שמירת שבת כהלכתה - מהדורה חדשה

[מור]

בימים אלו נוחת בחנויות (אחרי כמה שנים של: "או טו טו, ממש תיכף") הספר/יצירה "שמירת שבת כהלכתה" להג"ר יהושע ישעיה נויבירט שליט"א (ישלח ה' דברו וירפאהו במהרה), במהדורה חדשה ומורחבת.
לא שזפתיו לעומק בכדי לעמוד על החידושים שבו, ואציין מקופיא:
כמובן ששונתה הכריכה האדומה/שחורה המיתולוגית, ובמקומה צצה תכלת חדישה.
הספר לא יוצא עוד תחת מכון 'מוריה', אלא ע"י 'נשמת אהרן ויעקב' בית וגן, העמותה תחתיה פועלות רשת ישיבותיו של הגהמ"ח שליט"א. [יושבי אוהל משיחים בשעות דמדומים, שענין 'פעוט' זה עמד בסוד שורש ההמתנה הארוכה שבהוצאת הספר החדש. ומעשה שהיה כך היה: משסיים הגהמ"ח לכתוב את ספרו ותר הוא אחר יזם או גורם שידפיסנו. הוא התקשה במציאת גורם כזה, שכן אז,ספר כגון דא היה בבחינת חידוש מוחלט. נידפק על דלתי 'מוריה', והללו נאותו להדפיס בתנאי שרוב מוחלט של ההכנסות לטובתם, ואף לקחו בעלות על צורת הספר. משיצא הספר לשוק וחולל את המהפכה, נמצא הגהמ"ח מפסיד ו'מוריה' ששים ושמחים. עם הזמן, ביקש הגהמ"ח להוציא עוד מהדורה בהוצאה עצמאית, אך מוריה טענו שהם הבעלים עליו. אזלו ובאו לדין תורה, שם נפסק שצורת העימוד הותיקה שייכת למוריה, והמחבר רשאי להדפיסו מחדש, שכן על התוכן הוא הבעלים ולא אחר. לא הייתי מתיר אף ס"ס יבמה לשוק על בסיס שמועה זו, שכן מקור רציני אין, מה עוד, שצורת העימוד הנוכחית די מזכירה את זו הותיקה, אם כי על כך יש להשיב].
הספר עדיין יוצא מטעם 'הלכה למעשה לבית היהודי', שככל הנראה מלבד כותרת משנה לספר, זה גם שם של איזשהו בית מדרש להלכה או משהו כזה.
הסכמות חדשות, מאת: מרן הגרי"ש שליט"א (הנוגע בהסכמתו בנקודה שהמחבר דלה והשקה מתורת 'מחותני' הגרש"ז זצוק"ל. חשוב לציין כי המכתב הוא של הגרי"ש עצמו, לא על 'בלנק', ולא ע"י אי מי מבאי ביתו או משפחתו החותם 'בפקודת'; הוא ולא שליח, מלאך ושרף), הגר"ש אויערבאך שליט"א, ו - הפתעה - הג"ר מנשה קליין שליט"א מאונגוואר.
כמו"כ מוסיף המחבר פרקי הודיה בהם מספר בפרוטרוט על נס הצלתו מהולנד (או משהו כזה), וכן פרקי מבוא להלכות שבת.

במשך השנים האחרונות קיבל הגהמ"ח המוני הערות והארות על ספרו, ומפי השמועה למדנו שבשנים האחרונות קבע הוא חברותא עם אחד מבניו, לעבור על ההערות, ולשלב את הצודקות שבהם במהדורה החדשה. - אפרופו בניו, בספר מצויין כי כל הזכויות שמורות ל'מחבר ובניו', במקום ל'הרב יהושע נויבירט, נוה עוזר (תשאלו מישהו מבית וגן איפה זה נוה עוזר...), בית וגן'.

עוד יש לוחשין, שהספר החדש הושפע במידת מה מרוח הפסיקה הנושבת בעשור האחרון, מאז נלב"ע מרן הגרש"ז, שכמדומה שבחיי חיותו נחשב למלך בלתי מעורער בהל' שבת, ומאז נשתנתה הרוח מעט. ולהיות שאינני מבין ברוחות אלו ואופיין, אסתפק בהצגת השמועות הנלחשות מעל אדי כוסות קפה ותה, בין השעות 6 ל7 אחה"צ, במטבחי הכוללים והישיבות.

ואבואה בקריאה של חיבה: היודע בטיב הענינים יותר משמועות כאלו ואחרות, נא ישטחם כאן ונדעם.

