שהחיינו על אפיית מצה כבסוכה ולולב - למה אין אומרים

[א גאליציאנער]

מה והיכן המקור?
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[מה שנכון נכון]

עמ"ב תרמא, ב דכשאינו ניכר שבא רק למצוה אין מברכין, וכן בנר חנוכה.
הן משום שבכל הלילות וכו', והן משום שגם בפסח מצה רשות חוץ מהכזית.
וצ"ל שבסוכה חשיב ניכר טפי אף שהוא רק מהזמן (כמ"ש הטור שהוא תחלת ימי החורף וכו').

[עזריאל ברגר]

למרות שדווקא במצה יש ציווי מפורש "ושמרתם את המצות" משא"כ בלולב...

[כדכד]

לכאורה הכוונה שמשמרם שלא יחמיצו בתוך הכנתם ואפייתם ולמה זה ענין לשהחינו

[עזריאל ברגר]

יש לכאורה מצוה לאפות מצות.
אין מצוה לקשור לולב (אפילו למ"ד שחייבים לאגוד - אין בזה מצוה אלא הכשר מצוה).

ואעפ"כ מברכים שהחינו בלולב ולא במצה.

זו לא קושיא. זה רק דבר מפתיע קצת.

[כדכד]

המצווה אינה לאפות את המצות אלא לשמר את המצות שאופים לצורך קיום מצות אכילתן שלא יחמיצו וזה אינו שונה מלולב וסוכה

[עזריאל ברגר]

המצווה אינה לאפות את המצות אלא לשמר את המצות שאופים לצורך קיום מצות אכילתן שלא יחמיצו וזה אינו שונה מלולב וסוכה

בסוכה - נאמר חג הסוכות תעשה לך, מלבד הציווי בסוכות תשבו.
במצה - נאמר ושמרתם את המצות, מלבד הציווי בערב תאכלו מצות.
בלולב - האם נאמר בתורה ציווי לעשותו?! לא נאמר אלא ציווי אחד - ולקחתם לכם ביום הראשון!

[האמת אדרוש]

לפני כמה שנים שמעתי מחכ״א לתרץ, שרק על חפצא של מצוה מברך שהחיינו, ויש לומר שאין המצה נחשבת כחפצא של מצוה, אך לא הבנתי כל כך למה לא.

כמדומה מצינו לענין עשיית שופר שאלה דומה, וגם כמדומה נגע בענין הדומה האור החיים הקדוש בספרו ראשון לציון (אולי לענין שהחחינו על הקרבן פסח, אני לא זוכר בדיוק).

[כדכד]

המצווה אינה לאפות את המצות אלא לשמר את המצות שאופים לצורך קיום מצות אכילתן שלא יחמיצו וזה אינו שונה מלולב וסוכה

בסוכה - נאמר חג הסוכות תעשה לך, מלבד הציווי בסוכות תשבו.
במצה - נאמר ושמרתם את המצות, מלבד הציווי בערב תאכלו מצות.
בלולב - האם נאמר בתורה ציווי לעשותו?! לא נאמר אלא ציווי אחד - ולקחתם לכם ביום הראשון!

מה שנאמר במצה ושמרתם אינו ציווי על עשיית המצה אלא על הזהירות בעשייתה שלא תחמיץ ולכן אין זה שונה מלולב
בסוכה רציתי לומר שהכוונה תעשה חג סוכות ולא תעשה סוכה אך מדחז"ל שדרשו מכאן תעשה ולא מן העשוי בסוכה מוכח לא כך

[א גאליציאנער]

אולי זו המחלוקת בין המנחת חינוך מצוה ש’ למגן אברהם ריש סימן תע’’ג אי שכח שהחיינו אם מברך דווקא בשביעי של פסח או בכל ימי החג, כנלענ’’ד וחכ’’א אמר לי שהיכן שהו בנודע ביהודא בתשובות דובר מזה ואיני יודע היכן, וכתב שם שהסיבה היא כמדומה שחוששין שמא יחמיצו לכן אין אומרים שהחיינו, ולא ראיתיו עד הנה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[האמת אדרוש]

המאירי סוכה דף מו מביא שבאמת יש סוברים שיש לברך שהחיינו באפיית מצות, אבל הרוקח סימן שעא כתב שאין לברך כיון שאינו ניכר שהוא לשם מצוה בעשייתה.

והרב מרדכי גרוס בספר נאות מרדכי כתב שיש לכוון בברכת שהחיינו בליל פסח גם על אפיית המצה אם לש ואפה המצה בעצמו.

[י. אברהם]

והרב מרדכי גרוס בספר נאות מרדכי כתב שיש לכוון בברכת שהחיינו בליל פסח גם על אפיית המצה אם לש ואפה המצה בעצמו.

הסו' דאפשר לברך שהחיינו אחרי המצוה, לכאו' ס"ל דמברכים תיכף אחרי המצוה ולא כמה שעות אח"כ?

[האמת אדרוש]

והרב מרדכי גרוס בספר נאות מרדכי כתב שיש לכוון בברכת שהחיינו בליל פסח גם על אפיית המצה אם לש ואפה המצה בעצמו.

הסו' דאפשר לברך שהחיינו אחרי המצוה, לכאו' ס"ל דמברכים תיכף אחרי המצוה ולא כמה שעות אח"כ?

מ״ש מהעושה סוכות כמה ימים לפני החג?

