שבטיישראל כתב:בקדושתא "אימת נוראותיך" לר' משה ב"ר קלונימוס הזקן מלוקא (ברוב הקהילות נהוג לאומרו בשחרית אחרון של פסח ובק"ק באשכנז המערבי נהגו לאומרו בשחרית שביעי של פסח)
בסוף הסילוק "אומץ גבורתך מי ימלל" -
"וַיֶחֱזַק רַהַב עַל שַֹר אֲוֵנִים וַיַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיִרְמְסֵהוּ בְּעֶזְרַת דָר אוֹפַנִים" -
נראה להדיא ש"רהב" הינו שר של הים, ו"אונים" הינו כינוי למצרים דנק' און ופיבסת (כן פי' במעגלי צדק והדרת קודש וכ"פ הרוו"ה ז"ל)
היא שיחתי כתב:עוד מצאתי:
עוד מבואר שם בסימן ז שמי שקיטרג על ישראל ביציאת מצרים ובקריעת הים היה הס"מ
"כך בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד סמאל המלאך לקטרג אותן אמר לפני הקב"ה רבש"ע עד עכשיו היו אלו עובדים עבודת כוכבים ואתה קורע להם את הים מה עשה הקב"ה מסר לו איוב שהיה מיועצי פרעה דכתיב בו (שם /איוב/ א) איש תם וישר, אמר לו הנו בידך, אמר הקב"ה עד שהוא מתעסק עם איוב ישראל עולים לים ויורדים ואח"כ אציל את איוב"
היא שיחתי כתב:מדרש אחר מפורסם הוא שבא שרה של מצרים ואמר הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז, ומובא הוא בהרבה ספרי אחרונים, ויל"ע במקורו, מחד מופיע הוא במדרש רבה בשלח כא ז שהבאתי "כך בשעה שיצאו ישראל ממצרים עמד סמאל המלאך לקטרג אותן אמר לפני הקב"ה רבש"ע עד עכשיו היו אלו עובדים עבודת כוכבים ואתה קורע להם את הים", אולם אי"ז מופיע בנוסח זה של "הללו וכו' והללו וכו' ".
ומה שמובא בשמות רבה שהס"מ טען זאת יל"ע בזה עוד, שהרי הס"מ הוא שרו של אדום.
היא שיחתי כתב:ולבאר עוד הקשר בין הס"מ שהבאנו לעיל מהמדרש רבה, וכן הענין שרהב רצה להרוג את ישראל ואח"כ הרג את מצרים מצאתי בילקו"ש כדלהלן:
ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח רמז רלד
"ד"א והמים להם חומה שירד סמאל ואמר לפניו רבש"ע לא עבדו ישראל עבודה זרה במצרים ואתה עושה להם נסים, והיה משמיע קולו לשר של ים ונתמלא עליהם חמה ובקש לטבען, מיד השיב לו הקב"ה שוטה שבעולם וכי לדעתם עבדוה והלא לא עבדוה אלא מתוך שעבוד ומתוך טרוף דעת ואתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון, כיון ששמע שר של ים אותה חמה שנתמלא על ישראל החזירה על מצרים שנאמר וישובו המים ששבו מישראל על מצרים".
וא"כ שמא היה מהלך הדברים כך:
בא עוזא וקיטרג ודחאו הקב"ה, בא הס"מ והסית את רהב לקטרג, והשיב לו הקב"ה, ושוב בא רהב ומחץ את עוזא שר של מצרים.
וראיתי בילקוט מעם לועז שחילק העניין לג' סיפורים, ראשית עמד שר של ים ואח"כ עמד הס"מ ואח"כ עמד עוזא
היא שיחתי כתב:ויש לבאר עוד הדברים לפי הילקו"ש שהבאנו קודם באופן זה:
דהס"מ לא בא לטעון באופן של מה נשתנו אלו מאלו וכמבואר במדרש רבה ובילקו"ש דהס"מ מקטרג בסתם שישראל עובדי עכו"ם, אלא כל מטרתו היא לקטרג על ישראל, ואין כל סייעתא בטענה מה נשתנו אלו מאלו שכן לפי טענה זו יש גם להם ליהרג וגם להם ליהרג, רק רהב הוא זה שלא בא לקטרג בסתם אלא בא בשאלת תם מדוע לקרוע את הים ומה העדיפות של אלו על אלו, ואז אמר לו הקב"ה שישראל אנוסין ומצרים לא, ולהכי אח"כ רהב הרג המצרים שכן אין לו עניין בדווקא נגד ישראל
היא שיחתי כתב:עוד בשייכותו של הס"מ יעוי' בתולדות יצחק שמות יד כה
"או ירצה ויסר גלגל העוזר למצרים בשמים ולכן וינהגהו בכבדות למטה והוא גלגל מאדים, וכח אותו הגלגל סמאל ומלת אפן חסר ו"ו וחשבונו כחשבון סמאל, ואפן רמז לגלגל ולסמאל שרו של עשו שבא לעזור לעוזא שרו של מצרים".
