ילקוט יוסף, תכלא דפזלון, והאם אוירא דארץ ישראל אינו מחכים

[צופה_ומביט]

הוא ביקש להעתיק את הקונטרס תכלא דחלזון - שהוא קונטרס שמסקנותיו מגוחכות.

וזה כן בסדר?

[בן האלקשי]

אז כשכתוב שם "והראוני קונטרס תכלא דפזלון" - מה הכוונה?
למי הראו, ומי כותב "הראוני"?

זה גם ציטוט מתכלא דפזלון

לא ציטוט, כי שם כתוב "בא לידי".
וא"כ לכאורה כוונתו שבקונטרס הפזלון הנ"ל [שפותח "בא לידי"] ראה את סיכום דברי ה"תכלא דפזלון", והקונטרס הנ"ל הוא הוא ש"הראוני" את דברי התכלא דפזלון,
וא"כ הוא מעיד על עצמו שאת החומר ראה בעצמו בקונטרס הפזלון הנ"ל.
ולכל היותר אחד העורכים הראה לו את המובא בקונטרס הפזלון הנ"ל ועליו קאי "והראוני",
סוף דבר: מישהו שם כתב "והראוני" על עצמו, ולא כציטוט מהקונטרס.

אא"כ מדובר בגניבה ספרותית [וכזו שנתקיים בה הלעיטהו לגנב וימות], שזו כבר בעיה אחרת מצד עצמה.


ראיתי הצעה של מישהו שמדובר במישהו מהמערכת שמסיבה כלשהי חמד לצון / רצה להטריל / להכפיש את המחבר, והכניס בכוונה את הקטע הזה לספר.
זה עדיין אומר שאין שום מבקר ראשי נורמלי [או שהמטריל הוא הוא העורך הראשי], ושהמחבר לא עובר על כל הספר לפני ההדפסה.
גם צ"ע הכיצד הטריל בצורה בולטת כזו, וכיצד לא חש שמיד ייתפס, ועוד שאלות עזה"ד.
וצ"ע.

אכן צודק
לכאו' זה שינוי נוסח של העורך להתאימו לסגנון המחבר.....
בושה וכלימה
בדיוק הייתי בשבת ש''ב במשפחתי והבנתי שזה הנושא בעולם הישיבות כבר שבוע...
או כמו שהגדיר בן דוד מחברון ''כל המחשבים של אוצה''ח עומדים על העמוד הזה''....
אגב - גם ההגעה של הנושא לגרשוני קרתה ע''י בחור מחברון שסיפר זאת לאחד ממכריו (שניהם מחברי אתרא דידן....)

[עובר ושב]

פשוט לכל באי שער עירו שהמחדל נזקף לזכות המבקרים שהוא מעסיק בפרויקט שלו (על עושי המלאכה עצמם אין להכביר).

עד עכשיו היה פשוט לכל באי שער עירו שהוא לא מעסיק עורכים ומבקרים, וגם בתחילת ספריו אין אפילו קמצוץ של קרדיט למאן דהו (ומכל מקום אם היה עורך כזה, מן הסתם היה שמו מפורסם).

פתאום כשמתגלה דבר כזה, אז "פשוט" להיפך?

ממה נפשך יש כאן בעיה, כי אם תאמר שאחרים עורכים לו את הספר והוא אינו יודע מה כתוב שם, אז אי אפשר לסמוך על ספריו.

וגם אם היה אחד מתלמידיו הקרובים עורך את ספרו, בוודאי לא היה מכניס קטע כזה במזיד כדי לגרום בושה ומבוכה גדולה.

אלא מאי, אתה מתקשה להאמין שהרב יצחק יוסף העתיק והדביק קטע כזה, גם אני מתקשה להאמין אבל אני ממתין להסברים ולא מתרץ תירוצים אוטומטיים.

אגב, תלמידיו הקרובים נמצאים בפורום מורשת מרן, ועד עתה אף אחד מהם לא הגיב על הנושא - רק מחקו את הנושא הזה שעלה גם שם כמובן וביקשו הבהרות ממי שיודע.

אם כדבריך יש עורכים ומבקרים, מזמן הם היו מוקעים אל עמוד הקלון.

[פלוריש]

לצערינו כאן זה לא יקרה. אין שום שבר ואין כלום. הכל ימשיך כמות שהיה. מה זה אומר עלינו?

עלינו זה לא אומר כלום. אנחנו סובלים בשקט.
אם לראות מכתב שנכתב שבוע (!!!) אחרי האסון והטבח הגדול ביותר שאירע ביהודים בארה"ק כמדומני מזמן הצלבנים ואילך, וכמובן מזמן השואה ופרעות תרפ"ט (לתקפ"ץ), שעוסק בזוטי-זוטות ובשטנה, בשעה שמתינו מוטלים לפנינו כפשוטו. למה אנחנו מצפים? אין ציפיות לכלום, ולא עלינו ולא עליכם תלונותיכם.

כוונת כת"ר למכתב שממוען לר' רפאל יוסיפוב מתאריך ל תשרי תשפ"ד?
מישהו ביקש ממני להעלות את המכתב, אבל לא העזתי מרוב זעזוע...

