מתי תפסו בני אשכנז מנהגי המחבר

[ויצמח פורקניה]

רציתי לברר אצל חכמי ורבני הפורום
יש כמה מנהגים שרוב בני אשכנז כאן בא"י מתנהגים כהמחבר
השאלה היא שברוב המנהגים הולכים כפי דעת הרמ"א
למה בחלק מהמנהגים תפסו את מנהגי מרן המחבר
ואכן יש כאלה גם כאן בא"י, שנוהגים כמנהגי הרמ"א
כגון: בקריאת הנשיאים ביומי דחנוכה
שבני א"י קוראים כמנהג המחבר, דהיינו שהכהן והלוי והישראל קוראים הנשיא של אותו היום
ובחו"ל קוראים כמנהג הרמ"א שהכהן והלוי קוראים הנשיא של אותו היום, והישראל הנשיא של היום שלמחרת
[ובחנוכה לא שייך הסברא של ספיקא דיומא, שהקריאה הוא רק זכר למה שהיו בעת חנוכת הנשיאים, ואכמ"ל]
וכן כל כיו"ב.
תודה רבה

[איש-אחד]

רבים מהם מקורם בפרושים תלמידי הגר"א כשעלו לאר"י ולירושלים בפרט. חלק מהם תואמים גם את דעת הגר"א, אבל תמיד היה תמוה בעיני שינויים רבים שאינם כדעת הגר"א שנהגו הפרושים כמנהגי הספרדים.

[ויצמח פורקניה]

והחסידים שעלו לאחר המלחמה, למה הם קבלו בפשיטות את מנהגי הספרדים בכמה דברים, ובשאר לא???

[עת לעשות]

העיקר מה שיש לדון הוא אם יש מכנה משותף בין כל מה שקיבלו או לא קיבלו,
או שאין שום כלל, רק בבחינת מה שקיבלו קיבלו ומה שלא לא קיבלו

[ויצמח פורקניה]

וביותר, כשקיבלו, האם קיבלו כי עלו אחד מעיר ושניים ממשפחה
ולא הגיעו בתור קהילה מאוחדת
לכן כל מה דמטא לידם קיבלו
עד שהתארגנו להיות קהילות נפרדות
ואז כבר נשתרש הדבר
או שדברים אלו קיבלו עליהם ועל זרעם להתנהג
וצריכים לברר הטעם

[אברך כולל]

אפשרות אחרת: שנראית יותר סבירה, שמעולם לא קיבלו כלום, ולא היתה שום ישיבת מועצת להחליט מה לקבל ומה לא.

[ויצמח פורקניה]

לשיטתך אין כאן שום מנהג
רק כל אחד עשה מה שהוא רצה
וגם כהיום יכול לחזור ולהנהיג מנהג הרמ"א

[עת לעשות]

האם ידוע לאי מי מחו"ר בית המדרש דכאן, מקורות לנידון הנ"ל או מאמרים שדנו בנושא זה

[אברך כולל]

לשיטתך אין כאן שום מנהג
רק כל אחד עשה מה שהוא רצה
וגם כהיום יכול לחזור ולהנהיג מנהג הרמ"א

האם יש לך מידע אחר בענין?
חושבני שהיינו אמורים לדעת אם היה איזה אירוע כזה שבו ישבו והחליטו

אביא כאן לדוגמא מנהג א' שאין לו שום מקור קדום:
אמירת ברכו אחר התפילה בשחרית בימים שאין בהם קריה"ת,
הוא מנהג שלא קיים כמוהו בשום עדה, שמנהג אשכנז בחו"ל, אין אומרים כלל, ומנהג ספרד, שאומרים בכל יום אף כשיש קריה"ת, ומנהג אשכנז בא"י (ללא שום מקור) עשיית פשרה בין ימים שיש בהם קריה"ת וימים שאין קריה"ת.

[בברכה המשולשת]

היה על זה אשכול פעם (מנהג ירושלים תמהיל- או משהו מעין זה)

[ראש חכם]

עיין ספר טל ירושלים, המחבר היה בא"י בערך לפני מאה וחמישים שנה

[משולש]

נדמה לי שחסידי קרלין לקחו את המחבר בכל דבר שהוא בפרהסיא.
אבל "מנהג ארץ ישראל" של הפרושים, הוא סתם מישמש. אף אחד לא "תיקן" אותו, ואין טעם לחפש שום הגיון מאחריו.

