יחסו של מהרי"ל דיסקין זי"ע לציונות

[גוראריה]

כידוע, נתלית הקנאות הירושלמית [השפויה, לא האלימה חלילה] באילן גדול, השרף מבריסק זי"ע.
אמנם, למעשה על אף שגישתו היתה נחרצת וחסרת פשרות, כוונו עיקר מאבקיו לשמירת החינוך הטהור בירושלים. בעוד שעיקר הקנאות בימינו [נוסח הגה"ק מסאטמאר זי"ע] מתמקדת בהתבדלות מהציונים וכד'.
האם מצאנו בכלל אצל מהרי"ל דיסקין התייחסות לנושא הציוני?

[מור]

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם [וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם], וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. (ואם חוזר באותו יום יאמר: וְתַחֲזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם), וְתַצִילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶרֶךְ וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיוֹת הַמִּתְרַגְשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵינוּ חֲסָדִים טוֹבִים וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ. כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָה וְתַחֲנוּן אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָה:

<<בתפילה שהאשכול לא יגיע למקומות לא רצויים ומסוכנים>>

[אכשר דרא]

הבעיה היא שהקונגרס הציוני העולמי הראשון התקיים באותה שנה שמהרי"ל דיסקין הסתלק לבית עולמו. כך שלא בדיוק חי את הציונות, גם לא המוקדמת.

[בר ששת]

אם לפתוח בתפילתו של מור, אסתפק בציטוט חלקי "וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ". לא צריך להיות חוקר קדמוניות גדול, בכדי להבין את הטנדנציה שבכל השיטה 'השפויה' הזו.
כל אותה שיטה, שעיקרה מלחמה ביצרים ורעיונות שיותר מיובל חלפו מאז גוויעתם.
במקום להתמקד ביצרי ההווה ובתחבולות הרע העכשווי, מעדיפים ללחום את המלחמה שכבר הוכרעה לפני שנות דור לכאן ולכאן.
עתה לאחר שנורה החץ, הוקפה המטרה בעיגול גס. כן, אמת נכון הדבר: מהרי"ל דיסקין מעולם לא לחם בפריצות האינטרנט, גם לא בלבושי הקולקציה דשנת אלפיים ובמסלפי התורה של המילניום.
הוא ובני דורו לחמו בחרב ובחנית באינטרנט-אופנה-רעיונות דזמנם. כך שמי ינסה בזמננו ללחום את אותה מלחמה עתיקה ומוכרעת, אינו מתקרב לשפיות.
הייתי ממליץ לו להקדים וללחום את מלחמת אבינו הראשון, לצאת למסע ברחבי אירופה, להצטייד בדרזן ולנפץ אלילים.
רק שלא יבקש ממני להישבע על שפיותו.

ועתה הגיע תור המגיבים, שינסו לעוות את דבריי ולהעמיס עליהם כוונות ועניינים. נו, בא נראה.

[חיים]

הקנאים מבית מדרשם של סטמאר ונטורי קרתא טוענים שההשקפה העומדת בבסיס הרעיון הציוני חיה ונושמת.
יתכן שאתה ממעיט בערך הדברים, אבל הם חושבים אחרת! לדעתם מדובר בעיקרי האמונה ממש.
הם סוברים כי רק מי ששבוי בקונספציה הזו, יוכל לטעון כדברים האלה שהרעיון הציוני גווע והלך לעולמו.

נ.ב. אולי לדידך ציונות משמעה: הפרחת השממה, חלוציות, עבודה עברית, חבישת כובע טמבל, התנדבות באצ"ל ולח"י והאזנה לנאומיו של זבוטינסקי.
אני מאמין שלא!

[זרח]

בעצם על שאלתו של גור אריה כבר קיבלנו תשובה, שמהרי''ל דיסקין בכלל לא התמודד בשאלה הזאת.
ועכשיו כל המשך האשכול יעסוק בהלכות ציונות ויחס גדולי ישראל אחרים לציונות.

[מנחם זאב צוקרמן]

בעצם על שאלתו של גור אריה כבר קיבלנו תשובה, שמהרי''ל דיסקין בכלל לא התמודד בשאלה הזאת.
ועכשיו כל המשך האשכול יעסוק בהלכות ציונות ויחס גדולי ישראל אחרים לציונות.

