חשבתי שלמותר לציין שלא מצאתי בספר הקנה אפס מזה.בור הגולה כתב:אם לדין יש תשובה. שאכן לספר הקנה ניתן לאומרו, אבל לא לזקן שישב ולמד...
אגב, האם בדקת אם אכן זה כתוב בס' הקנה?
ומספר הקנה שרצו להקדימו דע לך כי הוא אחרון מאד מאד ואל תתפתה אחר המתפתים אומרים שהיה בזמן ר' נחוניא בן הקנה שהוא עצמו לא אמר אלא שהיה אחר הגאונים אם תראה הקדמתו לטעמי המצות ואם תבדוק לשונו תמצא שמעתיק דברי הרמב"ם ממש כדי לפרש המצות והולך ע"ד הגמ' ודברי הרמב"ם ותמצא שהוא מחמיר בעניינים רלאו כסמכא כלל ובענינים רבים אין רצוני לחפש אחר מומי בני אדם ח"ו רק להרחיקך שתדע שאינו בקי בכינויים והוא מכנה אל הספירות כינויים זרים ואין דרכו ישרה בפירוש הברכות אמר ברוך כתר אתה חכמה ה' בינה וכיוצא בזה נמשך אחר סרר המלות כסדר הספירות ופירוש ספר התמונה הוא ולשונו יגיד לך כי אין הדעת עמו כי אפילו בלשון הקדש אינו בקי וגם בספר הקנה תמצא שמקלל עמי הארץ ומתפלל עליהם לרעה וכבר ידעת כי אין ללמד קטיגוריא על ישראל ורוב אמונתו אינה אלא על הדרך הזה ופלאי מראותיו אל יבהילוך שכלם משליו שרצה להמשיל הידיעה במשלים ועל היותו משיג איזו ידיעה היה אומר שראה אריה וראה ספינה וראה הר וראה ד' אנשים ועד"ז הוא מ"ש שמספר שניו ה' וכיוצא בזה דברי תועה ואין בהם ממש וכל חכמתו הוא חוץ מדברי רשב"י כי כינויי רשב"י כשבא לפרש איזה כנוי ולא היה אלא על צד ההקדמות האמתיות והיו חולקים וכבר ידעת כי במלת אתה נחלקו בסבא אם בחסד אם ביסוד אם במלכות והוא פירשו בחכמה בלי שנתן לבו לכנוי אם אפשר ועד"ז כמה וכמה לא הרביתי עתה אלא כדי שלא ידמה שום אחד להחזיק בזה כדבריו ויאמר תנא הוא ופליג לכבוד ה' אשר בראנו והנחילנו תורתו אנו חייבים שלא לשאת פני איש אלא לכבוד האמת כי אחרון הוא ואם אחרונים נמנה האיש הזה וספריו ועתה יש לנו להרוס דבריו מן הגמ' ומן הסברה והרוצה להחזיק לא יחזיק ברא בגברא אלא בהא תיובתא ועתה הנני קולע אל דעתם זו אבן על אבן עד להרוס כל הבנין וכו'
נקדים להמעיין שאל ישתומם במה שימצא בהם מבואר בספר הקנה כי הוא
מעותק מספר רבי יוסף הארוך בעל ביאור ספר יצירה (פרדס רמונים סה ד)
הנה אלו הם ל"ב נתיבות שבפ' בראשית וכן מנה אותם הרשב"י בתיקונים
שוב הגאונים שמו להם שמות כפי אשר קבלו בפעולתם והעתיקם רבי יוסף
הארוך בספר פירוש ספר יצירה שחבר וכן העתיקם בעל ספר הקנה עם שנתחכם
לכותבם בשם מגידים והם נמצאים לגאונים בבירור (פרדס רמונים סו ב)
אליהוא כתב:אני שמעתי על הגר"ש סלנט.
אמנם כבר נודע דהקושיא איתא כבר בדעת זקנים ובפי' הרא"ש עה"ת, אבל לא התירוץ....