מי החליט לומר "מוריד הטל" בארץ ישראל? ומדוע פה לא אומרים "יראו עינינו" וכדומה? (אף על פי ש"ושמרו" או "וידבר משה" כן אומרים בהרבה מקומות, ולא חוששים להפסק).

[בברכה המשולשת]

דווקא הדוגמאות שהביא כתר"ה הם כולם ממנהגי אדוננו הגר"א

[דניאל]

לשיטתך אין כאן שום מנהג
רק כל אחד עשה מה שהוא רצה
וגם כהיום יכול לחזור ולהנהיג מנהג הרמ"א

האם יש לך מידע אחר בענין?
חושבני שהיינו אמורים לדעת אם היה איזה אירוע כזה שבו ישבו והחליטו

אביא כאן לדוגמא מנהג א' שאין לו שום מקור קדום:
אמירת ברכו אחר התפילה בשחרית בימים שאין בהם קריה"ת,
הוא מנהג שלא קיים כמוהו בשום עדה, שמנהג אשכנז בחו"ל, אין אומרים כלל, ומנהג ספרד, שאומרים בכל יום אף כשיש קריה"ת, ומנהג אשכנז בא"י (ללא שום מקור) עשיית פשרה בין ימים שיש בהם קריה"ת וימים שאין קריה"ת.

אין לך שום סיבה להניח שלא היה כזה מנהג ועל פיו נהגו הפרושים בירושלים אלא שלאחר מכן אבד המנהג ונשתמר רק בא"י.
בכל אופן לעיקר הדברים פשוט מסברא שאין לחלק בין שני וחמישי לשבת ויו"ט דזיל בתר טעמא שגם המאחרים כבר שמעו ברכו.

[משולש]

דווקא הדוגמאות שהביא כתר"ה הם כולם ממנהגי אדוננו הגר"א

הבאתי שיש הרבה מקומות אומרים ושמרו דלא כהגר"א (ובעצם גם הגר"א החמיר רק לעצמו וכל הקהל אמרו) ובכל זאת לא אומרים יראו עינינו.
איזור אליהו אומר לומר "משיב הרוח ומוריד הטל", ולדעתו "מוריד הטל" בא מהספרדים.
גם זה שאין מקדשים ומבדילים בבית הכנסת או שאומרים הלל בליל פסח בבית הכנסת, זה מנהגים ספרדיים שמנוגדים גם לדעת הגר"א.

[ויצמח פורקניה]

אבל "מנהג ארץ ישראל" של הפרושים, הוא סתם מישמש. אף אחד לא "תיקן" אותו, ואין טעם לחפש שום הגיון מאחריו.

מי החליט לומר "מוריד הטל" בארץ ישראל? ומדוע פה לא אומרים "יראו עינינו" וכדומה? (אף על פי ש"ושמרו" או "וידבר משה" כן אומרים בהרבה מקומות, ולא חוששים להפסק).

ראיתי בשו"ת אגרות משה [אורח חיים חלק ב סימן קב ד"ה ובדבר ברכת] בנוגע בן א"י בחו"ל אם יאמר 'יראו עינינו': וז"ל: בדבר ברכת יראו עינינו אין תלוי בא"י וחו"ל, אלא שהאומרים בחו"ל יש להם לומר גם בא"י, ואלו שאין אומרים בא"י אין להם לומר גם בחו"ל, כי הוא מחלוקת הובא בטור [או"ח סימן רל"]ו. אך אולי בא"י נוהגין כהגדולים שנהגו שלא לאומרן שהביא הטור משום שבאו שם תלמידי הגר"א ותלמידי הגרש"ז בעל התניא שתרוייהו היו סוברין שלא לאומרן. וכיון שכבר התחיל לנהוג כך טוב יותר שלא יאמר .

[דניאל]

אבל "מנהג ארץ ישראל" של הפרושים, הוא סתם מישמש. אף אחד לא "תיקן" אותו, ואין טעם לחפש שום הגיון מאחריו

לא ידעתי ש"תיקנו" מנהגים בצורה מסודר. מי "תיקן" למשל את מנהג פולין אם יורשה לי לשאול? ומי "תיקן" את מנהגי אשכנז שכת"ר כ"כ מחזיק מהם?
אלא מאי? קהילה קדושה שלא פסקה ממנה תורה פשיטא לן שלא נהגו לחינם וכל מנהג מסתמא גדולים שבאותו דור הנהיגוהו ולמה יגרע מנהג הפרושים דירושלים בגלל שהם קהילה יותר מאוחרת? וכי מנהג דינו כיין שמשביח ככל שהוא מתיישן?

