◆ חיפוש מקור ◆

[ושא_נס]

"כל גאה שוטה". מקור הכי מוקדם? חז"ל? ספר מבחר הפנינים וכיו"ב? אולי ר' שמואל אשכנזי כתב בזה?
יש במהרש"א. אשמח למקור קדום יותר.
ייש"כ

[פלגינן]

"כל גאה שוטה". מקור הכי מוקדם? חז"ל? ספר מבחר הפנינים וכיו"ב? אולי ר' שמואל אשכנזי כתב בזה?
יש במהרש"א. אשמח למקור קדום יותר.
ייש"כ

יש באלפא ביתא תניתא. מביא שם מתקון מדות הנפש לרשב"ג, ארחות צדיקים, מוסרי הפילוסופים, אגרת המוסר לרש"ט פלקירה ועוד.

[מזהב שבא]

שלום וברכה,

מחפש את הגליון המדוייק של קול סיני בו כתב הרב עובדיה ע"ה בעניין הלכות מגיס בשבת. יש לי הפניה לעלון ולא למספר הגיליון.

[ושא_נס]

"כל גאה שוטה". מקור הכי מוקדם? חז"ל? ספר מבחר הפנינים וכיו"ב? אולי ר' שמואל אשכנזי כתב בזה?
יש במהרש"א. אשמח למקור קדום יותר.
ייש"כ

יש באלפא ביתא תניתא. מביא שם מתקון מדות הנפש לרשב"ג, ארחות צדיקים, מוסרי הפילוסופים, אגרת המוסר לרש"ט פלקירה ועוד.

תודה גדולה

אם אפשר להעלות כאן או באישי הדפים הנצרכים משם אודה לך מאד.

[בקרו טלה]

שלום וברכה,
מחפש את הגליון המדוייק של קול סיני בו כתב הרב עובדיה ע"ה בעניין הלכות מגיס בשבת. יש לי הפניה לעלון ולא למספר הגיליון.

קול סיני טבת תשכ"ג עמ' 15 או' כד [המאמר מתחיל בעמ' 12]
בעותק הנמצא באוצה"ח קול סיני ד ב חסר

[מזהב שבא]

שלום וברכה,
מחפש את הגליון המדוייק של קול סיני בו כתב הרב עובדיה ע"ה בעניין הלכות מגיס בשבת. יש לי הפניה לעלון ולא למספר הגיליון.

קול סיני טבת תשכ"ג עמ' 15 או' כד [המאמר מתחיל בעמ' 12]
בעותק הנמצא באוצה"ח קול סיני ד ב חסר

תודה רבה ועצומה, אשריך וטוב חלקך!

[הבטחתי]

טעם הזמנה לחליצה
כתבו חכמי האמת שצריך הזמנה וקביעות מקום כדי להרחיק החיצונים שיש להם שייכות להדבק באותו הרוח שהולך ערטילאי בלא בנים, כמו שעושים זימון בברכת המזון.
מהו המקור לזה?

הקפצה
ראיתי מעט רמז לענין במשנת חסידים, אולם לגבי זימון ולא לגבי חליצה

[שטייגעניסט]

מי כהחכם יודע פשר דבר.
משך חכמה ויקרא יט ב
הבורא יתברך בעצמותו הוא בלי תכלית ובלי גבול, ואינו צריך לשום שלמות זולתו, והוא שלם קודם היות העולם כמו לאחר היותו. רק מפני שהבורא יתברך רב חסד, האציל עולמות עליונים וגלגלים אין חקר ואין מספר, וכולם מספרים הודו וכבודו, ומשיגים הממציאים הבורא יתעלה. ונקודה אחת שם במשטר הגלגלים, חומר גס ועב, גלגל הארץ, והוא קטן מכל הגלגלים [כאשר שיערו החכמים, עד אשר תכתוש לעפר דק לא יעלה אבק השמימה].

[ישראליק]

חברים יקרים,

אני מחפש מ"מ על הענין שאדם צריך ליקח מוסר מהאדמה שאף על פי שדורכים עליה וזורקים עליה כל מיני זבל, לא מבעטת, כמו כן הוא ימשיך להיטיב כמו האדמה שמוציא פירות וכו'.

