רב עסק באיסורא ושמואל בממונא - מקור לסברא

[תולדות אדם]

הבית דין המרכזי נשאר בנהרדעא לכן שמואל היה יותר מומחה בדיני ממונות, ואילו רב היה עסוק בלגדור את הפרוץ בבקעה שמצא וכל תקנותיו בענייני איסורא.

סברא זו ראיתי מתי שהוא, היכן שהוא, ונלאיתי למצוא איהו. האם מאן דהו ראה או שמע על כך. והעיקר האם מקורה מעוסקי ההיסטוריה ממחנינו או מחוצה לה.

[הבונה]

כנראה על יסוד הגמרא (בכורות מט: ועוד) הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני.
ובמסורת הש"ס (שבת נג.) ביאר בזה את מה דכינו שם בגמ' ובעוד כמה מקומות את שמואל -"אריוך", שהוא על יסוד הפסוק "אריוך מלך אלסר", וזה סימן שהלכתא כשמואל בדיני שהוא מלך אל-אסר כלומר רק לא בענייני איסור אלא רק כאמור בדיני.

[תולדות אדם]

זאת ידעתי שהסברא בנויה על הכלל של הילכתא כרב באיסורי וכו', וזאת היתה שאלתי, האמנם יש לה מקור לסברא זו, או שזה 'בויך סברא [=סברת בטן]' של אחד ההיסטוריונים.

אפרט יותר מה שזכור לי אולי יובן שאלתי יותר. כשעבר רב לסורא ובנה בה ישיבתו, עדיין נשאר הבית דין הגדול של בבל בנהרדעא מקום משכן שמואל, ואילו ברב מצאנו שיצא לגדור גדרי הבקעא בענייני איסורא.

[הבונה]

ראה גם בזה:

וכן דעתי נוטה דמאיזה טעם עשו חכמי הגמרא כלל זה לפסוק הלכה כשמואל בדיני וכרב באיסורי בכל מקום. לפי שידעו ששמואל היה רגיל תמיד לפסוק דינין ולכך היה מדקדק בהן ויורד לעומקן ומשכיל על כל דבר אמת. וכן רב היה רגיל לדקדק בהוראת איסור והיתר לכך סמכו על הוראותיו לעניני איסור והיתר. (רא"ש ב"ק פ"ד סי' ד)

אין כאן כל התיחסות למעברי ישיבה וכו'.

[תולדות אדם]

יאשר כח, זה מקור חשוב עבורי.
ויש סימוכין שמקום הדין העיקרי היה בנהרדעא, כי ממשיכו של שמואל היה רב נחמן שהיה גדול כוחו בדינין.

[הוגה ומעיין]

המקור לטעם לקירבה לנהרדעא כפה"נ אינו בראשונים, ובאנצי"ת הביאו רק דברי הרא"ש הנ"ל, ועוד טעם מחוות יאיר צד. אך ראה בזה דור דור ודורשיו ח"ג עמו' 184, מבוא לתלמודים של אלבק עמ' 195.

[תולדות אדם]

את המקורות היונקים משני צדיקים אלו מצאתי, אבל לא מפי אה"ו אנו חיים, ולא מתלמודו של אלבק אנו לומדים. חיפשתי מקורות מבתי מדרשות שלנו ולא מבית הספר דוינה.
תודה על המקורות החשובים שהבאת הגרה"ו.