כמובן שניתן עדיין לעסוק ביחסו של מהרי"ל להשכלה ונאורות והמסתעף. אבל גישתו מורכבת מאוד. מחד גיסא היה תקיף נגד המשכילים, כידוע, ומאידך גיסא תמך בלימוד שפות זרות וציטט בספרו את ביאורו של מנדלסון. כך שעדיין יש כאן ענין לעסוק בו.

[בר ששת]

הקנאים מבית מדרשם של סטמאר ונטורי קרתא טוענים שההשקפה העומדת בבסיס הרעיון הציוני חיה ונושמת...
אולי לדידך ציונות משמעה: הפרחת השממה, חלוציות, עבודה עברית, חבישת כובע טמבל, התנדבות באצ"ל ולח"י והאזנה לנאומיו של זבוטינסקי.
אני מאמין שלא!

אתקשה לעמוד מול רזרבות האמונה שלך.

גם אני סבור שההשקפה העומדת בבסיס הרעיון הציוני חיה ונושמת, אלא שהיא הצמיחה פאות, גידלה זקן, החלה לדבר אידית, ואף מעיזה לטייל מול מצלמות ברגעים של אזעקה.
בקיצור, הוא-הוא אשר דיברתי:
בא נלחם בבסיס הרעיון שהוביל לציונות. נעזוב את החלוציות את הכובע-טמבל, את אצ"ל לח"י ונח"ל, נפנה עורף ונשוב ללחום יחד בבסיס האמיתי, בנחש הקדמוני שכבר מזמן התערטל ממלבושי הציונות הכל-כך לא אופנתיים.

[חכם באשי]

בעצם על שאלתו של גור אריה כבר קיבלנו תשובה, שמהרי''ל דיסקין בכלל לא התמודד בשאלה הזאת.
ועכשיו כל המשך האשכול יעסוק בהלכות ציונות ויחס גדולי ישראל אחרים לציונות.

כמובן שניתן עדיין לעסוק ביחסו של מהרי"ל להשכלה ונאורות והמסתעף. אבל גישתו מורכבת מאוד. מחד גיסא היה תקיף נגד המשכילים, כידוע, ומאידך גיסא תמך בלימוד שפות זרות וציטט בספרו את ביאורו של מנדלסון. כך שעדיין יש כאן ענין לעסוק בו.

ואף רעייתו היתה די-משכילה, ואהבה לשוחח עם אפרים כהן, מנהלו של בית הספר 'למל'.
הוא מספר על כך בזכרונותיו כמה פעמים.

[תוך כדי דיבור]

לא שאני חפץ להיכנס כאן לנושא בכלל, אבל לומר שמהרי"ל דיסקין תמך בלימודי שפות זרות, זה בערך כמו לומר שהחת"ס תמך ברפורמים.


(הגם שבהיותו בחו"ל אכן היתה עמו כנראה רוח שונה בעניין תועד"א. אגב, גם הדבר השני שכתבת אינו מדוייק, כי לא את מנדלסון הזכיר [בפעם אחת] אלא מישהו אחר, והדברים בזה כבר פורסמו בשנה שעברה).

[חיים]

הקנאים מבית מדרשם של סטמאר ונטורי קרתא טוענים שההשקפה העומדת בבסיס הרעיון הציוני חיה ונושמת...
אולי לדידך ציונות משמעה: הפרחת השממה, חלוציות, עבודה עברית, חבישת כובע טמבל, התנדבות באצ"ל ולח"י והאזנה לנאומיו של זבוטינסקי.
אני מאמין שלא!

אתקשה לעמוד מול רזרבות האמונה שלך.

גם אני סבור שההשקפה העומדת בבסיס הרעיון הציוני חיה ונושמת, אלא שהיא הצמיחה פאות, גידלה זקן, החלה לדבר אידית, ואף מעיזה לטייל מול מצלמות ברגעים של אזעקה.
בקיצור, הוא-הוא אשר דיברתי:
בא נלחם בבסיס הרעיון שהוביל לציונות. נעזוב את החלוציות את הכובע-טמבל, את אצ"ל לח"י ונח"ל, נפנה עורף ונשוב ללחום יחד בבסיס האמיתי, בנחש הקדמוני שכבר מזמן התערטל ממלבושי הציונות הכל-כך לא אופנתיים.

הלאומיות, אי הכרה בגזירת הגלות, וכל מה שקשור לשלושת השבועות וכו' וכו', הם הם עיקרי ההשקפה הציוניים, ואלה לא פג טעמם ולא נס ליחם.