בתודה למפרע

[אישצפת]

חברים יקרים,

אני מחפש מ"מ על הענין שאדם צריך ליקח מוסר מהאדמה שאף על פי שדורכים עליה וזורקים עליה כל מיני זבל, לא מבעטת, כמו כן הוא ימשיך להיטיב כמו האדמה שמוציא פירות וכו'.

בתודה למפרע

[ישראליק]

חברים יקרים,

אני מחפש מ"מ על הענין שאדם צריך ליקח מוסר מהאדמה שאף על פי שדורכים עליה וזורקים עליה כל מיני זבל, לא מבעטת, כמו כן הוא ימשיך להיטיב כמו האדמה שמוציא פירות וכו'.

בתודה למפרע

יישר כח!

[שברי לוחות]

בקשת מקור מספרי הפילוספיה (היהודית) או מכל מקור יהודי אחר, שמציאות היא רק דבר ממשי, אבל לא דבר שניתן להתווכח עליו
כגון ניתן לומר שהמציאות היא שזהו שולחן אבל אי אפשר לומר שהמציאות היא שזהו שולחן גדול כי זהו דבר יחסי ונתון לוויכוח
תודה

[חיימקה]

ראיתי מביאים בשם הח"ח [כמדומני תורת הבית] שאף העובד לפרנסתו לא ישקיע בזה יותר מח' שעות ליום, וכל השאר אין זה נקרא לפרנסתו אלא למותרות.
איה מקומו?

[ושא_נס]

מחפש מקור מוקדם ככל האפשר לכך ש"אלהים" גימטריא "הטבע".
יישר כוח

[מה שנכון נכון]

מחפש מקור מוקדם ככל האפשר לכך ש"אלהים" גימטריא "הטבע".
יישר כוח

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... =P0027.LST

[שייף נפיק]

''שהנשמות ניזונות מן הקרבנות''
מקור

[ושא_נס]

במשניות אבות פרק ב' משנה ח': חמשה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי, ואלו הן, רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הכהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך.

וכתב ר' חיים יצחק כהנא בספרו יצחק ירנן על אבות שם דף כ"ד ע"א: ואלו הן - יש לדקדק, מאחר דנחית למנינא ואמר חמשה, למה חזר ואמר ואלו הן. ונראה דבא לאפוקי ממאי דאיתא באבות דרבי נתן פרק י"ד חמשה תלמידים, וקא חשיב חד מנהון רבי ישמעאל בן חנניה, לכך קאמר ואלו הן, עד כאן לשונו.

מה מקור הכלל שכשכתוב מניינא אין צריך ל"ואלו הן", וכשאין מניינא צריך "ואלו הן"???

יישר כוח

[מה שנכון נכון]

ראה קידושין טז ע"ב שיש שני מקרים שא"א לומר תנא ושייר או מנין או "אלו".

[שברי לוחות]

במשניות אבות פרק ב' משנה ח': חמשה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי, ואלו הן, רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הכהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך.

וכתב ר' חיים יצחק כהנא בספרו יצחק ירנן על אבות שם דף כ"ד ע"א: ואלו הן - יש לדקדק, מאחר דנחית למנינא ואמר חמשה, למה חזר ואמר ואלו הן. ונראה דבא לאפוקי ממאי דאיתא באבות דרבי נתן פרק י"ד חמשה תלמידים, וקא חשיב חד מנהון רבי ישמעאל בן חנניה, לכך קאמר ואלו הן, עד כאן לשונו.

מה מקור הכלל שכשכתוב מניינא אין צריך ל"ואלו הן", וכשאין מניינא צריך "ואלו הן"???

יישר כוח

אולי דבחד מינייהו סגי דלא לימא תנא ושייר
ברוך שכיוונתי להרב הנכון

[שייף נפיק]

''שהנשמות ניזונות מן הקרבנות''
מקור

נו...
אף אחד לא מצא..?!

[שברי לוחות]

''שהנשמות ניזונות מן הקרבנות''
מקור

נו...
אף אחד לא מצא..?!

ראה יהל אור דף ל"ה ע"ב ד"ה ובמ"א

[שייף נפיק]

יהל אור להמלבי"ם?
תוכל להביא?

[מה שנכון נכון]

יהל אור להמלבי"ם?
תוכל להביא?

להגר"א כמובן.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=208

חיבורו של המלבי"ם נקרא יאיר אור.

