ההתנגדות לבית יעקב

[מזמור שיר]

אני מחפש מידע, מפי סופרים וספרים, על ההתנגדות לייסוד ה"בית יעקב" בזמן שהוקם ע"י שרה שנירר ע"ה. כל מידע מוסמך בענין, יהיה לי לעזר. תודה מראש.

[לא ידען]

אני כבר רואה בעיני רוחי, את מוסדות 'בנות פייגא' בנות רחל בית מלכה ואחרים.
משום מה רק השם 'בית יעקב' לא טוב...

[מזמור שיר]

נו...
אין מי מחכמי המקום הנכבד הזה שיכול לעזור?

[מעיין]

ב'מבית אבותי ורבותי' מהרב בערל הלברשטאם ז"ל מאנטווערפן (אידיש) ספר תולדתיו וקורתיו, בלול מהרבה ענינים ובדיחות מהימים והסדרים שלפני המלחמה, ובתוכם גם ענין ההתנגדות לבית יעקב זכרונות מהימים ההם

[בראנסוויל]

ואם אינך יודע עיין גם "תיקון עולם" מונקאטש.

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5299&

[חכמת המסכן בזויה]

ידוע שכל האדמורי"ם לבית צאנז בגליציה התנגדו לזה.

האי לך סיפור ששמעתי בילדותי איננו מקבל שום אחריות.
האדמו"ר רבי חנה מקאלאשיץ הלך לקבץ חתימות נגד הבית יעקב, המקום הנכון לקבל את החתימות של צדיקי בית צאנז, היה אצל היארצייט כ"ה ניסן בצאנז, שבאו כל הצדיקים יחד.
הרבי מקאלאשיץ ר' חנה'לע ביקש מר' שלום אליעזר'ל בנו של הדברי חיים שגר בעת ההוא בראצפערטה והגיע להיארצייט שיצטרף ויתן את חתימתו על הקו"ק. ר' שלום אליעזר'ל ענה שהיות שהוא אינו מכיר בהילוכי האיזור של גליציה כי מקום מגורו בהונגריה, ע"כ יבקש את חתנו האדמו"ר ר' בנציון מבאבוב שיצטרף את חתימתו ואם ר' בנציון יחתום גם הוא ר' שלום אליעזר יחתום.
הלך ר' חנה'לע לבקש מאת הרבי מבאבוב שיחתום על הקו"ק. ר' בנציון שגם הוא לא היה ניחא ליה בהמוסד בית יעקב אבל בכל זאת לא רצה לצאת נגדה, ענה את ר' חנה'לע שהוא שכח את המשקפיים (ברילען) בביתו, ע"כ אי אפשר לו לקרוא את כתב הקו"ק ואין בידו לחתום, ובכן לא חתם חותנו ר' שלום אליעזר על הקו"ק וכשהבן השרד של הד"ח לא חתם בטל כל הקו"ק. והיטב חרה לו להגה"ק מקאלאשיץ על ר' בנציון על זה.

אגב אף שר' בנציון היה נגד הבית יעקב מ"מ בסוף ימיו חזר מזה אחרי שראה שאת כל הרשת של הבחורים שהעמד, אין להם למי להינשא כי מצב חינוך הבנות היה ירוד מאוד, ואחרי חקירה ודרישה אחר א' מבחורי תלמידיו שנשא לתלמידה של הבית יעקב חזר מעמדתו ובשנת תרצ"ט כבר נפתח סניף בית יעקב בעיירה באבוב.
כל זה שמעתי בימי חרפי זעיר פה וזעיר שם ואם קבלה נקבל.

מי שקרא את ספרו של ר' בערל ה"ש הנ"ל רואה שמציק לו מאוד לומר שטעו בדרכם ולבסוף הצריכו להודות כי הדרך האחד להציל את המצב היה ע"י פתיחת בתי ספר לבנות.
א' מן הדברים שרוצה לומר שם שבית יעקב לא היה בית ספר רק ארגון ללמוד ולשיר לאחר שעות של בית ספר המקומי..........