ולשאלה הבלתי נמנעת: עם הופעתו של ה'ארחות שבת' - אשר מקפיד להביא מהשש"כ כסדר - מהי מידת השפעתו ותקפו של ה'שמירת שבת'? האם ישנם הבדלים מהותיים ביניהם - ואם כן מה הם, ומה יסוד ההבדל בין ב' בתי המדרשות?

[מנחם]

כמה הערות קטנטנות:
א. המהדורה הראשונה של הספר לא יצאה לאור ב'מוריה' אלא ב'פלדהיים'! (זהו הספר הראשון של ההוצאה בארץ).
ב. "הלכה למעשה לבית היהודי" זה שם הסדרה שרצה הרהמ"ח להוציא, כשהראשון בה הוא "שמירת שבת כהלכתה", אלא שלא אסתייעא מילתא והוא נשאר היחיד (אם לא נחשב את 'אשי ישראל' על הלכות תפילה שי"ל ע"י תלמידיו).

המשך אולי יבוא בל"נ

[חכם באשי]

מור,
זו ממש כתבה1
חיילך לאורייתא ולפורום!

והערה קטנה:

[יושבי אוהל משיחים בשעות דמדומים, שענין 'פעוט' זה עמד בסוד שורש ההמתנה הארוכה שבהוצאת הספר החדש. ומעשה שהיה כך היה: משסיים הגהמ"ח לכתוב את ספרו ותר הוא אחר יזם או גורם שידפיסנו. הוא התקשה במציאת גורם כזה, שכן אז,ספר כגון דא היה בבחינת חידוש מוחלט. נידפק על דלתי 'מוריה', והללו נאותו להדפיס בתנאי שרוב מוחלט של ההכנסות לטובתם, ואף לקחו בעלות על צורת הספר. משיצא הספר לשוק וחולל את המהפכה, נמצא הגהמ"ח מפסיד ו'מוריה' ששים ושמחים. עם הזמן, ביקש הגהמ"ח להוציא עוד מהדורה בהוצאה עצמאית, אך מוריה טענו שהם הבעלים עליו. אזלו ובאו לדין תורה, שם נפסק שצורת העימוד הותיקה שייכת למוריה, והמחבר רשאי להדפיסו מחדש, שכן על התוכן הוא הבעלים ולא אחר. לא הייתי מתיר אף ס"ס יבמה לשוק על בסיס שמועה זו, שכן מקור רציני אין, מה עוד, שצורת העימוד הנוכחית די מזכירה את זו הותיקה, אם כי על כך יש להשיב].

גם אני שמעתי את מרבית השמועה, ואף אנוכי איני יודע מקורה.
שמא מקורה מ"רב סרן שמועתי", שלפעמים עובד שעות נוספות בכוללים...

[מור]

כמה הערות קטנטנות:
א. המהדורה הראשונה של הספר לא יצאה לאור ב'מוריה' אלא ב'פלדהיים'! (זהו הספר הראשון של ההוצאה בארץ).
ב. "הלכה למעשה לבית היהודי" זה שם הסדרה שרצה הרהמ"ח להוציא, כשהראשון בה הוא "שמירת שבת כהתלכתה", אלא שלא אסתייעא מילתא והוא נשאר היחיד (אם לא נחשב את 'אשי ישראל' על הלכות תפילה שי"ל ע"י תלמידיו).

המשך אולי יבוא בל"נ

א. יתכן. כך ידוע וזכור לי מהספר ששוכב בבית הורי. הספר הנוכחי יו"ל באמת ע"י פלדהיים.
ב. אני מעיף כעת מבט ומוצא שאכן גם אשי ישראל יו"ל במסגרת הלכה למעשה וכו'. זה רק שם של סדרה, או שם של עמותה/גוף/מכון?

ממתינים להמשך. ההודעה עושה תחושה של מישהו שיודע על מה הוא מדבר.

[מנחם]

א. הספר הנפוץ (מהדורת תשל"ט) הוא מהוצאת מוריה. קודם לכן יצא במהדורה אחת בפלדהיים (עם הסכמת הגר"ש הלוי שליט"א), כשבגב הספר כתוב למעלה 'הלכה למעשה...' ולמטה 'שמירת שבת..", ובמהדורה שניה (ללא ההסכמה) הפוך.
ב. אם תפתח את הספר בעמוד השער, תחזינה עיניך "הלכה למעשה לבית היהודי ספר ראשון: שמירת שבת כהלכתה" (לא בדקתי את המהדורה החדשה).

[מור]

הגר"ש הלוי - ואזנר?

העדר הסכמתו קשור בקונטרס ההשגות שיצא בבני ברק?

[מנחם]

הגר"ש הלוי - ואזנר?

