הודעהעל ידי ס''ט » ו' מרץ 13, 2015 3:08 pm
לענין נוסח חתימת ברכת על המחיה, דעת רוב הראשונים שהוא "על הארץ ועל המחיה", ולעומת זה כמה ראשונים סוברים שהוא "על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה". (יובא להלן).
עכ"פ בשום אחד מספרי הראשונים, ולא בבית יוסף, לא התברר הטעם למה דוקא נוסח זה ולא אחר (משתי הנוסחאות הנ"ל).
בספר יבי"א (ח"ח סי' י"א אות ל"א) כתב שגירסת הראשונים "על הארץ ועל המחיה": הרמב"ם, הרי"ף, הרא"ש, הראבי"ה, האו"ז, הרוקח, ספר הפרדס הגדול, סידור רש"י, פסקי רבי אליהו מלודריש, הסמ"ג, חידושי הרא"ה לברכות (מ"ד ע"א), ספר המאורות, המחזור ויטרי והתשב"ץ.
והביא בשם ספר חסד לאלפים הטעם לחתימה הנ"ל, ולא "על המחיה ועל הכלכלה", משום מה שאמרו בברכות (מ"ט ע"א) שאין חותמין בשתים.
אח"כ כתב, שהסידורים שהדפיסו בחתימה תוספת "ועל הכלכלה" לא צדקו בזה, שעשו מעשה נגד כל הראשונים, ובנוסח שיש בו פקפוק משום אין חותמין בשתים. ע"כ תוכ"ד.
והנה, מה שמנה לחידושי הרא"ה הנ"ל, תמוה, שכן מפורש כתב הרא"ה שם: "הילכך בפירות א"י ואפילו הבאים משם לכאן מסתברא דחתמינן על הארץ ועל פירותיה, ובחמשת המינין חתימינן על המחיה ועל הכלכלה".
גם מה שכתב שהחותמים בעל הכלכלה הוא נגד כל הראשונים, תמוה, שכן מלבד הרא"ה הנ"ל, כן הוא מפורש גם ברשב"א (ברכות מ"ד ע"א), ובטור (סי' ר"ח), ובר"ד אבודרהם (מהדו' ורטהיימר עמ' שכ"ט), ובספר פסקי תלמיד הרשב"א (ברכות סי' ל"ד), ובאגור (סי' רע"ח). וכן מוכח מתלמיד הרא"ש בעל צידה לדרך (מאמר א' כלל ד' פכ"ד) בזה"ל: "מי שאכל מזונות ושתה יין ואכל משבעת המינין, כוללם כולם בברכה אחת וכו' ומסיים בה בא"י על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה ועל הארץ ועל הפירות", עכ"ל. ופלא על בקיאותו של היבי"א שנעלם ממנו כל זה.
עכ"פ כאמור עד החסד לאלפים לא נזכר בשום מקום דנוסח "על המחיה ועל הכלכה" יש בו משום אין חותמין בשתים. (והנני להוסיף, שכן ראיתי גם בגינת ורדים הספרדי).
ואולם יש להודיע, כי כבר נמצאו ראיות רבות לסתור את ההסבר הנ"ל של החסד לאלפים (והגינת ורדים), ובשום אופן לא שייך לומר כי "על המחיה ועל הכלכלה" יש בו משום אין חותמין בשתים. (אם יהיה צורך אעלה הראיות בנפרד, בשביל לא להאריך פה יתר על המידה).
וצריך לומר כי מחלוקת הראשונים אם להוסיף "ועל הכלכלה" או לא, הוא רק ענין של ברירת נוסח מתוקן, שרוב הראשונים סוברים כי יש להעדיף נוסח קצר ונאה "על הארץ ועל המחיה", ושאר ראשונים סוברים כי נוסח ארוך ומבורר בתוספת "ועל הכלכלה" עדיף טפי (ויש עוד להאריך בביאור זה).
עכ"פ נחזור ונאמר כי בראשונים ובבית יוסף לא נזכר כלל וכלל שבתוספת "ועל הכלכלה" יש חשש (שהוא איסור מדינא דגמרא) של אין חותמין בשתים.
ואולם בעל ילקוט יוסף בספרו עין יצחק (מהדו' תשס"ט, ח"ב עמ' שצ"ז) הביא כי דעת רוב הראשונים לחתום על הארץ ועל המחיה (בלי ועל הכלכלה), והעתיק מהם הרבה לשונות, והקדים לבאר מדנפשיה כי בודאי יש בזה משום אין חותמין בשתים, כי על הכלכה "הוא ענין נוסף" כלשונו.