אגב לא תראה אף פעם בבתי ספר שלהם שיתלו את הזכות בשרה שנירר וכאילו אין שום שיכות בין הבתי ספר לבנות של אחרי השואה לבתי ספר של בית יעקב וכאילו היה ראיון חדש של הצדיקים לאחרי השואה

אגב דאגב כמדומה לי שראיתי באיזה מקום שבירושלים היה בית ספר לבנות "מיידעל חיידער" עוד לפני הבית יעקב.

[מחולת המחנים]

האדמו"ר רבי חנה מקאלאשיץ הלך לקבץ חתימות נגד הבית יעקב, המקום הנכון לקבל את החתימות של צדיקי בית צאנז, היה אצל היארצייט כ"ה ניסן בצאנז, שבאו כל הצדיקים יחד.
הרבי מקאלאשיץ ר' חנה'לע ביקש מר' שלום אליעזר'ל בנו של הדברי חיים שגר בעת ההוא בראצפערטה והגיע להיארצייט שיצטרף ויתן את חתימתו על הקו"ק. ר' שלום אליעזר'ל ענה שהיות שהוא אינו מכיר בהילוכי האיזור של גליציה כי מקום מגורו בהונגריה, ע"כ יבקש את חתנו האדמו"ר ר' בנציון מבאבוב שיצטרף את חתימתו ואם ר' בנציון יחתום גם הוא ר' שלום אליעזר יחתום.
הלך ר' חנה'לע לבקש מאת הרבי מבאבוב שיחתום על הקו"ק. ר' בנציון שגם הוא לא היה ניחא ליה בהמוסד בית יעקב אבל בכל זאת לא רצה לצאת נגדה, ענה את ר' חנה'לע שהוא שכח את המשקפיים (ברילען) בביתו, ע"כ אי אפשר לו לקרוא את כתב הקו"ק ואין בידו לחתום, ובכן לא חתם חותנו ר' שלום אליעזר על הקו"ק וכשהבן השרד של הד"ח לא חתם בטל כל הקו"ק. והיטב חרה לו להגה"ק מקאלאשיץ על ר' בנציון על זה.

אגב דאגב כמדומה לי שראיתי באיזה מקום שבירושלים היה בית ספר לבנות "מיידעל חיידער" עוד לפני הבית יעקב.

בנוגע לקדושת ציון מבאבוב מעניין גם יחסו כלפי אגו"י, מצד אחד בתחילת התייסדותה בשנת תרע"ג כתב מכתב נלהב בעד אגו"י, אולם לאחר מכן פרש מפעילות באגו"י, וגם חסידיו לא נטלו חלק באגו"י (מלבד אולי רבי מרדכי ראטנבערג מאנטווערפן מגדולי חסידי מר"ש מבאבוב שהיה חבר מועצג"ת של אגו"י), אך מעולם לא יצא בגלוי נגד אגו"י, כפי שכבר עמד על כך יצחק אלפסי בספרו החסידות ושיבת ציון.

מ"ש על "מיידל חדר" שהיה בירושלים, הכוונה כנראה לבית החינוך "בית יעקב הישן" שנקרא "רבי בן ציון יאדלער'ס חדר" ע"ש מייסדו, ויתכן שנוסד עוד לפני בית יעקב בפולין, וצריך לבדוק זאת.

[לא ידען]

מן הראוי להזכיר באשכול זה העוסק בבית יעקב, את אחד האישים החשובים ביותר, כנראה הכי חשוב אחר מרת שרה שנירער ע"ה, שידו בהקמת בית יעקב כרשת עולמית.

