פתיחת תפר/הדבקה בטיטולים

[היא שיחתי]

נשאלתי
בטיטולים מחברות מסויימות יש חיבור עדין בקצה העליון של הטיטול שיש להפרידו כשפותחים הטיטול
ואין כוונתי לחלק של ההדבקה עצמה שבו יש לדון שעשוי לזה להיפתח ולהיסגר
אלא כוונתי לצד השני היינו לחלק המודבק שקצהו העליון מחובר בצורה עדינה מאוד בגלל צורת הקיפול

האם יש בזה איסור קורע או איזה איסור אחר?

מקווה שהובנתי

[משה מ]

רוב הטיטולים המחוברים אינם מחוברים כהוגן, אלא הם תוצאה של דחיסה, שנראים כמחוברים, ופשוט שמותר להפרידם. אמנם באותם שמחוברים עקב תקלה ולא נפרדו כלל, יש בהם איסור קורע ומכה בפטיש מדאורייתא.

[מאירי]

ג"א שמעתי שהגרש"צ רוזנבלט שליט"א טוען שיש לחוש לדאורייתא בזה ויש לפתוח הקפלים קודם ש"ק.

[לייטנר]

בעבר שאלתי את אחד מגדולי הדור בנושא, וטען שיש לפתוח את הקיפולים לפני שבת, וכך הייתי עושה.

[ברכה והצלחה]

אגב - גם בחלק מהשקיות המיועדות לפח אשפה יש את הבעיה הזו - התדבקות הניילון בחלק העליון.

[יצג]

יעויין ארחות שבת פי"א סכ"ח (עמ' שנה).

[אוהב אוצר]

זה נובע מחיתוך המכונה בין הטיטולים.
גם אני הסתפקתי הרבה זמן בזה וישר כח על ההפניה לארחות שבת.

[גילוי]

היו כל מיני רינונים על הכתוב באחרו"ש, ולכן הרב רובין ערך בדיקה מחדש, והסיק שוב שאין בזה בית מיחוש [שמעתי מהרב בעצמו]

[ערבי פסחים]

הגרש"צ רוזנבלט שליט"א אמר שלקחו כמה טיטולים מכמה חברות אל הגאון ר' נסים קרליץ שליט"א וישבו ובדקו והעלו דאם שומעים בהפרדה כעין קריעה אזי יש לחוש בזה לאיסור דאו' ואם לאו אז שרי. לא שמעתי ממנו ישירות אלא ממי שפתח איזה גמ"ח קטן בבית וזה מה שהגרש"צ השיב לו. אין לסמוך ע"ז להלכה כי היה לפני שלש ארבע שנים ויש לשאול שוב כי אולי אינני מדייק.
ואמנם בארחות שבת נראה שמיקל בזה ודן דמצד קורע אין חשש כי נעשה בטעות או לא בכונה וכ"ש הוא ממה שכ' מג"א ש"מ שאם נעשה לחיבור ארעי אין איסור בקריעה. אבל צ"ע טובא דאכתי יש בזה משום מכה בפטיש וזה טעמו של הגרנ"ק שליט"א כפי שאמר הגרש"צ שליט"א

[ערבי פסחים]

רוב הטיטולים המחוברים אינם מחוברים כהוגן, אלא הם תוצאה של דחיסה, שנראים כמחוברים, ופשוט שמותר להפרידם. אמנם באותם שמחוברים עקב תקלה ולא נפרדו כלל, יש בהם איסור קורע ומכה בפטיש מדאורייתא.

פעמים יש חיבור ממש שהחיתוך נעשה ע"י מכונות שלפעמים חמות מאד ובזמן החיתוך נדבקים שני שפתיים הללו מאחר ועש והכלי נעשה לא שימושי בכלל עד לקריעה. עי' למעלה

[משה מ]

באופן שנחתכו ומחום המכונה נדבקו מחדש, יש לדון בזה ע"פ המבואר במשנ"ב סי' שם ס"ק מה. אמנם יש מקום לחלק משום שבאופן זה לא היה רגע אחד שהטיטולים היו מופרדים, ואפשר שיש בזה משום מכה בפטיש, וצ"ע.

[בן אליהו]

על פי האמור דומני שיש לעורר בעוד נושא שלפי דעתי רבה המכשלה בו.

מצוי מאוד בספרים חדשים שעדיין יש חיבור דק מן דק של דף אחד לשני ומרגישים בחיבור רק כאשר מדפדפים ואז זה כבר מאוחר מידי כי מייד עם תחילת פתיחת הדף הדפים נפרדים מחמת דקות החיבור ושומעים רחש של קרע.

ולכן מי שקונה ספר חדש צריך לפני שהוא מתכנן לענג בו את השבת לעבור על כל הספר ולפתוח דף אחר דף.

בדיעבד לכאורה נראה שנכנסים למחלוקת האחרונים הידועה בעניין פסיק רישיה דלא ידיעא ליה האם נחשב מתכוון או לא מתכוון. וכבר ידוע לבאר שצדדי המחלוקת תלויים בשאלה מה יסוד ההיתר דלא מתכוון וממילא יסוד האיסור דפסיק רישיה. ואכמ"ל.

אשמח לשמוע התייחסות חכמי הפורום לעניין.

[רחמים]

זו הדבקה שלא נעשתה בכוונה תחילה, וכ''ש שלא נעשת על דעת שתתקיים ואין קורע בהדבקה כזו.

[משה מ]

דין הספר כדין הטיטולים
שאם לא נחתכו יש בזה משום מכה בפטיש וקורע (עי' ביה"ל סי' שמ ד"ה וחייב)
ואם כבר נפרדו רק שנדבקו מחדש ע"י דבק וכדו' [כפי שמצוי שנדבקים אצל הכורך] הרי שמותר להפרידם [כמובן אם אין זה במקום האותיות] וכמבואר כל זה במשנ"ב סי' שמ ס"ק מה וכדלעיל