בן אליהו כתב:תלמיד חכם, תלמיד חכם מובהק, מורה הוראה מובהק לרבים, תלמיד חכם גאון בתורה. כל אלה לא יכולים לפסוק לכלל ישראל.
רק מי שיודע את כל התורה כולה מזרעים ועד טהרות בעיון עד ההלכה, ומוכר בכלל ישראל ככזה, ועל שולחנו עולות שאלות מכלל ישראל בשאלות המחודשות שדורשות הכרעה.
כלומר: מי שהיטו אוזניים לשמוע דברו והכרעתו:
בעניין שימוש במנורות לאדים בשבת.
בעניין הסוויצ' כושר.
בעניין כשרות הספרי תורה שנכתבו על ידי יריעות בד מנוקבות
בעניין כשרות הגט מצפת
בעניין כשרות החלב בימינו שבוודאי חלקו בא מבהמות טריפות
בענייני כשרות גיטין ויוחסין
ועוד עניינים שמן הסתם שכחתי.
הוא, והוא בלבד גם מאלו שמוסמכים להורות בעניין הבאראקאל.
מה זה "לפסוק לכלל ישראל"? אין שום הבדל בין פסיקה פרטית לפסיקה כללית.
ומי ש"על שולחנו עולות שאלות מכלל ישראל בשאלות המחודשות" אין לו שום סמכות יותר ממי שנחבא אל הכלים. לחזו"א בשנת תרצ"ג היתה סמכות יותר מרוב הרבנים המפורסמים בזמנו.