[עזריאל ברגר]

המצווה אינה לאפות את המצות אלא לשמר את המצות שאופים לצורך קיום מצות אכילתן שלא יחמיצו וזה אינו שונה מלולב וסוכה

בסוכה - נאמר חג הסוכות תעשה לך, מלבד הציווי בסוכות תשבו.
במצה - נאמר ושמרתם את המצות, מלבד הציווי בערב תאכלו מצות.
בלולב - האם נאמר בתורה ציווי לעשותו?! לא נאמר אלא ציווי אחד - ולקחתם לכם ביום הראשון!

מה שנאמר במצה ושמרתם אינו ציווי על עשיית המצה אלא על הזהירות בעשייתה שלא תחמיץ ולכן אין זה שונה מלולב

אפשר לומר כדבריך, ולכן דייקתי בלשוני לעיל וכתבתי שיש לכאורה מצוה לאפות מצות.

[כדכד]

והרב מרדכי גרוס בספר נאות מרדכי כתב שיש לכוון בברכת שהחיינו בליל פסח גם על אפיית המצה אם לש ואפה המצה בעצמו.

הסו' דאפשר לברך שהחיינו אחרי המצוה, לכאו' ס"ל דמברכים תיכף אחרי המצוה ולא כמה שעות אח"כ?

מ״ש מהעושה סוכות כמה ימים לפני החג?

לכאורה העושה סוכה לעצמו והעושה לולב לעצמו שמדינא מברך שהחיינו בעשייתן אינו שהחיינו על המצווה אלא שהחיינו על שזכה לעשות כלי ולקיים בו את המצווה
מה שמברכים בליל החג זה על השימוש הראשון בכלי כפי שרגילים לברך שהחינו על בגד חדש בשעת לבישתו למרות שמדינא היה לברך בשעת הקנייה או היצירה של הבגד
מעתה אין תימה אם גם על הצד שיש לברך שהחינו על אפיית המצה יברך בליל החג בשעה שעומד לאכלה

[כדכד]

אולי זו המחלוקת בין המנחת חינוך מצוה ש’ למגן אברהם ריש סימן תע’’ג אי שכח שהחיינו אם מברך דווקא בשביעי של פסח או בכל ימי החג, כנלענ’’ד וחכ’’א אמר לי שהיכן שהו בנודע ביהודא בתשובות דובר מזה ואיני יודע היכן, וכתב שם שהסיבה היא כמדומה שחוששין שמא יחמיצו לכן אין אומרים שהחיינו, ולא ראיתיו עד הנה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

המנח"ח לא אומר בודאות שלא יברך קודם שש"פ
הוא אומר שאולי דברי הגמ' שיש לברך זמן בחוה"מ כשלא ברך ביו"ט א' הם דווקא בסוכות שהשמיני שלו הוא חג לחוד וזוקק שהחינו בפ"ע אולם בפסח שיש קידוש ביו"ט אחרון אולי עדיף לדחות השהחינו לקידוש אך אינו מכריע כצד זה
מ"מ לא מובן איך זה מתקשר לענין השהחינו על המצה

[א גאליציאנער]

אולי זו המחלוקת בין המנחת חינוך מצוה ש’ למגן אברהם ריש סימן תע’’ג אי שכח שהחיינו אם מברך דווקא בשביעי של פסח או בכל ימי החג, כנלענ’’ד וחכ’’א אמר לי שהיכן שהו בנודע ביהודא בתשובות דובר מזה ואיני יודע היכן, וכתב שם שהסיבה היא כמדומה שחוששין שמא יחמיצו לכן אין אומרים שהחיינו, ולא ראיתיו עד הנה.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

המנח"ח לא אומר בודאות שלא יברך קודם שש"פ
הוא אומר שאולי דברי הגמ' שיש לברך זמן בחוה"מ כשלא ברך ביו"ט א' הם דווקא בסוכות שהשמיני שלו הוא חג לחוד וזוקק שהחינו בפ"ע אולם בפסח שיש קידוש ביו"ט אחרון אולי עדיף לדחות השהחינו לקידוש אך אינו מכריע כצד זה
מ"מ לא מובן איך זה מתקשר לענין השהחינו על המצה

ישנם עוד יהודים שקדמוני והבינו בדברי המנחת חינוך ש ’אפשר לחלק’ ו’מוטב’ שכתב המנ’’ח הכוונה היא בהחלט לומר כך בוודאות, שציינו שהמנ’’ח חולק.
שנית, מתקשר לזה, שאם כן, אפשר לומר שנחלקו האם יש מצוה לאפות מצה או רק שימורה מחמץ, כי אם יש ענין לאפות, זה הוי כמו לולב שעל זה כתוב בגמרא ’מסדר להו אכסא’, ואם כן ימתין לשביעי של פסח, ואם יש רק ענין השימור ולכן אין טעם לברך על זה שהחיינו כלל, אם כן הוי רק שהחיינו על החג שאומרו אפילו בשוק כדאיתא בגמרא ויש לומר שפיר דיברך כל שבעה ודו’’ק.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[כדכד]

לא הבנתי מה בכך שיהודים קדמוך לומר בדברי המנחת חינוך מה שאינו אומר. המנת חינוך מציג שני צדדים. ה"מוטב" הוא סברא למה הצד ההוא עדיף.
לגבי הקישור לשאלת הענין באכילת מצה עדיין לא הבנתי הרי המנחת חינוך דן מצד אם יש עדיפות להסמיך שהחינו לכוס הקידוש או לא ולא מצד המצה כלל