קבצי בעלי התוספות על התורה

[פלגינן]

בקבצי בעלי התוספות על הש"ס עסקו די והותר, ובית המדרש אינו מפסיק לחדש בעניין זה. אך נראה שבעניין קבצי בעלי התוספות על התורה, לא היה מי שינסה לטפל ולעשות סדר. לגודל הזנחת העניין, שאל כבר ר' אי"ס פעמיים בנושא זה, שאלות שרבים מתחבטים בהם [כאן וכן כאן].
[גליס במבואו יודע לומר שהקבצים הרגילים של הז'קנים' וה'תוספות' מלאים בשיבושים. הוא אף מביא רשימה מפורטת של כל הספרים, אך לא מנתח מספיק כל אחד מהם. שוב ראיתי שאף על טיב עבודתו, העיר ידידינו החכם כי היא לוקה בחסר].

י' תא-שמע, במאמרו אודות בעה"ת של אורבך (מדעי היהדות 41), כתב בשנת תשס"ב:

זה לי שנים רבות שאני מעיין בדרך הילוכי, ובאופן לא-שיטתי, בספרות העניפה של בעלי התוספות על התורה, ואיני מצליח לרתום את עצמי, לא-כל-שכן אחרים, ביניהם תלמידים חשובים, להשלמת מפעלו של אורבך על-ידי התקנת מחקר מקביל על בעלי התוספות לתורה. אין כאן המקום לתאר את חשיבותו של מפעל כזה לשכלולה ולשיפורה של הבנתנו את תקופת בעלי התוספות, אולם אופיה הטוטלי של המלאכה - היינו: ההכרח שבסקירת החומר כולו, על כל מקבילותיו המתחלפות - וזיהוי האומרים במדויק מתוך סבך המקבילות המחולפות, בטרם יהיה אפשר להעמיד ולו חלק מן הבניין, מרחיקים את החוקר הממוצע מלהתעסק בדבר זה.

אשמח לשמוע כי איני מעודכן, ויש כבר מי שלקח את הנושא לידיים.

[חכם באשי]

לצערי, המצב נשאר, פחות או יותר, בדיוק אותו דבר.
אם זכרוני אינו בכזיב, הרי שלפני זמן שוחחתי את תלמידו של תא-שמע, ר"ש עמנואל, ושמעתי ממנו את אותם הדברים עליהם התאונן רבו.

יש כמה התחלות קטנות, כמו, עבודה מקיפה על החזקוני או על ספר הגן הצרפתי, אך קבצי התוספות (שהם, לדעתי, סוגה ספרותית תשונה משני הספרים הנ"ל) לא נחקרו.

[אבא יודן]

לצערי, המצב נשאר, פחות או יותר, בדיוק אותו דבר.
יש כמה התחלות קטנות, כמו, עבודה מקיפה על החזקוני או על ספר הגן הצרפתי.

לאיזה חזקוני התכוונת לח.ד. שועל ?
דומה כי עשהו בעוד תינוק, וכן הדבר בחנוך ודברי דוד שהו"ל,
איני יודע איך שלא היה בוש בדבר?
מימי לא נהניתי ממנו
גם בתורת חיים רבו ההוספות כמו רבו.

[אבא יודן]

לצערי, המצב נשאר, פחות או יותר, בדיוק אותו דבר.
אם זכרוני אינו בכזיב, הרי שלפני זמן שוחחתי את תלמידו של תא-שמע, ר"ש עמנואל, ושמעתי ממנו את אותם הדברים עליהם התאונן רבו.

יש כמה התחלות קטנות, כמו, עבודה מקיפה על החזקוני או על ספר הגן הצרפתי, אך קבצי התוספות (שהם, לדעתי, סוגה ספרותית תשונה משני הספרים הנ"ל) לא נחקרו.

יש גם מנחת יהודה על בראשית בלבד ובכור שור.

[חכם באשי]

התכוונתי לעבודתו של יוסף פריאל, דרכו הפרשנית של ר' חזקיה בן מנוח (חזקוני) בפירושו לתורה, תש"ע.

[בברכה המשולשת]

מה לגבי עבודתו של טיוטו על מנחת יהודה?

[פלגינן]

מה לגבי עבודתו של טיוטו על מנחת יהודה?