[שם התירוץ הוא שהיו אלו המלאכים שמסרו את כנפיהם למזל בתולה שפרחה לשמים כשלא רצתה לעברו עבירה עי"ש].
שו"ת רדב"ז חלק ד סימן פ
שאלה שאלת על מה סמכו העולם לחלוץ התפילין בתפלת מוסף ראש חודש:
תשובה דבר זה לא נמצא בגמ' ולא בפוסקים הנמצאים אצלנו ונמצא בספר אלקנה על המצות ועליו סמכו ונהגו כולם לחלוץ התפלין. ואעפ"י שאינם יודעים טעמו של דבר אלא (כגון) [כיון] שראו למקצת המתעסקים בספרי הקבלה שחולצין אותם גם הם עושים כן מצות אנשים מלומדה כהלכתא בלא טעמא. אבל הוא ז"ל נתן טעם יעויין מספרו. כי אין אדם רשאי לכותבו בתשובת שאלה הנעתקת ממקום למקום. וגם אני נוהג לחלוץ אחר שראיתי הספר ועמדתי על הדבר לפי שיש בידי כלל גדול בכל דבר שנכתב בגמרא או באחד מן הפוסקים או בעלי ההלכות אפילו שיהיה הפך ממה שכתוב בספרי הקבלה אני מודה בו ולא אחוש למה שכתוב באחד מאותם הספרים ולעצמי אם הוא חומרא אני נוהג אותו ואם קולא לא אחוש לה וטעמו של דבר לא ראיתי לכותבו פה וא"ת הרי מנהג זה הפך הגמרא שהרי דין התפילין כל היום הא לא קשיא שאם היינו נוהגים כך שפיר קאמרת אבל כיון שהן צריכין גוף נקי לסבה קלה אנו חולצין אותם ובלא סבה נמי מיד אחר רביע שעה צריך לחלוץ א"כ כדאי הוא אלקנה להקדים בשבילו רביע שעה ומ"מ אין אני מורה לאדם לחלוץ ושלא לחלוץ ואפשר לתת קצת טעם לפי הפשט כיון דבמוסף דומה ראש חדש לימים טובים שנקראו אות ראוי לעשות לו היכר זה ועוד שהתפילין נקראו כתר והוא אומר כתר בקדושת מוסף ואין ראוי שיהיו שני כתרים ביחד ואפילו ביחיד שאין שם קדושה כיון שהוא זמן הראוי לכתר ראוי שלא יהיו על ראשו תפילין והנראה לעניות דעתי כתבתי. דוד ן' זמרא
איש_ספר כתב:[אנצל את ההזדמנות להבהיר, משום שחוששני שלא הובנו דברי למקצת הקוראים. לא עלתה על דעתי להלעיג ע"ד ספר הקנה ח"ו, אלא לתמוה על מי שפרסם את הבדיחה הנ"ל ונתלה באילן גדול וקדמון, בספר הקנה. בה בשעה שכל אחד יכול לפתוח הספר ולראות כי שקר דיבר בנו]. [/size]
איש_ספר כתב:חשבתי שאולי ספר המקנה הוא שיבוש וכונתו לספר הקנה. אבל יתכן שכונתו לספר המקנה של אביו (וכך נראה מהציון ח"ר = חלק ראשון) ששם בהקדמתו הארוכה העתיק דברים אלו, ונלאיתי לחפש שם. ואם אכן כך, דברי המספר הבאים בראש האשכול הם בדיה במילתא דעבידא לגילויי.
אמרתי אחכמה כתב:איש_ספר כתב:חשבתי שאולי ספר המקנה הוא שיבוש וכונתו לספר הקנה. אבל יתכן שכונתו לספר המקנה של אביו (וכך נראה מהציון ח"ר = חלק ראשון) ששם בהקדמתו הארוכה העתיק דברים אלו, ונלאיתי לחפש שם. ואם אכן כך, דברי המספר הבאים בראש האשכול הם בדיה במילתא דעבידא לגילויי.
אכן, זה נמצא בספר המקנה של אביו, בהקדמה של חלק ראשון, עמ' 5, קטע ראשון, באותיות בולטות בסוגריים מרובעות.