אלא שבהמשך דבריו (עמ' שצ"ח ד"ה ואנא) כתב: "דמי שגרס על הארץ ועל המחיה, היינו שאין להוסיף ועל הכלכלה, משום דאין חותמין בשנים, כי מחיה וכלכלה הם ב' דברים, וכפי שהסבירו להדיא כמה מן הראשונים הנ"ל". עכ"ל. אבל לא מיניה ולא מקצתיה, כי בכל דברי הראשונים שהעתיק (או ציין) שם, לא נזכר כלל ועיקר כי מחיה וכלכלה הם ב' דברים, ואף אחד לא הזכיר סברא זו דאין חותמין בשנים גבי תיבות ועל הכלכלה שבחתימה. (גם לפני זה מנה להרא"ה בין החותמים על הארץ ועל המחיה, דבר שכבר התברר כלא נכון וכנ"ל, ובודאי נמשך במרוצה אחר דברי היבי"א מבלי לבדוק מאומה).
ואחרון הכביד, מה שכתב עוד שם (עמ' ת' ד"ה ואנא): "ומצינו לכמה ראשונים שביארו כן להדיא, כמו שכתבו הסמ"ג והמרדכי והרוקח והריקאנטי, וכן מבואר להדיא בדברי מרן הב"י, שיש בדבר משום אין חותמין בשתים". אולם שוב ושוב נחזור ונאמר – ל ה ד " ם !
____________________
רק דבר אחד יש להבהיר: שהנה בתוך דבריו שם (עמ' שצ"ז) כתב בזה"ל: "וכן כתב בספר הרוקח (הלכות סעודה סי' ש"מ): בא"י על הארץ ועל המחיה. אין חותמין בשתים. והא דמברכין מקדש השבת ישראל וראשי חדשים, קודשא בריך הוא מקדש לשבת וישראל לראשי חדשים, ובכל אחד כתיב קדוש, ע"כ".
מכאן יאמר האומר כי לפחות ברוקח מבואר הדבר שיש לחתום רק על הארץ ועל המחיה (בלי ועל הכלכלה), משום אין חותמין בשתים.
אולם הבה נעתיק דברי הרוקח במושלם, וזה לשונו:
"מהו להזכיר בה מעין המאורע, אמר רבי אבא ב"ר זבינא רבי זעירא הוה מזכיר מעין המאורע. וכן אני עושה כשאני הקטן אוכל בשבת בלא לחם ומברך מעין שלש, על המחיה ועל הכלכלה, עד ובנה עיר מקדשך במהרה בימינו, רצה והחליצנו ה' אלקינו וכו', כי אתה הוא בעל הישועות ובעל הנחמות טוב ומטיב לכל, בא"י על הארץ ועל המחיה. אין חותמין בשתים, והא דמברכין מקדש השבת ישראל וראשי חדשים, קודשא בריך הוא מקדש לשבת, וישראל לראשי חדשים, ובכל אחד כתיב קדוש". עכ"ל הרוקח.
והנה הוא לא דיבר כלל מענין חתימת על המחיה ועל הכלכלה, וכל דבריו מורים כי יש כאן שתי הלכות נפרדות, האחת דין הוספת מעין המאורע בברכת מעין ג', השניה הא דאין חותמין בשתים לא קאי אברכת מקדש השבת וישראל וכו'. והטעם שראה לנכון לצרף הלכה זו כאן, לפי שבשתי סוגיות במסכת ברכות, דף מ"ד ע"א, ודף מ"ט ע"א, הזכירה הגמרא עניני ברכת מעין ג', ובד בבד זכרה ג"כ דברכת מקדש ישראל וכו' אין בה משום אין חותמין בשתים, יעו"ש בשתי הסוגיות ההקשר בין הענינים. ועל כן ראה גם הרוקח לצרפה כאן. ומצוי הרבה בספרו צירופי הלכות שלא מן הענין העיקרי, וכמו שכתוב בהקדמת המו"ל שם בזה"ל: "עוד צריך הקורא לדעת שבספר זה אין סדר למשנה, כי רבינו זי"ע לא ידענו דרכו, ובהרבה מקומות יכניס דינים מלוקטים אשר לכאורה אין עיקרם לכאן", עכ"ל. ובנידון דידן כאמור הדבר מובן היטב, שאגב המוזכר בסוגיות עשה כן. אבל אין שום קשר בדבריו בין דין של אין חותמין בשתים לחתימת מעין שלש, רק צירוף שתי הלכות נפרדות כדרכו, אך בעל עין יצחק חיבר סיפא דהלכה א' עם רישא דהלכה ב', ויצא מה שיצא...