אכן!

העדר הסכמתו קשור בקונטרס ההשגות שיצא בבני ברק?

לא ידעתי

[אליהוא]

http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whic ... m_id=19616

[נהנה מהאוצר]

כמה הערות קטנטנות:

ב. אני מעיף כעת מבט ומוצא שאכן גם אשי ישראל יו"ל במסגרת הלכה למעשה וכו'. זה רק שם של סדרה, או שם של עמותה/גוף/מכון?

מפי השמועה יש לבעה"מ אשי ישראל שליט"א יד גם בשש"כ החדש, ולא ראיתי עדיין את השש"כ אבל יתכן שזה מופיע גם בהקדמה

[נהנה מהאוצר]

http://bhol-forums.co.il/topic.asp?whichpage=4&topic_id=2523762&forum_id=19616

כבר בקשו להתחשב בחסומי הגישה למקומות אלו ורפשם, ואם יש שם חידוש שראוי להביאו כאן אנא הבא תמצית הדברים

[מבי מדרשא]

מן הסתם יושבי שער דפה מודעים לכך שבקהלים דב"בב ספר שמירת שבת אינו כהלכתה. ובפרט בחוג חזון איש והמסתעף. אף ארחות שבת היה בסכנה, אלא שקבלם תחת כנפיו. אך שש"כ היה בבחינת מחוץ לתחום. מענין עתה לראות אם החמיר במקומות שהקל או שנשאר כפי דעתו בראשונה.

[תוך כדי דיבור]

לא הבנתי. באים לספר באווירת יום חג על מהדורה חדשה ומורחבת של ספר הלכה מהחשובים של הדור האחרון. ומה מספרים? שהכריכה חדישה, שיוצא במכון אחר, ויש כמה "הסכמות" (האם כך הן מוגדרות? לא נכון יותר לומר: מכתבים?), וגם פרקי הודיה (או משהו כזה). אה, וגם צורף סוף סוף המבוא להלכות שבת, שנדפס עד עתה בנפרד בחלק ג' (של התיקונים).

רק לקראת סוף ההודעה אנו למדים, מפי השמועה בכלל, שיהיו חידושים ותיקונים גם בגוף הספר... ועוד לוחשים שמא ישתנו איזה פסקים. דווקא בדבר הכי חשוב לגבי המהדורה החדשה, אין כאן משהו ברור, חבל.

נ.ב. לגבי השאלה האחרונה, סבורני שבינתיים יש לשאול להפך, מה מידת השפעתו ותקפו של האורחות שבת (מפאת היותו ספר חדש עדיין). תוקפו והשפעתו של השש"כ אינם צריכים לפנים. לגבי ההבדלים ביניהם, זה עניין להרחבה נפרדת כמדומני, כי רבו.

=====
לגבי הלכה למעשה לבית היהודי, יש להוסיף כי הגר"י נויבירט כתב גם ספר על חינוך הבנים למצוות, ושם גם מופיעה כותרת זו. ומכל מקום, אין זה חשוב אם נכתבו עוד קצת או הרבה ספרים תחת אותה כותרת, כי מה שברור הוא שספרו שש"כ היה אב מייסד לדור שלם של ספרי הלכה שנכתבו וממשיכים להיכתב בארבעים השנים האחרונות.

=====
ונשאלת השאלה, כב' נהנה מהאוצר, אם חסום שם (מדובר בפורום "סופרים וספרים") מניין הידיעה על הרפש? האם בשל חזקת הפורומים הסמוכים לו? או שגם על זה משיחין בשטיבלך?

[מור]

לא הבנתי. באים לספר באווירת יום חג על מהדורה חדשה ומורחבת של ספר הלכה מהחשובים של הדור האחרון. ומה מספרים? שהכריכה חדישה, שיוצא במכון אחר, ויש כמה "הסכמות" (האם כך הן מוגדרות? לא נכון יותר לומר: מכתבים?), וגם פרקי הודיה (או משהו כזה). אה, וגם צורף סוף סוף המבוא להלכות שבת, שנדפס עד עתה בנפרד בחלק ג' (של התיקונים).

רק לקראת סוף ההודעה אנו למדים, מפי השמועה בכלל, שיהיו חידושים ותיקונים גם בגוף הספר... ועוד לוחשים שמא ישתנו איזה פסקים. דווקא בדבר הכי חשוב לגבי המהדורה החדשה, אין כאן משהו ברור, חבל.