שיף כתב:עוד מציאה רבתא בדרושים נחמדים למהר"ם שיף זצ"ל בדפו"ר על הסוגיא במנחות מד. [נשמט מחדושיו לש"ס]
וז"ל: "אני ה', נאמן ליפרע. דקשה למה תלי ביציא"מ. רק יאמר ע"ד במ"ש ששר של מצרים עוזא, נעשה שר של גיהנום, זהו שאמר אני ה', נאמן ליפרע, כי [כ]אשר הוצאתיך וכו', והיה מקטרג וכו', וע"י העברתי אותו משלטנותו, לכן ראו שלא תבואו לידו." עכלה"ז ודו"ק.
האם גם לזה יש מקורות נוספים ואולי הוא ע"ד הס"מ.?
היא שיחתי כתב:שיף כתב:עוד מציאה רבתא בדרושים נחמדים למהר"ם שיף זצ"ל בדפו"ר על הסוגיא במנחות מד. [נשמט מחדושיו לש"ס]
וז"ל: "אני ה', נאמן ליפרע. דקשה למה תלי ביציא"מ. רק יאמר ע"ד במ"ש ששר של מצרים עוזא, נעשה שר של גיהנום, זהו שאמר אני ה', נאמן ליפרע, כי [כ]אשר הוצאתיך וכו', והיה מקטרג וכו', וע"י העברתי אותו משלטנותו, לכן ראו שלא תבואו לידו." עכלה"ז ודו"ק.
האם גם לזה יש מקורות נוספים ואולי הוא ע"ד הס"מ.?
מה פירוש "במ"ש ששר של מצרים עוזא וכו' "
מהו במ"ש?
במה שכתבתי? היכן?
היא שיחתי כתב:ומאידך בזוהר תרומה בשלח ועוד מפורש ש"רהב" שמו וכן מבואר ברש"י בראשית מ ישעיהו ל ישעיהו נא תהלים פז תהלים פט איוב ט איוב כו
ועוד הרבה מראי מקומות עמי בזה אך אין לי סבלנות לפורטם
[/b]"
ר_חיים_הקטן כתב:היא שיחתי כתב:ומאידך בזוהר תרומה בשלח ועוד מפורש ש"רהב" שמו וכן מבואר ברש"י בראשית מ ישעיהו ל ישעיהו נא תהלים פז תהלים פט איוב ט איוב כו
ועוד הרבה מראי מקומות עמי בזה אך אין לי סבלנות לפורטם
[/b]"
בשום מקום לא כתב רש"י ששמו של השר של מצרים "רהב". רק נקט רש"י שמצרים\המצריים עצמם נקראים "רהב".
היא שיחתי כתב:תיקון: שו"ר שבזוהר מפורש שרהב הוא גם שר של מצרים וגם שר של ים
זוהר תוספת כרך ב (שמות) דף רעב עמוד ב
"שאילו קמיה אמר להו שפיר קאמר רבי יהודה והכי הוא ואנא אצטריך לגלאה רזא דמלה והא חזינא דר' יהודה גלי לה אלא אמר קודשא בריך הוא למשה משה השתא במצרים היה המטה של אהרן לדחות הקש השולט על ישראל במצרים אבל כשיצאו ממצרים כמה מקטרגי מזמני על ישראל לדחותם בים כמה מים מרים נזדמנו וקטרגו, באו לים בא רהב שרו של מצרים ושל ים אמר קודשא בריך הוא למשה הרם ונטה ידך כיון דאמר (שמות יד) הרם את מטך מהו ונטה את ידך אלא הרם את מטך נגד רהב שרו של מצרים"
זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת בשלח דף נא עמוד ב
"אלא אמר הקב"ה למשה משה השתא במצרים היה המטה של אהרן לדחות הקש השולט על (המצרים) [ישראל] במצרים אבל כשיצאו ממצרים כמה מקטרגים מזומנים על ישראל לדחותם בים כמה מים מרים נזדמנו אצלם כמה מים רעים יקטרגו בהם. באו לים בא רהב שרו של מצרים ושל ים אמר הקב"ה משה הרם את מטך ונטה את ידך כיון דאמר הרם את מטך מהו ונטה את ידך אלא הרם את מטך נגד שרו של ים"
חלא בר חמרא כתב:בזכרוני שכתוב במהרש"א 'עוזא שר של ים'
וצריך זמן לחפשו
וזה מראה קצת על קשר פנימי בין מצרים לים, מדהושוו לגבי רהב ולגבי עוזא
שיף כתב:עוד מציאה רבתא בדרושים נחמדים למהר"ם שיף זצ"ל בדפו"ר על הסוגיא במנחות מד. [נשמט מחדושיו לש"ס]
וז"ל: "אני ה', נאמן ליפרע. דקשה למה תלי ביציא"מ. רק יאמר ע"ד במ"ש ששר של מצרים עוזא, נעשה שר של גיהנום, זהו שאמר אני ה', נאמן ליפרע, כי [כ]אשר הוצאתיך וכו', והיה מקטרג וכו', וע"י העברתי אותו משלטנותו, לכן ראו שלא תבואו לידו." עכלה"ז ודו"ק.
האם גם לזה יש מקורות נוספים ואולי הוא ע"ד הס"מ.?
אמר רבי יוחנן בשעה שאמר משה (שמות יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים, הלך דומה שרו של מצרים ד' מאות פרסה, אמר ליה קודשא בריך הוא גזרה נגזרה לפני דכתיב (ישעיה כד) יפקד יי' על צבא המרום במרום וגו', באותה שעה נטלה השררה ממנו ונתמנה דומה שר של גיהנם לידון שם נפשות הרשעים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים