דוגמא נוספת:
כך כתב המהרא"ל צינץ בהקדמתו לחיבור שר האלף מהרר"י איבשיץ, ועמו מגן האלף על הלכות פסח [וארשא תקע"ו]:
"בהיות כי משמיא אסתייעא מילתא שאקלע לאתרן הרבני המופלג מו"ה יעקב סג"ל בהמנוח הרבני המופלג יצחק ז"ל אשר מנוחתו כבוד בארץ הקדושה מק״ק דאמבראווא. ויעקב הלך לדרכו, ובידו מגילה עפה רשום בכתב הסברות מהלכות פסח מהגאון דודי זקני מוהר"ר יהונתן זצ״ל, ויהיב דעתיה לאדפוסי אדרא למען יפוצו מעיני הישועה הגדולה אשר עשה יהונתן בישראל כמפורסם מחיבוריו, אשר מי עור לא ראה אור המאור כשמש בצהרים, אך הקונטרס הלזה היה קטן הכמות בערך הגדול מגדול שבעירוכין, ועלה בדעתי לצרף מחדושי למען יהיה בהם כדי ספר. והעירוני רעיוני לשום מעט עיוני בהלכות הללו, ויהי כאשר אבואה על העיון וראיתי שיש בהם הרבה דברים שקשה להולמם כלל, וחלילה לתלות בוקי סריקי באשלי רברבי, ואין זה אלא מטעות השומע או הסופר. ולזאת דפסתי מעט דפסתי מה שראוי להעלות על הספר. וקראתי בשם שר האלף מלשון הכתוב ויהי שירו אלף וגו׳. לפי שבטל באלף נגד עומק לבו וחכמתו של הגאון אשר אין חקר לתבונתו".
ויהי בשנת תרנ"א, הדפיס נכד הר"ר יהונתן ספר מטה יהונתן על הלכות הפסח, אשר בקרבו כל ספר 'שר האלף' הנ"ל, ובתוספת ההשמטות שהשמיט המהרא"ל, וכך כתב בהקדמתו:
הפעם אודה את ה׳ אשר הביאני עד הלום להפיץ אמרי נועם על פני תבל, ה"ה ספר "מטה יונתן" על הלכות פסח, אשר נעתק מאחד מגדולי תלמידו של קדוש זקני רבן של ישראל הגאון מו״ה יונתן אייבענשיטץ זצלה״ה אבדק״ק אה״ו יע״א בעהמח"ס כו"פ וספר או"ת ושאר ספרים יקרים, הספר הזה היה טמון ומכוסה עד הנה ולא שלטא ביה עינא, עד שאנה ה' שבא לידי והוצאתיו לאור בעזרת הנותן לאדם כח לעשות חיל:
ועוד הוא מוסיף שם להוכיח את שייכות הספר להרר"י ממובאות בשאר ספריו.
ולא כתב מאומה על מהדורת 'מגן האלף עם שר האלף', על השמטותיה.
ומן הפלא על מהדורת מקור חיים עם מגן האלף ירושלים תשס"ה, שהעמידו את 'מטה יהונתן' יחד עם 'שר האלף' ו'מגן האלף' על העמוד, ולא שתו לבם לדברי המחבר בהקדמתו.