פורום אוצר החכמה

האם נדונה כאן בפורום השאלה הגדולה - מה עושים עם הספרייה הביתית בעידן המחשב?
האם כדאי לקנות/ לשמור כל כך הרבה ספרים רק בשביל שבתות וימים טובים?
או אולי עדיין הלימוד בספר מכורך משובח יותר מהלימוד מול מסך?

ושאלה פרטית יותר [שמא יש לפתוח על כך אשכול נפרד - למנהלים ההכרעה]:
לכאורה בתי כנסת הם המקום שעדיין צריך את הספרים המודפסים,
שהרי בדרך כלל אנשים נמצאים שם ללא מחשבם [בינתיים?]
או בשבתות וכו'.
אם כן - אילו ספרים ראויים שיהיו בספריית בית כנסת?
האם ספרייה מסוג זה מקבילה לספריית בית המדרש בישיבות [בניגוד לספריית האוצר]?
האם קיימת רשימה כל שהיא לספרייה מסוג זה?

הנה ימים באים....
וישתכלל המחשב שיוכלו להשתמש בה בשבתות ויו"ט, ואז יופתרו כל הבעיות של שמות וגניזה........
ונזכה לראות בנין ביהמ"ק בב"א, עוד קודם....

אנסה בצורת אחרת:
חברי הפורום היקרים!
מה עשיתם עם הספרים שלכם?
השארתם אותם בבית?

ראשית פעם שמעתי מהגר"ע אויערבאך בחצי הלצה שספרים היום זה הוצאות שבת....

שנית, הגרמ"מ פרבשטיין קנה שו"ע חדש יד שנייה מאברך אחד, וכששאל הגרממ"פ את אותו אברך איך יכול להיות שהשו"ע במצב חדש לגמרי, השיב המוכר שהוא לומד בבית כנסת.
ואח"כ אמר לי הגרממ"פ (לא הייתי במעמד המכירה ואיני מכיר את אותו אברך) שזה לא בסדר, אברך צריך גם ללמוד בבית.
ואולי על זה הדרך יש לומר אברך גם צריך ללמוד בספרים...

רוב האנשים שאני מכיר, לא לומדים כל היום מול המחשב. ודאי אלו שלומדים סוגיות בעיון, בכולל, או עם חברותא.

אני חושב שהחלוקה היא כזו,

יש ספרים שאתה צריך לעיין בהם לעתים רחוקות, או שאתה בכלל לא יודע אם תצטרך לעיין בהם, בשביל זה צריך את אוצר החכמה.
ובכלל, עיקר המעלה של אוצר החכמה הוא תוכנת החיפוש, כאשר אתה רוצה לדעת האם משיהו עסק בסוגיה כזו אחרת או הקשה קושיא זו וכו'.

לכן הספרים שמשתמשים בהם תדיר כגון ש"ס וראשונים, או שו"ע ופוסקים, ודאי צריך שיהיו בבית או במקום הלימוד, הספרים עצמם, ולא סריקות שלהם במחשב.

גם ספר שמעיינים בו לעתים יותר נדירות כמו ספרי שותי"ם וכדו', ודאי יותר נח ללמוד בו כשהוא לפניך, וכל אחד מעשיר את ספרייתו לפי טעמו.


אדרבה, מעניין לעשות רשימה של ספרים שבודאי כל אחד קונה אותם לביתו למרות האוצר.

וכבר המליצו בצחות (ע"פ ד' הירושלמי במס' דמאי):
"עם-הארץ אימת שבת עליו"

בשבת אין לו אפשרות אפילו לחפש את מקור המימרא הזאת...

אצל רוב היהודים בעלי עינים במצב סטנדרטי אין זו שאלה כלל וכלל...
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

פשוט שאין תחליף לעיון בספר ממשי, וספרים שבאים לשימוש יומיומי לא אוותר עליהם. מצד שני הספריות הממוחשבות טובות הן לצורך חיפוש והן לצורך ספרים שאינם באים לשימוש יומיומי אלא לעתים נדירות.

