דבורה הנביאה- שופטת ישראל- כפשוטו?

[י. רבינוביץ]

אם זה כפשוטו איך זה מסתדר עם מ"ש הרמב"ם שאין למנות לכל התפקידים שבישראל אלא איש ולא אשה?
("וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא" שופטים ד, ד)

[חכם באשי]

דנים בזה, איני זוכר מי.
בדוק נא בספרו של רא"י סורוצקין, גבורת יצחק, על אתר (נראה שהספר מצוי באוצר).

[תוך כדי דיבור]

פלאני לא רק על שאלה שפשוטה כבר בתוס' לפחות בחמש מסכתות (וממילא בכל שאר מפרשי הגמרא, רא"ש ור"ן וכו'), ולא רק ששואלים מצד הנהגה אליבא דהרמב"ם ולא מצד דיינות אליבא דכולי עלמא. עיין בתוס' גיטין פ"ח ע"ב (ובשאר מקומות) שכתבו שני תירוצים ובנידה דף נ' ריש ע"ב (ובשאר מקומות) כתבו תירוץ שלישי. אלא בעיקר פלאני על השאלה ע"פ הרמב"ם, שתשובתה (ע"פ התוס' הנ"ל) כתובה ברדב"ז על דף הרמב"ם עצמו.

[מן הגורן ומן היקב]

דנים בזה, איני זוכר מי.
בדוק נא בספרו של רא"י סורוצקין, גבורת יצחק, על אתר (נראה שהספר מצוי באוצר).

מזכיר לי, ששאלו אחד תגיד מה הדין חש"ו טומטום ואנדריגנוס במצוה פלונית, אמר ברוב חשיבות: מסתמא במנחת חינוך מדבר מזה...'.
בקיצור חכם באשי, לא צריך להשיב על כל שאלה, כשלא יודעים, ולשלוח כל פעם לאותו ספר, כי אחרי זה מתפדחים כמו שאתה רואה. שלך גורן.

[חכם באשי]

"הרב גורן" היקר,
לזכרוני, בכל הודעותי בפורום הזה, שלחתי לספר גבורת יצחק עוד פעם אחת או פעמיים (לא בדקתי; אתה מוזמן לבדוק).
ו'הפדיחות'?! נו, לא נורא...

[י. רבינוביץ]

פלאני לא רק על שאלה שפשוטה כבר בתוס' לפחות בחמש מסכתות (וממילא בכל שאר מפרשי הגמרא, רא"ש ור"ן וכו'), ולא רק ששואלים מצד הנהגה אליבא דהרמב"ם ולא מצד דיינות אליבא דכולי עלמא. עיין בתוס' גיטין פ"ח ע"ב (ובשאר מקומות) שכתבו שני תירוצים ובנידה דף נ' ריש ע"ב (ובשאר מקומות) כתבו תירוץ שלישי. אלא בעיקר פלאני על השאלה ע"פ הרמב"ם, שתשובתה (ע"פ התוס' הנ"ל) כתובה ברדב"ז על דף הרמב"ם עצמו.

פשש... כמה פלאות (פלאני פלאני), עליך נאמר "אתה תוך כדי דיבור עושה פלא הודעת בעמים עוזך".
אנחנו לא זכינו להגיע לדרגה שלך (=לא חיפשנו בזה באוצר השו"ת היות והתקלקל)
ומ"מ תשובתך נכונה ויפה.

[צוציק]

אנחנו לא זכינו להגיע לדרגה שלך (=לא חיפשנו בזה באוצר השו"ת היות והתקלקל)

תגובתך מעידה על רמה אישית נמוכה ביותר.
וגם רמת ידע לא מי יודע מה? בשאלות כל כך מפורסמות אפשר להסתדר גם עם אוצר שו"ת מקולקל.

[י. רבינוביץ]

דנים בזה, איני זוכר מי.
בדוק נא בספרו של רא"י סורוצקין, גבורת יצחק, על אתר (נראה שהספר מצוי באוצר).

מזכיר לי, ששאלו אחד תגיד מה הדין חש"ו טומטום ואנדריגנוס במצוה פלונית, אמר ברוב חשיבות: מסתמא במנחת חינוך מדבר מזה...'.
בקיצור חכם באשי, לא צריך להשיב על כל שאלה, כשלא יודעים, ולשלוח כל פעם לאותו ספר, כי אחרי זה מתפדחים כמו שאתה רואה. שלך גורן.

מזכיר לי, ששאלו שתים תגידו הרי הדין בחש"ו טומטום ואנדריגנוס (אנדרוגינוס) במצוה פלונית אינו כך ומדוע הרמב"ם אומר כך, אמרו 'ברוב חשיבות' (בהחלט שעשעת אותי עם הביטוי הזה): מסתמא כבר טעה בזה מישהו...':

אני מאחל לך מעט מזעיר מן הידע שיש לחכם באשי,
ועיין ברשב"ם (במדבר יח, כז) כדגן מן הגורן - שהוא בלאו וכו' ("מעלה עשן כלשהו, רבי").

