אכן יצא כבר, כנראה הוטעינו, וחבל. ותוכיח הגלויה החדשה וכל היתר שאכן מוכיחים שקיבלנו חומר חדש בעיקרו ממקורות מוסמכים מתוככי המשפחה.
רבי דב לנדו – נמסר לנו במפורש על ידו באמצעות נכדו, וכי מי אמור לחשוב שאולי שלח זאת למקום נוסף קודם לכן?! וכי נבדוק כל מאמר שמגיע מגדולי ישראל אם לא נתן זאת קודם לעוד מקור?! לאן הגענו?!
המכתב מר' חיים גרינימן נמסר אף הוא מהגר"ד ונכדו, קשה להאמין שהוטעינו מפורשות.
כנ"ל מהגרד"י שפירא, קיבלנו זאת ממנו באמצעות בנו שאמר מפורשות שזה שטיקל חדש וחשוב שאביו רואה חשיבות גדולה לפרסמו בתחילה במאסף. מדוע לחשוב שמטעים אותנו?!
הגריש"א קיבלנו מנכדו, אוכל לברר אצל הרב גרטנר בדיוק מי הוא, כמדומני ... ופלא שלא ידע שהוא התפרסם כבר, אבל זה בהחלט לקח שכבר מכבר אמרנו שכל דבר נבדוק בשבע בדיקות עד כמה שידינו משגת אם הוא אכן חדש.
החומר של קרליבך הגיע במסגרת קרן התורה ברמות שאספו חומרים לחוברת שהוציאו לאירוע שנסוב סביב קרן התורה, וזה היה חלק מכך, יש שם מסמכים חדשים מלבד אותה תכתובת, והיא חדשה ומעניינת. אינני יודע מי שינה נוסחאות, אני לא חושב שנעשה כאן משהו במזיד או בניסיון להסתיר דבר מה, כי לא היה מה להסתיר. ואגב פרסום במוסף שב"ק או הפלס אינו מגרע בכדי להדפיסו לספר, כי עיתון ככלות הכל הוא עיתון שלא נשמר ומגיע לידי שימוש כספר. ודברים טובים שיש שם ראוי בהחלט שיפורסמו לקבע בספר אם הם מיוחדים.
הלינו שהשטיקל של הגר"י שיינר נמצא בחלקו במוריה, אבל מה לעשות שהוא הובא להם כאן על ידו בשלימות, וכי אנו אחראים שפרסם חלקו במקום אחר קודם לכן?!
כנ"ל על השטיקל של הגרש"מ מיירניק שנמסר ע"י המשפחה כמשהו חדש, ולא נראה שלא ניתן לסמוך על משפחה שמביאה חומר באומרה שהוא חדש ומעניין.
להשחיר ולא להחמיא, לא פלא שאיש לא יגיב על כך ולו מילה אחת?! למרות שבאלפיים מאה עמוד ודאי ניתן למצוא בקלות כאלו דברים!!!
פלא שאיש לא טרח להגיב לשאלה מוצדקת של אחד המתיירים בפורום –
"אולי א' מאלו שזכו לראות את הקובץ יעלה סקירה מפורטת על הדברים החדשים שיש שם?" – הרי המלגלגים ודאי יכלו לענות לו דבר מה בעניין מתוך למעלה מ2000 עמ', אבל כשהרצון רק להכפיש, ככה זה נראה.
ולכן לא פלא שסגנון הכתיבה הוא כזה:
הרי העוול כאן צועק לשמים! שני כרכים מנופחים ומרשימים חיצונית כאשר בבדיקה לא מעמיקה נמצא הספר 'סל מיחזור' של עורך מפורסם שבנוסף לחוסר היושר והאמינות שמתגלים כאן, יש כאן זלזול מחפיר בקהל הלקוחות הפוטנציאלי של הספר, שעיקרו אנשים שאמורים להבין קצת בחומרים. זה גוזמא לומר שתופעה כזאת מביישת את הענף?
אנחנו מקוים לתגובה כל שהיא, 'מלאך מליץ אחד מני אלף', ולו בכדי שנוכל להכיל את השערוריה הנוראה, שכנראה המו"ל הגאון הרב גרטנר לא מודע לה.
אין לזה דבר וחצי דבר עם 'לפגוע ביהודי', מה שיש כאן זה אונאה בכל קנה מידה, ובזיון מחפיר, אם לא יותר מכך.
מדוע הוא מסיק שאין כאן דבר, אם הטענה היא שפוגעים ביהודי כפי שמעלה בצדק אחד המגיבים, הרי אם מצאו משהו ממוחזר כמו הגר"ח שאכן הוטעו ע"י ת"ח ממביני הגר"ח שאמר כי הוא חדש, והתברר שכבר פורסם בעבר בחוברת נושנה, ומשם למישור. ועוד כמה דברים מעין זה, ומכאן לטעון שכל הספר הוא חוסר יושר ואמינות?! לאן מגיעים הדברים?!