כדאי להעיר שלטובת חינוך הילדים חשוב מאוד לפזר על השולחן בסלון כמה ספרים גם אם לא משתמשים בהם בפועל... הילדים הקטנים לא יודעים מה אביהם עושה בחדר עבודתו במחשב, והם חושבים לתומם שהוא רואה כל היום סרטונים או גולש בפורום... לכן חשוב להוציא ספרים מהארון ולהזכיר את קיומה של התורה הגדולה

אני מכיר אדם, שפשוט נטל מאות ספרים מספרייתו, חתכם והריץ אותם בסורק איכותי, ואח"כ השליך את הדפים. אך הוא הקפיד ליטול ספרים שאינם באוצר החכמה וכנראה גם לא ייכנסו לשם (מפאת זכויות יוצרים או חובות דת..).
כך הוא חסך מקום, הרוויח סדר, זמינות, אפשרויות חיפוש ועוד.

בעז"ה

סקרנות גרידא.

יש כאן מישהו שלומד כמה שעות ברציפות מול המחשב, (לא כותב ומעיין תוך כדי, או מעיין בספר מסוים, אלא לומד ברציפות מקרא/משנה/גמרא/הלכות/אגדות).

דרומי כתב:פשוט שאין תחליף לעיון בספר ממשי, וספרים שבאים לשימוש יומיומי לא אוותר עליהם. מצד שני הספריות הממוחשבות טובות הן לצורך חיפוש והן לצורך ספרים שאינם באים לשימוש יומיומי אלא לעתים נדירות.

כדאי להעיר שלטובת חינוך הילדים חשוב מאוד לפזר על השולחן בסלון כמה ספרים גם אם לא משתמשים בהם בפועל... הילדים הקטנים לא יודעים מה אביהם עושה בחדר עבודתו במחשב, והם חושבים לתומם שהוא רואה כל היום סרטונים או גולש בפורום... לכן חשוב להוציא ספרים מהארון ולהזכיר את קיומה של התורה הגדולה

וכך כשיגדלו הילדים, יכנסו גם הם לחדר המחשב, ויפזרו כמה ספרים על השולחן...

ישא ברכה כתב:בעז"ה

סקרנות גרידא.

יש כאן מישהו שלומד כמה שעות ברציפות מול המחשב, (לא כותב ומעיין תוך כדי, או מעיין בספר מסוים, אלא לומד ברציפות מקרא/משנה/גמרא/הלכות/אגדות).

אני נוהג כך בד"כ.

לכאו' לא מומלץ להוציא את הספרים מן הבית על אף שאינם בשימוש.
כתוב בספר "פלא יועץ"
"לכן לא יקשה לבו לבז כסך וזהב לקנות ספרים הרבה ולקים מאמר רבותינו ז''ל (משלי כג כג) אמת קנה ואל תמכר, ואפלו אם יש לו ספרים שאינו יודע לקרא בהם או שיש לו כפולים לא ימכר אם לא על מנת לקנות אחרים תחתיהם, שהרי כתיב בספר החסידים מעשה באחד שהיה לו ספר הזהר יתר ומכרו וקראוהו בחלומו בהמה, ואמרו לו שראשי תבות בהמה רוצה לומר בערת הקדש מן הבית".

כידוע לימוד מספרים לא היה נהוג בעם ישראל מקדמת דנא.
אם היינו נכנסים לבימ"ד של שופטים, זקנים, נביאים, אנשי כנסת הגדולה, תנאים, אמוראים, סבוראים וחלק מהגאונים-
הספר היחיד שהיה מונח להם על השולחן הוא תנ"ך.
איך הסתדרו עם חינוך הילדים?
כנראה שהסתדרו.

שבע כתב:וכבר המליצו בצחות (ע"פ ד' הירושלמי במס' דמאי):
"עם-הארץ אימת שבת עליו"

בשבת אין לו אפשרות אפילו לחפש את מקור המימרא הזאת...

ובחיוב אמרו "תלמיד חכם איקרי שבת"...

מטעים כתב:לכאו' לא מומלץ להוציא את הספרים מן הבית על אף שאינם בשימוש.
כתוב בספר "פלא יועץ"
לכן לא יקשה לבו לבז כסך וזהב לקנות ספרים הרבה ולקים מאמר רבותינו ז''ל (משלי כג כג) אמת קנה ואל תמכר, ואפלו אם יש לו ספרים שאינו יודע לקרא בהם או שיש לו כפולים לא ימכר אם לא על מנת לקנות אחרים תחתיהם, שהרי כתיב בספר החסידים מעשה באחד שהיה לו ספר הזהר יתר ומכרו וקראוהו בחלומו בהמה, ואמרו לו שראשי תבות בהמה רוצה לומר בערת הקדש מן הבית.

בסיום צ"ל ביערתי.