[איש_ספר]

לצערינו כאן זה לא יקרה. אין שום שבר ואין כלום. הכל ימשיך כמות שהיה. מה זה אומר עלינו?

עלינו זה לא אומר כלום. אנחנו סובלים בשקט.
אם לראות מכתב שנכתב שבוע (!!!) אחרי האסון והטבח הגדול ביותר שאירע ביהודים בארה"ק כמדומני מזמן הצלבנים ואילך, וכמובן מזמן השואה ופרעות תרפ"ט (לתקפ"ץ), שעוסק בזוטי-זוטות ובשטנה, בשעה שמתינו מוטלים לפנינו כפשוטו. למה אנחנו מצפים? אין ציפיות לכלום, ולא עלינו ולא עליכם תלונותיכם.

כוונת כת"ר למכתב שממוען לר' רפאל יוסיפוב מתאריך ל תשרי תשפ"ד?
מישהו ביקש ממני להעלות את המכתב, אבל לא העזתי מרוב זעזוע...

הובהר לי שזה המכתב. והנה הקטע הרלוונטי. לא היתה כזאת בישראל.

יוספוב.jpg (182.48 KiB) נצפה 6004 פעמים

[מענה איש]

מהתירוצים המגוחכים שנכתבים כאן וגם במקומות אחרים, נראה שיש כאלה שלא הפנימו את גודל השבר.

איזה שבר?

תארו לכם שמאיר שלו או עמוס עוז היו נכשלים בדבר כזה. הם היו גוזרים ע"ע שתיקה מכאן ועד אחרית ימם, וסביר להניח שגם עוזבים לשוויץ.
וזה לא בגלל מידות (שלא היו) מתוקנות, אלא בגלל נורמות בסיס של החברה. לצערינו כאן זה לא יקרה. אין שום שבר ואין כלום. הכל ימשיך כמות שהיה. מה זה אומר עלינו?

שאלה נכונה
רק שאתה נשמע במחכ''ת כמו איזה דב שקם משנת חורף ארוכה
בדורנו מסתובבים עשרות אלפי פסקי הלכה ללא נימוקים רק משמועות וממכתבים דברים שמעולם לא היה נהוג בעולם הפסיקה ואלפים אלפים מסתמכים עליהם
בדורנו כמה משיבים בהלכה יש שרמתם התורנית היא בסיסית פלוס מינוס ואלפים אלפים כולל אברכים מופלגים מסתמכים עליהם בענייני הלכה.
בדורנו אדם יכול להגיע לתפקיד רב ראשי לישראל (ואין טעם להיכנס לשמות) ללא כל ניסיון מעשי הן בתפקיד כרב עיר מכהן והן בתפקיד כדיין בפועל ובעבר היה די בהצהרה שהוא מוכר כגדול בתורה.
בדורנו אנשים שיש להם בעיות בראיה יכולים להתעסק עם מראות ואין פוצה פה ומצפצף
אקיצער הלקונה כאן היא לא מקומית היא רב מערכתית שבעבר לא הייתה קיימת
היום די להדפיס עלון או לפתוח ערוץ ביוטיוב והרי לך פוסק הלכה.
כמובן לא מכליל יש הרבה פוסקים וספרים וגם עלונים שעושים עבודה יסודית, אבל הרבה הם ספקי ידע שגוגל לפעמים עושה את זה יותר טוב מהם.

[איש_ספר]

רק כעת נודעתי שהספר נדפס כבר בתש"פ! כלומר ארבע שנים ואיש לא הבחין בכך?! (מן הסתם אם היו מבחינים היו הדברים מגיעים למחבר שהיה טורח לבער את הספר ולו מאוצר החכמה)
האם אין לספר קוראים, או שמא קהל קוראיו לא 'רגיש' ל'דברים כאלה'...?!

[אור עולם]

רק כעת נודעתי שהספר נדפס כבר בתש"פ! כלומר ארבע שנים ואיש לא הבחין בכך?! (מן הסתם אם היו מבחינים היו הדברים מגיעים למחבר שהיה טורח לבער את הספר ולו מאוצר החכמה)
האם אין לספר קוראים, או שמא קהל קוראיו לא 'רגיש' ל'דברים כאלה'...?!

סיפר לי חבר שבשבת פגש בחור א' שאמר לו שהוא ראה את הפיזלון בילקוט כבר מזמן, כשהוא למד הלכות ציצית. אבל הוא חשב בתמימות שזה ברצינות, שבאמת יש דעה כזו, וכנראה זה מישהו חשוב, וזהו...

[יהושפט]

לצערינו כאן זה לא יקרה. אין שום שבר ואין כלום. הכל ימשיך כמות שהיה. מה זה אומר עלינו?

עלינו זה לא אומר כלום. אנחנו סובלים בשקט.
אם לראות מכתב שנכתב שבוע (!!!) אחרי האסון והטבח הגדול ביותר שאירע ביהודים בארה"ק כמדומני מזמן הצלבנים ואילך, וכמובן מזמן השואה ופרעות תרפ"ט (לתקפ"ץ), שעוסק בזוטי-זוטות ובשטנה, בשעה שמתינו מוטלים לפנינו כפשוטו. למה אנחנו מצפים? אין ציפיות לכלום, ולא עלינו ולא עליכם תלונותיכם.

