אחרונים שלא ראו ספרי הראשונים

[פלתי]

הנה הראשון: בית הלוי לא ראה מעולם חידושי הריטב"א על יומא.

[איש_ספר]

רעיון מבורך, אבל יש לשים לב לא לערב בין נושאים שונים.

א. אחרונים שלא ראו דברי ראשונים משום שלא נדפסו בימיהם. (וזה ניתן להסיק לבד מסדר הזמנים, ואעפ"כ רבו בזה טעויות ותמיהות שוא).
ב. אחרונים שלא ראו דברי ראשונים משום שלא היו מצויים אצלם.

על הנושא הראשון יש חומר רב בספרי הגרי"ח סופר.
הידיעה של רבי פלתי שייכת לנושא השני היותר מעניין.

[תוך כדי דיבור]

אכן כמו שכתב איש_ספר הנושא הראשון אינו אלא עניין פשוט (עכ"פ לרגילים בכך) של בדיקת מועד ההדפסה הראשון של הספר ביחס לתקופת חיי האחרון המדובר, ובמצב כזה אין טעם להעמיס פרטים.
ומכל מקום לפעמים יש גם בו דברים שנותנים עניין לענות בהם. ולדוגמא דבר שעמדתי בו לאחרונה, לעניין השאלה אם אפשר לברך ברכת הטוב והמיטיב על לידת נכד או אחיין וכיו"ב. שבאליה רבה הביא מספר חסידים שכתב שכל מי ששמח בשמחת אוהבו יכול לברך, וכן נקט בש"ע הרב, אבל המשנ"ב הביא בביה"ל משו"ת הרשב"א ח"ד שברכה זו נתקנה על טובה גשמית בפועל ולא על שמחה גרידא וכו' עיי"ש (ולא הזכיר דברי ש"ע הרב). ועל דבריו השיג בקצות השלחן, שהלך בעקבות ש"ע הרב, וכתב שיש להכריע כאליה רבה שע"פ ס"ח מפני שבוודאי ראה את תשובת הרשב"א הנ"ל שמובאת על ידי הבית יוסף ואף על פי כן פסק כס"ח (ועוד דן הקצוה"ש להעמיד את הרשב"א כא"ר ולא כמ"ב - אבל זהו דיון בפנ"ע). והנה לא זכיתי להבין טענה זו, הרי בב"י (ריש סי' רכ"ה) הובא רק חלק קטן מתשובת הרשב"א ואין בו עיקר הדברים מהם הוכיח המשנ"ב. ממילא הא"ר אכן לא ראה את הרשב"א ושפיר יש למשנ"ב להכריע כדעתו ולא כהס"ח. אמנם הרי כאמור גם בש"ע הרב פסק כן? אולם - ובשביל העניין הזה הארכתי - מתברר שגם ש"ע הרב לא ראה את דברי הרשב"א, כי שו"ת הרשב"א ח"ד נדפס לראשונה רק בשנת תקס"ג (בסלוניקי) ואילו לוח ברכת הנהנין של הגר"ז נדפס כבר בתקס"א!


ולעניין המשנ"ב והספרים שמבורר בדבריו שהיו אצלו או לא היו, יש אצלי קצת, וכן לגבי הערוה"ש.

[מה שנכון נכון]

לגבי המ"ב יש עבודת דוקטורט שבה מפורט הכל.

[גם זו לטובה]

לגבי המ"ב יש עבודת דוקטורט שבה מפורט הכל.

אדרבה תן פרטים.

[קולמוס הסופר]

בס"ד

אוצר ישעך 40.JPG (49.49 KiB) נצפה 4257 פעמים

[איש_ספר]

בעידן אוצר החכמה, כמעט לא ניתן להשתלט על כמות האינפורמציה המתקבלת בחיפוש קל.
הקישו באוצר: אינו-מצוי-אצלי/איתי.
או: אמ"א.
וקבלו אלפי תוצאות.

[חכם באשי]

גם בנוגע לסעיף א (ספרים שנדפסו אחרי זמנו של אותו אחרון) צריך להזהר. לדוגמא, 'אור זרוע', נדפס רק בסביבות תרמ, אך הוא הרמ"א היה לו את הספר בכת"י.

[שיף]

לגבי המ"ב יש עבודת דוקטורט שבה מפורט הכל.

אדרבה תן פרטים.

ידוע שלח"ח עצמו בבית כמעט ולא היו ספרים, אמנם הסתובב בכל רחבי אירופה למכור את ספריו ושם בכל בית מדרש שהגיע עיין בספרים וע"כ נמצאו במשנ"ב שמות ספרים רבים שאינם מצויים כלל.
כ"כ יש לציין את החזו"א שאפילו שיכל לעיין בדברי הראשונים בכ"ז לא עיין בהם הרבה וחידש מעצמו ואף חלק על הראשונים

[שיף]

רעיון מבורך, אבל יש לשים לב לא לערב בין נושאים שונים.

א. אחרונים שלא ראו דברי ראשונים משום שלא נדפסו בימיהם. (וזה ניתן להסיק לבד מסדר הזמנים, ואעפ"כ רבו בזה טעויות ותמיהות שוא).
ב. אחרונים שלא ראו דברי ראשונים משום שלא היו מצויים אצלם.

על הנושא הראשון יש חומר רב בספרי הגרי"ח סופר.
הידיעה של רבי פלתי שייכת לנושא השני היותר מעניין.

גם השדי חמד מאריך בנושא הראשון ויעויין במפתחות שם

[מה שנכון נכון]

לגבי המ"ב יש עבודת דוקטורט שבה מפורט הכל.

אדרבה תן פרטים.

אינני זוכר במדויק כי ראיתיה לפני זמן רב, ומדובר בעבודה [אולי לא דוקטורט] של איזו גברת. כנראה הכונה לזה.
עד כמה שאני זוכר היא מפרטת שם את הספרים המובאים במ"ב, ומה מנין הפעמים שמובא כל אחד וכדומה.
אך עד כמה העבודה מקיפה ומושלמת איני יכול לומר.

[בברכה המשולשת]

ידוע שלח"ח עצמו בבית כמעט ולא היו ספרים, אמנם הסתובב בכל רחבי אירופה למכור את ספריו ושם בכל בית מדרש שהגיע עיין בספרים וע"כ נמצאו במשנ"ב שמות ספרים רבים שאינם מצויים כלל.

כגון עניין קשר של תפילין של ראש וספר תפארת אריה