אחר בקשת המחילה בבכי וחליצת מנעל כדין.
הנה כי כן, בודאי חלפת על כל הודעתי תוך כדי דיבור, ולא היה סיפק בידך להתעכב כדבעי על השורה איתה פתחתי:

לא שזפתיו לעומק בכדי לעמוד על החידושים שבו, ואציין מקופיא:

לאמור: לא בדקתיו בעיון כה"צ (וחזון למועד אי"ה), ולכך אינני יכול לציין את השינויים המשמעותים ברמת ההלכה, המהות והתוכן, ורק ציינתי - כהנראה מקופיא - את השינויים החיצוניים-ויזואליים, ואת הפרטים השוליים. דוקא לגודל ההערכה לספר כה נכבד (אשר כפי שציינת, ובצדק, הוא ניהו ה'אבא' של כל ספרי ההלכה האקטאוליים בדור האחרון),לא נכנסתי לפרטים מהותיים, שכן להם טרם התודעתי על סמך בחינה אישית. אכן, לי אין בזה עוד ידיעה ברורה, ולהכי, ומתוך זהירות - הקפדתי שלא ליכנס לנדון זה.
בסופה של ההודעה ציינתי שלל שמועות הנוגעות לתוכן הספר ומהותו - תוך כדי הבהרה שאינני נוטל אחריות עליהן, ומכאן גם נגזר מקומן בסופה של ההודעה.

בדבר האתקפתא על ה'הסכמות' לעומת 'מכתבים': א. אם זכרוני איני בכזיב, זו גם מטבע הלשון בה נקט המחבר בהציגו את המכתבים ( ;) ) הנ"ל. יתכן שטעיתי. ב. אפעס, לא מוצא את הנפק"מ. מה לעשות שלפני הכל זו 'הסכמה'.

שאני יבין: כב' מקפיד עלי על כך שהרב נויבירט צירף פרקי הודיה, וכן שרק עתה פרסם את המבוא?

[מבי מדרשא]

על מדת הצלחת הארחת שבת תעיד הכמות המדהימה בה נמכרו ב הכרכים החדשים בכוללים מרכזיים בב"ב וירושלים, תוך ימים ספורים. כיום ארחת שבת זה הספר הנגיש יותר לאברך ממוצע משמירת שבת.
בנוגע למהדורה החדשה, הבדל אחד ראיתי והוא קוסמטי בלבד, מלבד שינוי והגדלת הפונטים, עשה המחבר שימוש בהערת צד לכתיבת תמצית לכל הלכה. על שינוי אחר סיפרוני ועדיין לא היו עיתותי בידי, שעשה המחבר כמעשה ארחות שבת וצירף לפני כל פרק את תמצית הסוגיא בגמ' ובשו"ע בקצרה. לכשאפנה אשנה בזה הספר ואם עד אז מור לא יעדכן אשתדל לעשות זאת.

[מנחם]

מה שברור הוא שספרו שש"כ היה אב מייסד לדור שלם של ספרי הלכה שנכתבו וממשיכים להיכתב בארבעים השנים האחרונות.

בהבדל חשוב ויסודי מאוד, שספר זה נכתב ע"י הפוסק עצמו, ולא ע"י מלקט ואוסף שמועות!

[תוך כדי דיבור]

ב. אפעס, לא מוצא את הנפק"מ. מה לעשות שלפני הכל זו 'הסכמה'.

אנא באר נא לי, אחר שאינני מבין מעצמי, באיזה מובן המכתבים החדשים מהווים הסכמה. הסכמה לאיזה עניין, ומבחינת מי? רצונך לומר שהיו אנשי הגר"ש אויערבך והגרי"ש אלישיב, שעד עתה סירבו לסמוך על שש"כ, אבל עתה עם ההסכמות החדשות יעשו כן?
אמנם בכל אופן, אם המחבר בעצמו כתב "הסכמה" מעל, לא יהא לי מה להלין.


נ.ב. חס ושלום מקפיד. אלא, שבאמת עד עתה מהפרסומים השונים עלה בידי הרושם שלא מדובר בבושם חדש שלא היה בעולם, אלא בסה"כ באיחוד של כרך התיקונים וההוספות (עם תיקוני הגרשז"א, והמבוא להלכות שבת - שלא כמשתמע מדבריך כאילו לא פורסם עד היום) יחד עם הכרך הראשי (וכמובן כרך ב'), בתוספת כמה מכתבים ואיזה מאמר. לפיכך סברתי, ומתוך כך כתבתי, שיש לברר האם ישנם חידושים גם בליבת הספר, קרי התוכן שלו.