כוונת כת"ר למכתב שממוען לר' רפאל יוסיפוב מתאריך ל תשרי תשפ"ד?
מישהו ביקש ממני להעלות את המכתב, אבל לא העזתי מרוב זעזוע...

הובהר לי שזה המכתב. והנה הקטע הרלוונטי. לא היתה כזאת בישראל.

ויש לצרף את זה

באר הלכה סבאג.jpg (132.56 KiB) נצפה 5857 פעמים

[מחשבה אחת]

הובהר לי שזה המכתב. והנה הקטע הרלוונטי. לא היתה כזאת בישראל.

מה הכוונה "לא היתה כזאת בישראל"? גופם של דבריו כאן הם דברים של טעם, אמיתיים ונכונים, שאין לאדם למהר לפסוק הלכות בלי שהוא יודע ללמוד הלכה ופוסקים, כי אם קיצורי הלכות (והדיון על כך החל כבר מזמן הגאונים ומפורסמת תשובתו של הר"י מיגאש). גם ההתנפלות על בעלי דבבו אינה תופעה חדשה, ובכל דור ודור קמים בעלי לשונות חריפים להשתלח ללא רסן. אולי הנקודה המחודשת היחידה היא כפי שכתב צו"מ לעיל (ומחק) שהוא שכח את מאמר החכם: מי שגר בבית זכוכית לא יזרוק אבנים.

[יהושפט]

רק כעת נודעתי שהספר נדפס כבר בתש"פ! כלומר ארבע שנים ואיש לא הבחין בכך?! (מן הסתם אם היו מבחינים היו הדברים מגיעים למחבר שהיה טורח לבער את הספר ולו מאוצר החכמה)
האם אין לספר קוראים, או שמא קהל קוראיו לא 'רגיש' ל'דברים כאלה'...?!

סיפר לי חבר שבשבת פגש בחור א' שאמר לו שהוא ראה את הפיזלון בילקוט כבר מזמן, כשהוא למד הלכות ציצית. אבל הוא חשב בתמימות שזה ברצינות, שבאמת יש דעה כזו, וכנראה זה מישהו חשוב, וזהו...

מהפורום השכן

פל''ת.jpg (52.69 KiB) נצפה 5779 פעמים

[כיפת הירדן]

העיר לי אחד משומעי לקחו, כי עכשיו נתיישבה לו קושיא גדולה בדברי כב' הראשל"צ, לפני כחצי שנה.
לפי עדותו שם הגר"ח שמואלביץ מסר את שיחותיו בשבת אחה"צ בעברית לכבודם של בני עדות המזרח,
ומאידך, זקני מיר טענו כי השיחות של מרן הגר"ח נאמרו ביום א'. וכמו"כ מעולם לא אמר בישיבה
שיחה או שיעור בעברית. [וכן אמר לי המשגיח הגה"צ ר' בנימין שליט"א]
וע"כ צ"ל דס"ל לראשל"צ דתרי רבי חיים שמואלביץ הוו, ואולי י"ל דגם תרי ישיבת חברון הוו. ודו"ק.

1.jpg (58.02 KiB) נצפה 5502 פעמים

[עובר ושב]

האם אין לספר קוראים, או שמא קהל קוראיו לא 'רגיש' ל'דברים כאלה'...?!

א. רוב הקוראים לא מעיינים בהערות אלא בגוף ההלכה, בפרט במקומות שיש בהם אריכות כהנ"ל.

ב. אצל רוב האנשים שמחזיקים ילקוט יוסף בביתם, וכן רוב בתי הכנסת שיש בהם ילקוט יוסף, יש את המהדורות הישנות, ולא את מהדורת תש"פ. לכן רק בודדים נחשפו לזה.

המפליא הוא שכבר לפני כמה שנים הודיעו לרב יצחק על השגיאה החמורה, והוא אפילו לא טרח לאסוף את הספר מחנויות הספרים ובתי המדרש, ולהוציאו ממאגר אוצר החכמה.

[במסתרים]

מוריי ורבותיי

לא איש דברים אנכי ולא בינת אדם לי

אינני בקי בפוליטיקא ועם מי צריך לסגור חשבונות, ומה גודל ספר חטאיו

שגיאה חמורה קרתה אותו ואת ספרו

תמה אני, כמה השיעור להכות על קדקדו ברבים כאחד הריקים

קץ שם לחשך

[מחשבה אחת]

כוונתך להכאה הממושכת (שאין לה קץ ולא תכלה) שהוא מכה תמידים כסדרם על קדקדם של הרב מאיר מאזוז ועל הרב משה לוי, בגין שגיאות קלות שלא קרו?

אין הכוונה, חלילה, שיש לדבוק במידותיו ולהשיב לו גמולו בראשו, אלא שיש מעט צביעות באלה שנזעקים לומר "די, מספיק" דווקא עכשיו.

