הודעהעל ידי הולשטיין » ה' ספטמבר 27, 2012 2:56 pm
כתב רש"י בעירובין צה ב: "שאין כל הראש כשר להניח תפילין אלא קדקד לבד וחריץ יש שם שהתפילין יושבים בו ואינן בולטין כל כך כדלקמן"
מהו קדקד? ומהו החריץ? ומהו ה"כדלקמן"?
וכן בע"ז מד א כתב רש"י: .מקום תפילין - חריץ שבראשו למעלה מן הפדחת מקום שמוחו של תינוק רופס. מקום יש בראשו דראוי להניח שם ב' תפילין - שרחב החריץ מקום כרך שני רצועות והיא היתה נוחה בחצי רחבו. עכ"ל. [ולהעיר שבסנהדרין כא נראה שרש"י מפרש באופן אחר]
החו"ב כתב: רש"י ד"ה במקום וחריץ יש שם כו', כהיום אין ניכר שם חריץ, ועי' תו'. עכ"ל.
לכאורה נראה שבזמן רש"י היו חובשים כיסויי ראש בהידוק לראשי התינוקות וכך נוצר שקע במקום שמוחו של תינוק רופס. האמנם?
נערך לאחרונה על ידי
הולשטיין ב ג' אוקטובר 29, 2019 12:55 am, נערך פעם 1 בסך הכל.