ובנימה קצת רצינית, מדוע להתרברב על השני? היה מיותר. שאלתי שאלה, ענו תשובות, די בזה, את הניתוחים 'המדעיים' (מי יותר מתפדח ומי פחות) כל אחד יכול להשאיר לעצמו.

[י. רבינוביץ]

אנחנו לא זכינו להגיע לדרגה שלך (=לא חיפשנו בזה באוצר השו"ת היות והתקלקל)

תגובתך מעידה על רמה אישית נמוכה ביותר.

לא אתווכח איתך. רק אומר שהתגובה שלך מעידה על רמה אישית גבוהה ביותר.

[איש_ספר]

רבינוביץ היקר - צודק תוכ"ד בפליאתו, וטובה היתה לך השתיקה. הצגת שאלות לפני עיון בסיסי וקל לא מכבדת את השואל וגם לא את המקום (קל וחומר לתשובות).

[י. רבינוביץ]

רבינוביץ היקר - צודק תוכ"ד בפליאתו, וטובה היתה לך השתיקה. הצגת שאלות לפני עיון בסיסי וקל לא מכבדת את השואל וגם לא את המקום (קל וחומר לתשובות).

נתגלה קלוני ברבים שאני ע"ה.

[אפרקסתא דעניא]

מציע להנהלה למחוק את כל התגובות הלא ענייניות לשאלה (כולל זאת :~)

[י. רבינוביץ]

בשבת עיינתי בסוגיה הזאת ובהרבה ראשונים, וראיתי את התירוצים
אחד מהתירוצים שחוזר על עצמו בראשונים הוא שדבורה רק לימדה את הדינים (תוס' גיטין, מרדכי שבועות, רדב"ז על הרמב"ם ועוד) ושני דברים לא מובנים לי בזה:
א- לא מובן איך היא עצמה ידעה הדינים, הרי כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות, מלבד הדינים הנצרכים לה, וקשה לפרש לשון שפיטה על מעט הדינים שאשה מותרת ללמוד, יותר משמע שמדובר בדיני ממונות.
ב- איך היא לימדה את ישראל בתור אשה, (אא"כ נאמר שמותר הדבר)?


אגב, הריטב"א כתב בשבועות (לו):
אמרו בירושלמי אשה לא דנה ולא מעידה ומש"ה על דבורה והיא שפטה את ישראל וכתיב נמי ויעלו אליה בני ישראל למשפט זה שהיו מתנהגים על פיה לא בתורת מינוי דהא אמרינן בספרי שום תשים עליך מלך ולא מלכה וה"ה לשאר משימות אלא שמתנהגים ע"פ עצתה או שקבלו עליהם לדין שהמקבל עליו לדין ולעדות קרוב או פסול דינו דין ועדותו עדות כדאיתא בפרק דיני ממונות:

ועיין במנ"ח (עח, ט) שכתב: ונראה פשוט דאם חכמי הדור חלוקים באיזה דין באיסור והיתר, חוץ מדינים שצריך בית דין בשעת מעשה כמו דיני נפשות או דיני ממונות, והולכים אחר הרוב, אין חילוק דאפילו חכמים קטנים מצטרפים לרוב אם הם חכמים ואל תסתכל בקנקן וכו', וכן נשים חכמניות, כמו דבורה ששפטה את ישראל, אכן בבא איזה דין שצריך בית דין, צריכים בות דין כשר, אבל לענין מחלוקת באיזה דבר, אין שום חילוק, רק מי שהוא חכם חשבינן דעתו יהיה מי שיהיה, כן נראה פשוט:

[אוצר החכמה]

א- לא מובן איך היא עצמה ידעה הדינים, הרי כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות, מלבד הדינים הנצרכים לה, וקשה לפרש לשון שפיטה על מעט הדינים שאשה מותרת ללמוד, יותר משמע שמדובר בדיני ממונות.

זה היה לפני שאמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות ואסרו את זה ולכן אין קושיא ועיין בשו"ת מהרי"ל שכתב שרי חנינא בן תרדיון סבר כהנך תנאי דפליגי על כל המלמד ולכן לימד את ברוריה.

ב- איך היא לימדה את ישראל בתור אשה, (אא"כ נאמר שמותר הדבר)?

לא ציינת איזה איסור יש בדבר באופן עקרוני (אני מדגיש באופן עקרוני כי באופן מעשי וודאי הדבר תלוי בצדקת האנשים ויש מקום להתרחק במקום החשש מעין העניינים של לא ילמד רווק סופרים וכדומה אבל הרי לא על זה מדובר)
אם כוונתך לקול באשה ערווה כשלימדה בצבור (כעין שאילת שלום גבי ילתא בקדושין) אפשר לומר שאמרה דבריה ע"י מתורגמן כגון בעלה או בנה.