[מתהלך]

העיר לי אחד משומעי לקחו, כי עכשיו נתיישבה לו קושיא גדולה בדברי כב' הראשל"צ, לפני כחצי שנה.
לפי עדותו שם הגר"ח שמואלביץ מסר את שיחותיו בשבת אחה"צ בעברית לכבודם של בני עדות המזרח,
ומאידך, זקני מיר טענו כי השיחות של מרן הגר"ח נאמרו ביום א'. וכמו"כ מעולם לא אמר בישיבה
שיחה או שיעור בעברית. [וכן אמר לי המשגיח הגה"צ ר' בנימין שליט"א]
וע"כ צ"ל דס"ל לראשל"צ דתרי רבי חיים שמואלביץ הוו, ואולי י"ל דגם תרי ישיבת חברון הוו. ודו"ק.

1.jpg

סביר להניח שהתבלבל בין ר' חיים שמואלביץ למישהו אחר ממיר.

[מתהלך]

האם אין לספר קוראים, או שמא קהל קוראיו לא 'רגיש' ל'דברים כאלה'...?!

המפליא הוא שכבר לפני כמה שנים הודיעו לרב יצחק על השגיאה החמורה, והוא אפילו לא טרח לאסוף את הספר מחנויות הספרים ובתי המדרש, ולהוציאו ממאגר אוצר החכמה.

אין זו טענה, כי אין כאן מכשול לרבים.
באמת מפליא שלא עשה כן מפני כבודו, כי אני לא יכול לחשוב על מישהו שלא היה רץ לאסוף את כל העותקים או לפחות להוציאו מאוצה"ח ולהכניס תמורתו מהדורה קודמת.

[במסתרים]

אלא שיש מעט צביעות באלה שנזעקים לומר "די, מספיק" דווקא עכשיו.

לא בי היא.

אינני זוכר שהיה פה כדבר הזה, למתוח איש על העמוד וכל אשר לו ידים יכה בו באגרוף, ואשר בו כח החילוק יפלח אותו ונתח אותו לנתחיו לקיים "שְנים שְנים" מרבין בשמחה והוללות.

[הרואה]

האמת שגם לענ"ד הבדיחות על תרי יצחק יוסף וגו' כבר די מיצו את עצמן מי שממשיך בזה רק גורם לחסידיו להתעורר להגן על כבודו, הדברים זועקים מצד עצמם אין צורך להוסיף שמן למדורה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

לא יעזור לכם כלום עוילם =גוילם, מי שהבין הבין.

[שילה צבי]

א. המפרסם (שהוא אדם מוכשר מאוד בעניינים שונים, ואני ממליץ לכל מי שרוצה לשמוע על אחד הספרים שלו בנושאים כלכלים) לא היה צריך לפרסם את הדברים בצורה הזאת. פורום אוצר החכמה זוהי במה ראויה, שבה הדברים יתבררו ויתלבנו. לא היה צריך לפרסם ברשת חברתית גלויה לעין כל (ובתוכם אנשים ששנאתם לת"ח גוברת על כל שיקול אחר).
ב. הדברים מבהילים ממש. נמצא בספר שהמונים סומכים עליו הלכה למעשה בכל תחומי התורה טעות כל כך מביכה של הכנסת דברי ליצנות על פני חצי עמוד, זה אירוע שאינני יודע אם יש דומה לו. אולי פרשיית הירושלמי המזוייף.
ג. לענ"ד השתלשלות הדברים ברורה ולא צריך לחשוד לעורך חומד לצון. לרב יצחק יש המוני מראי מקומות על המחשב. כל פעם שהוא נתקל בעוד מקור הוא מחפש את הקובץ הרלוונטי ומוסיף. פשיטא שהוא לא מקליד ביד כל פעם שהוא מצטט את אותו רשב"א/ שו"ת רב פעלים. מתישהו הרב ראה את הקונטרס שאומר שיש שני חלזונות, והוסיף את זה לסיכום שלו על סוגיית התכלת. עד כאן התנהלות לגיטימית וראויה, הלוואי עלינו שהיינו מסכמים ומעדכנים כל הזמן את מה שאנו לומדים. מתישהו הוא חיבר את הספר והוא/ עוזר שלו "פתחו" את כל המראי מקומות. סוף דבר ההעתקה התחילה הגיונית, כי גם תכלא דפלזון מדבר על שני חלזונות, והועתקה במלואה בלי לשים לב מה כתוב. המפתיע הוא שאף אחד לא עובר על הספר לפני שהוא מודפס.
ד. הדיון על האם ראוי לקבל תורה מת"ח שיש ביקורת על ההתנהלות שלו צריך להתנהל בזהירות. והתנאי הכי בסיסי לדיון זהיר שכזה הוא לדון במנותק ממקרה ספציפי. הווה אומר- נניח שיש ת"ח שנתפס בהעתקות, האם זה פוסל ספריו? ולא להתחיל להיכנס לראיות ספציפיות וגידופים. זה לא תורם לדיון, לא תורם לכבוד התורה, ולא לאף אחד.
ה. המציאות היא שרבים סומכים על הספר ילקוט יוסף. ומחברי ספרי הלכה מפנים אליו כל הזמן. ויש לדון בזהירות מה הגדר של ספר שנמצאים בו טעויות. אני לא מדבר על הטעות שאנו דנים בה עכשיו, אלא טעויות שונות כמו המשך הציטוטים באותו עמוד- שאין יוהרא כי יש על מי לסמוך, אבל לא צריך התרת נדרים כי זה פשוט טעות.