אני לא מייצג אף אחד, אבל לא ברור לי, מה קשה כל כך לקבל קיומם של דעות נוספות.

[אכשר דרא]

ואף רעייתו היתה די-משכילה, ואהבה לשוחח עם אפרים כהן, מנהלו של בית הספר 'למל'.
הוא מספר על כך בזכרונותיו כמה פעמים.

תקופה מסוימת אף הוציאה עיתון, שידוע עליו רק מעדויות בני הזמן, כי לא שרד ממנו שריד ופליט, כמתואר בספרו של א"ר מלאכי, "מנגד תראה".

[שמואל ברמה]

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתּוֹלִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם וְתַצְעִידֵנוּ לְשָׁלוֹם [וְתִסְמְכֵנוּ לְשָׁלוֹם], וְתַדְרִיכֵנוּ לְשָׁלוֹם, וְתַגִיעֵנוּ לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים וּלְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם. (ואם חוזר באותו יום יאמר: וְתַחֲזִירֵנוּ לְשָׁלוֹם), וְתַצִילֵנוּ מִכַּף כָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וְלִסְטִים וְחַיּוֹת רָעוֹת בַּדֶרֶךְ וּמִכָּל מִינֵי פֻרְעָנִיוֹת הַמִּתְרַגְשׁוֹת וּבָאוֹת לָעוֹלָם וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ. וְתִגְמְלֵינוּ חֲסָדִים טוֹבִים וְתִשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ. כִּי אֵל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָה וְתַחֲנוּן אָתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָה:

<<בתפילה שהאשכול לא יגיע למקומות לא רצויים ומסוכנים>>

יש בדיחות שלא אומרים (ובטח שלא כותבים) גם אם הן מצחיקות.

[אתנחתא]

בזכרונות ילין בתו של י"מ פינס היא כותב שאמא שלה נרדפה על ידי הרבנית מבריסק בגלל קנאות. למה הכוונה בדיוק (חשבתי אולי שזו טעות והתכוונה לרבנות בריסק, אך לא נראה).

[תוקן השם של פינס על פי הערה בתיבה האישית. תודה למעיר]

[זקן ששכח]

אתנחתא, לא ראיתי בפנים, אבל ההסתברות היא שלא מדובר בקנאות נגד ציונות, אלא בגודל קנאותה לכבוד ה', אם מפני שלא היתה מספיק צנועה בלבוש או שאר הליכות והלכות ע"פ הבנת הרבנית דבריסק.

[אתנחתא]

תודה. אכן יתכן שכן היא כותבת שהאמא שירבה ללבוש את תלבושת הירושלמית. ועצ"ע דמותה

[בן מלך]

בעצם על שאלתו של גור אריה כבר קיבלנו תשובה, שמהרי''ל דיסקין בכלל לא התמודד בשאלה הזאת.
ועכשיו כל המשך האשכול יעסוק בהלכות ציונות ויחס גדולי ישראל אחרים לציונות.

כמובן שניתן עדיין לעסוק ביחסו של מהרי"ל להשכלה ונאורות והמסתעף. אבל גישתו מורכבת מאוד. מחד גיסא היה תקיף נגד המשכילים, כידוע, ומאידך גיסא תמך בלימוד שפות זרות וציטט בספרו את ביאורו של מנדלסון. כך שעדיין יש כאן ענין לעסוק בו.

מנין שתמך בלימוד שפות זרות?
הדבר נשמע מעט תמוה.

[זקן ששכח]

תודה. אכן יתכן שכן היא כותבת שהאמא סירבה ללבוש את תלבושת הירושלמית. ועצ"ע דמותה

האם לא מדובר בפינס המפורסם? אם כן לכאורה אין תימה, אף שהיה הוא עצמו לבוש כיהודי חרדי, ברם השקפתו כבר לא תאמה בדיוק את דעת חכמי הדור.

[בניהו]

באחד מקבצי המעיין כתב הרב בצלאל דבילצקי מאמר על דמותו של פינס ובו כתב כי לא היה כה שלילי כפי שהיו מי שהציגו זאת.

[זקן ששכח]

באחד מקבצי המעיין כתב הרב בצלאל דבילצקי מאמר על דמותו של פינס ובו כתב כי לא היה כה שלילי כפי שהיו מי שהציגו זאת.

נכון. ונכללו דברי בדברי לעיל. אלא שכנראה גם לא היה כל כך חיובי...