ד"ר שמואל דויטשלנדר ע"ה. הוא בנה וניהל וכונן את הרשת במימדים ובהיקפים ענקיים.
לא צריך להיות היסטוריון גדול בשביל להבין שאדם בודד, וכ"ש אשה בודדת, אינם מסוגלים להקמת רשת אדירים שכזאת, רשת שמנתה בשנת תרפ"א, 4 שנים אחר הקמתה- אך 3 בתי ספר,
קיבלה אחר הצטרפות ד"ר דויטשלנדר {הוא היום הכי נשכח, אך כמובן היו עימו אישי סגולה חשובים נוספים כרבי אלכסנדר זושא פרידמן רבי משה דייטשער רבי אליעזר גרשון פרידנזון רבי פיניע לוין ואחיו רבי יצחק מאיר לוין זצ"ל}
בשנתיים הבאות נוספו עוד 22 בתי"ס, בשנת תרפ"ד קיבלה 'קרן התורה' של אגודת ישראל החלטה עקרונית על סיפוחה הרשמי של הרשת אל מפעלי התנועה, באותה שנה בלבד נוסדו עוד 28 בתי ספר בפולין לבדה, ומאז קיבלה תנופה והתעוררות עצומים שהביאו לפתיחת סניפיה בכל הארצות. פולין, ליטא, רומניה, וחלקים מהונגריה ואוסטריה.
בירחון "בית יעקב" (אדר תרצ"ג) מופיעים הנתונים כדלהלן:
תרפ"ז : 82 מוסדות 11,547 תלמידות . תרפ"ט : 146 מוסדות המכילים 20,900 תלמידות תרצ"א 197 מוסדות המלמדים 27,741 ובתרצ"ג 265 מוסדות ובהם כ38 אלף תלמידות.

ד"ר שמואל דויטשלנדר ע"ה. זכותו לעד בבנין הרוחניות בדורות הבאים באמצעות 'בית יעקב'.

ובשולי הדברים. אנקדוטה מעניינית. השם 'בית יעקב' משמעותו כמובן ע"ש הפסוק 'כה תאמר לבית יעקב', אך כמעט אף אחד אינו יודע כיום, שהשם המקורי ניתן לעילוי נשמת יהודי בשם ר' יעקב לוכסנברג ע"ה מקראקא שבנו הוא שנדב את הדירה/חדר הראשון למרת שרה שנירר ע"ה וקראו ע"ש אביו 'בית יעקב' צימער' כשכמובן גם הפסוק 'הולבש' היטב אך כאמור הכוונה לע"נ אביו. כך זכה יהודי אחד לכ"כ הרבה הנצחה.

[בית שביעי]

מאיפוא מתחילים...

תודעתינו מאז ניטשטש בכל התחומין ובכל הענינים.

שורש ופינה לבית יעקב ולמחשבה ולעוד מוסדות מוצקות, היתה ע"י הגה"ק רבן של הדורות גדול מרבן שמו רבי שמשון רפאל הירש זצוקללה"ה זיעוכי"א!

והבית יעקב היתה ע"י תלמידו הגדול הגה"ק רבי משה פלעש זצוק"ל, ע"י דרשה בבית מדרשו כששרה שנירר ע"ה היתה בעזרת נשים כשגלתה עם משפחתה במלהע"ר מקרקא לוויען.

נקווה שבהצונאמי הגדול באה"ק ובכל העולם היהודי, יתברר ויתלבן הרבה יסודות בקורת ימיה ובדתה, ולא ייקבע עוד ע"י מספר "נגידים" ו"באי כח.." לבד, אלא הציבור הקדוש והטהור ידרוש לידע אמיתת כל הענינים.

ולפלא שדרכם נגדר אצל החרדים כ"בדיעבד" להציל יהדות גרמניא, משא"כ אורם של חדרי הגר"א חת"ס ובעש"ט נתקבלו כדרך חדשה כאור שנועד מהקב"ה לאחרית הדורות לכתחילה...
בחדרם היה שיא השלימות חוץ מקבלת דרכי הקב"ה לגבי חזרה לציון בדרך הטבע.[וח"ו אינני מגיע לקרסוליהם ולדרכי הקב"ה]
והפלא בזה כי תלמידיהם של הגר"א חת"ס ובעש"ט עלו בהמוניהם ליישב ציון משא"כ תלמידי הגרש"ר הירש, וכהיום חיבת ציון נתקבל אצליהם ונתקרר בזולתם.

