פורום אוצר החכמה

היה איזה מאמר בקולמוס
ובשוליו במוסגר בצד
תקף איזה כותב אנונימי
שכתב שלא מצא מקור לאמירת יג מידות בהוצאת ספר תורה (ההתקפה הייתה בהקשר אחר)
כיון שאין הקולמוס תח"י איני זוכר אפי' המקורות שכן ציין שם

האם מישהו יודע על מקור קדום לזה או איזה נידון בזה?

הענין נמצא כבר בשער הכוונות ובפרי עץ חיים
כבר היה לנו אשכול על הנושא

במקבציאל היה בירור רחב ע"ז מאת הגר"י הלל, כמדומני שמסקנתו היתה שאע"פ שרבים גדולים ועצומים יחסוהו לאריז"ל, אין לו מקור בכתבים המדויקים.

למישהו יש מושג מהיכן נלקח ה'יהי רצון' המוזר שנמצא בסידור 'אשכול' לאומרו בעשי"ת אחר י"ג מידות?
במט"א, שהוא המקור הקדום ביותר לאמירת הי"ג מידות בעשי"ת, מובא שאומרים אחריו היהי רצון שאומרים בר"ה ויו"כ. לא מצאתי מקור ליה"ר של סידור אשכול הלז, אשמח אם יחכימוני.

איש_ספר כתב:במקבציאל היה בירור רחב ע"ז מאת הגר"י הלל, כמדומני שמסקנתו היתה שאע"פ שרבים גדולים ועצומים יחסוהו לאריז"ל, אין לו מקור בכתבים המדויקים.

בשעה"כ ובפרע"ח איתא להדיא שכ"ה על מחזור האשכנזים של האריז"ל

ספרא וסייפא כתב:למישהו יש מושג מהיכן נלקח ה'יהי רצון' המוזר שנמצא בסידור 'אשכול' לאומרו בעשי"ת אחר י"ג מידות?
במט"א, שהוא המקור הקדום ביותר לאמירת הי"ג מידות בעשי"ת, מובא שאומרים אחריו היהי רצון שאומרים בר"ה ויו"כ. לא מצאתי מקור ליה"ר של סידור אשכול הלז, אשמח אם יחכימוני.

דומני שענין אמירת י"ג מידות בהוצאת ס"ת כבר מוזכר בסידור ר' שבתי עם כוונת אמירת פסוקי שיר למעלות ובוודאי שמט"א אינו מקור הקדום ביותר)

אנא תעלה לכאן את היה"ר המנופיע בסידור הנ"ל (אינה בנמצא תח"י לע"ע), ובל"נ אברר בענין

הנה הנוסח:
"יהי רצון מלפניך ע"י הארת תיקונים עתיקא קדישא דעתיקין בזעיר שבאריך, יכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מידותיך ותתנהג עימנו במידת הרחמים ותתן לנו חיים ארוכים וטובים בעסקי תורתך וקיום מצוותך ולעשות רצונך, אמן וכן יהי רצון".

אף אם נמצא כזאת באחד מסידורי המקובלים, אך מי יימר שהוא מיועד לכל עמך בית ישראל אשר ממלמלים אותו בהברות מקוטעות מתוך חוסר הבנה מוחלט בכל מה שקורה שם. ומה שונה תפילה זו מכל שאר התפילות המופיעים בסידורי המקובלים שאינם מיועדים לכלל העם?
להוצאת 'אשכול' הפתרונים.

היה"ר נמצא בכל סידורי האריז"ל לאומרו אחר פסוקי "שיר למעלות" בעת הוצאת ס"ת בעשי"ת
וכמו"כ נמצא בסוף סדר תשליך (בסידור ר' קאפל הנוסח קצת שונה)
כהיום היה"ר כבר מופיע ברוב הסידורים החדשים לאומרו בעשי"ת, כך שבהלחט "אשכול" לא חידשו שום דבר

מעניין לדעת על סמך מה אתה קובע איזה תפילות "מיועד לכל עמך בישראל" ואיזה לא ?
בדיוק על איזה קויים אתה מבסס את הסלקציה ?