[זחלץ_קליח]

בסדרת הלכה למעשה לבית היהודי יש גם את ספרו החשוב אהל שרה על חציצה וטבילה

[זחלץ_קליח]

בסדרת הלכה למעשה לבית היהודי יש גם את ספרו החשוב אהל שרה על חציצה וטבילה

צ"ל אוהל

[מור]

קיבלתי באישי: (ולהיות שאינני בר גישה לפורום דלהלן, לא אדע על תגובות נוספות שיתכן שפורסמו שם. אפשר והשייכים בכך, יעשו עמנו חסד וידלו דלה עבורנו משם פניני קושט ואמת - אם ישנם כאלו)

בענין השש"כ החדש, מצ"ב הודעה שהתפרסמה בפורום 'ספרים וסופרים' (ע"י ניק בשם 'אסתרהדסה'):


מהדורה חדשה שמירת שבת כהלכתה - שינויים מהקודמת


לנוחות הלומדים, אודה אם באשכול זה יובוא שינויים בשש"כ בין המהדורה בחדשה (תש"ע) לבין המהדורה הקודמת. המטרה איננה לדון מדוע שונו/נוספו דברים אלא להביא בפני הלומדים את ההבדלים.

א. במהד' חדשה: פט"ז י"ט: נוסף "ולכן אין לשחק ולבנות באבני לגו או קליקס וכדו' שהרי הם נתקעים החוזקה" (להעיר שהיו שלמדו מהמד' הקודמת להתיר בניה בלגו - עיין ילקוט יוסף שי"ד, ונראה שכוונת המחבר היא ש"אבני פלא" שהוא התיר במהד' הקודמת אינם לגו, ולכן בהם היה מותר משא"כ לגו).

ב. במהרה החדשה פרק כג מ"ו : "גם אסור להצמיד כל דבר מגנטי על גבי גוף מתכתי (כגון מקרר) אם אמנם דעתו להשארי אותו למשך זמן, וה"ה שאסור להסירו משם (ע"פ ההערות יסוד הדין שנוי במחלוקת הרמ"א בסימן שט"ו א' והחזו"א נב יג לגבי העמדת וילון מחובר שאינו מחיצה המתרת, וקצ"ע מדוע כתב בלשון החלטית ואילו בשאר מקומות (ושם בסעיף הקודם) ציין לשתי הדעות.

ג. פרק כט הערה קלג, בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א שבספר מקרא קודש, להתיר קריאת אורחים מתוך הכתב אפילו לבעל הסעודה כיון שכיום לא מכינית מספר מנות מדוייק ולא בהול ולא יבוא למחוק.

ד. מהד' חדשה פרק י' סעיף יב: התייחסות למקררים חדשים שלא היו בזמן כתיבת מהד' קודמת.

ה.מהד' חדשה: פרק כד סעיף ב': "מותר לחולה להשתמש בסרגל מד כאב המאפשר לחולה להגדיר את רמת הכאב ממנו הוא סובל (עיין עמ' תרפ"ב, טמנם לא מצאתי התייחסות האם כיון שמותר חובה להשתמש כדי להגדיר את אמת החולי וכו').

ו. מהד' חדשה פרק כ"ט ל : "ראוי להימנע מלהפעיל בערב שבת וחג מכשיר הקלטה (מזכירה אלקטרונית וכדו') לצורך קליטת עניני מסחר, ואף בידוע שהפונים אל המכשיר יהיו גויים, אבל מכשירים כאלה וכן תא קולי הפועלים על ימות השבוע בבית או במשרד אין צורך לנתק אותם מלפני השבת ואפילו כשיש חשש שיכניסו הודעות בשבת, ובתנא שלא ישמעו את ההודעות או את פעולת המכשיר בשבת"

ז. מהד' חדשה פרק מ סעיף פב: התיר נסיעת תומכת לידה ללוות את היולדת (ולא פירט האם גם לבעל מותר).

ח. מהד' חדשה פרק מ' סעיף עא: פרטים בכיבוי מכונית אחד נסיעת פקו"נ שלא היו במהד' הקודמת..

ט. מהד' חדשה פרק כט סעיף ע: נהג השואל בשבת להראות לו את הדרך יאמר לו שאינו יכול להגיד לו ולדעה אחרת יאמר לו אסור לחלל שבת וליסוע, אבל מראה לו הדרך כדי למעט חילול שבת.

י. "החוצה את הכביש גם במקום שמותר לחצות מצד חוקי הרשות, כאשר הוא רואה מכונית עם נהג יהודי מתקרבת אל יחצה... כדי למעט באיסורי תורה הכרוכים בעצירה והמשך נסיעה של הנג"

[מנחם]

שמעתי ממגידי אמת, שברגע האחרון הוכנס סעיף שדן בשאלה שנשאל הרהמ"ח בשבת שעברה (פרשת נשא)!