דרכי הקב"ה בעולמו נעלמים.

[מחולת המחנים]

לענ"ד אי אפשר לאחוז בחבל משני קצותיו, לאחוז מדעות הרש"ר הירש, ומאידך להלל ולשבח את הרב קוק ותלמידיו ותלמידי תלמידיו.

אכתוב כאן את הנראה לי במשנת הרש"ר הירש זצ"ל והבוחר יבחר:

ענין תורה ודרך ארץ ושאר הדברים מהעולם האחר שהכניס הרש"ר ליהדות באשכנז, היה זה מפני צורך השעה והמקום, כידוע בשנים האחרונות שלפני השואה התפתח פולמוס גדול בבני קהילתו של הרש"ר הירש האם במצב העכשוי שכבר יש ביניהם בני תורה, האם עדיין יש מקום בעבורם להמשיך במסורת תורה עם דרך ארץ או להתמסר ללימוד התורה בטהרתה, הג"ר שמעון שוואב הריץ אז שאלות לגדולי ישראל ונענה ע"י הגר"א ווסרמן והגרב"ד מקמניץ כי בודאי שכל כוונת הרש"ר הירש ביסוד דרך זו היתה רק לשעתו, אבל עכשיו שישנם כאלו הרוצים ללמוד תורה בדרך המסורה לנו מדורי דורות ודאי שזהו המשובח יותר, (דברי הגרב"ד כמדומני נדפסו בברכת שמואל, ודברי הגר"א ווסרמן נדפסו בקובץ שיעורים במענה "לשואל ממדינה ידועה" הלא ניהו רבי שמעון שוואב), ואכן בשנים הללו רבים מבני קהילת הרש"ר גלו למקום תורה ללמוד בישיבות הק' בליטא, וכגון רבי שמעון שוואב ואחיו.

וכמו כן במחלוקת בענין יסוד בית יעקב הנוגע גם הוא לכך, היה תלוי לענ"ד במר כי אתריה ומר כי אתריה, גדולי ישראל במדינות פולין וליטא ראו כי חובת השעה לייסד במקומותיהם את בית יעקב, ולשם כך אף הסתייעו בבני קהילתו של הרש"ר הירש מאשכנז שהיו מנוסים כבר בתחום זה, ואילו גדולי ישראל בגאליציא ואונגארין אחזו שבמקומתיהם ולפי אופי אנשי המדינות באותו זמן אין ענין בית יעקב נצרך עבורם, וזהו גם ההסבר מדוע אחר השואה האיומה הסכימו כולם ליסד בתי חינוך לבנות, שראו שזוהי חובת השעה כעת גם עבורם.

אולםבענין הציונות ידועה התנגדותו הנחרצת של הרש"ר הירש ובני חוגו לרעיונותיו של הרצ"ה קאלישער והציונים הבאים אחריו, ואין זה תלוי כלל במסגרת השעה והמקום כפי שכל אחד מבין מתוך דבריהם.

ע"כ מן התימה על אלו הנושאים את שמו של הרש"ר הירש שדעתם להכשיר גם בזמנינו לימודי חול וכדומה, ומצד שני דוגלים בלאומיות שהיתה כ"כ פסולה בעיניו של הרש"ר, לך נא ראה בקהילות "קהל עדת ישראל" בלונדון ניו יורק ציריך ועוד שהתנהלו ע"י תלמידיו וצאצאיו של הרש"ר הירש, שם אחזו כדעת רבותינו - שמאד הוקירו והעריצו את הרש"ר הירש - כי בזמנינו ובמקומותינו אין זה המקום להחיל את שיטת תורה עם דרך ארץ, ומאידך גיסא התרחקו המהציונות ושאיפותיה.

