כי החיים בדברים הגשמיים הם חיים שאינם חיים, וחיים שקריים וכוזבים.
(אור יקר, כרך ה, עמ' פח - על זוהר חיי שרה, קלא, ב: חיין דאינון חיין)
כי החיים בדברים הגשמיים הם חיים שאינם חיים, וחיים שקריים וכוזבים.
(אור יקר, כרך ה, עמ' פח - על זוהר חיי שרה, קלא, ב: חיין דאינון חיין)
העשיר אינו משער חסרון העני בכל דבר, ולא צער גופו.
(אור יקר, כרך ו, עמ' יא - על זוהר וישלח, קסח, ב)
מציאות המצוות ועשיית המצוות הגשמיות - ידענום על מתכונתם בלי שיחסר דבר!
והחושב או מהרהר שאם יבא משה רבינו ע"ה עתה - יבאר לנו דרך אחר בתפילין או בציצית או בסוכה או בלולב, ודרך זה שאנו עושים יש בו טעות, המאמין זה הוא מין, כופר, אפיקורוס!
רק שיש לנו ספיקות בדינים, כגון תיק"ו שבתלמוד,
שאם היה בא אליהו עם משה רבינו ע"ה ומשיח צדקינו - יפרש לנו הספיקות ויתרץ לנו כל הקושיות.
האמנם מעשה המצות והדינים וכל תלמודנו לא ישתנה אפילו נקודה אחת, ואין בו שום ספק,
והמסתפק בזה חייב מיתה!
וכבר נענשו הרבים בהיותם מסתפקים בדברי רבותינו ז"ל, אפילו בדברי המדרשים בענין סנפרינון דבית המקדש וכיוצא (- בבא בתרא עה, א; וראה פרדס רמונים, שער ו, סוף פרק ג) - כל שכן וקל וחומר בענייני הדינים הפשוטים.
(אור יקר, רעיא מהימנא, שער א', סימן יח - נדפס בכרך טו, עמ' פח; מוגה מכ"י)
כי האומר אהיה כשר בכל התורה חוץ ממצוה פלונית - נקרא משומד למצוה ההיא!
(אור יקר, רעיא מהימנא, שער ב', סימן ג - נדפס בכרך טו, עמ' קיג, עיין שם בסוד הדברים)
כמו שהאדם עם היותו מלא מיינה של תורה צריך שלא יהא פגום במדותיו -
כן הכוס מלא - ירצה יין - ושלם.
(אור יקר, רעיא מהימנא, שער חמישי, סי' ח - נדפס בכרך טז, עמ' סג)
שבע כתב:כי האומר אהיה כשר בכל התורה חוץ ממצוה פלונית - נקרא משומד למצוה ההיא!
(אור יקר, רעיא מהימנא, שער ב', סימן ג - נדפס בכרך טו, עמ' קיג, עיין שם בסוד הדברים)
כי זכוך הדורות אינם על מציאות אחד -
יש דור שיזדכך בגמילות חסדים,
ויש דור שיזדכך בתפלות וכיוצא,
ויש דור שיזדכך בעסק התורה,
ויש דור שיזדכך בעסק המצות,
דור דור כפי הנהגתו - כך הם מייחדים הייחוד העליון כפי שיעור ובחינת המצוה שהם עסוקים בה.
(אור יקר, תקוני זוהר, בבא קמא, שער ראשון, סי' יב - נדפס ב"אור יקר" על תקוני זוהר, כרך א, עמ' ס-סא)
ואם ישובו גם כן יזכו.
וגם לסיבה זו תהיה ייסורין וחבלי משיח לישראל -
להשיבם ולהנחילם הטוב והגאולה,
ולא יחריב עולמו מפני השוטים.
והיינו סוד שימותו רבים מישראל במלחמות וברעב,
ויצאו רבים לחוץ מכלל עם ה',
ורבים ישובון מאון.
כי יזכו הכל - כפי מה שיטו עצמם בייסורין הבאים לבררם.
אבל שיעלה בדעת שיהיה תשועה לישראל ושרץ בידם -
זה הבל!
ורבים מתאוים ליום ה' -
ולא ידעו שהוא להם חשך ולא אור.
(אור יקר, תקוני זוהר, בבא קמא, שער ראשון, סי' יב - נדפס ב"אור יקר" על תקוני זוהר, כרך א, עמ' סא; מוגה מכ"י)
סוד יצר הרע המקרר, העצל, המונע האדם מעשות מצוה,
וזה עיקר עון ששה חדשי הסתיו - שהאדם מתעצל מצד הקרירות ומבטל המצות [...]
סוד יצר הרע המחמם, הזריז לעבירה,
וזה עיקר עון ששה חדשי הקיץ - שאדם מתחמם ביצרו וגורם לעצמו חטא עון ופשע [...]
(אור יקר, תקוני זוהר, בבא קמא, שער שלישי, סי' ו - נדפס ב"אור יקר" על תקוני זוהר, כרך א, עמ' רז, עיין שם בארוכה דבריו הנפלאים)
שכיון שעוסקי תורה בבכיה ודלות, שאר עם ה' מחזיקים אותם - וזוכים עמהם [= לגאולה].
ולכך בדורות אלו אי אפשר לעוסקי תורה לעמוד - אלא בצל בעלי ממון - כלל,
מה שלא היה כך בדורות הקדומים שהיו בעלי תורה מקיימין עצמם בעוניים.
לזה בזכות זה - יזכו כולם!
זולתי המורדים והפושעים, שעליהם נאמר וברותי מכם המורדים והפושעים.
(אור יקר, תקוני זוהר, בבא קמא, שער שמיני, סי' ז - נדפס ב"אור יקר" על תקוני זוהר, כרך ג, עמ' קכב, עיין שם בארוכה; מוגה מכ"י)
כמה נקראים אברהם - ומעשיהם כנמרוד
וכן יצחק - ומעשיהם כישמעאל
וכן יעקב - ומעשיהם כעשו
וזה רוב בני אדם - אין שמותם מורה על מעשיהם כלל!
(כ''י אור יקר, תקוני זוהר, בבא קמא, שער שני, סוף סי' ו').
שמעתי אומרים בשם החכם בעל הפרדס:
כי הבית הכנסת - מאסר הכסילים ומנוחת החכמים.
שבע כתב:בכ''י מסוף שנות הש':שמעתי אומרים בשם החכם בעל הפרדס:
כי הבית הכנסת - מאסר הכסילים ומנוחת החכמים.
אורח כתב:היתכן שכוונתו לרמ"ק בעל הפרדס? היו קשרים ביניהם? האם ראה והשתמש בחיבורי הרמ"ק?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 684 אורחים