מטעים כתב:לכאו' לא מומלץ להוציא את הספרים מן הבית על אף שאינם בשימוש.
כתוב בספר "פלא יועץ"
לכן לא יקשה לבו לבז כסך וזהב לקנות ספרים הרבה ולקים מאמר רבותינו ז''ל (משלי כג כג) אמת קנה ואל תמכר, ואפלו אם יש לו ספרים שאינו יודע לקרא בהם או שיש לו כפולים לא ימכר אם לא על מנת לקנות אחרים תחתיהם, שהרי כתיב בספר החסידים מעשה באחד שהיה לו ספר הזהר יתר ומכרו וקראוהו בחלומו בהמה, ואמרו לו שראשי תבות בהמה רוצה לומר כערת הקדש מן הבית.

בספר חסידים לא כתוב כמובן על א' שהיה לו ספר הזוהר, ועל עיקר מכירת ספרים ע"ש תתקכז-ט.
המקור לדברי הפלא יועץ הוא בדבש לפי ב,ד בשם ספר כתיבת יד ישן.

ע"ע שמושה של תורה ב' סיפורים מענין זה על שו"ת רע"א כפולים.

עזריאל ברגר כתב:

מטעים כתב:לכאו' לא מומלץ להוציא את הספרים מן הבית על אף שאינם בשימוש.
כתוב בספר "פלא יועץ"
לכן לא יקשה לבו לבז כסך וזהב לקנות ספרים הרבה ולקים מאמר רבותינו ז''ל (משלי כג כג) אמת קנה ואל תמכר, ואפלו אם יש לו ספרים שאינו יודע לקרא בהם או שיש לו כפולים לא ימכר אם לא על מנת לקנות אחרים תחתיהם, שהרי כתיב בספר החסידים מעשה באחד שהיה לו ספר הזהר יתר ומכרו וקראוהו בחלומו בהמה, ואמרו לו שראשי תבות בהמה רוצה לומר כערת הקדש מן הבית.

בסיום צ"ל ביערתי.

מכיון שבחלום אמרו לו, ולא הוא אמר את זה לכך נאמר בערת.
ולשון הפסוק הוי כמליצה ולא ציטוט מדויק.

האם מי שמשדרג את גירסת האוצר שלו, עובר גם כן על האיסור הנ"ל?...

נשר כתב:

דרומי כתב:פשוט שאין תחליף לעיון בספר ממשי, וספרים שבאים לשימוש יומיומי לא אוותר עליהם. מצד שני הספריות הממוחשבות טובות הן לצורך חיפוש והן לצורך ספרים שאינם באים לשימוש יומיומי אלא לעתים נדירות.

כדאי להעיר שלטובת חינוך הילדים חשוב מאוד לפזר על השולחן בסלון כמה ספרים גם אם לא משתמשים בהם בפועל... הילדים הקטנים לא יודעים מה אביהם עושה בחדר עבודתו במחשב, והם חושבים לתומם שהוא רואה כל היום סרטונים או גולש בפורום... לכן חשוב להוציא ספרים מהארון ולהזכיר את קיומה של התורה הגדולה

וכך כשיגדלו הילדים, יכנסו גם הם לחדר המחשב, ויפזרו כמה ספרים על השולחן...

גוט.
פעם שמעתי, שמלמד אחד ביקש מילדי כיתתו שכ"א יאמר את עבודתו של אביו. להפתעתו, ילד שהוא בנו של אברך, אמר שאביו עובד במחשבים, ואילו ילד אחר, בנו של מתכנת, אמר שאביו יושב ולומד! התברר, שהאברך דנן אכן לומד, אך בבית הוא הוא עושה זאת עם המחשב, ואילו המתכנת באמת מתכנת, אבל בבית, בכל רגע פנוי הוא לומד מתוך ספר תורני, מודפס כמובן..

לענ"ד האפשרות ללמוד ללא ההחצנה של הלימוד - יש בה הרבה ברכה
אם פעם מי שהיה עומד בתור לקופה או לאוטובוס ותוך כדי עיין בגמרא היה מעורר מבטים מסביבו
הרי שכעת ניתן לרפרף בנייד כמו כולם מסביב אלא שהם בשלהם ואתה בגמרתך...
תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף טז
שוב, פעם אחד גזר רבי שלא ישנו לתלמידים בשוק. מאי דרש - חמוקי ירכיך כמו חלאים, מה ירך בסתר - אף דברי תורה בסתר.