ר' תנחום הירושלמי ב"מדריך המספיק" (עמ' כג במהד' טולידנו, עמ' 6 במהד' שי) הביא את שירו של הרמב"ם שכתב בסוף משנה תורה (הניקוד שלי והוא משוער):
בִּשְׂדֵה תְּבוּנוֹת קָצְרוּ הַקּוֹצְרִים. חָכְמָה אֲשֶׁר אֶל כָּל נָדִיב עָרְבָה.
גַּם אַחֲרֵיהֶם לָקְטוּ הַלּוֹקְטִים. נַפְשִׁי אֲלֵיהֶם חוּבְּרָה קָרְבָה.
כַּמָּה אֲלֻמּוֹת אִלְּמוּ מֵהֶם אֲבָל. קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה.
והנה המשקל ב'דלת' הוא ברור - 2 תנועות ויתד, 2 תנועות ויתד, 2 תנועות ויתד.
אך ב'סוגר', לא מובן כ"כ כיצד יש לנקד ומה המשקל הנכון.
אם מנקדים עָרְבָה קָרְבָה נִצְּבָה, אזי השיר מסתיים בתנועה אחת ויתד, ולא בשתי תנועות ויתד.
ואם ננקד עָרָבָה קָרָבָה נִצָּבָה, אזי כלל אין כאן יתד.
דבר נוסף שיש להעיר, הרב טולידנו הוסיף "נדיב לב" (תוספת שאינה בשום כ"י של המדריך המספיק, וגם בכ"י של משנה תורה ספר שופטים (כ"י ניו יורק, ms. 8873) שבו הובא שיר זה של הרמב"ם לא נזכרה תוספת זו!) וייתכן שכוונתו בכך שיש לקרוא נְדִיב [לב], וכלשון הפסוק "נדיב ליבו", ובכך המילה "נדיב" הופכת ליתד, כמו שאכן צריך לפי משקל השיר, והמילה "לב" אינה מכלל השיר, אלא היא סמיכות שהושמטה.
אשמח אם יוכלו חכמי וידעני הפורום לחוות דעתם על הניקוד הנכון של שיר זה, וממילא - מהו משקלו הנכון.