[מ.ל.]

בנוגע לנשיאת כפים בכל יום, שלא כדברי הרמ"א או"ח סי' קכח סעיף מד, יעויין מש"כ בשו"ת מנחת יצחק ח"ח סימן א:

לענ"ד המנהג הזה בגליל אצל האשכנזים נמשך מעת תחילת התיישבות האשכנזים בצפת טברי' ואגפי' זה קרוב לב' מאות שנים, דהנה כן מוכח להדיא מדברי הפאת השלחן הלכות א"י (פ"ב) שכתב שם בבית ישראל (ס"ק כ"ג), עמ"ש בפנים, דמנהג יפה בכל א"י שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול וכו', כתב בבית ישראל שם, וז"ל כ"ה פסק הרמב"ם (ה' תפילה פי"ד ה"א) וש"פ ומרן ב"י (או"ח סי' קכ"ט) גם בחו"ל, רק רמ"א /או"ח/ (סי' קכ"ח) תי' מנהג אשכנז שאין נושאים כפיהם בחול ושבת דכל השנה משום דהם בצער טרדת פרנסתם וכו', אבל בא"י שכל קהלות הספרדים נוהגים כהרמב"ם ואתרא דמרן הוא ומנהג טוב הוא וכו', ובודאי בא"י אין לחלק בין חול לשבת, לומר שבשבת ישאו כפיהם ולא בחול, חדא דלא עבדי דלא כמר ולא כמר, מאחר שמנהג בא"י לישא כפיהם בכ"י =בכל יום=, ועוד דאדרבה בחו"ל יש מקומות שכשחל יו"ט בשבת אין הכהנים נושאין כפיהם, ומביא במג"א (שם סק"ע) בשם ב"י בשם האגור והג"מ שמנהג הכהנים לטבול לנ"כ וקשה עליהם לטבול וכו', ומטעם זה אין נושאים כפיהם כשחל בשבת כו' ע"ש, דלכל הני בשבת יותר מסתבר שלא ישאו כפיהם לטעמם, וגם כשנושאים כפיהם שוה שחרית למוסף, ובכוללנו מיום שזכינו לקבוע ישיבתנו בא"י ובירושלים עה"ק מנהגינו שנושאים כפיהם בכל יום ובשבת ויו"ט כדת, וכ"ה דעת רה"ג נ"ע עכ"ל. הנה דברים הנ"ל ברור מללם שבא בטענה נגד המנהג שכבר נהגו אז בגליל מקום שהי' הגאון בעל פאת השלחן קבע דירתו בצפת, ורק בשנת תקצ"ז קבע דירתו בירושלים עיה"ק, (כאשר מבואר כ"ז בתולדותיו ומה שרשם בפנקס הכולל בצפת, ובשאר כותבי זכרונותיו, דשיירה ראשונה של תלמידי הגר"א ז"ל, הגיעה לא"י בשנת תקס"ט ח' אלול לצפת, רובה פרושים בני שקלוב, ואח"כ באה השיירה שני' בשנת תק"ע בראשות הגאון רבי ישראל משקלוב מתלמידי הגר"א ז"ל, והתיישבו ג"כ בצפת, וכמה טעמים נאמרו בזה על התיישבותם בצפת ת"ו, ומצאו כמאה משפחות ספרדים, וכחמישים משפחות אשכנזים חסידים, רוב היהודים גרו בצפת ומעוטם בטברי' בחברון ושכם וקומץ ספרדים בירושלים), ורק אחרי הרעש שהי' בצפת בשנת תקצ"ז, קבע את דירתו בירושלים, כמבואר בחת"ס עה"ת בהספדו על הרוגי הרעש (פ' אמור דנ"ט ע"ב), אמנם את ספרו הדפיס עוד בצפת שנת תקצ"ו, וכבר אז הי' ישיבה מתלמידי הגר"א גם בירושלים עה"ק, ומדכתב שמנהגם שם בירושלים שהכהנים נושאים כפיהם בכל יום כנ"ל, מוכח בפירוש שבמקום דירתו בצפת ל"ה נושאים כפיהם בכל יום, רק במוספים בשבתות, וע"ז תמה במה שמחלקים בין שבת לימות החול, ובין שחרית למוסף, ומסתימת דבריו מוכח דבעת שהגיע הגאון בעל פאת השלחן לצפת כבר הי' שם המנהג כן, ורק הוא קבע בירושלים מנהג הנהוג לישא כפים בכל יום, ובשיו"ט אף בשחרית כנ"ל.

