כידוע בכל הסליחות לפני אמירת י"ג מידות אנו מקדימים את תפלת א-ל ארך אפים או את א-ל מלך יושב, כאשר א-ל ארך נאמרת פעם אחת כהקדמה לי"ג מידות הראשון ואילו א-ל מלך נאמרת לפני שאר הי"ג מדות.
התפילה בא-ל ארך היא בקשה שהקב"ה יפנה לתפילתנו ברחמים וכו' בעקבות אמירת הי"ג מדות, ואילו התפילה בא-ל מלך היא מה הקב"ה עושה בפועל בעקבות אמירת הי"ג. (ההגדרה צריכה יתר דיוק, אבל זו תנובת מוחי כרגע).
שני הזמנים היחידם שיש שינוי באמירת הא-ל ארך הם יו"כ ויוכ"ק. ביו"כ היא לא נאמרת כלל, ואילו ביוכ"ק היא נאמרת בסופה לאחר הסליחות האחרון.
ודבר זה תמוה למה דווקא ביו"כ היום בו ניתנה תפילת הי"ג מדות לא נאמרת ההקדמה של א-ל ארך, וע"ז אפ"ל שאולי עצם גודל רוממות היום כבר מעורר את הרחמים ולכך אין צורך בתפילה זו שתעורר רחמים. אבל מה שעדיין יותר תמוה זה ביוכ"ק שאין את הסיבה של יו"כ, ויתירה מכך שהיא נאמרת דווקא בסוף תפילת יוכ"ק, כשלכאורה בסדר התפילה זה כלל לא מסתדר ונראה כהיפוך.