[אוצר החכמה]

זה לא הבנתי למה אי אפשר לחשוב שבעניין מסויים יש לנהוג כדעת הרש"ר הירש ובענין אחר כמישהו אחר. בלאו הכי הרי אי אפשר לטעון כיוון שהרש"ר הירש אמר תורה וד"א חייבים ללכת אחריו, כי לא היה בדורו ואחריו מי שיכול לחלוק עליו, שהרי עם כל ההערכה לגדלותו החולקים עליו וודאי לא היו קטנים ממנו. אלא שרוצה ללכת בדרכו וסומך עליו בעניין זה שאע"פ שהרבה גדולים לא תמכו בזה, יש לו במי להתלות. וה"ה יכול בעניין אחר להתלות במישהו אחר שהרי אינו שדרה וגולגולת.

[מחולת המחנים]

על כגון דא ניתן להמליץ בלשון מושאלת "מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל", כמובן לא כפי הנידון שם בגמ'.

וכבר מזמן תמהתי על איזה מחברי הפורום שבהזדמן להם איזה משכיל או מנהג שמקורו מהמשכילים יוקיריהו ויהללהו, וכאשר נזדמן להם איזה ציוני או דעות ציונות מיד ישבחו עד בלי סוף.

ולנידון דידן לאחוז בצורה מסולפת בשיטת תורה ודרך ארץ של הרש"ר הירש, ולהיקרא על שמו כממשיכי דרכו, ומאידך להתעלם לגמרי מדעתו על הציונות והלאומיות, ובמקרים כאלו אזי ייזכרו להביא את דעת הרב קוק ותלמידיו, האם אין הם עושים סתירה בנפשם, אלא שבענין ההשכלה וכדו' נתלים הם לשוא ברש"ר הירש ובעניני ציונות מסתמכים על דעתו של הרב קוק, וזה להיפך מדרכי רבותינו כידוע למבין.

אין ברצוני להאריך עוד בנושא זה ואסיים כאן.

[בית שביעי]

נו על מהלכך בהענינים, כן היא דעת העולם כעת בשוק...

חסר לך הרבה ידיעות, והרבה מחדר רשר"ה אחזו החבל משני קצותיה כהגה"ק נורא ונשגב רבי עזריאל הילדסהיימער זצוקללה"ה ועוד מחביריו, וגם הרבה חזרו מעמדותיהם במשך תקופת התגלות סוף הגלות וגם נכדו הגה"ק רבי יצחק ברוייער זצוקללה"ה עשה ופעל למען שוממות ירושלים בכל רמח אבריו ושס"ה גידיו אלא לא עמדו על מהלכו, ראה "דרכי", וגם מחדר של חובבי ציון הראשונים אחזו מלימוד תורה ומלאכה כהגה"ק רע"י שלעזינגער ועוד ועוד ועוד.

אבל לשכנע א"א רק שבעצמך תבלה הרבה זמן אצל הזקנים שליט"א משני החדרים, ולעסוק בדברי תורתם של חדר רשר"ה כגון הגה"ק רד"צ הופמן ועוד ועוד ועוד! [כי לא מצאנו ספריהם הקדושים בספריות החרדיות בכלל] ואלוי על כגון דא נאמר מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן...

[ודע לך כי בביהמ"ד אמשיך לדבר עמך בנוסחך, ולא אשנה משום מנהגי או מלבושי הגלות הקדושים והטהורים, וגם לא אשים אוכל בפי שלא בהכשר הרבנים ה"אדוקים" כבד"ץ עדהח"ר והרב לנדא, ואשבח מהלך בריסק וחזו"א, ואמשיך להתחזק עמך בסיפורי מאורינו הבעשט ותלמידיו והגר"א והחת"ס ובאור שרואים בו עכשיו החרדים שנוטים להשמאל, כי לא ערב השכל להיפגש בהזמן עכשיו...]