והנה כאמור דכבר מצאו שם תלמידי הגר"א ז"ל בצפת וטבריא ישוב של חסידים, וכמ"ש הגאון הפאת השלחן בפנקס הכולל אשר בצפת הנ"ל, הנדפס בפתיחת ספר פאת השלחן, שמצא שם בטבריא עיקרי המנהגים של ישוב האשכנזים דטבריא וצפת מכולל אנשי רוסיא, ורבם הרב המפורסם ר' אברהם רב דקאלישק רבן של חסידים, ובצפת היו חסידי וואלין עיי"ש, וכנראה שהיו שם כבר איזה זמן, והגה"ק מוה"ר מנחם מענדל מוויטעפסק ז"ל, מתלמידי המגיד הקדוש רבי דוב בער ממעזריטש ז"ל, עלה לא"י בשנת תקל"ז, וקבע ישיבתו בטבריא והי' שם מ"מ כנודע, וכפי המובא בספרי הזכרונות תולדות הישוב הישן עלו כבר בשנת תק"ל מתלמידי הבעש"ט ז"ל לא"י והתיישבו שם, וא"כ זה כבר כב' מאות שנים שהתחילו התלמידי בעש"ט ז"ל בגליל, ומוכח שהמה הנהיגו המנהג הנהוג עד היום שם בנש"כ.

[ויצמח פורקניה]

האם ידוע לאי מי מחו"ר בית המדרש דכאן, מקורות לנידון הנ"ל או מאמרים שדנו בנושא זה

[מחולת המחנים]

נדמה לי שחסידי קרלין לקחו את המחבר בכל דבר שהוא בפרהסיא.

חסידי קארלין וסלאנים בארה"ק (שבמקורם באים מטבריא) לקחו רבים ממנהגי הבית יוסף בעיקר במנהגי בית הכנסת כדבריך, ובימות הקיץ אומרים ברכנו ולא ברך עלינו, הגבהת הס"ת עושים לפני קריה"ת, חצי הלל אומרים בלא ברכה, שלדעתם הבית יוסף היה מרא דארעא ישראל וצריך לנהוג כדבריו, נוספו עליהם חסידי סלאנים שבברכת בפה"ג חותמים 'הגפן' בסגו"ל ולא בקמ"ץ כמנהג האשכנזים.

מנהג זה כנראה נתייסד עוד ממחדשי הישוב האשכנזי בטבריא הרה"ק רמ"מ מוויטעבסק והרה"ק ר"א מקאליסק.

שמעתי שבתחילה נהגו בביהכנ"ס של חסידי סלאנים (ב"ב) בבארא פארק במנהגים אלו הנהוגים בין חסידי סלאנים בארה"ק, אך לאחר מכן הורה להם האדמו"ר מסלאנים לנהוג שם כמנהג חו"ל, שאין המנהג כך אלא בארה"ק מחמת הטעם האמור.

ישנן קהילות חסידיות בהן נוהגים בארה"ק רק בחלק מהמנהגים הנ"ל, ולמשל ראיתי בבתי כנסת של ביאלא וסאדיגורא שעושים הגבהה לפני קריה"ת.

אבל "מנהג ארץ ישראל" של הפרושים, הוא סתם מישמש. אף אחד לא "תיקן" אותו, ואין טעם לחפש שום הגיון מאחריו.

מי החליט לומר "מוריד הטל" בארץ ישראל? ומדוע פה לא אומרים "יראו עינינו" וכדומה? (אף על פי ש"ושמרו" או "וידבר משה" כן אומרים בהרבה מקומות, ולא חוששים להפסק).