כעת ראיתי מקור זכר לאמירת י"ג מדות בעת הוצאת ספר תורה (בפרט בחודש תשרי)

בספר "חמשה מאמרות" מהרה"ק ממונקאטש זי"ע (עמוד קמ"ז) בשם הזוהר הקדוש

פ׳ תרומה (דף קע"ז ע"א) בזמנא דמטא תשרי ירחא שביעאה משתכחי אלין תליסר בעלמא

עילאה ומתפתחי תליסר דרחמי ...היינו הי״ג מדות יעו"ש.


ולפי הזוהר למה שלא לומר גם בשבת רק הי"ג מדות של רחמים (בלי יה"ר בקשת רחמים) ????

לשבטי,
כל הסידורים כהיום העתיקו את נוסח התפילה מסידור אשכול הוותיק, על כל שיבושיו וטעויותיו. ועל כן לא פלא שהעתיקו גם את היה"ר הזה משם. הסידורים המכבדים את עצמם בנוסח מדוייק [עליות אליהו, וילנא וכו'] אכן השמיטו יה"ר זה והכניסו במקומו את היה"ר של ר"ה ויו"כ, כמבואר במט"א.
אגב, חיפשתי בסידור הרש"ס שציינת, ולא מצאתי איזכור לזה.

יה"ר המיועדים לכל בית ישראל הם תחינות פשוטות שאינם קשורות בהכרח למושגים קבליים, לפחות אצל ציבור בני ליטא שעדיין לא אימצו את מנהגי הספרדים והחסידים למלמל גם שמות מלאכים וקטעי זוהר וקבלה כאשר עדיין לא באו בסוד ה'.

חיס כתב:ולפי הזוהר למה שלא לומר גם בשבת רק הי"ג מדות של רחמים (בלי יה"ר בקשת רחמים) ????

מכיון שא"א י"ג מידות בשבת כי אם ביום הקדוש

לא הבנתי אם כוונת הכותבים כאן לאמירת י"ג מידות ביו"ט, שע"ז נסוב מאמרו של הרב הלל במקבציאל, והסכים עמו מרן הראש"ל שליט"א, שיש להמנע מלומר י"ג מדות ביום טוב, ובכלל זה בראש השנה.

ספרא וסייפא כתב:לשבטי,
כל הסידורים כהיום העתיקו את נוסח התפילה מסידור אשכול הוותיק, על כל שיבושיו וטעויותיו. ועל כן לא פלא שהעתיקו גם את היה"ר הזה משם. הסידורים המכבדים את עצמם בנוסח מדוייק [עליות אליהו, וילנא וכו'] אכן השמיטו יה"ר זה והכניסו במקומו את היה"ר של ר"ה ויו"כ, כמבואר במט"א.
אגב, חיפשתי בסידור הרש"ס שציינת, ולא מצאתי איזכור לזה.

יה"ר המיועדים לכל בית ישראל הם תחינות פשוטות שאינם קשורות בהכרח למושגים קבליים, לפחות אצל ציבור בני ליטא שעדיין לא אימצו את מנהגי הספרדים והחסידים למלמל גם שמות מלאכים וקטעי זוהר וקבלה כאשר עדיין לא באו בסוד ה'.