עבודתו יפה. הוא בעיקר כתב על המנחת יהודה עצמו, אך באשר לשאר קבצי בעה"ת הוא דיבר "מסביב" וכמובן לא יכל במסגרת זו לטפל כראוי בנושא זה.

[פלגינן]

כתב לי ריי"מ:

כמדומה לענין בעלי התוספות על התורה, למרות שכידוע חסר ספר מקיף, אולם הנושא נחקר רבות בספרו של אפרים קנרפוגל באנגלית, אשר רובו דן בחיבורי בעלי התוספות על התורה, ובדרכי הפירושים.
The Intellectual History and Rabbinic Culture of Medieval Ashkenaz

עוד כתב לי אחד מחכמי אתרא הדין:

לפני כמה שנים פגשתי את ר' נתן דוד ששון (נכד ר"ד ששון המפורסם שהו"ל את הספר מושב זקנים מכת"י שבספרייתו) ואמר לי שהוא מתעתד לה"ל את ה'מושב זקנים' מחדש ע"פ כתבי יד נוספים ובהשוואה עם שאר קובצי בעלי התוס', אך מאז לא שמעתי ממנו מאומה.

[עדיאל ברויאר]

מפריע לי שמזכירים את מושב זקנים בין שאר קבצי בעלי התוספות.
המושב זקנים הוא חיבור לקטני, שאמנם העתיק גם מכתבי בעלי התוספות על התורה, אבל הוא העתיק גם מפירוש ר' יעקב ב"ר שבתי ומפירוש הרי"ד.
להשערתי, שני המקורות האחרונים מלמדים שהקובץ הזה נערך, כנראה, באיטליה או בביזנטיון. סימוך קטן לכך ניתן למצוא גם בכך שהכת"י נעתק באיטליה הדרומית (בכתיבה ספרדית, ודלא כדברי המהדיר ודלא כמצוין בקטלוג. וסמך לדבריי מאתר ספרדתא לגבי כת"י אחר של מעתיק זה)

[חכם באשי]

עדיאל,
אין מה לעשות, 'מושב זקנים' נתפס, בצדק או שלא בצדק, כאחד מקבצי בעלי התוספות, וממילא צריך לכלול אותו בדיון העתידי על קבצי התוספות על התורה.
אבל באמת, אינני מבין את החיץ שהיטלת בינו לבין שאר קבצים. הרי סוף כל סוף 'מושב זקנים' מחזיק רובו ככולו את תורתם של בעלי התוספות על התורה.

[עדיאל ברויאר]

עדיאל,
אין מה לעשות, 'מושב זקנים' נתפס, בצדק או שלא בצדק, כאחד מקבצי בעלי התוספות, וממילא צריך לכלול אותו בדיון העתידי על קבצי התוספות על התורה.
אבל באמת, אינני מבין את החיץ שהיטלת בינו לבין שאר קבצים. הרי סוף כל סוף 'מושב זקנים' מחזיק רובו ככולו את תורתם של בעלי התוספות על התורה.

גם אם כדבריך, שרובו ככולו מתורת בעלי התוספות, ויתכן מאוד שאתה צודק, מכל מקום אי אפשר לכנות אותו קובץ של בעלי תוספות על התורה, אלא משלהי תקופת הראשונים אשר חלק ניכר ממנו הוא מבעלי התוספות.
הדבר ישליך כמובן על פסקאות שמקורן לא ידוע ואין דרך פנימית לשייכן לבעלי התוספות. אם זהו קובץ השייך לבית מדרשם, אז יש לשייך אליהם גם את הפסקאות הלא מזוהות. אך לפי דבריי יש לזכור שיתכן שזוהי בכלל פיסקה מהרי"ד (שהמושב זקנים העתיק ממנו לפחות 60 פעמים, לרוב בשתיקה) או מאן דהוא אחר. וכן הדבר ישליך על זיהוי המקורות שהיו בידי בעלי התוספות בתקופה שבה נערך הליקוט, שכן אם הוא נערך בבית מדרשם זה אומר שהחיבורים שעמדו לפניו הגיעו לבית המדרש של בעלי התוספות, ולא היא.
עכ"פ, מבחינת המחקר הינך צודק שיש לחקור אף קובץ זה יחד עם שאר חבריו, תוך זכירת ההבדל, ויחד עם ניסיון לבודד מתוכו את החלקים ששייכים לבית המדרש של בעלי התוספות.