[חיים]

עוד בעניין "מורייה".
מדובר בזכויות יוצרים של הרה"ג יעקב ווייל והרב זלצמן (לא זוכר שם פרטי). הם השתתפו בעריכת המהדורה השנייה ואף הוסיפו הקדמה משלהם.
המעיין בהקדמתם יכול להיווכח כמה גדול היה חלקם בעריכת הספר.

[נהנה מהאוצר]

=====
בטעות נכתב פעמיים

[נהנה מהאוצר]

נשאלת השאלה, כב' נהנה מהאוצר, אם חסום שם (מדובר בפורום "סופרים וספרים") מניין הידיעה על הרפש? האם בשל חזקת הפורומים הסמוכים לו? או שגם על זה משיחין בשטיבלך?

לא משיחין ולא מקרנות וקו"ו שלא ממקומות סמוכים החסומים, אלא כמעט מ......עצמו
וכלל לא עלה על דעתי שיש בזה משום רפש, שא"כ לא הייתי כותבו
וביותר שהדבר ידוע שמדובר באחד מגדולי תלמידיו, ומה שייך רפש לכאן

[אוצרניק]

רציתי להתייחס לסעיף אחד מהמצוטט

י. "החוצה את הכביש גם במקום שמותר לחצות מצד חוקי הרשות, כאשר הוא רואה מכונית עם נהג יהודי מתקרבת אל יחצה... כדי למעט באיסורי תורה הכרוכים בעצירה והמשך נסיעה של הנג"

מה הדין כשהנהג הוא גוי. (השאלה מאד מצויה במקומי בחו"ל, רוב נכרים, ורוצים לעבור את הכביש, והגוי עוצר את רכבו), האם זה נקרא שהגוי עושה מלאכה במיוחד עבור יהודי ?

[מור]

ויש כמה "הסכמות" (האם כך הן מוגדרות? לא נכון יותר לומר: מכתבים?),

אמנם בכל אופן, אם המחבר בעצמו כתב "הסכמה" מעל, לא יהא לי מה להלין.

הנה כי כן, בדקתיו היום, ולהדיא כתב המחבר 'הסכמות'. אגב, הסכמתו של הגרי"ש נושאת את התאריך טבת תשס"ח.

ומפי השמועה (שלשם שינוי מבוססת ובדוקה) למדתי, שבשל הביקוש הגדול מתעתדים בשבועות הקרובים להוציא מהדורה נוספת, ואף הספיקו להכניס בה כמה שינויים!
(אקוה, שיעבירו את הספר הגהה נוספת מבחינת טעויות הקלדה. מבדיקה מדגמית שערכתי, כמעט בכל עמוד ישנה טעות הקלדה).

[תחכמוני]

אולי יכניסו את המהדורה הישנה למאגר???

[רוני]

חס וחלילה בלי לזלזל בכבוד המחברים וכו',
אך עד כמה שמישהו נוהג ובודק בכל בעיה הלכתית רק על פי ספר זה,
אזי לאותו אדם "מותר" להשתמש גם "רק" במהדורה הראשונה של הספר.

ולמובחרים שבכאן,
ניתן לכתוב חבורות על הסתירות בין מהדורא קמא למהדורא בתרא, וליישבם ע"פ הרוחות הנושבות הנ"ל.

מעניין האם זה כזה פשוט שאפשר להשתמש בהסכמות שקיבל במהדורא קמא גם במהדורא מחודשת זו.

[מנחם]

חס וחלילה בלי לזלזל בכבוד המחברים וכו',
אך עד כמה שמישהו נוהג ובודק בכל בעיה הלכתית רק על פי ספר זה,
אזי לאותו אדם "מותר" להשתמש גם "רק" במהדורה הראשונה של הספר.

באר דבריך

[ישראל הר כסף]

דור ששופט את שופטיו...
שברור לו שכל הכרעת הפוסקים היא רק מכח לחצים של ציבורים מסויימים.
כך היה בענין המעלית שבת עם הארחות שבת שהעיז להביא את דעת המתירים, וכנראה כך רוצים לומר שיש כאן.

[מגיב ומניב]

גם אנוכי הצעיר כפותח הנידון לא נכנסתי בעובי הקורה, ורק עלעלתי זעיר פה זעיר שם. ובכן, חושבני כי הגדרת תרומתו של הספר שמירת שבת כהלכתה מעבר להיותו קובץ פסקי הלכה שימושיים, הוא שהמחבר היה הראשון שפתח את השערים של כל השאלות המצויות בזמנינו והפרטים הקטנים, ומדד בשלו כל שעה"צ או שביתת השבת שנוגע לענין, ובכך הכשיר את הדרך וסללו לבאים אחריו, וה'ארחות שבת' בכללם. נקודה זו באה לידי ביטוי הן בהסכמת מו"ר הגר"ש אויערבאך לספר, והן בהקדמת תלמידיו לספר אורחות שבת.

