ושו"ר רמז לביאור הנ"ל בדברי הגר"א בשו"ת עצי ברושים (סי' נ"א-נ"ב)
להג"ר שלמה מווילנא, שאחיו הג"ר בצלאל ז"ל, היה מחמיר בעיר ווילנא לחומרת
הגר"א בזה. ועוד שמעתי שהגר"ח היה מחמיר מאוד בזחילה שאינה ניכרת בזה בעיר
בריסק, ועי' בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א יו"ד סי' תקי"ג), וקובץ בית יצחק (חוברת
כ"ז עמוד ט') בשם הגרי"ד. ולמעשה בדברי הגר"א, ע"ע בחזו"א (יו"ד סי' קל"ה ס"ק
ד'), דרכי תשובה (ס"ק ר"פ), ובשו"ת בעין יצחק (ח"א יו"ד סי' כ"ב).
כהן כתב:בספר קול בריסק מודפס המכתב עם צילום כת"י הגר"ח [אם אין לך אולי אוכל בהמשך לשלוח לך]
איש_ספר כתב:כהן כתב:בספר קול בריסק מודפס המכתב עם צילום כת"י הגר"ח [אם אין לך אולי אוכל בהמשך לשלוח לך]
תמונת כתב היד שהעלית ודאי אינה לר"ח, אולי בנו הגרי"ז בצעירותו? אולי הגר"ח רק חתום? יש שם תמונה של הסוף?
המכתב עצמו פלאי מאד, מה הפשט "וטוב הוא שהמקוה החדשה תהיה בפנ"ע ולא תהיה סמוכה כלל להשקה" אז איך בדיוק יוכשרו המים? גם זריעה לא נראה ששיך שם.
והמוזר יותר הוא הסיום בד"ה והנה כל דברינו: הוא מודיע לבנו הגאון שיש פסול שאובין! ומוסיף שהמקוה גם צריך להיות כשר מפסול של דרבנן!
{ומש"כ בתוך המכתב שמעיין שמימיו הולכים ממקום למקום בבטן האדמה אין לו דין מעיין, הוא מחודש מאד לע"ה כמוני, והרי כל המים הולכים הלוך ושוב בבטן האדמה, וכל הראיות המובאות שם אינן מדברות כלל במים ההולכים בבטן האדמה, אלא מחוצה לה).
האם יש כאן יודעי מקוואות לבינה? האם ברור שזה מכתב אמיתי?
הראב"ד מדבר על זריעה ולא על השקה, אתה בטח מתכון לחשש של החזו"א שגם בהשקה יכול לבוא לפסול של הראב"ד.היא שיחתי כתב:כנראה כוונתו שלא יסמכו כלל על השקה משום שיטת הראב"ד בנתן סאה ונטל סאה, אלא יעשו מקוה 100% ממי גשמים,
איש_ספר כתב:הראב"ד מדבר על זריעה ולא על השקה, אתה בטח מתכון לחשש של החזו"א שגם בהשקה יכול לבוא לפסול של הראב"ד.היא שיחתי כתב:כנראה כוונתו שלא יסמכו כלל על השקה משום שיטת הראב"ד בנתן סאה ונטל סאה, אלא יעשו מקוה 100% ממי גשמים,
לשאר דבריך, הכל מובן, וכך הבנתי, רק שאלתי מה המקור לכל זה, כי בראיות שהובאו במכתב אינו מדבר זרמים בגוף האדמה.
.
איש_ספר כתב:נכון, אבל בכ"ז הראב"ד מדבר על זריעה ולא על השקה. אם יש חשש בהשקה למי שרוצה לצאת ידי כל השיטות, הוא שיטת כמה ראשונים שהשקה אינה אלא לטהרה וטומאה ולא להכשיר שאובין. מהרי"ט כנראה בא לאפוקי ממי תמצית ושאר המים הנזכרים במשנה ובתוספתא (צריך לעיין בפנים).