[גביר]

גם לענ"ד השאלה הנכונה היא האם יש כאן כשל עריכה נקודתי, שמטבע הדברים עלול לקרות ביצירה רבת כרכים, בייחוד עקב השימוש בטכניקות של העתק הדבק וכיו"ב, ואין בו בכדי להעיד על טיב העריכה של הספר כולו, או שמא זוהי תופעה המאפיינת את כולו.
גם אם יתברר שישנן שגיאות עריכה נוספות, עדיין יש לדון אם הן קיימות גם בדברים הנוגעים למעשה, או שמא העורכים [ולעניינו עשוי להיות זה גם המחבר עצמו כשערך והגיה את הספר] התמקדו יותר בבדיקתם של קטעים אלה ולכן אי אפשר לדון מטעויות בקטעים עיוניים שאין בהם הוראה הלכה למעשה ממש לפסקים הלכה למעשה, שיתכן שההגהה התמקדה בהם.

[ארי שבחבורה]

א. המפרסם (שהוא אדם מוכשר מאוד בעניינים שונים, ואני ממליץ לכל מי שרוצה לשמוע על אחד הספרים שלו בנושאים כלכלים) לא היה צריך לפרסם את הדברים בצורה הזאת. פורום אוצר החכמה זוהי במה ראויה, שבה הדברים יתבררו ויתלבנו. לא היה צריך לפרסם ברשת חברתית גלויה לעין כל (ובתוכם אנשים ששנאתם לת"ח גוברת על כל שיקול אחר).
ב. הדברים מבהילים ממש. נמצא בספר שהמונים סומכים עליו הלכה למעשה בכל תחומי התורה טעות כל כך מביכה של הכנסת דברי ליצנות על פני חצי עמוד, זה אירוע שאינני יודע אם יש דומה לו. אולי פרשיית הירושלמי המזוייף.
ג. לענ"ד השתלשלות הדברים ברורה ולא צריך לחשוד לעורך חומד לצון. לרב יצחק יש המוני מראי מקומות על המחשב. כל פעם שהוא נתקל בעוד מקור הוא מחפש את הקובץ הרלוונטי ומוסיף. פשיטא שהוא לא מקליד ביד כל פעם שהוא מצטט את אותו רשב"א/ שו"ת רב פעלים. מתישהו הרב ראה את הקונטרס שאומר שיש שני חלזונות, והוסיף את זה לסיכום שלו על סוגיית התכלת. עד כאן התנהלות לגיטימית וראויה, הלוואי עלינו שהיינו מסכמים ומעדכנים כל הזמן את מה שאנו לומדים. מתישהו הוא חיבר את הספר והוא/ עוזר שלו "פתחו" את כל המראי מקומות. סוף דבר ההעתקה התחילה הגיונית, כי גם תכלא דפלזון מדבר על שני חלזונות, והועתקה במלואה בלי לשים לב מה כתוב. המפתיע הוא שאף אחד לא עובר על הספר לפני שהוא מודפס.
ד. הדיון על האם ראוי לקבל תורה מת"ח שיש ביקורת על ההתנהלות שלו צריך להתנהל בזהירות. והתנאי הכי בסיסי לדיון זהיר שכזה הוא לדון במנותק ממקרה ספציפי. הווה אומר- נניח שיש ת"ח שנתפס בהעתקות, האם זה פוסל ספריו? ולא להתחיל להיכנס לראיות ספציפיות וגידופים. זה לא תורם לדיון, לא תורם לכבוד התורה, ולא לאף אחד.
ה. המציאות היא שרבים סומכים על הספר ילקוט יוסף. ומחברי ספרי הלכה מפנים אליו כל הזמן. ויש לדון בזהירות מה הגדר של ספר שנמצאים בו טעויות. אני לא מדבר על הטעות שאנו דנים בה עכשיו, אלא טעויות שונות כמו המשך הציטוטים באותו עמוד- שאין יוהרא כי יש על מי לסמוך, אבל לא צריך התרת נדרים כי זה פשוט טעות.

סיכום ראוי מאוד. יישר כח.
כבר נכתב לא מעט בעבר (באשכולות אחרים שצוינו לעיל ובעוד מקומות) על הבעיות וחוסר הדיוק (בלשון המעטה) בחיבור זה, אלא שמרבית אלו שנחשפו לכך אינם קהל היעד של החיבור ומלכתחילה לא ראו בו חיבור בעל משקל בפסיקת ההלכה, ואילו 'עמך ישראל' שמשתמשים בחיבור זה כנראה קצת פחות מתעניינים בפורום אוצה"ח, בטח באשכולות תורניים סבוכים, וכלל לא מודעים לבעיות אלו. מה שהתחדש הפעם שמדובר ב'פשלה' כזו שכל אחד מבין וצוחק (או בוכה), ואין זה פלא שהיא זכתה לפרסום מטורף, מה שגורם לכך שהפעם יש סיכוי שגם אנשים שאינם גולשים קבועים באוצה"ח יבינו שיש כאן בעיה (ואולי זה נימוקם של אלו שפרסמו זאת ברשתות החברתיות). מצד שני, המחיר של זה עלול להיות כמובן גבוה מאוד מבחינת היחס שלהם לגדולי תורה ות"ח, וכלל לא ברור שהצר שווה בנזק המלך.