לא צריך לזלזל כל כך במנהג הפרושים בארה"ק שמ"מ ממקור קדוש יהלכון ונהגו בהם מצוקי ארץ, אף שבודאי אין בכח מנהג הפרושים לכפות על אלו הבאים מחו"ל שלא לנהוג כפי המנהג בארצות מוצאם.

למעשה מנהג הפרושים נתפשט כמעט בכל קהילות מתפללי נוסח אשכנז בכל ארה"ק שלא לומר ""יראו עינינו" בימות החול, וגם לא אומרים"ושמרו" בלילות שבת.

אגב ראיתי בביהכנ"ס הגדול בקייב המתנהג בנוסח קארלין שאין אומרים שם "יראו עינינו" בימות החול, וגם בסידור "בית אהרן וישראל" לא נדפסה ברכה זו כלל, האם גם בשאר המנהגים הנ"ל מנהג חסידי קארלין בחו"ל כמנהג ארץ ישראל.
אולי רבינו ישבב הסופר יוכל להחכימנו.

[בברכה המשולשת]

מנהג אשכנז המקורי הוא הגפן בסגול.
ולגבי נשי"כ בגליל- כבר היה על כך אשכול ארוך

[מ.ל.]

וראה גם כאן
viewtopic.php?f=7&t=10086&hilit=%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%AA+%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9C

[ארזי ביתר]

בסלונים אומרים הגפן בקמ"ץ.

בסלונים אומרים ברך עלינו כל השנה.

כבודו הביא מנהגים ממקור עלום ובלתי ידוע. אולי יש לברך על כך ברוך המבדיל בין ... ל...

[מחולת המחנים]

יתכן אכן שחילוקי המנהגים בסלאנים-סלונים נובעים ממקור מחצבתם, טבריא או ברנוביץ, וד"ל.

[ארזי ביתר]

יתכן אכן שחילוקי המנהגים בסלאנים-סלונים נובעים ממקור מחצבתם, טבריא או ברנוביץ, וד"ל.

פוק חזי מאי עמא דבר. על מי ניתן לסמוך, על האחד המיוחד שבתלמידי הבית אברהם, או על ....

[בן אחר בן]

יתכן אכן שחילוקי המנהגים בסלאנים-סלונים נובעים ממקור מחצבתם, טבריא או ברנוביץ, וד"ל.

אכן יש הבדל בין מנהגי טבריה לבין מנהגי ברנוביץ ואין בזה שום סוד שצריך להוסיף מחמתו 'וד"ל'. וד"ל.
בברנוביץ נהגו ככל מנהגי האשכנזים, ובטבריה בחלק מהדברים כמנהגי הספרדים. ובבית הכנסת של חסידי סלונים בבני ברק נוהגים כמנהג ברנוביץ, ובבית הכנסת בירושלים כמנהגי טבריה [כך באופן רשמי, למעשה הרבה מנהגים מירושלים- טבריה השתרבבו גם לבני ברק].

בסלונים אומרים הגפן בקמ"ץ.

הנוסח הרשמי הוא בקמ"ץ, אך יש איזו מסורת שהקוברינר אמר דווקא בסגו"ל כדי להוציא מליבם של 'מחדשים' למיניהם שנתלו בין היתר בחוסר הקפדתם של היראים על היגוי נכון.

[ארזי ביתר]

הנוסח הרשמי הוא בקמ"ץ, אך יש איזו מסורת שהקוברינר אמר דווקא בסגו"ל כדי להוציא מליבם של 'מחדשים' למיניהם שנתלו בין היתר בחוסר הקפדתם של היראים על היגוי נכון.

ודרכם של אנשים שמחפשים להצדיק את קיומם, להתפס לכל מיני מסורות...

[בן אחר בן]

הנוסח הרשמי הוא בקמ"ץ, אך יש איזו מסורת שהקוברינר אמר דווקא בסגו"ל כדי להוציא מליבם של 'מחדשים' למיניהם שנתלו בין היתר בחוסר הקפדתם של היראים על היגוי נכון.

ודרכם של אנשים שמחפשים להצדיק את קיומם, להתפס לכל מיני מסורות...

אולי תסביר את עצמך.

[מחולת המחנים]

יתכן אכן שחילוקי המנהגים בסלאנים-סלונים נובעים ממקור מחצבתם, טבריא או ברנוביץ, וד"ל.