אך דומה כי הקו המנחה של השש"כ במהדורותיו השונות עד למהדורה זו היה עניני יותר עם נטיה לכחא דהיתרא, כאשר גם את הקולות הוא כותב למעלה, ברם באורחות שבת ישנה מגמה אחרת קצת כנראה לכל מעיין, ומסתבר שהרבה סיבות לכך, ואכמ"ל.

יחודו של האורחות שבת הוא התאמת הספר לבני תורה ןיושבי אוהל, כאשר הוא מכניס את המעיין ל'מילתא בטעמא' בבהירות מדהימה שעלתה למחברים בעמל של שנים.

יתירה מזו, למי שזקן ורגיל בין שבילי ה'ארחות שבת' יראה כי למרות הבאת הדעות השונות במדה מרובה מן השש"כ, הרי שהמחברים נוקטים יותר בעמדת הכרעה אם בצורת הבאת הדברים ואם בסדרם וכד', וכן היתה כונתם מתחילה כידוע לי בבירור.

באשר למבקרי השש"כ ה'ב"ב' עליהם יאמר, אם להרבות ולהגדיל תורה באתם, ואל חקר האמת פניכם, הכנסו בבית המדרש ונישקול וניטרי בדברים עד לליבונם ומיצויים, אבל לדון על ה'רוח הנושבת' וכו', לא כל הרוצה ליטול את השם יטול, ובפרט אם בהיחבא הוא 'גונב' משם את כל המקורות, וד"ל.

אשוב, כי זוהי התרשמות של שנים עברו בהגותי בספרים הנ"ל, ואינני מתייחס למהדורה זו. רק יצויין כי הפעם הוא מביר גם מפסקי מרן הגריש"א שליט"א, וזה כבר תועלת כשלעצמה.

[שיבר]

ומעשה שהיה כך היה: משסיים הגהמ"ח לכתוב את ספרו ותר הוא אחר יזם או גורם שידפיסנו. הוא התקשה במציאת גורם כזה, שכן אז,ספר כגון דא היה בבחינת חידוש מוחלט. נידפק על דלתי 'מוריה', והללו נאותו להדפיס בתנאי שרוב מוחלט של ההכנסות לטובתם, ואף לקחו בעלות על צורת הספר. משיצא הספר לשוק וחולל את המהפכה, נמצא הגהמ"ח מפסיד ו'מוריה' ששים ושמחים. עם הזמן, ביקש הגהמ"ח להוציא עוד מהדורה בהוצאה עצמאית, אך מוריה טענו שהם הבעלים עליו. אזלו ובאו לדין תורה, שם נפסק שצורת העימוד הותיקה שייכת למוריה, והמחבר רשאי להדפיסו מחדש, שכן על התוכן הוא הבעלים ולא אחר. לא הייתי מתיר אף ס"ס יבמה לשוק על בסיס שמועה זו, שכן מקור רציני אין, מה עוד, שצורת העימוד הנוכחית די מזכירה את זו הותיקה, אם כי על כך יש להשיב].

כפי שנכתב לעיל המהדורה הראשונה לא הודפסה על ידי מוריה.
אחרי הדפסת המהדורה הראשונה הגיעו המוני הערות והשגות, ועלה הצורך לעבור על כל פסקי הספר ללבנם ולצרפם שנית הדק היטב. מלאכה זו עשו ר' יעקב וייל ור' אשר זלצמן במשך כמה שנים. כשנשלם הספר קיבלו הם את זכויות ההפצה של הספר, דבר שמחבר הספר לא התכוין לעשות בעצמו. אם כן איפוא הזכויות של בעלי מוריה הם גם בגוף הספר. לא יפלא אם יוודע כי מקבלים הם אחוזים מן המהדורה החדשה, שכן, כאמור, מעשי ידיהם משוקעים בתוך הספר. תיתי לו לרבי שלמה זלמן אויערבאך ויורשיו שלא דורשים זכויות בספר רב המכר הזה.

[מור]

לתועלת יושבי אוהל דכאן, הנה פנינה שמצאתי בספר החדש, כאשר מצויין שם להדיא (בהערה) דהאמור שם זה דלא כהכתוב בשש"כ מהדו"ק.