[הרואה]

א. המפרסם (שהוא אדם מוכשר מאוד בעניינים שונים, ואני ממליץ לכל מי שרוצה לשמוע על אחד הספרים שלו בנושאים כלכלים) לא היה צריך לפרסם את הדברים בצורה הזאת. פורום אוצר החכמה זוהי במה ראויה, שבה הדברים יתבררו ויתלבנו. לא היה צריך לפרסם ברשת חברתית גלויה לעין כל (ובתוכם אנשים ששנאתם לת"ח גוברת על כל שיקול אחר).

אם הבנתי נכון הלל גרשוני רק פרסם בטוויטר את מה שכבר רץ בבתי המדרש באותו בוקר, מסתמא זה היה עניין של זמן עד שזה היה יוצא ממקום גרוע יותר, דווקא הוא מסגר את הסיפור כהטרלה שעשה העורך לרב יוסף, מבחינת חילול ה' כללי על הספרות התורנית זה הרבה פחות נורא מאשר אם זה היה מתפרסם כמו פה.

[אברךפשוט]

א. המפרסם (שהוא אדם מוכשר מאוד בעניינים שונים, ואני ממליץ לכל מי שרוצה לשמוע על אחד הספרים שלו בנושאים כלכלים) לא היה צריך לפרסם את הדברים בצורה הזאת. פורום אוצר החכמה זוהי במה ראויה, שבה הדברים יתבררו ויתלבנו. לא היה צריך לפרסם ברשת חברתית גלויה לעין כל (ובתוכם אנשים ששנאתם לת"ח גוברת על כל שיקול אחר).
ב. הדברים מבהילים ממש. נמצא בספר שהמונים סומכים עליו הלכה למעשה בכל תחומי התורה טעות כל כך מביכה של הכנסת דברי ליצנות על פני חצי עמוד, זה אירוע שאינני יודע אם יש דומה לו. אולי פרשיית הירושלמי המזוייף.
ג. לענ"ד השתלשלות הדברים ברורה ולא צריך לחשוד לעורך חומד לצון. לרב יצחק יש המוני מראי מקומות על המחשב. כל פעם שהוא נתקל בעוד מקור הוא מחפש את הקובץ הרלוונטי ומוסיף. פשיטא שהוא לא מקליד ביד כל פעם שהוא מצטט את אותו רשב"א/ שו"ת רב פעלים. מתישהו הרב ראה את הקונטרס שאומר שיש שני חלזונות, והוסיף את זה לסיכום שלו על סוגיית התכלת. עד כאן התנהלות לגיטימית וראויה, הלוואי עלינו שהיינו מסכמים ומעדכנים כל הזמן את מה שאנו לומדים. מתישהו הוא חיבר את הספר והוא/ עוזר שלו "פתחו" את כל המראי מקומות. סוף דבר ההעתקה התחילה הגיונית, כי גם תכלא דפלזון מדבר על שני חלזונות, והועתקה במלואה בלי לשים לב מה כתוב. המפתיע הוא שאף אחד לא עובר על הספר לפני שהוא מודפס.
ד. הדיון על האם ראוי לקבל תורה מת"ח שיש ביקורת על ההתנהלות שלו צריך להתנהל בזהירות. והתנאי הכי בסיסי לדיון זהיר שכזה הוא לדון במנותק ממקרה ספציפי. הווה אומר- נניח שיש ת"ח שנתפס בהעתקות, האם זה פוסל ספריו? ולא להתחיל להיכנס לראיות ספציפיות וגידופים. זה לא תורם לדיון, לא תורם לכבוד התורה, ולא לאף אחד.
ה. המציאות היא שרבים סומכים על הספר ילקוט יוסף. ומחברי ספרי הלכה מפנים אליו כל הזמן. ויש לדון בזהירות מה הגדר של ספר שנמצאים בו טעויות. אני לא מדבר על הטעות שאנו דנים בה עכשיו, אלא טעויות שונות כמו המשך הציטוטים באותו עמוד- שאין יוהרא כי יש על מי לסמוך, אבל לא צריך התרת נדרים כי זה פשוט טעות.

