אחשדרפנטובסקי כתב:(ערכתי הודעתי מחדש, לאחר תגובות הסלידה)
קיי"ל דם דגים אסור באכילה משום מראית העין, ואילו מערב בו קשקשים מותר דליכא חשש מראית עין.
ונשאלת השאלה, בדם אדם שאיסורו נמי אינו אלא משום מראית העין, האם מועיל קשקשים, או לאו?
עשוי לנחת כתב:אחשדרפנטובסקי כתב:(ערכתי הודעתי מחדש, לאחר תגובות הסלידה)
קיי"ל דם דגים אסור באכילה משום מראית העין, ואילו מערב בו קשקשים מותר דליכא חשש מראית עין.
ונשאלת השאלה, בדם אדם שאיסורו נמי אינו אלא משום מראית העין, האם מועיל קשקשים, או לאו?
ובכן, הרשב"א בתורת הבית (בית שלישי בבית הקצר תחילת ש"ה) כותב שדם אדם מותר כשיש בו היכר, אך ההפלאה בכתובות (ס) מדייק מרש"י שבדם אדם אין היתר אפי' עם היכר. ונפ"מ גם למציצת דם מהאצבע שלכאו' יש בזה היכר, שהכנה"ג אוסר, ובש"ך (יו"ד סו סקט"ז) וביהגר"א (סקי"ד) משמע שפסקו כהרשב"א שמותר, וכ"פ הפר"ח, הבאר שבע (טז) והפלתי. וגם לענין מילה לא מצאנו שהפוסקים הצריכו לשטוף את הפה אחר המציצה [אם לא משום נקיות לברכה], ומסתמא משום שיש בזה היכר. [נמצא רשום אצלי]
ולפי"ז יש לדון בקשקשים דידן, על אלו קשקשים מדובר [בדגים יש קשקשת של סימני טהרה ולא כמו קשקשים של אדם], אם ידוע שרק לאדם יש קשקשים ולא לבע"ח, לכאו' מותר. אך מי אמר לך שלבע"ח אין קשקשים? ואפי' את"ל שידוע בטבע שאין להם, לא כ"א יודע את זה, ואולי לא חשיב היכר.
אחשדרפנטובסקי כתב:התכוונתי לקשקשים של דגים. ואין כאן מראית העין, כיון שהרואה סבור שהוא דם דגים.
עשוי לנחת כתב:אחשדרפנטובסקי כתב:התכוונתי לקשקשים של דגים. ואין כאן מראית העין, כיון שהרואה סבור שהוא דם דגים.
[היכ"ת מעניינת, אבל] אם ככה, אז לכאו' לפי מה שכת' שהותר דם אדם כשיש בו היכר, מסתמא אין נפ"מ אם זה היכר של דם אדם דוקא, אלא סגי בהיכר שהוא דם של היתר ושרי.
יתר10 כתב:מפשטות הסוגיא עולה שדם אדם אסור אפילו בקשקשים, דהרי דייקו בגמ' בהו"א דרצו לתרץ בלא כינסו דכותה ברישא גבי אדם וכו' וא"כ גם למסקנא דאוקי בכינסו ובהיכר דכותה גבי דם אדם אסור אפילו בכינסו והיכר
סופר כתב:שאלה פשוטה:
אם נניח שדם אדם שונה בצבעו מדם דגים, היותר על ידי קשקשים? פשיטא שלא.
ואם כן, הרי כלפי האוכל מזיד הנזיד ידוע שאי"ז דם דגים ושהסיפור של הקשקשים זה בדיחה, וחזר הדין דכל שאסרו כו' אפי' בחדרי חדרים.
ומראית העין שלו גופיה אכתי לא הותר, וכמובן.
סופר כתב:תקרא שוב את הודעתי במתון. אולי תבין.
סופר כתב:אני טוען טענה פשוטה בתכלית:
אם יהודי מלק דג והריהו יחידי בחדרו אין איש אתו בבית, בכ"ז מלתא דפשיטא דבלא היכר דקשקשים אסור לו לשתות את הדם, וזה מטעם הידוע דכל מלתא דגזור רבנן משום מראית עין אסור אפי' בחדרי חדרים.
מעתה, אותו שותה דם האדם שיודע בברורות שהקשקשים דנן אינם אלא כסות עיניים, מי התיר כלפיו את איסור מראית העין?
דכלפיו אין הקשקשים מעלים ומורידים, לבד אולי השקיות של זק"א שמהם מוכחא מלתא.
מלת 'כמובן' שכ' לעיל נתכונתי על סברתי, ויש לישב כונת רעק"א.
סופר כתב:אני טוען טענה פשוטה בתכלית:
אם יהודי מלק דג והריהו יחידי בחדרו אין איש אתו בבית, בכ"ז מלתא דפשיטא דבלא היכר דקשקשים אסור לו לשתות את הדם, וזה מטעם הידוע דכל מלתא דגזור רבנן משום מראית עין אסור אפי' בחדרי חדרים.
מעתה, אותו שותה דם האדם שיודע בברורות שהקשקשים דנן אינם אלא כסות עיניים, מי התיר כלפיו את איסור מראית העין?
דכלפיו אין הקשקשים מעלים ומורידים, לבד אולי השקיות של זק"א שמהם מוכחא מלתא.
מלת 'כמובן' שכ' לעיל נתכונתי על סברתי, ויש לישב כונת רעק"א.
אחשדרפנטובסקי כתב:קיי"ל דם דגים אסור באכילה משום מראית העין, ואילו מערב בו קשקשים מותר דליכא חשש מראית עין.
ונשאלת השאלה, בדם אדם שאיסורו נמי אינו אלא משום מראית העין, האם מועיל קשקשים, או לאו?
אריה לייב כתב:אחשדרפנטובסקי כתב:קיי"ל דם דגים אסור באכילה משום מראית העין, ואילו מערב בו קשקשים מותר דליכא חשש מראית עין.
ונשאלת השאלה, בדם אדם שאיסורו נמי אינו אלא משום מראית העין, האם מועיל קשקשים, או לאו?
חשבתי פעם שאלה בכיוון זה בדין המפורסם שאסור להניח בשר בהמה בחלב שקדים מפני מראית העין, ולכן יניח שקדים בתוך החלב (עיין יו"ד סימן פ"ז סעיף ג' ברמ"א).
מדין זה יוצא לכאורה שאסור להניח בשר בכל מה שדומה לחלב פרה (כגון למשל היום יש חלב סויה, או חלב ריצ'קפה פרווה וכדומה) , כעת, האם מותר להניח בשר בחלב סויה וכדומה ויוסיף שקדים מפני מראית העין ?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 113 אורחים