פוק חזי מאי עמא דבר. על מי ניתן לסמוך, על האחד המיוחד שבתלמידי הבית אברהם, או על ....

זאת אומרת שאתה מצדיק את דבריי שהחילוק הוא בין טבריא לברנוביץ, שככל הידוע היה הבית אברהם בברנוביץ.

[איש רגיל]

בברנוביץ נהגו ככל מנהגי האשכנזים, ובטבריה בחלק מהדברים כמנהגי הספרדים. ובבית הכנסת של חסידי סלונים בבני ברק נוהגים כמנהג ברנוביץ, ובבית הכנסת בירושלים כמנהגי טבריה [כך באופן רשמי, למעשה הרבה מנהגים מירושלים- טבריה השתרבבו גם לבני ברק].

לא הרבה מנהגים אלא רוב מנהגי טבריה נהוגים כיום גם בבני ברק, מה שנותר בבית הכנסת של סלונים בבני ברק ממנהגי ברנוביץ הוא רק אי אמירת יוצרות בד' פרשיות בתוך התפילה אלא לאחריה, אמירת שיר השירים בשבת חוה"מ פסח וקהלת בשבת חוה"מ סוכות, ואת הרב שמואל קריבוס הי"ו [שעוד למד בישיבת תורת חסד בברנוביץ'] שאינו לובש טלית בליל שבת. שאר הציבור לובש טלית בליל שבת, בהלל שאינו שלם אין מברכים תחילה וסוף ומברכים ברכה אחת על התפילין.
לגבי הגבהה קודם התפילה איני יודע אם זה קשור למוצא הארצישראלי של חסידי סלונים, כיון שבעוד חצרות חסידיות נוהגים כך, כמו רוז'ין.

[ארזי ביתר]

יתכן אכן שחילוקי המנהגים בסלאנים-סלונים נובעים ממקור מחצבתם, טבריא או ברנוביץ, וד"ל.

פוק חזי מאי עמא דבר. על מי ניתן לסמוך, על האחד המיוחד שבתלמידי הבית אברהם, או על ....

זאת אומרת שאתה מצדיק את דבריי שהחילוק הוא בין טבריא לברנוביץ, שככל הידוע היה הבית אברהם בברנוביץ.

אדם שהבית אברהם - אשר סביביו נשערה מאוד - העיד עליו גדולות ונצורות כ"כ, הגיע לארץ הקודש. הוא קבע שבשטיבל בת"א-ב"ב, ינהגו את מנהגי ברנוביץ', ובירושלים ינהגו את מנהגי טבריה. מסתמא, היו מנהגים שהוא החליט לא לקבל למרות הכל (למשל את הלבוש החסידי הארצישראלי, הוא לא קיבל, למרות שבטבריה מרבית החסידים הלכו כך, ובאסיפה של כמה מגדולי ירושלים לאחר השואה האיומה, רצו להחליט שכל החסידים ילכו כך). אך מנהג זה של הגפן בסגו"ל, לא היה ממנהגי טבריה.

אם היית שומע פעם אחת את הברכת אברהם מברך הגפן, היית שומע את הקמ"ץ... תחפש הקלטה ותבין.

[ארזי ביתר]

הנוסח הרשמי הוא בקמ"ץ, אך יש איזו מסורת שהקוברינר אמר דווקא בסגו"ל כדי להוציא מליבם של 'מחדשים' למיניהם שנתלו בין היתר בחוסר הקפדתם של היראים על היגוי נכון.

ודרכם של אנשים שמחפשים להצדיק את קיומם, להתפס לכל מיני מסורות...

אולי תסביר את עצמך.

אסביר לך באופן פרטי...

[ארזי ביתר]

בברנוביץ נהגו ככל מנהגי האשכנזים, ובטבריה בחלק מהדברים כמנהגי הספרדים. ובבית הכנסת של חסידי סלונים בבני ברק נוהגים כמנהג ברנוביץ, ובבית הכנסת בירושלים כמנהגי טבריה [כך באופן רשמי, למעשה הרבה מנהגים מירושלים- טבריה השתרבבו גם לבני ברק].