סיכום ראוי מאוד. יישר כח.
כבר נכתב לא מעט בעבר (באשכולות אחרים שצוינו לעיל ובעוד מקומות) על הבעיות וחוסר הדיוק (בלשון המעטה) בחיבור זה, אלא שמרבית אלו שנחשפו לכך אינם קהל היעד של החיבור ומלכתחילה לא ראו בו חיבור בעל משקל בפסיקת ההלכה, ואילו 'עמך ישראל' שמשתמשים בחיבור זה כנראה קצת פחות מתעניינים בפורום אוצה"ח, בטח באשכולות תורניים סבוכים, וכלל לא מודעים לבעיות אלו. מה שהתחדש הפעם שמדובר ב'פשלה' כזו שכל אחד מבין וצוחק (או בוכה), ואין זה פלא שהיא זכתה לפרסום מטורף, מה שגורם לכך שהפעם יש סיכוי שגם אנשים שאינם גולשים קבועים באוצה"ח יבינו שיש כאן בעיה (ואולי זה נימוקם של אלו שפרסמו זאת ברשתות החברתיות). מצד שני, המחיר של זה עלול להיות כמובן גבוה מאוד מבחינת היחס שלהם לגדולי תורה ות"ח, וכלל לא ברור שהצר שווה בנזק המלך.

אולי כדאי באמת לפתוח אשכול על טעויות בילקוט יוסף ואז נוכל באמת לדעת את רמת הדיוק בספרים אלו...

[דמשק]

לא יעזור לכם כלום עוילם =גוילם, מי שהבין הבין.

והוא נפלא למבין, ודו"ק וד"ל ואכמ"ל.

[עובר ושב]

עד כאן התנהלות לגיטימית וראויה, הלוואי עלינו שהיינו מסכמים ומעדכנים כל הזמן את מה שאנו לומדים. מתישהו הוא חיבר את הספר והוא/ עוזר שלו "פתחו" את כל המראי מקומות. סוף דבר ההעתקה התחילה הגיונית, כי גם תכלא דפלזון מדבר על שני חלזונות, והועתקה במלואה בלי לשים לב מה כתוב

וזה נשמע לך התנהלות לגיטימית ראויה והגיונית? להעתיק בדיחות והלצות בלי לשים לב מה כתוב?

זו לא בעיה של הגהה בדיעבד, זו בעיה בכתיבה מלכתחילה.

[שמואל דוד]

כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע

[רציני]

אם כבר אז כבר:
ישנו ויכוח בין 'בעלי התכלת' איך להתייחס לפרשה זו:
א. כל פסקיו טעות.
ב. אפילו גדול הדור אם חולק על התכלת טועה. [בבחינת 'ומחרתו יום החמישים'].

ישנו ויכוח בין מתנגדי התכלת איך להתייחס:
א. כל פסקיו טעות.
ב. תראו עד איפה ה'תכלת' הגיעו, הכניסו בתוך הספר את הדברים רק בגלל פסקו. [בבחינת 'וחסידים יכשלו בו'].

ויש עוד....

[מחשבה אחת]

כמעט כל הערה ושאלה (בגמרא. ברש״י. בחומש. וכו׳) שאני כותב בפורום נמחק מיד. אבל אשכול שלם של לשון הרע על תלמידי חכמים הולך ומתגבר בלי הרף. ממש לא יאומן. איפה הגבאי עכשיו?

גם זה לשון הרע ושקר.
למעלה הובאו קישורים רבים לאשכולות ביקורת על ספרי ילקוט יוסף, ורובם ככולם נעולים (והמעיין שם יראה שהרבה הודעות נמחקו בהם).
גם אם נפשו של מי נקעה מההשתלחות וחושב שהיא עברה את גבול הטעם הטוב (מן הסתם כולנו), האשכול הזה רחוק מלבטא את רמת הזעזוע והצעקה שהיתה צריכה לקום.

[שמואל דוד]

כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע

[בוצינא]

לדברי המאירי טקסט פרודי הוכנס לתלמוד הבבלי במסכת פסחים ומכנה אותו "הגהת ליצנים".

חוץ מצא.jpg (98.72 KiB) נצפה 4718 פעמים

[עובר ושב]

ומה הקשר בין שיבושים בתלמוד (שלכל הדעות יש בו שיבושים רבים) או דוגמאות הזויות מלפני 500 שנה שהובאו לעיל, לנדון דידן - מרן הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א שידוע ומפורסם (ואף מצולם) שהוא מקליד במו ידיו את שיעורו, מעמד ומסדר ושולח לדפוס, ותלמידיו אף משתבחים בזה, ואין שמץ של קרדיט בספריו למאן דהו שעוזר לו, קל וחומר לא עורך ומגיה ומכניס טקסט ארוך כראות עיניו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ומה הקשר בין שיבושים בתלמוד (שלכל הדעות יש בו שיבושים רבים) או דוגמאות הזויות מלפני 500 שנה שהובאו לעיל, לנדון דידן - מרן הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א שידוע ומפורסם (ואף מצולם) שהוא מקליד במו ידיו את שיעורו, מעמד ומסדר ושולח לדפוס, ותלמידיו אף משתבחים בזה, ואין שמץ של קרדיט בספריו למאן דהו שעוזר לו, קל וחומר לא עורך ומגיה ומכניס טקסט ארוך כראות עיניו.

ברור שעוזרים לו, ואיני רואה בזה פחת שעוזרים לרב, רק שיהיו ת"ח רשומים עם שכל ויודעים תורת החילוק שיעזרו.

