חיפוש מקור קדום לאי אמירת 'מה טובו' ו'יגדל' לפני התפילה

[אנא עבדא]

שמעתי פעם מקור קדום, כמדומה מאחד הראשונים, על אי אמירת פסוקי 'מה טובו' המודפסים בסידורים, ואיני זוכר כעת איה המקור וגם מה הסיבה שהוא שולל אמירתם.
ואם זכרוני אינו בוגד בי ראיתי גם כן טעמים על אי אמירת 'יגדל אלקים' לפני התפילה, אך לא מצאתי כעת.
אודה למי שישיב לי אבדותי.

[בברכה המשולשת]

למה טובו- מפורסמת התנגדותו של המהרש"ל לאמירתם כי אמרם בלעם (אך זה לא מהראשונים)
לאמירת יגדל בכלל התנגד האר"י הקדוש (ואיני יודע אם אמרו בכלל יגדל לפני התפילה בתקופת הראשונים)

[שברי לוחות]

דווקא בליקוטי יהודה פרשת בלק מביא מהשפת אמת טעם לאמירת מה טובו לקיים עמי זכר נא מה יעץ מלך בלק וגו', וכמ"ש הפני יהושע בברכות י"ב שע"כ היה הוו"א לומר פרשת בלק בכל יום

[עקביה]

פסקי תשובות אורח חיים סימן א

יח. בענין פיוט 'יגדל', ואמירת י"ג עיקרי האמונה ('אני מאמין')
מ"ב סקי"ג: ויתחזק אמונתו בה'. ובסידורים הובא פיוט 'יגדל' שמבוסס על י"ג עקרי האמונה שכתב הרמב"ם בפירוש המשניות (בהקדמה לפ' חלק שבמס' סנהדרין), ורבו151 ההשערות על זהות מחבר פיוט זה, ועל פי152 קבלת האר"י ז"ל אין לאמרו, ויש153 אומרים שאף אסר לאמרו, ויש154 אומרים שאין אזהרה מהאר"י ז"ל שלא לאמרו, ובסידור השל"ה משבח155 פיוט זה ומפרשו וכן מוזכר הפיוט ב'סדר היום', ונהרא נהרא ופשטיה.

151 . עיין ליקוטי מהרי"ח (סדר הנהגת התפילה) וסידור צלותא דאברהם, שיש המיחסים אותו לרבי דניאל ב"ר יעקב ויש לרבי יחיאל ב"ר ברוך ויש לר"ש אבן גבירול, ובסידור יעב"ץ (קודם שיר היחוד) מיחסו לרמב"ם (אך אינו אלא בנוי על דברי הרמב"ם), ומאידך יש סידורים המיחסים אותו לעמנואל מרומי (המוזכר בשו"ע סי' ש"ז סעי' ט"ז לענין ספרים שאסור לקרותם בשבת).
152 . סידורי האר"י ז"ל וסידור הרב אין מביאים פיוט זה.
153 . שלחן הטהור סי' ס"ח סעי' ג' ועיי"ש בלשונות חריפים כדרכו ובעובדא נוראה.
154 . עיין בארוכה בסידור אהלי יעקב עפ"י מקורות וראיות.
155 . ובמשמרת שלום קוידנוב סי' ח' סעי' ו' בהוספות בסוה"ס שכמו"כ מצינו בס' התניא להרב ובקדושת לוי בליקוטים שמצטטים מפיוט זה, ובשם מדרש פנחס להה"ק מקאריץ זי"ע שהיה אומרו בשבת.

[אנא עבדא]

למה טובו- מפורסמת התנגדותו של המהרש"ל לאמירתם כי אמרם בלעם (אך זה לא מהראשונים)
לאמירת יגדל בכלל התנגד האר"י הקדוש (ואיני יודע אם אמרו בכלל יגדל לפני התפילה בתקופת הראשונים)

תודה רבה
איפה נדפסה דעת המהרש"ל?

[איש וילנא]

עיין

[אנא עבדא]

תודה רבה על 'השבת אבידה' ...

[תא חזי]

ויש154 אומרים שאין אזהרה מהאר"י ז"ל שלא לאמרו,
154 . עיין בארוכה בסידור אהלי יעקב עפ"י מקורות וראיות.

לא מצאתי היכן דיבר בזה בסידור אהלי יעקב, ולא זכיתי להבין היאך יש לו מקורות וראיות נגד כתיבת ידי מהרח"ו בשער התפלה (דרוש נוסח התפלה, עמ' קפ במהדורת תשס"ח) שכתב במפורש: "ובראשונה אכתוב ענין א' שאמר לי מורי ז"ל בענין הפזמונים והפיוטים שסידרו האחרונים. דע לך כי מורי ז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ושום בקשה מאלו שסידרו האחרונים כמו ר' שלמה בן גבירול וכיוצא בו לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה ואינם יודעים מה שהם אומרים וטועים בסדר דיבורם בלי ידיעה כלל ובפרט פזמון יגדל אלהים חי וכו' ווידוי אשמנו באומר ובפועל וכו' ושאר הוידוים של יום הכפורים של רבינו נסים ורש"ט בן ארדוטיל ור' יצחק בן ישראל שתיקנו בערבית בשחרית במוסף במנחה בנעילה לא היה אומרם כלל."
עכ"ל.

הן אמת שמלשון הרב מדוקדק שלא 'הזהיר' אלא שהוא 'לא היה אומר', אבל לענ"ד זה לא הבדל מהותי, שהרי בסופו של דבר מנהגי האר"י הפכו לנחלת הכלל אצל הרבה עדות.
על כן אודה למי שיחכימני אילו ראיות יש לבעל הסידור הנ"ל נגד דבריו המפורשים של הרח"ו.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר חמדת ימים - שבת קדש - פרק ו
על כן אחר שהעדנו בויכולו בחדוש העולם נהגו לומר פיוט "יגדל אלהים חי בכל שבת". ונכון להיות כל איש שורר אותו בכוונה זו, ואף שאמרו על הרב שלא חפץ בו, היטב חרה לו על הד' בתים הראשונים [כי] אין הדברים מכוונים ע"ד האמת, ובזוהר תרומה אמרו שירות ותושבחות דאית בהון קבלה אמיתית. ולכן אין ראוי לאומרם אכן מהנו "אדון עולם" ואילך, מהולל בתשבחות ואין למנוע מלאומרם. וכן אני נוהג עם כל החברים, ולפעמים היה מורי ז"ל אומר [פיוט] "אדון עולם" במקומו.

[לארץ ולדרים]

יצוין שלפי המנהג שאמרו ברכת התורה סמוך לפרשת התמיד לפי מי שאוסר לומר פסוקים גם דרך תחנונים לפני התפילה פשוט שאין לומר מה טובו במקומו הנהוג אצלנו