אין לי מושג על איזה סידורים אתה שח (לא אשכול הותיק ולא אשכול החדש ....), אבל בסידור שתח"י מופיע היה"ר הנ"ל ככתבו וכלשונו כנמצא בכל סידורי האריז"ל ובסידור ר' שבתי מראשקוב (מה חשבת ? רש"ס מפרעמישלא ! קצת שכל לא יזיק ....), ללא קשר להרבש"ע של ר"ה ויו"כ והושע"ר שאומרים אותו אחר פסוקי "שיר למעלות" והיה"ר הנ"ל (וכנראה שבלבלת כאן בין השניים)
בסידורים שהזכרת כלל לא מופיע לא פסוקי "שיר למעלות" ולא היה"ר הנ"ל שלאחריהם כי אם י"ג מידות והרבש"ע של ר"ה ויו"כ והושע"ר, משא"כ בסידורי האריז"ל איתא שבעשי"ת אחר י"ג מידות אומרים י"ג פסוקי "שיר למעלות" ואח"כ יהי"ר הנ"ל ואח"כ הרבש"ע הנדפס בכל הסידורים, משא"כ בהושע"ר דא"א כי אם י"ג מידות ורבש"ע ולא פסוקי "שיר למעלות" והיה"ר (וכמו"כ בג' רגלים דאומרים י"ג מידות והרבש"ע של ג' רגלים, חוץ מב' ימים הראשונים של מחג הפסח שמוסיפים עוד "רבש"ע" מיוחדת)

שוב, עדיין לא הבהרת בדיוק על איזה קו אתה מבסס את הסלקציה על איזה תחינה "מיועד לכל בית ישראל" ואיזה לא .........
אצל ציבור בני ליטא של ימינו לא די "שלא אימצו את מנהגי הספרדים והחסידים למלמל גם שמות מלאכים וקטעי זוהר וקבלה כאשר עדיין לא באו בסוד ה'" .. אלא גם "לא אימצו את מנהגי האשכנזים "למלמל" פיוטים בחזרת הש"ץ ביו"ט" (ואצל חלק מהם גם לא נהוג תקנת חז"ל שהש"ץ "מלמלמל" שוב על השמו"ע בתפילת המנחה ...)
מה לעשות, מאלו שאין להם "מנהגים" (ולחילופין, אלו שביטלו את כל מנהגי האשכנזים) אין להביא ראי' על כל הקשור לעניני "מנהג"

מורה צדק כתב:לא הבנתי אם כוונת הכותבים כאן לאמירת י"ג מידות ביו"ט, שע"ז נסוב מאמרו של הרב הלל במקבציאל, והסכים עמו מרן הראש"ל שליט"א, שיש להמנע מלומר י"ג מדות ביום טוב, ובכלל זה בראש השנה.

והרי ע"ז יש לנו מפורש באר היטיב כמה פעמים בשעה"כ ובפרע"ח מנהגנו ממחזור האשכנזים של האריז"ל לומר י"ג בעת הוצאת ס"ת ביו"ט

דרך אגב,
חשבתי שאולי הענין של י"ג מידות, שייך באופן מסויים לרחמים של הקב"ה למחול על החטאים, ולכן הזכרתם תלויה באמירת וידוי וחזרה בתשובה, ולא בלא"ה. אמנם יש כמה מנהגים ל"כ, כמו אמירתם בשעת הוצאת ס"ת, או בתפילה על חולה, ולהנוהגים לאומרם בשעת ברית מילה. אשמח לדעת האם יש טענה כזו בקדמונים, שאין טעם לומר י"ג מידות אם לא בסמיכות לאמירת וידוי וכד'.

רצ"ב

מנקיי הדעת שבירושלים כתב:רצ"ב

הערה קטנה: ה'שערי ציון' כולו מבוסס על דברי האר"י, כפי שקבלם המחבר מתלמידיו - כמו שכתב בהקדמתו.

הבטחתי כתב:

מנקיי הדעת שבירושלים כתב:רצ"ב

הערה קטנה: ה'שערי ציון' כולו מבוסס על דברי האר"י, כפי שקבלם המחבר מתלמידיו - כמו שכתב בהקדמתו.

ללא ממש.
יש שם הרבה דברים שאין להם שום קשר להאריז"ל, ובתוכם דברים שלדעת האריז"ל כלל לא נכון לאומרם!