[גוראריה]

באחד מקבצי המעיין כתב הרב בצלאל דבילצקי מאמר על דמותו של פינס ובו כתב כי לא היה כה שלילי כפי שהיו מי שהציגו זאת.

אכן, דמותו של רי"מ פינס עוותה אצלנו לחלוטין בידי כותבי הקורות הירושלמיים שהציגוהו כדמות נוראה. ולא היא.
למעשה הוא אכן נכשל בנסותו לשנות קצת בסדרי החינוך הירושלמיים ובכך שמוהרי"ל דיסקין יצא נגדו. אבל זה היה רק פרק אחד בחייו שלאחריו עוד פעל רבות ונצורות. שלא לדבר על כך שגם בתקופה הסוערת ביותר עדיין היה מבאי ביתו של הגר"ש סלנט, מה שהכותבים הירושלמיים 'שוכחים' כמובן לציין.
ויותר ממה שקריתי לפניכם כתוב אי שם...

[גוראריה]

תודה. אכן יתכן שכן היא כותבת שהאמא סירבה ללבוש את תלבושת הירושלמית. ועצ"ע דמותה

האם לא מדובר בפינס המפורסם? אם כן לכאורה אין תימה, אף שהיה הוא עצמו לבוש כיהודי חרדי, ברם השקפתו כבר לא תאמה בדיוק את דעת חכמי הדור.

עת התגורר בעיר יפו, אחרי הסערה הגדולה בירושלים, היה רי"מ פינס יד ימינו של הגה"צ רבי נפתלי הירץ הלוי זצ"ל רב העיר, תלמידו ונאמנו של השרף מבריסק עצמו!!!!

[איש_ספר]

המאמר הוא בקובץ נ', וטעות ביד בניהו: מאמרו של ר' בצלאל דבליצקי שם, מציג את הצדדים הבעייתים של פינס ואלה שהיה בהם בכדי להבדילו מכלל הישוב הישן, ומתוך כך להבין את הסיבות להחרמתו, (גם שם נזכרו לטובה אחרית ימיו בהם היה יד ימנם של אנשי הישוב הישן ומוסדותיו) ואילו ר' איתם הנקין משיבו שם.

לולי דמתספינא מחבראי היתי נועל אשכול זה שאין לצפות ממנו לשום דבר טוב.

[זקן ששכח]

לולי דמסתפינא מחבראי היתי נועל אשכול זה שאין לצפות ממנו לשום דבר טוב.

כלומר? החושש מר שעתיד כל המבקר פה לגלוש (תרתי משמע)?!

[בניהו]

אכן, טעות. מאמרו של הרב בצלאל דבילצקי (חוברת מט, ג)לא חד משמעי, והוא מציין שם שכתב עוד מאמר בנושא בבית אהרן וישראל.

[חכם באשי]

אכן, דמותו של רי"מ פינס עוותה אצלנו לחלוטין בידי כותבי הקורות הירושלמיים שהציגוהו כדמות נוראה. ולא היא.
למעשה הוא אכן נכשל בנסותו לשנות קצת בסדרי החינוך הירושלמיים ובכך שמוהרי"ל דיסקין יצא נגדו. אבל זה היה רק פרק אחד בחייו שלאחריו עוד פעל רבות ונצורות. שלא לדבר על כך שגם בתקופה הסוערת ביותר עדיין היה מבאי ביתו של הגר"ש סלנט, מה שהכותבים הירושלמיים 'שוכחים' כמובן לציין.
ויותר ממה שקריתי לפניכם כתוב אי שם...

אין כל הוכחה מיחסו של ר"ש סלנט, כי הוא היה יותר מתון.
כותבים זאת במפורש הרבה מכותבי הזכרונות, כמו אפרים כהן.

[אכשר דרא]

לולי דמתספינא מחבראי היתי נועל אשכול זה שאין לצפות ממנו לשום דבר טוב.

האם אין בירור האמת והעובדות המטרה היחידה לשמו הוקם הפורום?

[זרח]

אין כל הוכחה מיחסו של ר"ש סלנט, כי הוא היה יותר מתון.
כותבים זאת במפורש הרבה מכותבי הזכרונות, כמו אפרים כהן.

נכון שהיה יותר מתון בענינים אלו מהשרף מבריסק, אבל מה שהתעלם לגמרי מהחרם שהוציאו אז, זה כן ראיה,

[איש_ספר]

לולי דמתספינא מחבראי היתי נועל אשכול זה שאין לצפות ממנו לשום דבר טוב.