בסי' שי"ז ס"ה פסק הרמ"א דקשר ועליו עניבה שרי לעשותו בשבת, (והדומא הכי מעשית היא קשירת נעליים שלנו). ובמ"ב שם הביא מהמ"א וט"ז דכ"ז הוא דוקא בדעתו להתירו בו ביום.

והנה יש שקושרים קשר ועליו עניבה, ועליהם עוד קשר (מהלולאות) לחזק את הקשר, ומצוי מאד כה"ג בקשירת נעלי ילדים שעושים כך בכדי לחזק את הקשר בל ימוט, (וכשמושכים את קצה החוט ניתר הכל, שכן הקשר נעשה רק מהלולואות). ויל"ע בזה, דהא בס"א פסק הרמ"א דקשר ע"ג קשר יש לחוש לו כקשר אומן, ואסור אף לבו ביום, ורק במקום צער התיר הרמ"א קשר כה"ג, ויש לדון בקשר השני שמעל הקשר שע"ג עניבה - היאך לידייניה.

ובשש"כ מהדו"ק כנראה אסר בזה, כדין קשר ע"ג קשר, אם לא במקום צער דמותר. ובארחות שבת העלה להתירו לגמרי, ובהערה שם הפליא על השש"כ דאסר בזה.

ואכן במהדו"ב חזר בו השש"כ מזה, (וכאמור, תוך ציון מפורש בהערה דזהו דלא כהאמור בשש"כ מהדו"ק), והתירו לבו ביום.

[איש_ספר]

ברוך השב רבינו מור
כמעט נתקיים בנו מור עובר.
תודה על דבריך החשובים.
והיתה שבתך שלום.

[תוך כדי דיבור]

הנה כי כן, בדקתיו היום, ולהדיא כתב המחבר 'הסכמות'. אגב, הסכמתו של הגרי"ש נושאת את התאריך טבת תשס"ח.

הנני להעמיד דברים על דיוקם בעניין זוטר זה. עתה ראיתי, ומצאתי שלאמיתו של דבר המחבר שליט"א עבר בין הבתרים: אמנם תוכן העניינים כולל את המכתבים חדשים תחת הפרק "הסכמות", ולכך כנראה התכוונת ש"המחבר כתב 'הסכמות'" - אולם בגוף הספר, בדפים של המכתבים הנ"ל עצמם, לא כתוב שום דבר ושום כותרת, ושלא כמו שכתוב בהמשך בראש דפי ההסכמות הישנות, "הסכמות (שקיבל המחבר על המהדורה הראשונה)" (ציטוט לא מדוייק).

[מורה צדק]

אציין כמה דברים בנוגע לנכתב כאן,

את הסיפור עם הוצאת מוריה שמעתי מהגאון המחבר עצמו, שהוא מקבל שקל או שנים על כל ספר שהם מוכרים, ושכל כמה חודשים הוא מקבל מהם צ'ק של כמה מאות שקלים.

מחבר האישי ישראל קשור מאוד להגאון המחבר שליט"א, ויודעי דבר אומרים שהרב בעצמו עבר על כל האישי ישראל,

עוד נקודה לציון, בתחילה כתב הרב בעמוד הראשון שספר זה הוא ספר הלכה למעשה לבית היהודי (איני זוכר את לשונו המדוייק), ולאחר שקיבל מכתב מהגאון ר' יצחק יוסף, הוסיף את התיבות לנוהגים על פי שיטת הרמ"א.

[סוקר]

בהמעיין החדש כתב הרב חנניה רכל רשימה יפה על מספר דינים שהשתנו לחומרא בין המהדורות הישנות לבין המהדורה החדשה.

[מורה צדק]

יוכל כבודו להעלותו כאן? לשמחינו במועד?

[שומר]

שאלתי את הגאון המחבר לפני שנים רבות מה זה שכתב הגרש"ז בנשמת אברהם שמבטל דעתו לחזו"א בענין בונה, והשיב ודאי שכך, ושאלתי אם כן למה חלק, והשיב שאפשר לצרף דעתו שאין בונה בחשמל במקרים אחרים ,מענין לא

[היא שיחתי]

מידי פעם יש הוספות בהערות של הספר עם החותם יינ
מספר הערות כאלו שראיתי למיטב שפיטתי היו טעות ומוטב שלא היו מוספות

ד"א יש בעיה בכך שהספר הוא כ"כ פופולרי ומחברים מציינים אליו וכיון שנשתנו מספרי ההערות הרי קשה למאוד למצוא המקור ודומני שאף בחזון עובדיה ח"ג האחרון מציין לפי המספור הקודם

[מורה צדק]

יש במהדורה החדשה טבלת התמצאות שמשווה בין המהדורות.