[תוך כדי דיבור]

זה היה לפני שאמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות ואסרו את זה ולכן אין קושיא ועיין בשו"ת מהרי"ל שכתב שרי חנינא בן תרדיון סבר כהנך תנאי דפליגי על כל המלמד ולכן לימד את ברוריה

סוף דבריך פשוט, אבל לגבי תחילת דבריך, לפי זכרוני מהרי"ל כתב ההפך, שמה שנאמר שבימי חזקיה בדקו ולא מצאו מדן ועד באר שבע אפילו ילדה שלא תהא בקיאה בהלכות טומאה וטהרה, נקטו הלכות אלה בדווקא משום ששייכות גם לנשים ועל כן ידעו אותן, וגם זאת לא על ידי לימוד אלא מצד קבלת הוריהן, אבל הלכות אחרות שאינן שייכות לנשים - לא ידעו.
ועוד יש להוסיף שדווקא בימינו אין זו קושיה כלל, שהרבה (וביניהם מהרי"ל עצמו) מדייקים שאסור ללמד בתו אמרו, אבל ללמוד בעצמה רשאית, והרי הכל מונח בספרים ויכולה ללמוד כחפץ נפשה (ויש שדייקו טפי, שאם מבקשת ללמוד רשאים אחרים ללמדה. ובין להך ובין להך, על זו הדרך מצאנו לאורך הדורות נשים חכמניות רבות שלימדו תלמידים תורה [לרוב מאחורי פרגוד. ואיני יודע מה צריך מתורגמן, הרי לדינא לא שייך בזה קול באשה] - והאריך בזה בספר עלי תמר על הירושלמי בסוגיה בסוטה). אבל בימי דבורה הכל היה איש מפי איש בעל פה, ונביאים ובתי דינם (וברשימה של הרמב"ם היתה אמורה להיות בין פנחס לעלי), ועל כרחך לא יכלה להורות לבני ישראל הדינים אם לא שלמדה מפי מורי הדור שלפניה. אלא שכאמור הדבר פשוט שאין לשייך לאותו דור את מחלוקת בן עזאי ובן זומא, ואת דברי רבי אליעזר גבי המלמד בתו תורה. ואין דברי מהרי"ל סותרים לזה מפני שעל דרך הכלל קאמר, ומברר שגם באותם דורות לא היה המנהג שהנשים ילמדו תורה - אבל ודאי לא בא לאפוקי נשים חכמניות יחידאיות, וכדבורה.

[אוצר החכמה]

אתה מתייחס לשו"ת מהרי"ל החדשות בהוצאת מכון ירושלים ושם משמע כמו שכתבת
אבל בשו"ת מהרי"ל הישנות כתוב כמו שכתבתי על רחב"ת ושם גם לא ס"ל שבהלכות הנוגעות להם מותר ללמוד.

[תוך כדי דיבור]

הסיפא (גבי הדיוק) הוא מהחדשות, אבל הרישא (גבי טומאה וטהרה) הוא בישנות.
וכבר במהדורת מ"י הקשו שהתשובה בחדשות משמע רבותא דלא כהתשובה בישנות; אבל מ"מ, סוף סוף מהרי"ל חד הוא. ועוד דבשלמא ברוריא אליבא למעשה שברש"י, אבל דבורה לא הוכיח כלום על תחילתה, ובע"כ (גם אליבא דהתשובה בישנות) יש כאלה היוצאות מן הכלל. ואל לנו לומר שגם דבורה סופה הוכיח, כמארז"ל עה"פ "עד שקמתי דבורה", כי בניגוד למעשה שברש"י זהו אינו מן העניין, ודי לנו שעל המעשה דברוריא תמהו רבים וגדולים, הבו דלא לוסיף ולחדש חלילה דברים כאלה על נביאת אלקים חיים.

[אוצר החכמה]

זה ברור שאין לומר כן על דבורה ואין מי שמעלה על דעתו.

עדיין אני אומר שאפשר לומר שדבורה למדה כי היה לפני האיסור, ומה שהביא המהרי"ל מחזקיה הוא ליישב שמשמע לכאורה שחייבות ללמוד דינים הנוגעים להם, (שכן באמת דעת האגור שמו שהביא הב"י) שהרי נראה שהייתה הנהגה שכולם ידעו ובוודאי הוא מחמת שהדבר חיוב או לפחות ראוי שייעשה ואיך אסרוהו (לפי דעתו שם שגם הלכות הנוגעות להן אסרו) וע"ז השיב שלמדו מהנהגת בית אביהם.

[אוצר החכמה]

[לרוב מאחורי פרגוד. ואיני יודע מה צריך מתורגמן, הרי לדינא לא שייך בזה קול באשה]

דבר זה נידון באחרונים מכח המעשה של ילתא שהבאתי לעיל שמוכח שלאו דווקא קול זמר, ומאידך גיסא דבור הרגיל שרי וע"ז דנו אם כשמדברת בציבור שרי ןלכן כתבתי שגם לאוסרים יש ליישב כמו שכתבתי.

[פולסברג]

הקפצה לרגל הפטרת השבוע.