[שייף נפיק]

תוכל להביא?[/quote]

[מה שנכון נכון]

תוכל להביא?

??
לא ראית?

[שייף נפיק]

החסימה לא פותחת לי

[נהר שלום]

החסימה לא פותחת לי

[שייף נפיק]

יישר כחכם!!!

[שייף נפיק]

מאמרים על גוזמאות במספרים בש"ס

[יקר]

מחפש היכן נדפסו דבריו של רבי נתן מנעמירוב, אודות רבי נחמן מברסלב שאמר לו שיש להתפלל אפילו על כפתור שנפל מבגד (גם דברים ברוח זו משאר גדולי ישראל יסייעו לי).
תודה רבה!

[שייף נפיק]

זקוק בהקדם למאמר בזוהר הק' שסיבת חטא המרגלים היה בגלל שראו בארץ ישראל פחיתות מחמת עבודת הארץ.

[דרומי]

את הזוהר איני מכיר, אולם הדברים מבוארים בספרי חסידות לרוב, ואחד הידועים שבהם הוא בספר 'לקוטי תורה' לבעה"ת בתחילת פרשת שלח. סביר להניח שאם תעיין שם תמצא איזה הפניה לזוהר וכתבי האריז"ל שעליהם כנראה הוא מיוסד.

[ושא_נס]

במשניות אבות פרק ב' משנה ח': חמשה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי, ואלו הן, רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הכהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך.

וכתב ר' חיים יצחק כהנא בספרו יצחק ירנן על אבות שם דף כ"ד ע"א: ואלו הן - יש לדקדק, מאחר דנחית למנינא ואמר חמשה, למה חזר ואמר ואלו הן. ונראה דבא לאפוקי ממאי דאיתא באבות דרבי נתן פרק י"ד חמשה תלמידים, וקא חשיב חד מנהון רבי ישמעאל בן חנניה, לכך קאמר ואלו הן, עד כאן לשונו.

מה מקור הכלל שכשכתוב מניינא אין צריך ל"ואלו הן", וכשאין מניינא צריך "ואלו הן"???

יישר כוח

לעיל ציין החכם מה שנכון נכון, לקידושין. ואחר המחילה אינו ענין לנדון זה כ"כ. ואחר ההתייעצות הערתי על דבריו כך:
"לא מצאתי מקור לכלל זה. ויש להעיר כי במקומות רבים במשנה ובתלמוד נאמר מניינא ברישא ולאחר מכן נאמר ואלו הן, ולדוגמא בעלמא עיין יבמות ב א ואבות פרק ו משנה יו'ד".

[שברי לוחות]

ראה מה שכתבתי שם ולכאורה לזה נתכוון הרב מש"נ

[פלוריש]

בספר "קנמן בשם" לר' יהודה יודיל אפשטיין (תלמיד הגר"ח מוולוז'ין) הביא פיתון לברייתא הסתומה על מספר פסוקי התורה ותהילים ודברי הימים.
הוא כותב שראה זאת בספר ישן נושן ושמו "כתר תורה" - מהו הספר הזה?

[שברי לוחות]

בספר "קנמן בשם" לר' יהודה יודיל אפשטיין (תלמיד הגר"ח מוולוז'ין) הביא פיתון לברייתא הסתומה על מספר פסוקי התורה ותהילים ודברי הימים.
הוא כותב שראה זאת בספר ישן נושן ושמו "כתר תורה" - מהו הספר הזה?

נדפס בספר מעשה תורה
נמצא בהיברו בוקס עמ' 103

[מצפה]

שמעתי בשם הפנ"י שהביא תוס' בשם מדרש על דברי רבי יהודה בן בתירא לר"ע (שבת צו:) בין כך אתה עתיד ליתן את הדין שאם התורה כיסתה את המקושש למה אתה מגלה וכו', והקשו הלא באמת צדקו דבריו וטענה נצחת היא.
איה מקום התוס'?

[פלוריש]

נדפס בספר מעשה תורה. נמצא בהיברו בוקס עמ' 103

תודה רבה! תבורך!

[פרנצויז]

קודם כל, תגיד איפה הפני יהושע, או שתעתיק את לשונו.

[שמר]

היכן נמצא ת"י שאומר ששמן ויין במדבר הביאום העננים.