מנגינת בנה ביתך כבתחילה זהה למנגינת אלי ציון ועריה-טעם

[היא שיחתי]

אמר הגרי"ד סאלאוויצ'יק מבוסטון שכשמזכירים הבית החרב יש לנגן מנגינה עצובה להזכיר החורבן ולכך מנגנים כניגון של אלי ציון ועריה
עוד ידיעות בעניין יתקבלו בברכה

[שי אבי דוד]

אמר הגרי"ד סאלאוויצ'יק מבוסטון שכשמזכירים הבית החרב יש לנגן מנגינה עצובה להזכיר החורבן ולכך מנגנים כניגון של אלי ציון ועריה
עוד ידיעות בעניין יתקבלו בברכה

נדמה לי שהמקור לזה הוא רבי ברוך בער

[הוגה ומעיין]

להעיר שעפ"י הפשט זו תנועה אשכנזית קדומה שמנוגנת בכו"כ מקומות, כמו גם בריש הפיוט "אזכרה אלוהים ואהמיה" וכמדומה שבעוד מקומות.

[ישבב הסופר]

הוגה - אם לוקחים בחשבון את העובדה ש'אזכרה' אף הוא מדבר אודות המקדש החרב והשמם, לא נראה לך שזה מאותה סיבה?

[דודי צח]

אולי להיפך
בבחינת "הפכת מספדי למחול לי", ביקשו להפוך קטע של קינה לקטע של זימרת תפילת פסח, אלא שהלבישוהו כמובן על מילים הכי מתאימות

[משולש]

זה ניגון שחוזר על עצמו לאורך כל הקטע, גם בקטע "בחג המצות" וכן ב"והשיאנו".

יש בנותן טעם להזכיר שניגון "אתה הראית לדעת" שעושים בשמחת תורה זהה לניגון איכה רק הסיומת שונה (דהיינו חלק מהמילה האחרונה בלבד).

עוד יש לציין שחלק מניגון חזרת הש"ץ למועדים משמש גם בקינות לפי מנהג אשכנז (למשל כמו בקטע "ושבחך אלקינו מפינו לא ימוש לעולם ועד כי אל מלך גדול וקדוש אתה").
והאזן כאן את הניגון האשכנזי.

[יורד ומתעה]

וכן יום ל'יבשה זהה' ל'טובים מאורות' ובאופן מפתיע או לא כל כך גם ל'משיב הרוח ומריד הגשם' של הגננות.
וכן 'ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו' זהה ל'פרעה בפיג'מה'.
ודו"ק היטב.

[משולש]

וכן יום ל'יבשה זהה' ל'טובים מאורות' ובאופן מפתיע או לא כל כך גם ל'משיב הרוח ומריד הגשם' של הגננות.
וכן 'ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו' זהה ל'פרעה בפיג'מה'.
ודו"ק היטב.

מה, אתה מלעיג?
ניגוני התפילה של פעם לא היו "העתק הדבק" כמו הגננות של היום. לכל דבר יש טעם.

[הוגה ומעיין]

ניגון הברכה וספירת העומר של החסידים זהה לניגון הפסוק "ויבולע המוות לנצח" בהספדים.

[כח עליון]

וכן יום ל'יבשה זהה' ל'טובים מאורות' ובאופן מפתיע או לא כל כך גם ל'משיב הרוח ומריד הגשם' של הגננות.
וכן 'ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו' זהה ל'פרעה בפיג'מה'.
ודו"ק היטב.

מה, אתה מלעיג?
ניגוני התפילה של פעם לא היו "העתק הדבק" כמו הגננות של היום. לכל דבר יש טעם.

אתה באמת מתעה,
דבריך ברצינות?

[ברים]

נכון הדבר שאצל בני ליטא עניין הנגינה היה חלש מאד, והיכן שהוצרכו לנגן, על כרחם השתמשו באותו ניגון שחוזר ע"ע כמו שכתבת, אבל מכאן לניגוני התפילות של אשכנזים שחלקן מקורם אצל מהרי"ל ובני דורו, המרחק רב.

[גביר]

מו"ר הרב יפרח זצ"ל היה אומר [בשיחה הקצרה שנהג לומר לאחר הקינות בליל תשעה באב] שניגון זה מבטא געגועים לדבר שהיה ולעת עתה אבד, ממילא מובן גם השימוש בו בבנה ביתך כבתחילה במוסף, שעניינו גם הוא געגועים לעבודת המקדש במהרה בימינו יחודש.