האם אין בירור האמת והעובדות המטרה היחידה לשמו הוקם הפורום?

ישנם אשכולות שנושא דיונם אינו משאיר מקום לתקוה, שיתחדש או יתברר בהם משהו, וטרם כל שיח ניתן לסכם שלא יהיה באשכול אלא דברים של מה בכך ומצורף להם מקבץ טעויות והטעיות. וכ"ה בנידון זה.

[חיים]

לולי דמתספינא מחבראי היתי נועל אשכול זה שאין לצפות ממנו לשום דבר טוב.

האם אין בירור האמת והעובדות המטרה היחידה לשמו הוקם הפורום?

ישנם אשכולות שנושא דיונם אינו משאיר מקום לתקוה, שיתחדש או יתברר בהם משהו, וטרם כל שיח ניתן לסכם שלא יהיה באשכול אלא דברים של מה בכך ומצורף להם מקבץ טעויות והטעיות. וכ"ה בנידון זה.

איש ספר,
לא כולם ידענים כמוך.
לטעמי, האשכול דווקא מעניין מאוד.
אני חושב שכל עוד השיג ושיח מכובד, ואינו גולש לפסים אישיים או להעלבה במלאכי אלוקים,
אין מקום לנעול שום פורום.

[אוצר החכמה]

אני חושב שכל עוד השיג ושיח מכובד, ואינו גולש לפסים אישיים או להעלבה במלאכי אלוקים,
אין מקום לנעול שום פורום.

צודק

[בר ששת]

ישנם אשכולות שנושא דיונם אינו משאיר מקום לתקוה, שיתחדש או יתברר בהם משהו, וטרם כל שיח ניתן לסכם שלא יהיה באשכול אלא דברים של מה בכך ומצורף להם מקבץ טעויות והטעיות. וכ"ה בנידון זה.

אולי יאיר את עיננו בטעויות שבדברינו ויברר את הדברים כשמלה.

[אתנחתא]

כידוע שאיש ספר בידענותו לא שביק ידענות לשום בריה. (ואנחנו חסרים בידע)

[אליהוא]

אתנחתא צודק, גם אם לך לא יתחדש, לאחרים יתחדש, רק שלא תמחוק לתכ"ד את הודעותיו.

[אכשר דרא]

מה בעצם ידוע על מניעיו של מהרי"ל לעלות ארצה? האם באותם ימים שהישוב בארץ היה דל בכל המובנים, עלייה לא היתה נעשית בלתי מטעמים 'ציוניים'?

[חיים]

מה בעצם ידוע על מניעיו של מהרי"ל לעלות ארצה? האם באותם ימים שהישוב בארץ היה דל בכל המובנים, עלייה לא היתה נעשית בלתי מטעמים 'ציוניים'?

אם אני לא טועה, הוא ברח מאימת המלכות.

[אוצר החכמה]

אבל אם כל מי שעלה לא"י מחמת חיבתה וקדושתה ייחשב ציוני לא תמצא הרבה גדולים שאינם כאלה

[חכם באשי]

מה בעצם ידוע על מניעיו של מהרי"ל לעלות ארצה? האם באותם ימים שהישוב בארץ היה דל בכל המובנים, עלייה לא היתה נעשית בלתי מטעמים 'ציוניים'?

אם אני לא טועה, הוא ברח מאימת המלכות.

האם לא היתה לו האפשרות לברוח למדינה אחרת פרט לארץ ישראל?!

[בר ששת]

אם אני לא טועה, הוא ברח מאימת המלכות.

אתה לא טועה, כל עוד ואתה לא מזדקק להררי ההבל שההביל רש"מ וואלאך בספרו 'השרף',
כשקראתי את סיפור הבריחה הלקוח מפינטוזי שמואל ארגמן, התביישתי בשביל הרש"מ.

הגירסא הנגונה - וכמו תמיד: ההרבה-פחות-מרשימה - מצויה בספרו של בלוי 'עמודא דנהורא' מצוי באוצר.

[חיים]

הגירסא הנכונה - וכמו תמיד: ההרבה-פחות-מרשימה - מצויה בספרו של בלוי 'עמודא דנהורא' מצוי באוצר.

מהי הגירסא הנכונה?
חיפשתי בעמודא דנהורא ולא מצאתי.