[בתבונה]

ומה הקשר בין שיבושים בתלמוד (שלכל הדעות יש בו שיבושים רבים) או דוגמאות הזויות מלפני 500 שנה שהובאו לעיל, לנדון דידן - מרן הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א שידוע ומפורסם (ואף מצולם) שהוא מקליד במו ידיו את שיעורו, מעמד ומסדר ושולח לדפוס, ותלמידיו אף משתבחים בזה, ואין שמץ של קרדיט בספריו למאן דהו שעוזר לו, קל וחומר לא עורך ומגיה ומכניס טקסט ארוך כראות עיניו.

ברור שעוזרים לו, ואיני רואה בזה פחת שעוזרים לרב, רק שיהיו ת"ח רשומים עם שכל ויודעים תורת החילוק שיעזרו.

לא הגיוני ולא הוגן להטיל את כל האשמה על כתפי עורכים אנונימיים, ולתת את כל הקרדיט לציטוטים הנכונים למי שחתום על הספר.
אם מאשימים עורכים אנונימיים בשגיאות בילקוט יוסף, אזי ראוי לתת להם גם את הקרדיט על הציטוטים הלא שגויים בו.

[אבי-העזרי]

מוריי ורבותיי

לא איש דברים אנכי ולא בינת אדם לי

אינני בקי בפוליטיקא ועם מי צריך לסגור חשבונות, ומה גודל ספר חטאיו

שגיאה חמורה קרתה אותו ואת ספרו

תמה אני, כמה השיעור להכות על קדקדו ברבים כאחד הריקים

קץ שם לחשך

הגם שאני כואב את כאבו, מ"מ לענ"ד לא על ה"מכים בקודקודו" תלונותינו, איהו קא גרים אנפשיה.
לא רציתי לכתוב, אבל אם כבר הועלתה הטענה, אזי אמרתי אשיחה וירוח לי.
כמה תחי"ם הוכאו ומוכים על קודקודם חזור והכה ופצוע (לאזני עמי הארץ...), אז מה בעצם אנחנו רוצים ?
א"א לדרוך על הזולת פעם ועוד פעם ואח"כ להתפלא למה האו מחזיר בעיטות.
תחילה יש לסגור את השיבר...
טוב יעשה מר אם ישלח לכבוד הרב, שפשוט יפסיק ויעשה חישוב מסלול מחדש,
כי אז פשוט יעריכו אותו יותר, וידעו לסלוח לו על שגיונותיו. (כמובן הכל לפי הענין).

[במסתרים]

טוב יעשה מר אם ישלח לכבוד הרב, שפשוט יפסיק

למי שלא הבין ואינו יודע, אין לי כל מאום ומאומה עמו, ואת מספר הפעמים שפתחתי את ספרו אוכל למנות כמעט על כף יד אחת.
כל הרוצה ילך לקו שלו וימחה כדבעי, ואם כבר יש גם אחרים אשר לשונם תהלך לקדושים אשר בארץ, וראויים לקבל מנה אחת אפים על היותם מלעיבים במלאכי עליון.
מה לחובת תוכחה זו למקומנו שתקנות גדולות שנו כאן לשמור על כבוד החיים והמתים ואין הוא מקום לבעל חוב לגבות את חובו ולנקום נקמות.

[איש ימיני]

שאלה: האם את תשובותיו הוא כותב בעצמו?
האם גם על תשובותיו שבסופן חתימת ידו אפשר לסנגר ולתלות בעורכים?

[הצעיר שבכהונה]

תארו לכם שמאיר שלו או עמוס עוז היו נכשלים בדבר כזה. הם היו גוזרים ע"ע שתיקה מכאן ועד אחרית ימם, וסביר להניח שגם עוזבים לשוויץ.
וזה לא בגלל מידות (שלא היו) מתוקנות, אלא בגלל נורמות בסיס של החברה. לצערינו כאן זה לא יקרה. אין שום שבר ואין כלום. הכל ימשיך כמות שהיה. מה זה אומר עלינו?

אפשר לתת דוגמה עוד יותר רלוונטית:
לפני מספר שנים נבחר הרב ג'יל ברנהיים כרבה של צרפת. כעבור זמן לא רב התגלה שהוא מתעטר בתואר אקדמי נדיר (הנקרא "אגרגציה") שמעולם לא קיבל וגם התגלה שבספריו יש גניבות ספרותיות. הוא תירץ את עצמו בדוחק (לא הוא כתב שיש לו תואר אקדמי אלא עורכי ספריו, וכן הגניבות הספרותיות נעשו על ידי עורכים שהם סטודנטים שכירים ולא ע"י הוא עצמו) אבל מוכרח היה לפרוש ולהתפטר מתפקידו.

[בברכה המשולשת]

כאן זה לא גניבה ספרותית ואף לא תואר אקדמי שאיננו, אלא חוסר שיפוט של העורכים בהבאת מקורות, היעדר כל עבודת בקרה על הספר, וציוני מקורות מוטעים רבים (כמפורט באשכולות שצויינו לעיל באשכול זה)
זה מסביר למה כדאי וחשוב מאוד לדעת זאת ביחס לאמינות הספר כמקור רציני או לא.