מעיין כתב:דרך אגב .
כיצד רגילים להגות את ספר המקנה? המַקְנֶה או המִקְנָה.
זקן ששכח כתב:מעיין כתב:דרך אגב .
כיצד רגילים להגות את ספר המקנה? המַקְנֶה או המִקְנָה.
האם רצונך לידע כיצד רגילים להגות [תפוס לשון ראשון], או שמא כיצד צריכים להגות?
מעיין כתב:דרך אגב .
כיצד רגילים להגות את ספר המקנה? המַקְנֶה או המִקְנָה.
מרחביה כתב:וכאגב לאגב, אם כבר סטה האשכול לספרים ששוגים בהגיית שמם, אציין את ספרו של המבי"ט, קְרִית ספר - לשון קריאה, ולא קִרְית ספר - לשון קריה (כמבואר מהקדמתו).
מעיין כתב:ויש להוסף לרשימה אגלי טל, שרגילין לקוראו אַגלי טַל, ובאיוב הוא אֶגלי טָל.
אליחי כתב:מניין שהשמים רכים.
עכ"פ נשמע שהוא יודע מה זה שמים? שמא יש עוד מישהו שיודע שיועיל נא לבאר.
זקן ששכח כתב:מעיין כתב:ויש להוסף לרשימה אגלי טל, שרגילין לקוראו אַגלי טַל, ובאיוב הוא אֶגלי טָל.
לא שמעתי הגיי' זו עד כה.
זקן ששכח כתב:איש_ספר כתב:[אנצל את ההזדמנות להבהיר, משום שחוששני שלא הובנו דברי למקצת הקוראים. לא עלתה על דעתי להלעיג ע"ד ספר הקנה ח"ו, אלא לתמוה על מי שפרסם את הבדיחה הנ"ל ונתלה באילן גדול וקדמון, בספר הקנה. בה בשעה שכל אחד יכול לפתוח הספר ולראות כי שקר דיבר בנו]. [/size]
סבורני שהיתה לכותב כוונה אחרת ממה שחשבת. הוא פשוט רצה להסביר טעם לכך שהגרי"ש נתנזון לא טיפס בעצמו אל מרומי הספריה אלא בקש זאת מאורחו הצעיר, והביא ראיה ממה שהמלאכים הצעירים הם אלו שטפסו על הסולם העולה אל מרומי השמים...
איש_ספר כתב:[אנצל את ההזדמנות להבהיר, משום שחוששני שלא הובנו דברי למקצת הקוראים. לא עלתה על דעתי להלעיג ע"ד ספר הקנה ח"ו, אלא לתמוה על מי שפרסם את הבדיחה הנ"ל ונתלה באילן גדול וקדמון, בספר הקנה. בה בשעה שכל אחד יכול לפתוח הספר ולראות כי שקר דיבר בנו].
"העולה מן המדובר, השמועה פותחת האשכול, שיחסה את הבדיחה לספר הקנה, שמועת שווא היא."
יאיר כתב:איש_ספר כתב:[אנצל את ההזדמנות להבהיר, משום שחוששני שלא הובנו דברי למקצת הקוראים. לא עלתה על דעתי להלעיג ע"ד ספר הקנה ח"ו, אלא לתמוה על מי שפרסם את הבדיחה הנ"ל ונתלה באילן גדול וקדמון, בספר הקנה. בה בשעה שכל אחד יכול לפתוח הספר ולראות כי שקר דיבר בנו].
"העולה מן המדובר, השמועה פותחת האשכול, שיחסה את הבדיחה לספר הקנה, שמועת שווא היא."
א.אתה חולק על הרמ"ק?
ב.מדוע זו בדיחה אם זה אכן מוזכר בספר המקנה?
http://62.128.54.227/wotzar/Book.aspx?1 ... %94&page=9
וכמו שמבאר שם המדרש ובין השאר כותב "מאמר זה יסודתו בהררי קודש".
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 159 אורחים
