ישבב הסופר כתב:מה שכתבת שראש הבית 'מה ידידות' אינו פזמון, ולכן אינו מתאים לר"ת, אינו כן, וההיפוך נכון. הבית הראשון נכלל בדרך כלל באקרוסטיכון, ולא הפזמון, וזו היא אחת מהראיות ש'ים ליבשה' אינו שייך לפזמון וחסר בית הראשון "יום בצר נכבדת" כידוע.
ישבב הסופר כתב:לענין ר"א אזקרי וידיד נפש, אני כותב מזכרון, אבל זוכרני שאמר לי שר"א אזקרי לא כתב בשום מקום שחיברו, וגם נמצא כת"י של הפיוט ידיד נפש מתקופה קדומה לרא"א, על כן נראה שלא בא רא"א אלא לרשום לעצמו פיוט שהכיר, ומחבר הזמר קדם לרבי אלעזר אזקרי. ולכן הכת"י של הר"א אזקרי אינו מורה דוקא על נוסחו המקורי. וכמו שלא היינו מעדיפים נוסח מסויים של "אץ קוצץ" מפני שזה נמצא בכת"י המהר"ם שיף. לדעתי זה מובן ומסתבר, רק לשונו הקצר של העורך לא נתבאר כל צרכו.
ישבב הסופר כתב:לענין שני נוסחאות היום שבתון - נהירנא שהן בדיואן ריה"ל, והן בזמירות בן מנחם, נכתב כדברים האלה, ששני הנוסחאות עתיקות, ויש מקום לומר ששניהם חוברו בידי ריה"ל. .
ש_ק כתב:דיבר בקדשו וכו'. בסי' עבודת ישראל מופיע נוסח אחר לבית זה: 'דרוך בנעל אויבים וצרים / גם המעד קרסולי זרים / אז יענו לך עמי בשירים / א-ל המהלך על כנפי רוח'. נוסח זה, שכביכול הוחלף גם הוא מפני דרכי שלום כפי שהוחלפה מחרוזת 'ומתוך ערפל' (ראה לעיל), לא נמצא כלל בכתה"י שבדקנו (גם באלו שמופיע בהם 'ובמקום ערפל'), וגם תיבת 'רוח' שבסופו אינה עולה יפה בחריזה עם שאר סיומי המחרוזות ('כוח', 'נוח').
ש_ק כתב:במהדורה הבאה אכן יופיע בעז"ה 'לדורשך' (עם ש בסגול ובלי י').
ש_ק כתב:בברכה משולשת-
עיינתי במהדורת ירדן. מה עלי למצוא שם?
- ממה שאני רואה, הוא כלל אינו דן בשאלה.
ערער בערבה כתב:כך אכן הגי' המדוייקת? ואגב, במחז"ו [זה המצוי באוצר] כתוב 'נטור מצוה לדורשיך'.
בברכה המשולשת כתב:ש_ק כתב:בברכה משולשת-
עיינתי במהדורת ירדן. מה עלי למצוא שם?
- ממה שאני רואה, הוא כלל אינו דן בשאלה.
בדיוק- ד' ירדן, שראה כי"י הרבה, לא הזכיר כלל את הבתים הנפוצים אלא רק את המקוריים, והיא ראיה חזקה שזו נוסחתו של ריה"ל, ולא הבתים הנפוצים.
איש_ספר כתב:דברי הדיין הלונדוני ר' כתריאל קאפלין ז"ל בספרו כתר דוד
לייטנר כתב:אם המקור ל'חזק מתנים ואמיץ כח' הוא נחום ב ב, מדוע המילה היא 'אמיץ' ולא 'אמץ'?
מה משמעות הביטוי 'חזק מתנים ואמיץ כח'?
ש_ק כתב:לייטנר כתב:אם המקור ל'חזק מתנים ואמיץ כח' הוא נחום ב ב, מדוע המילה היא 'אמיץ' ולא 'אמץ'?
מה משמעות הביטוי 'חזק מתנים ואמיץ כח'?
תסתכל שוב...
לייטנר כתב:ש_ק כתב:לייטנר כתב:אם המקור ל'חזק מתנים ואמיץ כח' הוא נחום ב ב, מדוע המילה היא 'אמיץ' ולא 'אמץ'?
מה משמעות הביטוי 'חזק מתנים ואמיץ כח'?
תסתכל שוב...
הסתכלתי.
אולי תגיד לי איפה הייתי אמור להסתכל, מלבד למקור שכותב כי הסיבה שי' סימנה בעבר ניקוד צירה.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 126 אורחים