'וכל אדם לא יהיה באהל מועד', למי נאמר הלאו?

[נוטר הכרמים]

בפרשת אחרי (טז,יז) וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקדש עד צאתו.

הג"ר מאיר שפירא זצ"ל מלובלין בספרו 'אור המאיר' סי' נב הפליא לתמוה בזה, הרי ביומא מד איתא דלאו זה שאסור לאדם להיות באהל מועד בעת הקטרת הקטורת אינו מיוחד דווקא ליוה"כ כאשר הכה"ג מקטיר את הקטורת בבית קדשי הקדשים, אלא גם בכל יום ויום כאשר הכ"ג מקטיר בהיכל אסור לאדם להיות נוכח שם, וכן נפסק להלכה ברמב"ם פ"ג מתמידין ומוספין ה"ג, ומשמעות דבריו שגם האיסור בכל השנה הוא מדאורייתא. ומה מאוד נפלא הדבר שאף לא אחד ממוני המצוות הכליל מצוה זו במנין הלאוין, הלא דבר הוא.

הגר"ד ורנר שליט"א הרב דחדרה סיפר ששמע מאביו הגרש"ב זצ"ל אב"ד ת"א, שכאשר הגיע ספר אור המאיר לידי חותנו הג"ר יעקב משה חרל"פ זצ"ל מאוד התפעל מצאת הספר, ובפתחו את הספר נזדמן שנפתח בסימן הנ"ל, ומצא קושיא זו, וחשב איזה רגע ואמר לתרץ הקושיא הנ"ל.

וזאת בהקדם מה שיש לחקור בגדר לאו זה דכל אדם לא יהיה למי נאמר, אם הלאו נאמר לכל אדם מישראל, או דבאמת המצווה הוא הכהן גדול, שעליו מוטל החיוב לדאוג לכך שלא יהיה שום אדם באהל מועד בעת עבודתו.

ואם אמנם כהך גיסא הוא, אזי מתורץ שפיר שציווי זה הוא חלק מסדר עבודת הכה"ג ביוה"כ, וזה פרט מהמצוה הכללית של סדר עבודת היום, ולכך לא מנאוהו מוני המצוות בפנ"ע, [ואף כי האיסור הוא בכל השנה כולה בעת ההקטרה, צ"ל דמ"מ אין זה לאו בפנ"ע אלא איסור שנלמד לכל השנה].

והגרי"מ זצ"ל הביא ראיה נפלאה לזה מדברי התוס' ישנים יומא יט,ב ד"ה כמין שהביאו דברי הירושלמי שגם מלאכים כלולים בלאו זה של 'כל אדם לא יהיה באהל מועד', כי ביחזקאל כתיב על המלאכים שדמות פניהם כבני אדם, יעו"ש. והנה זה פשוט שעל מלאכים ל"ש לצוות, שהרי אינם בעלי בחירה כלל. וע"כ שהצווי בכללו הוא על הכה"ג, ונכלל במצוה שלא יקטיר קטורת גם בעת שמלאכים שמה, ודפח"ח.

[עשוי לנחת]

פלאי פלאים

והגרי"מ זצ"ל הביא ראיה נפלאה לזה מדברי התוס' ישנים יומא יט,ב ד"ה כמין שהביאו דברי הירושלמי שגם מלאכים כלולים בלאו זה של 'כל אדם לא יהיה באהל מועד', כי ביחזקאל כתיב על המלאכים שדמות פניהם כבני אדם, יעו"ש. והנה זה פשוט שעל מלאכים ל"ש לצוות, שהרי אינם בעלי בחירה כלל. וע"כ שהצווי בכללו הוא על הכה"ג, ונכלל במצוה שלא יקטיר קטורת גם בעת שמלאכים שמה, ודפח"ח.

רק זה מעניין מאוד, דפשיטא ליה שהכה"ג יכול לדאוג שלא יקריב כשיש מלאכים! משמע שכה"ג בדרגה ששם לב לזה!

[איש אשכולות]

נוסח דומה כתוב בהגריפ"פ (בביאור על הרס"ג) שאי"ז כלל לאו אלא פסול בעבודה, ודוק היטב כי היינו כך.

[איש_ספר]

ז"ל הגאון אדר"ת בחיבורו חשבונות של מצוה

'הנה כתוב בפרשת אחרי בפרשת עבודת יוה"כ "וכל אדם לא יהיה בבואו אל אוהל מועד לכפר בקודש עד צאתו" וזה לי רבות בשנים שנשאלו ממני גדולי הדור הנהו רבנן דפקיע שמייהו מדוע לא הזכירו מוני המצות דבר זה ללאו גמור שהרי אין שום חולק על זה ובחיבורינו סדר פרשיות משנת תרל"ב כמדומני כתבתי בס"ד בדרך חידוד קצת אבל אי אפשר לומר כן כלל וידידי הגאון מ' נחום שפירא נ"י האבד"ק שאט השיבני בימי עלומי שכבר נשאל בזה מאת הג"ר מאיר מיכל נ"י בהיותו אז אב"ד שם והסכימו שאפשר הלאו הזה אינו רק פרטי רק הוא מענפי מצות עבודת יוה"כ וכבר השריש הר"מ ז"ל שאין למנות כל ענפי המצות כל אחד לעצמו וקבלתי אז תירוץ זה מדוחק וכעת נ"ל שאי אפשר לומר כן כלל דהא כמו שהוא בעבודת יום הכיפורים כן הוא גם בפרים ושעירים הנשרפים ובמעשי הקטורת שבכל יום כדאיתא ביומא מ"ד א' והכי תנן פרק א' דכלים וביומא שם ע"ב יליף לפר כהן משיח ופר העלם דבר של צבור ושעיר של ע"ז בגזרה שווה "כפרה כפרה" מיוה"כ וא"כ אי אפשר לומר שהוא פרט ממעשה הקטורת ומעבודת הנשרפים כולם ולע"ד צע"ג'.

וביומנו שמע אליהו שבכת"י:

בהיותי בקאוונא בש"ק פ' תו"מ בשנת תר"ן, קבלתי פני יד"נ הגאון ר' אלי' חיים מייזל שליט"א האבד"ק לאדז, ופלפלנו הרבה בד"ת.
שאלתיו מ"ט לא נמנה הלאו דוכל אדם לא יהיה באהל מועד

ויש שם אריכות בזה

[ירושלמי]

וככל הדבר הזה נתבאר גם ב"הררי קדם" להגרי"ד מבוסטון זצ"ל, יוהכ"פ סי' ע"ח, בשם הגר"מ זצ"ל. עי"ש דביאר לפי"ז הא דהביא הר"מ לאו זה בהל' יוהכ"פ ולא בהל' ביאת מקדש.

ח.jpg (104.82 KiB) נצפה 3238 פעמים