איש_ספר כתב:ידוע המעשה/ההלצה ביהודי אחד, צדיק נסתר ופלאי, שכל ימיו היה שקוד על כתביו והיה מטמינם בארגז שתחת מיטתו לבל תשלוט בהם עין זרים. הכל היו שחים על כתביו הכמוסים שודאי טובא גניז בהו בחכמת הח"ן. ויהי היום וחיים לו ולכל ישראל שבק ובמותו פקד כי יוליכו אחריו את כל כתביו ויקברו אותם במחיצתו במצבת קברו אשר כרה לו. באו אנשי הח"ק אל הנוב"י/החת"ס/מהרי"ל דיסקין, ונפשם בשאלתם האם לקיים צוואת אותו זקן וקדוש או שמא יש לחוש לאבידה שאין לה תמורה. ביקש הרב הנשאל את הכתבים להציץ בהם, פתח במקו"א וימצא כתוב ביאור בקרא דסולם מוצב ארצה וגו' והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. והקשה המחבר, ולמה עלו בסולם והלא כנפים יש להם שבהם יעופפו. וי"ל וכו' או ירצה לפי מה שאמרו באקדמות, חדתין נבוט צפרא, ופירושו שהקב"ה בורא מלאכים בכל בוקר, וממילא יש לומר דאותם מלאכים שראה יעקב היו ברואי אותו יום, ולא הספיקו כנפיהם לצמוח ולכך הוצרכו להסתייע בסולם. והבן ודו"ק כי קצרתי ותן לחכם כו'. משראה אותו גדול את סגנון החידושים, תומ"י ציוה שח"ו להמרות פיו של הנסתר ולהוריד עמו עלי קבר את המון כתביו. [הקישו באוצר: מלאכים כנפי[י]ם סולם, וראו את כל הנוסחאות, ובזכרוני שהאריך הרחיב בזה גם רמ"מ גערליץ בירושלים של מעלה]
לסיכום:
א.
התירוץ הנ"ל ("לא הספיקו כנפיהם לצמוח"), כצפוי לא נמצא בספר הקנה [ולא כשמועות
כאן,וכאן, בשם האדמו"ר מראדזין], ולא בשום מקור.
ב. אמנם
השאלה הנ"ל ("למה עלו בסולם והלא כנפים יש להם שבהם יעופפו"), נמצאת
בש"ך על התורה.ג. בהדר זקנים (בראשית כח, יב) ובמיוחס לרא"ש עה"ת (בראשית ו, ב) מביאים מדרש, שהמלאכים נתנו את כנפיהם לבתולה אחת שניסו לפתות אותה,
"והמלאכים נשארו בארץ ולא יכלו לעלות עד שמצאו סולם שיעקב אבינו חלם ועלו הה"ד והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו".ד. עצם המדרש הנ"ל מובא בעוד מקורות (כגון ילקוט שמעוני רמז מד; ספר גימטריאות לריה"ח; וראה עוד מקורות
כאן). אך בכל המקורות הללו לא מוזכר הסיום ש"לא יכלו לעלות עד שמצאו סולם שיעקב אבינו חלם".
ה. המדרש הנ"ל הובא בהקדמת ספר
המקנה (לרבי זוסמאן אליעזר סופר; הקדמת חלק ראשון, עמוד 5; וכן ב
'ילקוט סופר'' של בנו, רבי יוסף לייב), ויתכן שזה מקור
הסיפור על ספר
הקנה.