אגב, היום חושבים שמקוואות של השקה וזריעה נהגו כך תמיד, אמנם הכל מבואר במשניות ובדברי חז"ל וכך הוא גם במקווה הנמצא במצדה ובעוד מקוואות עתיקים. אבל באלף שנה האחרונות (ואולי יותר) לא נראה שהשתמשו בזה, ונראה שנהגו כך רק מזמן החת"ס בערך. לפני כן טבלו בבורות של מי גשמים, בנהרות (במתקן מיוחד) או בבארות, בין באירופה ובין במזרח. הענין של זריעה והשקה התחיל כשרצו להחם את המקוואות (בנהר) וגם בעיות של לכלוך ועומק בבארות וכו'. ואם טעיתי, תקנוני.
גם זו לטובה כתב:איש_ספר כתב:נכון, אבל בכ"ז הראב"ד מדבר על זריעה ולא על השקה. אם יש חשש בהשקה למי שרוצה לצאת ידי כל השיטות, הוא שיטת כמה ראשונים שהשקה אינה אלא לטהרה וטומאה ולא להכשיר שאובין. מהרי"ט כנראה בא לאפוקי ממי תמצית ושאר המים הנזכרים במשנה ובתוספתא (צריך לעיין בפנים).
אגב, היום חושבים שמקוואות של השקה וזריעה נהגו כך תמיד, אמנם הכל מבואר במשניות ובדברי חז"ל וכך הוא גם במקווה הנמצא במצדה ובעוד מקוואות עתיקים. אבל באלף שנה האחרונות (ואולי יותר) לא נראה שהשתמשו בזה, ונראה שנהגו כך רק מזמן החת"ס בערך. לפני כן טבלו בבורות של מי גשמים, בנהרות (במתקן מיוחד) או בבארות, בין באירופה ובין במזרח. הענין של זריעה והשקה התחיל כשרצו להחם את המקוואות (בנהר) וגם בעיות של לכלוך ועומק בבארות וכו'. ואם טעיתי, תקנוני.
ב' מי הם הראשונים הסוברים דלא מהני השקה לפסול שאובים?
ויש אומרים (עי' שו"ת מנחת יצחק שם בשם הר"מ פוזן ובלנפש תדרשנו אות לט) דהראב"ד ס"ל דלא מהני השקה לשאובין בכשפה"נ
וכדעת שו"ת הרי"ד (סי' טו ועי' לנפש תדרשנו שם).
ובפי' זר זהב על ס' איסור והיתר שער נח אות כח כתב דלית ליה להראב"ד השקה לענין שאובין כלל כדעת הרשב"ם ב"ב סו.
...דנחזי אנן בטעמא דהא מילתא דזחילה שאינה ניכרת אינה פוסלת, הדבר פשוט דזהו מכלל שיעורין בדיני זחילה דזחילת משהו לא פסלה תורה, משום דכמעט בכל מקוה א"א שלא נתחסר ממנה משהו, ולא נתנה תורה למלאכי השרת, דכן נראה מלשון הרשב"א שאומר: דבאין זחילה ניכרת כשר משום דאל"כ אין לך מקוה כשרה דכל קרקע מחלחלת ובולעת מעט מעט, ע"כ. ולכך יש שיעור לזחילה דדוקא ניכרת פוסלת אבל בדלא ניכרת אין זו זחילה שפסלה תורה
פלוריש כתב:ומהצד השני-
שו"ת הר צבי יורה דעה סימן קעז...דנחזי אנן בטעמא דהא מילתא דזחילה שאינה ניכרת אינה פוסלת, הדבר פשוט דזהו מכלל שיעורין בדיני זחילה דזחילת משהו לא פסלה תורה, משום דכמעט בכל מקוה א"א שלא נתחסר ממנה משהו, ולא נתנה תורה למלאכי השרת, דכן נראה מלשון הרשב"א שאומר: דבאין זחילה ניכרת כשר משום דאל"כ אין לך מקוה כשרה דכל קרקע מחלחלת ובולעת מעט מעט, ע"כ. ולכך יש שיעור לזחילה דדוקא ניכרת פוסלת אבל בדלא ניכרת אין זו זחילה שפסלה תורה
ושמעתי בשם הסטייפלר שזחילה של ס"מ ליום אינה זחילה, אך איני יודע את מקור השמועה ואת דווקנותה.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 460 אורחים