[עדיאל ברויאר]

על מושב זקנים נכתבה תזה, ונכללה בה מהדורה ביקורתית של חלק מהחיבור. ראיתי שמפנה אליה ר"מ פיליפ במבואו לפירוש החזקוני לר' יעקב ב"ר שבתי:
S. Marvin, An Introduction to 'Moshav Zeqenim' and a Critical Edition of its first Periscope, D.H.L. Thesis, Yeshiva University, 1968.

וכן ציין פיליפ למאמר: י' לנגה, 'ס' מושב זקנים', המעין, יב, ג (תשל"ב), עמ' 95-75. במאמר זה מתואר כת"י פריס 260 ויחסו למושב זקנים (כת"י זה נסרק לאינטרנט).

בנוסף, כתב לי פעם החכם חד ברנש, שעל הזיקה בין פירושים ופסקים לר' אביגדור צרפתי לספר מושב זקנים כתב פרופ' שמחה עמנואל, שברי לוחות, עמ' 172 הערה 89.

עוד אציין:
1. בספרדתא נכתב שכה"י נעתק בכתיבה ספרדית, לא כתיבה איטלקית (כפי שכתב באהל דוד עמ' 81, ובעקבותיו בקטלוג הספרייה הלאומית). אולם, כמפורש בקולופון, מקום ההעתקה הוא קוטרוני שבדרום איטליה.

2. יתכן שהמושב זקנים השתמש גם בליקוט שהזכרתי בהודעה המקושרת (שם התייחסתי לזה כמקבילה, אך כעת נראה לי יותר שהוא לקח זאת משם, או שהיה להם מקור משותף): viewtopic.php?f=17&t=9104&p=277326&hilit=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA#p253956

[באמונתו]

כפי שציין עמנואל (שברי לוחות, עמ' 172, ובייחוד הערה 89), מצויים בידנו חמישה חיבורים שכתובים על סדר המקרא שהתחברו במאה השלוש עשרה בערך בצרפת או באשכנז... ומושב זקנים על התורה.
בין החיבורים הנ"ל נמצא קשרים הדוקים שבאים לידי ביטוי בפסקאות דומות או אף זהות, פסקים מקבילים וכיוצא באלה.

כפי שציין עמנואל, מסתבר ביותר כי חיבורים אלה ינקו האחד מרעהו, או לחלופין - שכולם סמכו את דבריהם על מקור קדום אחר שטרם התגלה...
ונראה כי המחבר [של מושב זקנים] נפגש עמו [עם רבי אביגדור כ"ץ] ובא עמו בדברים: 'ובבואי לויאינה הגדתי ללמוד הרב ר' אביגדור זצ"ל אמר לי' (עמ' רכ"ו, והשווה שם עמ' תכ"ה)...

[הוגה ומעיין]

וישנו "תוספות התורה" שהראני ידידי ר' עדיאל, והתחבר בכלל במזרח, בביהמ"ד החאלבי. אם כי באופן מעניין משוקעים בו גם כמה מחידושי ר"י קרא, מהם שזוהו תחילה בטעות עם ר' יוסף ב"ר שמעון אחר, תלמיד הרמב"ם. את כל קטעיו, שאינם גמרות, מדרשים או רש"י, ליקטתי והם יפורסמו בעז"ה בספר הזכרון להק' ויסמן. קריאת החיבור בשם "תוספות" גרמה להכללת חלקים נכבדים ממנו בתוך תוספות השלם של גליס, בשגגה. נותר לברר אם קריאתו בשם "תוספות" מושפעת מחיבורי בעלי התוספות.

[זאב ערבות]

ספר מושב זקנים נדפס לראשונה בתשי"ט ובשנית בתשמ"ב. ברשותי שתי עותקים של מהדורה זו, לראשון עטיפה חומה רגילה ולשני עטיפה צבעונית שבכריכה האחורית מובא שנדפס ע"י דפוס רובינשטיין ומופץ ע"י עולם הספר התורני. בהדפסה זו נוסף דף בסופו לזכר הרה"ג סלימאן ששון שאינו מופיע בעותק האחר הנמצא באוצר החכמה.

[חיים סופר]

מעין הפתיחה היכן אפשר למצוא מאמר מקיף על מהו בעלי התוספות על התורה
למה נדפסו תחת כמה שמות ?
באיזה שנים נדפסו לראשונה ?
מי חיברם ?
האם היו חיבורים אלו לפני גדולי האחרונים ?