לא הרבה מנהגים אלא רוב מנהגי טבריה נהוגים כיום גם בבני ברק, מה שנותר בבית הכנסת של סלונים בבני ברק ממנהגי ברנוביץ הוא רק אי אמירת יוצרות בד' פרשיות בתוך התפילה אלא לאחריה, אמירת שיר השירים בשבת חוה"מ פסח וקהלת בשבת חוה"מ סוכות, ואת הרב שמואל קריבוס הי"ו [שעוד למד בישיבת תורת חסד בברנוביץ'] שאינו לובש טלית בליל שבת. שאר הציבור לובש טלית בליל שבת, בהלל שאינו שלם אין מברכים תחילה וסוף ומברכים ברכה אחת על התפילין.
לגבי הגבהה קודם התפילה איני יודע אם זה קשור למוצא הארצישראלי של חסידי סלונים, כיון שבעוד חצרות חסידיות נוהגים כך, כמו רוז'ין.

גם הרב שמואל בהרנ"ז ברזובסקי שליט"א, אינו מתעטף בטלית בליל שבת.

[איש רגיל]

אסביר לך באופן פרטי...

גם לי?

[משולש]

לשואל מלמעלה. אכן, מנהגי אשכנז פולין וספרד נתקנו ונקבעו על ידי גדולי עולם גאונים ראשונים ואחרונים.
משא"כ מנהגי הפרושים בכמה מקומות זה תוצאה של כל מיני הכרחים או בלגנים מקומיים. ואינו הולך בעקביות עם שום מסורת בעם ישראל. בחלק מהדברים זה מנהג הגר"א, ובאחרים זה מנהג הספרדים, ומנהגים אחרים יתכן שממש הומצאו, ונוסף עליהם "מנהג הישיבות" של ימינו שכל בחור יש לו חלק בעיצוב המסורת של כלל ישראל לדורות הבאים.

[עתניאל בן קנז]

לשואל מלמעלה. אכן, מנהגי אשכנז פולין וספרד נתקנו ונקבעו על ידי גדולי עולם גאונים ראשונים ואחרונים.
משא"כ מנהגי הפרושים בכמה מקומות זה תוצאה של כל מיני הכרחים או בלגנים מקומיים. ואינו הולך בעקביות עם שום מסורת בעם ישראל. בחלק מהדברים זה מנהג הגר"א, ובאחרים זה מנהג הספרדים, ומנהגים אחרים יתכן שממש הומצאו, ונוסף עליהם "מנהג הישיבות" של ימינו שכל בחור יש לו חלק בעיצוב המסורת של כלל ישראל לדורות הבאים.

בתקוה שאתה יודע מה שאתה מדבר.
את מנהגי ה'פרושים' בארץ ישראל, שאתה נמצא ביניהם, את מכיר מקור, ואתה יכול להצביע על כל מנהג מהיכן מקורו. זה מספרדים - שאף את מנהגיהם את מכיר, זה מ'עולם הישיבות הליטאיות' שאף אותם אתה מכיר וכן הלאה.
את מנהגי ספרד ואשכנז, אתה מכיר רק מהספרות, ולכן את מייחס להם מסורת וסמכות מיוחדת.
אילו היתה חי בגרמניה, היית יכול להצביע גם על איזה מנהגים נשתרבבו מהנהגות הנוצרים, ועל איזה מנהגים ניסו גדולי ישראל לעקור מן העם, ולא עלתה בידם (עיון מדוקדק בהערותיו של המבורגר למנהגי ורמיזא לרבי יוזפא שמש, יתן לך עשרות דוגמאות כאלו)... וכן הלאה.
וכיוצ"ב ממנהגי עדות המזרח. שחלק גדול מהם, נובע ממקורות גויים, או 'עם-רציים' שגדולי ישראל מחו כנגדם. (חלק מן המחאות מתועד, וחלק מן המנהגים נטמעו, ע"י שלמדו עליהם זכות של בדיעבד. וכיום נהפך ל'מנהג קדמונים'...).
מנהג 'ספרדים' איני מכיר כ"כ...
כך שהנחתך הגורפת בהחלט בטעות יסודה....


[כבודו מקורו מקהילות אשכנז, שהפכו ל'ליטאים', בדור האחרון. אם מותר לי לנחש?].

[כנסת ישראל]

מעבר לכך, מייסדי וראשוני הקהילות באשכנז ופולין היו תמיד עמי ארצות, ורק אח"כ באו התלמידי חכמים לכן נשתקעו כל מיני מנהגים שחלקם תוקנו וחלקם לא.
קהילת הפרושים בירושלים הוקמה ע"י גדולי תורה מופלגים שעלו במיוחד להקים קהילה בדקדוק הלכה, וכל מנהגיהם ממקור קדוש יהלכון, וכמדומני שיש מכתב מהגרי"ש אלישיב בענין זה.

[משולש]

כל המדברים לא שמו לבם לדברי הרא"ש בשו"ת (כ' כ') "חכמי אשכנז... היתה התורה ירושה להם מאבותיהם מימות החורבן".
ולכן הבסיס למנהגי האשכנזים זה התלמוד, הגאונים, והראשונים. והם אלו שקבעו וסידרו ותקנו את הכל.
מנהג הפרושים (למרות שהיו צדיקים וחסידים) לא ידוע מי קבע אותו, ומדוע הלכו אחרי הספרדים בהרבה דברים נגד הגר"א רבם.

[איש_ספר]

באשכול אחר, אשר תוכנו היה דיון בדברי מי שכתב לשבח מנהג אשכנז על ידי השפלת מנהג ירושלים (לוח הגרימ"ט) וכינויו כ"תמהיל מביך", כתבתי בעניותי:

אכן הלוח הוא תמהיל, (כמו כל מנהג!) אבל הבה נבדוק מה הם מרכיביו של התמהיל? ובכן: קצת ר' יוסף קארו, קצת רמ"א, קצת גר"א, קצת ר' שמואל סלאנט, קצת האדר"ת, קצת ר"ח ברלין והרי לך תמהיל המורכב מיסודות מובחרים, עם טעם ערב לחיך, תמהיל המחמם את הלב לעבודת הבורא. עתה הבה ונפנה ברשותך לנוסח הקהילות הניאו-אשכנזיות שבא"י. האם אינו תמהיל? האם זהו נוסח אותנטי של חסידי אשכנז מימות הרוקח? מימות ראבי"ה ? מימות מהרי"ל? ואפילו מימות בעל הערוך לנר? ר' אברהם בינג? הצדיקים לבית אויערבאך? הכל יודעים שהוא תמהיל! אלא שלא כל מרכיביו מובחרים: קצת אברהם גייגר [השטיח האדום הפרוס בדבקות במעברים, מנגינות נוצריות - מערב אירופאיות מאוחרות], וקצת ר' שלמה זלמן גייגר [מסירות נפש של ממש נגד הקפות בשמח"ת, ח"ו] קצת יעקובסון [צילינדר מיושן לקורא העליות] וקצת רש"ר הירש, קצת פרידלנדר [טלית גם לנערים נגד מהרי"ל!] וקצת רע"ז הילדסהיימר. והרי לך תמהיל שבקושי מתמזג, מר ומקרר.
[השמות לא הובאו אלא כדי לשבר את האוזן, אבל רק סומא בשתי עיניו לא יבחין בהשפעות הרפורמיות על 'עבודת בית הכנסת' של הייקים].

[משולש]

על איזה שטיח אדום מדברים? מישהו יודע?
והמנגינות הם מקובלות בידינו ממהרי"ל ומעלה, בתוספת כמה לחנים מאוחרים של יהודים יראים ושלמים בניגוד לשיטת החסידות לקדש ניגוני גויים כדי להעלות אותם.
המסירות נפש נגד הכנסת מנהגי קבלה של האריז"ל לאשכנז, ראויה להערכה גם אם יש אנשים שכבר התרגלו למנהג החדש כדבר המובן מאליו.
צילינדר מיושן? מי נוהג בו? בוודאי אתה בטוח שמשה רבינו הלך עם קנייטש של גויים באיטליה, או עם קאפלוטש של כמרים.
טלית הוא בעיניך מנהג מר ומקרר? הרי הוא מצוה דאורייתא שמפורשת בגמ' "קטן היודע להתעטף חייב..." וזה שבדורות מסוימים לא נהגו בו בגלל קשיים כלכליים פוטר אותנו מדינא דגמ'?

אכן, הנוסח הוא אוטנטי אחיד ורציף מימות הרוקח והראבי"ה, ולמעלה בקודש, עד החורבן. וזהו דבר שלא קיים במנהג ירושלים עם כל הכבוד.
אין שום קריטריון שיכול להסביר את כל הערבוביה הזו.